גריפאת נ' מדינת ישראל

לפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית בת 60 ימים, החל מיום 03.10.23, עקב מעורבות המבקש, עת נהג ברכב משא בתאונת דרכים, אירוע מיום 30.09.23 (להלן: "רכב משא" ו"התאונה", בהתאמה).

המבקש בבקשתו, ע"י ב"כ המלומדת עו"ד סופי גרניט, טען כי נוכח היות המבקש עובד חיוני המאבטח על מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל והעובדה שהוא זקוק לרישיון נהיגתו לצורך עבודתו במיוחד בעת מצב החירום, לבטל את צו הפסילה המנהלית. קצין המשטרה טעה בהחלטתו שכן לא נתן משקל ראוי לרשלנות הקשה של רוכב האופניים ומנגד נתן משקל יתר לעבר התעבורתי של המבקש על אף שהמדובר בעבר דל יחסית. ב"כ המבקש טענה כי מלבד הקביעה שהמדובר בתאונת חזית אחור, התרחישים לקרות התאונה אין להם בסיס בראיות. לטעמה סוג התאונה משמעו שרוכב האופניים היה בנתיב נסיעת המבקש, המבקש לא סטה לכיוון הרוכב, כאשר לא בוצעו פעולות חקירה נוספות. המדובר בתאונה בלתי נמנעת. רוכב האופניים הוא זה שסטה בפתאומיות לנתיב נסיעת המבקש. התאונה התרחשה בתחילת פיצול הנתיב הימני לנתיב הנוסף לירידה למחלף זרזיר ולא מן הנמנע שרוכב האופניים הוא זה שחסם את דרך המבקש. על כן, טעה הקצין עת קבע כי קיים יס"ל כי יוגש נגד המבקש כתב אישום, שכן הרשלנות היא של רוכב האופניים. באשר למסוכנות, המבקש נהג וותיק, נהג מקצועי ועברו מסתכם בשנים האחרונות במספר דוחות ללא פסילות ו\או מעורבות בתאונות. ב"כ המבקש מסכימה לחומרת הפגיעה והנזקים שנגרמו, אם כי אין בהם די לביסוס החלטת הקצין. עקב מצב החירום ובהיות המבקש עובד חיוני, העוסק בחברה כסייר בשמירה על אתרים אסטרטגיים של מדינת ישראל, כאשר רבים מעובדי החברה גויסו בצו 8 ומנגד גבר הצורך באבטחה מוגברת על המתקנים עליהם אמונה החברה, בנוסף להיזקקות המבקש לרישיון לצרכיו האישיים ומצב החירום במדינה ומגוריו בישוב מרוחק, עתרה היא להחזרת הרישיון לאלתר. לבקשה צורף תצהיר מנכ"ל החברה, לפיו הוא זקוק למבקש שהינו עובד וותיק ומנוסה על מנת לשמור על מתקן תחנת הכוח בעמק ירדן. היא גם הפנתה לפסיקה.

נציג המדינה, רמת"ד מרחב עמקים, בתגובתו בכתב טען כי הרוכב נפצע באורח אנוש ורק לפני מספר ימים מצבו השתפר והתייצב. המדובר בתאונה קשה מאוד והחקירה כוללת ביצוע ניסויים ופעולות חקירה מורכבות שטרם הושלמו, והכל לצד המצב המיוחד השורר במדינה ועומס התאונות הקטלניות ברחבי המרחב. יחד עם זאת, ניתן לייחס למבקש אחריות לגרם התאונה, אם כי מסקנות מבוססות ניתן להגיע רק לאחר ביצוע כלל הניסויים והשחזורים הנדרשים ועיבודם, ניסויים המחייבים לוגיסטיקה רבה, כאשר הבוחן המטפל מקדם את הניסויים ופעולות החקירה המתחייבות. שגם לאחר ביצועם והשלמתם, יידרש למדינה פרק זמן קצר נוסף לצורך הסקת מסקנות לרבות הקביעה האם התאונה נמנעת אם לאו, ולשם כך דרוש למדינה פרק זמן נוסף של 30 יום. על כן, נציג המדינה התנגד להחזרת הרישיון וטען כי לא ניתן להחזיר למבקש את רישיון הנהיגה על תנאי ועד לסיום החקירה וזאת מפאת חומרת התאונה, אף אם היה לרכוב האופניים אחריות תורמת, כאשר בשלב זה אין אינדיקציה לאחריות תורמת של רוכב האופניים, האחריות הלכאורית שעולה בשלב זה של החקירה ולאור עברו התעבורתי של המשיב מלמדות על מסוכנות הרבה.

בעקבות מצב החירום והצו שהוארך מעת לעת, כאשר עניינה של הבקשה לא היה ברשימת הנושאים שניתן לדון בהם, הבקשה הובאה לעיוני מעת לעת, עד שביום 15.11.23 הוגשה בקשה על דעת שני הצדדים למתן החלטה על סמך הבקשה והתגובה, כאשר המדינה מוותרת על הצורך בחקירת המעסיק על תצהירו, ועל כן נתקבל אישור כבוד סגנית הנשיא לקביעת דיון בבקשה על אף מצב החירום.

במסגרת הדיון שהתקיים לפניי ביום 20.11.23, ב"כ המבקש חזרה על טיעוניה בבקשה, הדגישה היות המבקש עובד חיוני בתקופת המלחמה ועתרה לקבל את הבקשה, אף מבלי להידרש לעניין הראיות, כאשר הוסכם שלא ייחקר המעסיק על תצהירו. לעניין הראיות, היא טענה כי התאונה התרחשה עת רוכב האופניים היה בנתיב נסיעת המבקש וטענה לאחריות ורשלנות הרוכב לתאונה, כאשר יש אשם תורם משמעותי שיש בו לנתק את הקשר הסיבתי, ועל כן עתרה לקבל את הבקשה והחזרת הרישיון גם בהינתן עברו התעבורתי הדל של המבקש.

המשיבה, באמצעות ב"כ המלומד עו"ד סלים אבו דיבה, התנגדה לבקשה. ב"כ המשיבה הפנה להתנגדות המדינה בכתב. באשר לראיות לכאורה, הוא טען שהמבקש אחראי לתאונה שתוצאותיה חמורות מאוד, בדמות חבלות של ממש ברף הגבוה, כאשר רוכב האופניים פונה כשהוא מורדם ומונשם וכעת בעיצומו של הליך שיקומי. המבקש נהג ללא רישיון רכב בתוקף. יש ראיות לכאורה אם כי התיק בשלבי חקירה. בוצעו מספר ניסויים בשטח ואינם תואמים גרסת המבקש. גם אם היה אשם תורן היה על המבקש להבחין ברוכב האופניים. באשר למסוכנות הוא טען למסוכנות המבקש וגם הפנה לעברו של המבקש וכן להרשעה מעברו בגין גרימת תאונת דרכים עם חבלות של ממש. על כן, החלטת הקצין מנומקת ואין להתערב בה. באשר לטענה בדבר היות המבקש מאבטח ועובד חיוני בתקופת המלחמה, הוא טען כי הבקשה הוגשה ללא צירוף מסמכים מלבד התצהיר של המעסיק, לא ניתן לקבוע מהות תפקיד המבקש והאם הוא עובד חיוני או נהג משאית, תוך שהפנה לחקירתו, כאשר חזר על עמדת המדינה ווויתר על חקירת המצהיר.

תיק החקירה הוגש לעיוני.

דיון והכרעה

הוראת סעיף 47(ה)(2) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), מסמיכה קצין משטרה לפסול רישיון נהיגה של אדם למשך 60 ימים אם מצא כי ישנו יסוד להנחה שיוגש כנגדו כתב אישום בעבירה שגרמה לתאונת דרכים שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש.

אמות המידה לפיהן בית המשפט בוחן את החלטת הפסילה המנהלית הן קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמה בעבירה המיוחסת והאם יש בהמשך הנהיגה כדי להוות סכנה לשלום הציבור (בש"פ 8450/02 זינגר יהודה עו"ד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(10.10.02)).

באשר לראיות לכאורה- נפסק כי אין זהות בין ההכרעה הראייתית שבסוף ההליך העיקרי לבין זו הנוגעת לקיומן של ראיות לכאורה בשלב הפסילה, ועל מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המבקש לעבירה המיוחסת לו (בעניין זה אפנה לבש"פ 6732/10 מ"י נ' שגיב בן שלום (פורסם בנבו) 10.10.10)).

ב"כ המבקש חלקה על קיומן של ראיות לכאורה. לטענתה, לרוכב האופניים אשם תורם משמעותי, עת התאונה התרחשה בנתיב נסיעת המבקש. מכאן, אין יס"ל להגשת כתב אישום נגד המבקש. היא הסכימה לחומרת החבלות שנגרמו לרוכב האופניים בעקבות התאונה, שהמדובר בתאונת חזית אחור וכי התאונה ארעה בתחילת נתיב פניה ימינה.

אני עיינתי בחומר החקירה והגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המבקש לעבירות המיוחסות לו ויס"ל שיוגש נגד המבקש כתב אישום לגרימת תאונת הדרכים הנדונה ותוצאותיה.

בהקשר זה אפנה, בין היתר, לחומרי החקירה שלהלן:

1. מברק דיווח על תאונה קשה מיום 30.09.23- סוג התאונה התנגשות חזית באחור הגורם המשוער לתאונה אי שמירת רווח כאשר המדובר בכביש מישורי ישר, ללא ליקוי, ועת המבקש נהג במשא פתוח ובהגיעו לק"מ 46.7 פגע בחזית המשאית ברוכב אופניים רגילות אשר נסע והשתלב בנתיב פניה לימין לכיוון כעביה וכתוצאה מהפגיעה נגרמה תאונה ורוכב האופניים נפצע באורח קשה.

2. מדו"ח ביצוע ניסויים בזירת תאונה מיום 29.10.23- המסקנות של רמת"ד מרחב עמקים כי על המשאית הפוגעת היה להבחין באופניים לכל הפחות ממרחק 60 מטרים ולהגיב בהתאם. וכן, כי עקב מנגנון הפגיעה נשללת האפשרות שהאופניים "חתכו" בפתאומיות מימין לשמאל ועל כן, ככל ועברו האופניים מהשול לנתיב, הרי שעשו זאת במתינות, והדבר דומה להמשך נסיעה בקו ישר מהשול לנתיב. מסקנה זו נתמכת בלוח תצלומים ניסוי שדה ראיה מיום 29.10.23 וקביעת שדה הראיה והאם ניתן להבחין באופניים.

3. מהודעת חשוד תחת אזהרה מיום 03.10.23- ולאחר שהוזהר כדין בגין החשדות נגדו, הודיעו לו על זכויותיו כחשוד בטרם חקירה והתייעץ עם עו"ד- גרסתו היא שאינו זוכר כלום מלבד זה שהיה בנתיב הימני בכניסה לזרזיר ופתאום שמע בום ועצר בצד.

4. מהסקיצה שערך הבוחן סעד מיום התאונה- נקבע, בין היתר, כי תנאי מזג האוויר והראות טובה. מצב הכביש תקין. וכן, כי הנזקים באופניים מלמדים על זה שהאופניים נסעו בנתיב פנייה לימין והבוחן שולל עפ"י הנזקים שהם סטו לשמאל הכוונה מהשול לנתיב פניה ימינה. בפרטי הממצאים בזירה עולה כי האיפקט בתחילת נתיב פניה לימין.

   (ההדגשות אינן במקור, ג'.ע.ש.)

    

   אין מחלוקת כי טרם הסתיימה החקירה. אף נציג המדינה בתגובתו בכתב ברוב הגינותו הדגיש כי רק לאחר ביצוע כל הניסויים והפעולות המתחייבות, שבסיומם ולצורך הסקת מסקנות באשר לשאלה האם התאונה נמנעת או לא יידרש פרק זמן נוסף. יחד עם זאת, האחריות הלכאורית שעולה בשלב זה של החקירה היא של המבקש, כפי שנ"ל.

    

באשר לשימוע- מעיון בשימוע, שבו נכח המבקש ובאת כוחו, וההחלטה על פסילה מנהלית, הקצין הפוסל אפשר למבקש להעלות את טענותיו בפניו אשר מסר באמצעות ב"כ התייחסות לרשלנות רוכב האופניים, היות התאונה בלתי נמנעת, היעדר תשתית ראייתית מספקת. העדר מסוכנות המבקש, נסיבותיו האישיות של המבקש והיותו מתפרנס מנהיגה ומפרנס 3 ילדים קטנים. המבקש מצטער על התאונה ותוצאותיה. הקצין הפוסל שקל שיקולים עניינים ונימק את החלטתו בכך ש"מדובר על תאונת חזית אחור קשה מאוד. כולי תקווה שהפצוע יחיה ויחלים. בשלב זה נבחנו מספר תרחישים אשר בכולם אנו סבורים שניתן לייחס לנהג רשלנות ואחריות לתאונה, ובהתאם לכך ישנו יס"ל כי יוגש כתב אישום. אני ער לטיעונים שהעלתה הסניגורית אולם לטעמי יש בעבירה זו, כמו גם לאור העבר התעבורתי של החשוד, רצף עבירות המלמדות על מסוכנות: לחובתו 6 הרשעות רק מהשנתיים האחרונות. לאור הנסיבות, העבר והיס"ל כי יוגש כתב אישום נחה דעתי כי מן הדין על החשוד להיפסל 60 יום".

באשר למסוכנות- מסוכנותו של נהג נלמדת משני מקורות: האחד, נסיבות העבירה והשני, עברו התעבורתי של הנהג. יפים לענייננו דברי בית המשפט העליון בהקשר זה בב"ש 540/86 חמדאן דורי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו)(01.07.86):

"בבוא בית המשפט להחליט בבקשת פסילה לפי סעיף 46 לפקודה עליו להעמיד לנגד עיניו בעיקרו של דבר את השיקול אם עובדותיו של המקרה, כפי שהן עולות לכאורה מחומר החקירה, ועברו התעבורתי של הנהג, מביאים למסקנה כי יש בהמשך נהיגתו לסכן את הציבור. הווה אומר על בית המשפט לשקול בשלב זה לא רק אם ישנן ראיות לכאורה בדבר אשמתו של הנהג, אלא בראש מעייניו יעמוד השיקול הבא להגן על הציבור מפני אותו נהג, ם חומרתן של נסיבות המקרה ועברו מצביעים על סכנה אשר כזאת. אכן לא יתעלם בית המשפט גם מנסיבותיו האישיות של הנהג, אולם אין באלה כדי להכריע את הכף."

בענייננו המדובר בתאונה בה מעורבים רכב המשא בו נהג המבקש והאופניים שנסע בו הרוכב שכתוצאה ממנה נחבל הרוכב, באופן קשה, כאשר הגורם לתאונה הינו, לכאורה, נהיגתו הרשלנית של המבקש כנ"ל. המסוכנות במקרה זה טבועה בנסיבות המקרה ותוצאותיו.

תאונות הדרכים הפכו למכת מדינה והן גובות מדי יום קורבנות בנפש. במסגרת המלחמה בתאונות הדרכים, בחר המחוקק ליתן בידי קצין משטרה סמכות להורות על פסילה מנהלית למשך 60 ימים, מקום בו קיים יסוד סביר להניח כי יוגש כתב אישום על גרימת התאונה.

כן בחנתי לקביעת המסוכנות את עברו התעבורתי של המבקש, הנוהג משנת 2011 לחובתו 16 הרשעות קודמות, אחרונה משנת 2023, כולם ב- 10 השנים האחרונות, 3 מתוכן מסוג הזמנה לדין לרבות הרשעה משנת 2017 בגין ת.ד. עם חבלות של ממש, תאונה שארעה בשנת 2012.

באשר לנסיבות אישיות- על בית המשפט לאזן בין האינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור וביטחונו מפני מי שנהיגתו מסוכנת לבין האינטרס הפרטני של נהג, ובכלל זה נסיבותיו האישיות. טענות המבקש בחיוניות רישיון הנהיגה לפרנסת בני משפחתו משנית בנסיבות המקרה.

יחד עם זאת, ולאור המצב החריג השורר במדינה, מלחמת "חרבות ברזל", וצו החירום, וכאשר עסקינן בעובד חיוני למטרות ביטחוניות, בהתאם לתצהיר המעסיק, שהמדינה נמנעה מלחקור אותו על תצהירו, ובכך אין בידה להעלות טענות כנגד עצם חיוניות המבקש לביטחון המדינה בימים קשים אלה, ובשים לב שהמצב בו אנו נמצאים בימים אלה אינו מצב רגיל ובהתאם יש לפעול ולתת החלטות גם בהתחשב במצב חריג זה, החלטות שלא היו מתקבלות במקרים אחרים ובשגרה. מכאן, באיזון הנכון מצאתי להתערב בהחלטת הקצין, שהטענה בדבר חיוניות עבודת המבקש לביטחון המדינה לא הובאה בפניו.

סוף דבר

מכל האמור לעיל, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים המתחייבים ואיזנתי ביניהם, החלטתי, באופן חריג ומבלי שהדבר יהווה תקדים, לקבל את הבקשה באופן חלקי, להתערב בהחלטת הקצין ולהורות על קיצור תקופת הפסילה בכך שתסתיים לאלתר.

המשטרה תחזיר לאלתר את רישיון הנהיגה אשר נתפס במסגרת תיק 431062/23 עם הצגת החלטה זו לידי המבקש ו\או מי מטעמו.

להודיע לב"כ הצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, י"ד כסלו תשפ"ד, 27 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.