החלטה בעניין מעבר זמני של אם עם קטינה עקב מלחמת חרבות ברזל

לפניי בקשת האב להורות לאם להשיב את הקטינה לנהריה, מקום מגוריה.

האם עברה ל[עיר בשרון] ביום 22/10/23 והודיעה על כך לאב. היא מנמקת את המעבר הזמני בחרדות של הקטינה עקב האזעקות והדי הפיצוצים, טוענת כי העו"ס אישרה לה המעבר, וכעת צירפה המלצה בדיעבד של המטפל בהדרכה ההורית לשוב לנהריה רק בתום המצב הקיים היום.

האפוטרופסה לדין תומכת בהשבת הקטינה לנהריה, מציינת כי אין הוראת פינוי לעיר נהריה, כי המפגשים הקצרצרים, כפי שהתקיימו עד עתה, חסרי משמעות ופוגעים בקשר אב-בת, וכי לאחר 2-3 מפגשים במרכז הקשר ישהה האב עם הבת בימים שנקבעו מהמסגרת עד 19:00.

בין הצדדים מחלוקת על [הושמט], וזו משפיעה על זמני השהות, המתקיימים בקושי רב, ללא לינה, במקום ציבורי ובנוכחות האם. לפני המעבר ניתנה החלטה על חזרה למרכז הקשר למשך 2-3 מפגשים ולאחר מכן עדכון וקבלת המלצה לשינוי (החלטה מיום 25/10/23).

כעת האב מגוייס למילואים מיום תחילת המלחמה, אך חוזר כל יום מהמרכז לביתו. בהצעת האם ולאחר תגובת האב נפגש עם הקטינה בגן ציבורי ב[עיר בשרון], לפי החלטתי מיום 26/10/23. העו"ס לסדרי הדין שנתבקשה להגיש עדכון המליצה על מפגשים כאלה שלוש פעמים בשבוע, ומתגובות ההורים והתסקיר מיום 30/10/23 הבנתי כי כך היה, ואחד המפגשים אף התמשך כשעה.

ניתנה להורים זכות תגובה לתסקיר, האב עמד על דרישתו להשבת הקטינה לנהריה, וטען כי הוא מתנייד בתחבורה ציבורית, רכבות ואוטובוסים, דבר המקשה עליו מאד ומחסיר ממנו שעות מנוחה בימי המילואים. האב ציין גם את חשיבות שובה של הקטינה לגן, אשר יועיל לה כמו לילדים האחרים. האב ציין מפגש הגננת עם הילדים, בו השתתפה הקטינה וגם הוא בזום, וניתן היה לראות כי שמחה מכך.

האם התנגדה לחזרה, טענה כי האב אינו רואה את טובת הקטינה, צירפה כאמור מכתב שנכתב לבקשתה ע"י המטפל בהדרכה ההורית מיום 2/11/23, הממליץ על הישארות הקטינה מחוץ לנהריה עד לשוב השקט. האם טענה כי אין לה רכב, והמבקש עושה שימוש ברכב המשותף, כי הגן עובד שעות מצומצמות בלבד בממ"ד וכי ילדים רבים עזבו את האזור או אף את הארץ לרגל המלחמה. האם אישרה כי הקטינה משתתפת במפגשי זום עם הגננת והילדים.

לאחר שנדרשתי לעמדות הצדדים, אני מוצאת בשלב זה לאשר מעבר זמני של האם והקטינה מחוץ לנהריה. האב אינו שוהה בנהריה, וזמני השהות לא היו טובים זמן מה. נהריה אמנם לא פונתה, אך אין חולק כי נשמעות בה אזעקות וגם פיצוצים מקרוב, כאשר אין התרעה על העיר נהריה עצמה. הקטינה רכה בשנים, ואין לה מסגרת חינוכית למעט שעתיים ביום בקבוצות קטנות ולא ביום ו', כפי שעלה מתכתובת הוואטסאפ, שצורפה לתגובת האב.

כרגיל בהחלטות שעניינן טובת הקטין, לעיתים מדובר ב"רע במיעוטו" ולאו דווקא בהחלטה המהווה מענה מושלם. באיזון השיקולים, אני קובעת כי השהות הזמנית של הקטינה ב[עיר בשרון], עיר מחוץ לאיזור עימות, ומפגשים קבועים ונינוחים יותר עם האב, מהווה מענה ראוי לקטינה לשלב זה של המלחמה. עמידה על השבת הקטינה לנהריה רק לצורך קיום המפגשים במרכז הקשר או עם העו"ס ולקראת מפגשים רחבים יותר עם האב אינה מידתית כעת, ואף קיים חשש כי האב לא יוכל להגיע למרכז הקשר בשל שירות המילואים. גם זמינות העובדים הסוציאליים מוגבלת, לאור הידרשותם למשפחות במצוקה.

האם לא פירטה את סידור המגורים שלה ב[עיר בשרון], ומה עלה בגורל עבודתה בנהריה, ומובהר כי לא יהיה בהחלטה זמנית זו כדי לבסס לאחר מכן טענת "מעשה עשוי". הקטינה עברה כבר משבר מעבר, עת יצאה האם את בית הצדדים, שהיה מוכר לה כל חייה לבית אמה, ולא יאושר מעבר נוסף ללא בחינה מלאה של השיקולים וקבלת חוות דעת מקצועיות.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה להשבת הקטינה לנהריה בעת הזו, וקובעת כי הסדר זמני השהות הזמני ב[עיר בשרון] שלוש פעמים בשבוע בתיאום בין ההורים יחול כל עוד האב במילואים.

הקטינה תשתתף בפעילויות הגן, בהן ניתן להשתתף ב"זום" או בשיחות וידיאו.

האם תעדכן את האב בכל עניין הנוגע לקטינה.

במקביל העו"ס לסדרי הדין תשלים התייחסות לזמינות מרכז הקשר או הסדר אחר לשניים שלושה מפגשים עימה טרם המלצה עדכנית לעניין שינוי בזמני השהות (ראו החלטות מיום 24/9/23 ומיום 26/10/23). ההשלמה תוגש בתוך 10 ימים מתום הכרזת מצב החירום.

ההחלטה תהיה מותרת לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

המזכירות תדוור את ההחלטה לשלושת ב"כ הצדדים ולעו"ס לסדרי הדין.

ניתנה היום, כ"ח חשוון תשפ"ד, 12 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.