פס"ד בעניין בקשה לצו מניעה קבוע שהגישה אם כנגד בנה

בפני תובענה שהגישה התובעת כנגד הנתבע, בנה, במסגרתה עתרה למתן צו מניעה קבוע בקשר לנכס שבבעלותה ברחוב ... ב.... הידוע כגוש .... חלקה ... תת חלקה ..., וכן בקשר לדירה ברח' ... בה התגוררה התובעת במועד הגשת התביעה.

העובדות בתמצית

1. התובעת ובעלה המנוח, מר ... ז"ל (להלן: "המנוח"), הוריו של הנתבע, היו בעלי זכויות הבעלות בדירת מגורים ב... ב... הידועה כגוש ... חלקה ... תת חלקה ... דירה זו שימשה כדירת מגוריהם של בני הזוג עד סמוך לפטירת המנוח ביום ...

    

2. לבני הזוג הנ"ל נולדו במהלך נישואיהם שלושה ילדים משותפים, ביניהם גם הנתבע.

    

3. ביום 24/3/2002 חתמו התובעת והמנוח על צוואה הדדית (ת/7 במוצגי התובעת), במסגרתה נקבע, בין היתר, כי בן הזוג שיאריך ימים יהא היורש היחיד של בן הזוג האחר, וכי לאחר פטירת שני בני הזוג יחולק הרכוש שיוותר בין שלושת ילדיהם בחלוקה שווה ביניהם.

    

4. ביום 16/2/2021 חתמו המנוח והתובעת, כמו גם יתר בעלי הדירות בבניין המגורים ברח' ... הנ"ל, על הסכם שיתוף ובנייה משותפת עם חברת "..." (ראו ת/6 במוצגי התובעת (להלן: "הסכם התמ"א"). בהתאם להוראות הסכם התמ"א בני הזוג זכאים לקבל מהקבלן המבצע שתי דירות מגורים נוספות שיבנו בבניין, בנוסף לדירת המגורים המקורית שהייתה בבעלותם (להלן: "הנכס ב..." ו/או "הנכס").

    

5. בשל עבודות הבנייה המקיפות בבניין הנ"ל ברח' ..., החליטו בני הזוג לעבור יחדיו להתגורר בדירה שכורה עד השלמת הבנייה. ברם, ביום ... נפטר המנוח לבית עולמו. בנסיבות אלה, התובעת עברה בגפה להתגורר בדירה שכורה ברח' ... בהתאם להסכם השכירות שהוצג על ידה (ת/11). כמו כן הגישה התובעת לרשם לענייני ירושה בבאר שבע בקשה לקיום צוואתו של המנוח, וביום 13/3/2023 ניתן צו קיום צוואה כמבוקש (ראו ת/7 הנ"ל).

    

6. ביום ..., כארבעה חודשים לאחר פטירת המנוח, הגישו הנתבע ובת זוגו בקשה למתן צו הגנה כנגד התובעת ושני אחיו, האוסר עליהם להתקרב לנכס (ה"ט 31155-10-22).בקשה זו נמחקה בתום דיון במעמד צד אחד שהתקיים בפני כב' השופטת אלפסי באותו מועד.

    

7. ביום 19/12/2022 הגישו התובעת והבן, ..., בקשה למתן צו הגנה כנגד הנתבע (ה"ט 40486-12-22). בדיון אשר התקיים בפניי במעמד שני הצדדים ביום 29/12/2022 ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים לפיהן ניתן צו האוסר על הנתבע להגיע לדירת מגוריה של התובעת ברח' ... וכן לנכס ברח' ..., וכן צו האוסר על התובעת והאח ... להגיע לדירת מגוריו של הנתבע ברח' ...- וזאת למשך 3 חודשים (פרטיכל הדיון סומן ת/10 במוצגי התובעת).

    

8. ביום 15/3/2023 הגישה התובעת את התביעה לצו מניעה קבוע שבכותרת, וכן בקשה למתן צו מניעה זמני. בהחלטה מיום 29/3/2023, אשר ניתנה בתום דיון שהתקיים בפני, ניתן צו מניעה זמני כמבוקש. בקשת רשות ערעור שהגיש הנתבע על החלטה זו לבית המשפט המחוזי נמחקה בהחלטת כב' השופט ואגו מיום 21/6/2023 (ההחלטה סומנה ת/2 במוצגי התובעת).

    

9. בהתאם להחלטתי מיום 20/6/2023 הגישו הצדדים את תצהירי עדותם הראשית ותיקי מוצגים מטעמם. קדם המשפט המסכם התקיים ביום 13/12/2023. דיון ההוכחות התקיים בפני ביום 1/2/2023, ובסיומו נשמעו סיכומי טענות הצדדים- ומכאן פסק דין זה.

    

   תמצית טענות הצדדים

   טענות התובעת

10. התובעת הינה בעלת מלוא זכויות הבעלות בנכס ב..., וזאת בהתאם לנסח רישום עדכני אשר הוגש לתיק ביום 13/12/2023, לאחר שמלוא הזכויות בנכס ב... נרשמו על שמה בעקבות פטירת המנוח, בהתאם לצו קיום הצוואה שניתן ביום 13/3/2023 ע"י הרשם לענייני ירושה. היינו: התובעת הינה בעלת מלוא הזכויות בשלושת דירות המגורים בנכס ב... (דירת המגורים המקורית שהייתה בבעלותה המשותפת עם המנוח, דירת מגורים נוספת שנבנתה בקומת המגורים שמעל הדירה המקורית, ודירה שלישית שהינה דירת גן שנבנתה בקומה מתחת לדירת המגורים המקורית).

     

11. לטענת התובעת, הכספים שהושקעו על ידה וע"י המנוח בנכס ב... בעקבות הסכם התמ"א, מקורם בכספים שבני הזוג לוו מבנם ...- בהתאם להסכם שנחתם עמו. עוד נטען כי הבן ... גם מסייע בקידום הפרויקט ומקיים קשר שוטף עם הקבלן ובעלי המקצוע השונים.

     

12. עפ"י הנטען בכתב התביעה, הנתבע הינו אדם אלים הנוטה להתפרצויות ואיבוד שליטה אשר התנהגותו הינה בלתי צפויה, וצו המניעה שהתבקש כנגדו ע"י התובעת נדרש שכן לאחר פטירת המנוח החל הנתבע לעורר פרובוקציות בקשר לנכס ב..., טען שהמנוח הוריש לו את הזכויות באחת מן הדירות, והחל לאיים על התובעת והחל להטריד אותה ולמרר את חייה. הנתבע ביקש לתפוס חזקה באחת הדירות בנכס ב... שבבעלות התובעת, נהג להיכנס לנכס ללא רשותה של התובעת ובניגוד לדעתה, והילך אימים על התובעת ובנה ... המסייע לה וכן על העובדים באתר הבנייה בנכס ב... באירוע מיום 26/12/2022 הנתבע הגיע לנכס ונקט באלימות כנגד התובעת ובנה ... בעקבותיה הוצא כנגדו צו הגנה, אשר הופר ע"י הנתבע.

     

13. התובעת ציינה בתביעתה שבכוונתה לשוב להתגורר בדירת המגורים בנכס ב... עם סיום הבנייה, להשכיר את אחת הדירות הנוספות, ואת הדירה השלישית בנכס בכוונתה למכור ומכספי התמורה לפרוע את ההלוואות שנטלה לצורך מימון הפרויקט. אלא, שהנתבע הצהיר שבכוונתו לתפוס חזקה באחת הדירות בנכס ב... ולעבור להתגורר בדירה זו בתום הבנייה, ומטעמים אלה עתרה למתן צו מניעה קבוע כנגדו.

     

    טענות הנתבע

14. ברישא לכתב ההגנה נטען שהתביעה הוגשה ממניעים פסולים והיא נועדה לאפשר לתובעת להבריח נכסים ולרוקן מתוכן את זכויותיו של הנתבע מכח צוואת אביו המנוח. עוד נטען שחתימת המנוח על צוואתו נעשתה תוך אלימות קשה השפלות ואיומים שהפעילו עליו התובעת והבן ..., ומטעם זה הנתבע הבהיר שבכוונתו לעתור לביטול צו קיום הצוואה שניתן, ובכתב ההגנה נטען שהוא פועל "בימים אלה" לשם השגת מטרה זו. לטענת הנתבע, התובעת הינה אישה אמידה שבבעלותה נכסים בארץ ובחו"ל, והצהרותיה בהקשר זה אינן אמת, ובפועל היא כלל אינה מתגוררת בנכס ב...

     

15. הנתבע הכחיש את טענת התובעת לפיה היא היורשת הבלעדית של המנוח שכן מדובר בצוואה הדדית הכוללת עיקרון הדדיות. עוד טען הנתבע שזכויותיה הקנייניות של התובעת בנכס ב... תלויות תלות מוחלטת ברצונו של המנוח, היות ומדובר בצוואה הדדית, ולטענתו התובעת אינה רשאית לשנות את הצוואה ולנשל את הנתבע מזכויותיו. בסעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע שצוואת המנוח קובעת שלנתבע 33% מהזכויות בנכס ב... בסעיף 15 לכתב ההגנה נטען שהמנוח ציווה לנתבע את דירה מס' 6 בנכס ב...

     

16. עוד נטען שהתובעת היא העומדת מאחורי הצוואה ההדדית שנחתמה, ובפועל מדובר בקנוניה ותחבולה שהתובעת רקמה בצוותא עם האח ..., לצורך נישולו וקיפוחו של הנתבע, ועל מנת להותירו חסר כל, בניגוד לרצונו של המנוח.

     

17. לטענת הנתבע עליו לפנות במהלך שנת 2023 את הדירה השכורה בה הוא מתגורר בשל תכנית פינוי בינוי, ובכוונתו לעבור להתגורר בדירה מס' 6 בקומה 3 בנכס ב... הנתבע אישר שהוא אכן הצהיר על כונה זו בפני התובעת, אך לטענתו אין מדובר בכל איום או באמירה המסכנת את התובעת, שכן כל מבוקשו הוא לגור בדירה שהמנוח הקצה לו ולילדיו. בסעיף 27 לכתב ההגנה הצהיר הנתבע בכוונתו לעבור להתגורר בדירה מס' 6 שבקומה השלישית בנכס ב..., בעוד שהתובעת תתגורר בדירה מס' 2 בקומה השנייה ועל כן לא תהיה כל אינטראקציה בין הצדדים.

     

18. הנתבע ציין כי הוא היה מעורב בהסכם התמ"א לרבות בהתקשרות עם הקבלן, וכי גם לאחר שמודר מהנכס ב... בשל צו ההגנה שניתן במסגרת ה"ט 40486-12-22, הוא הגיע לנכס, השגיח על מהלך הבנייה ושמר על הנכס, וזאת בהוראת המנוח והתובעת אשר אף שילמו לו כספים על מנת שיפקח על העבודות באתר ולישון שם, ובפועל לא רק שהוא אינו מפריע ומאיים על איש באתר הבנייה אלא ההפך מכך. עוד טען הנתבע כי מנהל העבודה באתר הינו חברו מילדות, ועפ"י הידוע לו התובעת והאח ... אינם עומדים בתשלומים לקבלן.

    עוד טען הנתבע שההסכמים שבין התובעת לאחיו ... כלל לא הוצגו, ובכל מקרה הם רק מוכיחים את טענתו שהתובעת מבקשת לרמוס את הצוואה ואת רצון המנוח.

     

19. הנתבע לא הכחיש את האיומים שהפנה כלפי התובעת כנטען על ידה, אך טען כי דברים אלה נאמרו על ידו כתגובה להקנטות שספג קודם לכן מהתובעת.

     

20. הנתבע הכחיש את הטענות ביחס לאיומים והטרדות מצדו כלפי התובעת והאח ..., וכן את המיוחס לו ביחס לאירוע מיום 26/12/2022. לטענתו באירוע זה התובעת והאח השליכו עליו בקבוקים ומוטות ברזל, האח ... איים עליו באקדח בשעה שהתובעת השליכה עליו חפצים וצרחה בהיסטריה- והכל במטרה ליצור פאניקה, להרחיקו, למדרו לנשלו, לגנוב ולפגוע בזכויותיו בנכס ב... כך שבמועד פטירת התובעת לא יוותר דבר לחלוקה.

     

    דיון והכרעה

     

21. בפתח דיון ההוכחות התובעת הודיעה כי היא אינה עומדת על עתירתה למתן צו מניעה ביחס למגוריה בדירה שכורה ב... ב..., נוכח העובדה שהיא אינה מתגוררת עוד בנכס זה. מטעם זה צומצמה יריעת המחלוקת בתובענה שבפני לטענות התובעת למתן צו מניעה ביחס לנכס ברח' ... שפרטיו לעיל.

     

22. כעולה מנסח הרישום שהוצג בפני, התובעת הינה בעלת מלוא זכויות הבעלות בנכס ב... דהיינו התובעת הינה בעלת הזכויות ביחס לשלושת דירות המגורים בנכס, לרבות דירה מס' 6 לגביה הצהיר הנתבע שבכוונתו לעבור להתגורר בה ולתפוס בה חזקה.

    ויוזכר: מחצית מן הזכויות בנכס ב... היו שייכות לתובעת מלכתחילה, ולאחר פטירת המנוח וקיום צוואתו, נרשמו מלוא הזכויות בנכס ב... ע"ש התובעת.

     

23. הנתבע מודע היטב לצוואה המנוח ולצו לקיומה אשר ניתן ביום 13/3/2023, ברם בפועל חרף הצהרותיו הנתבע לא פעל עד היום לביטולו של צו קיום הצוואה.

    לא זו אף זו; בפועל הנתבע העלה שתי טענות סותרות ומנוגדות בהקשר לצוואת המנוח:

    טענה ראשונה: הצוואה אינה משקפת את רצונו של המנוח אלא נכפתה עליו, ובכוונת הנתבע לעתור לביטול צו קיום הצוואה שניתן (ראו האמור בסעיף 13 לכתב ההגנה).

    טענה שנייה: זכויות הנתבע בנכס ב... (בגינן הצהיר שיש בכוונתו לתפוס חזקה ולהתגורר בדירה מס' 6 בנכס), הוענקו לו ע"י המנוח במסגרת צוואתו, ועל כן טען שהתביעה נוגדת את הוראות הצוואה ואת רצון המנוח.

    כך, בסעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית טען הנתבע כהאי לישנא:

     

    " אכן הצוואה קובעת כי יש לי 33% מהזכויות בכל הנכסים ברח' ... ב..."

     

    ובסעיף 15 לכתב ההגנה נטען שהמנוח ציווה לנתבע בצוואתו את דירה מס' 6 בנכס ב...:

     

    " אכן, אביו המנוח הוריש לנתבע את דירה מס' 6 בקומה מס' 3"

     

    ויודגש; כבר ברישא לכתב ההגנה שהוגש מטעמו, טען הנתבע שהוא אחד היורשים עפ"י צוואת המנוח, ובמסגרת תביעתה התובעת מבקשת לרוקן מתוכן את זכויותיו אלה, וכלהלן:

     

    " כב' ביהמ"ש, מתבקש בזאת לדחות את כתב התביעה שכל מטרתו להבריח נכסים ולרוקן מתוכן ומכל זכות של הנתבע/היורש מכח הצוואה ההדדית..." (הרישא לכתב ההגנה בעמ' 1). 

     

24. הטענה לפיה המנוח ציווה לנתבע את הזכויות בדירה מס' 6 בקומה השלישית בנכס נסתרה ע"י הנתבע מיניה וביה במהלך חקירתו הנגדית, עת הנתבע העיד שכוונתו הייתה בכלל לדירה מס' 1 בקומת הקרקע, ברם מצבה של דירה זו הינו בכי רע והנכס "שהובטח לו" הינו "על הפנים", ועל כן החליט לתפוס את החזקה בדירה מס' 6 הנ"ל. (עמ' 43 שורות 1-7).

     

25. בצוואת המנוח אין כל הוראה לפיה המנוח מצווה את הזכויות בדירה מס' 1 ו/או בדירה מס' 6 הנ"ל לנתבע, וממילא המנוח היה בעל מחצית הזכויות בנכסים אלה בלבד. זאת ועוד; צוואת המנוח קובעת שהיורשת היחידה של כלל עיזבון המנוח הינה התובעת. צוואה זו קוימה כאמור ע"י הרשם לענייני ירושה ביום 13/3/2023, והנתבע לא עתר לביטול צו קיום הצוואה שניתן כדין.

     

26. בסעיף 2.1.1 לצוואת המנוח (ת/7 הנ"ל) נקבע כהאי לישנא:

     

    " 2.1.1 הננו מצווים וקובעים האחד את השני ליורש היחיד כלומר בן הזוג שיוותר בחיים יירש את כל הרכוש של בן הזוג שנפטר לפניו."

    (ההדגשה אינה במקור- ר.ב)

     

    דהיינו: בהתאם להוראות סעיף 2.1.1 לצוואה, ובשים לב כי המנוח נפטר ביום ... וצוואתו קוימה כאמור, התובעת הינה היורשת היחידה של המנוח, והיא יירשה את מלוא רכושו- לרבות זכויותיו בנכס ב... (מחצית).

     

27. בסעיף 2.1.2 לצוואת המנוח נקבעה הוראת 'יורש אחר יורש' בהתאם להוראות סעיף 42 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), וכלהלן:

     

    " 2.1.2 לאחר מות שנינו הרכוש שיוותר בכל מקום כלשהוא ללא יוצא מן הכלל יועבר בירושה ובחלקים שווים לשלושת ילדינו כדלקמן:

    2.1.2.1 ... ת.ז ...

    2.1.2.2 ... ת.ז...

    2.1.2.3 ... ת.ז ... "

     

    כפי שיוראה להלן, אזי גם בכך אין כדי להועיל לנתבע לצורך ביסוס טענת הגנה בתובענה שבפני.

28. סעיף 42(א) לחוק הירושה קובע כהאי לישנא:

     

    "(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר".

     

    ובסעיף 42(ב) לחוק הירושה נקבע כלהלן:

     

    (ב) הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה."

     

29. דהיינו: בהתאם להוראות צוואת המנוח והוראות חוק הירושה, התובעת הינה היורשת היחידה של עיזבון המנוח, וזכותם של ילדי בני הזוג (והנתבע בתוכם) בעיזבון הוריהם, בהוראת "יורש אחר יורש", תתגבש רק לאחר אריכות ימיה ושנותיה של התובעת, וזאת ביחס לרכוש שיוותר בעת פטירת התובעת.

     

30. בניגוד לטענת הנתבע, המנוח לא ציווה לו בצוואתו 33% מהזכויות בנכס, אלא קבע מפורשות שהתובעת תהא היורשת היחידה של עיזבונו. העובדה שצוואת המנוח כוללת גם הוראת 'יורש אחר יורש' אין בה כשלעצמה כדי להעניק לנתבע זכויות קנייניות בנכס ב... כיום.

     

31. בנסיבות אלה אני קובע שאין כל יסוד לטענת הנתבע לפיה המנוח ציווה לו במסגרת צוואתו 33% מהזכויות בנכס- והנני דוחה טענה זו. גם יתר טענות הנתבע לפיהן המנוח "הבטיח" לו זכויות בנכס שלא במסגרת צוואתו נדחית. מעבר לעובדה שטענות אלה לא הוכחו במאום, אזי הטענה גם עומדת בניגוד להוראות המפורשות של צוואת המנוח והצו שניתן לקיומה, וממילא למנוח היו רק מחצית הזכויות בנכס והוא לא היה רשאי לצוות דבר לגבי רכוש שאינו שייך לו. לכך יש להוסיף כי בעוד שטענתו המקורית של הנתבע הייתה שהמנוח "הבטיח" לו את הדירה בקומת הקרקע בנכס (וטענה זו לא הוכחה במאום), בפועל בהליך שבפני הנתבע ביקש לנכס לעצמו את דירה מס' 6 בקומה השלישית בנכס. כאשר הנתבע נשאל על פער זה בחקירתו השיב שדירה מס' 1 "שבורה לגמרי ויש בעיות ביובים" (עמ' 43 שורה 4), ובהמשך העיד:

     

    " הבטיחו לי משהו על הפנים. הדירה שבורה. יש שם הצפה, גרתי שם לא הכי נחמד. עד היום הבניין סגור אז אמרתי אעלה למעלה לדירה 6 עובדה עליתי ואף אחד לא אמר לי כלום." (שם, שורות 6-7).

     

32. התוצאה הנובעת מכל הנ"ל הינה שכיום התובעת הינה בעלת מלוא הזכויות בנכס.

     

33. בסעיף 3 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נקבע כי "אין פוגעים בקנינו של אדם".

     

34. סעיף 17 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969, קובע כלהלן:

     

    " המחזיק במקרקעין זכאי לדרוש מכל מי שאין לו זכות לכך שיימנע מכל מעשה שיש בו משום הפרעה לשימוש במקרקעין ושיסלק כל דבר שיש בו משום הפרעה כזאת."

     

35. עתירתה של התובעת כנגד הנתבע במסגרת התובענה שבפני הינה למתן צו מניעה לשמירה על קניינה, ולמניעת הפרעה לשימושה בנכס ב... התובעת- כבעלת מלוא זכויות הבעלות בנכס- אכן הייתה רשאית לעתור לקבלת סעד זה, וההכרעה הנדרשת הינה האם אכן יש מקום לתיתו בנסיבותיה של התובענה שבפני.

     

36. כפי שפורט לעיל, אין מחלוקת שהנתבע נהג להגיע לנכס ב... שלא בהסכמתה ושלא על דעתה של התובעת והנתבע הודה בכך מפורשות, אלא שטען שכלל לא נדרשת לו הסכמתה של התובעת (עמ' 42 שורות 16-17). אין גם מחלוקת שיש בכוונת הנתבע להתגורר בדירה מס' 6 בנכס לאחר השלמת עבודות הבנייה שם (ראו האמור בסעיפים 6 וכן 12 לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע וכן האמור בסעיף 27 לכתב ההגנה). היינו: מטענות הנתבע עצמו עולה כי הוא מבקש לעשות שימוש בנכס השייך לתובעת שלא על דעתה/הסכמתה.

     

37. לכך יש להוסיף כי עלה בידי התובעת להוכיח גם את טענותיה לפיהן הנתבע איים עליה, ושלח לה הודעות קוליות באמצעות אפליקציית המסרים "ווטסאפ", אשר כללו איומים קשים על חייה של התובעת, ובין היתר נשמע אומר לה בהודעות אלה (מוצג ת/8) כלהלן:

     

    " יאללה, יקברו אותך, יאללה, יזרקו אותך שמה, את יודעת איפה. ברוך השם. נפטרנו מצרה אחת. צרה צרורה בעולם, יאללה, נתפלל עליך שתמותי."

    וכן:

    " יאללה, ..., תתפללי עליה שתמות. יאללה, קדיש של הנוצרים."

     

    הנתבע הודה מפורשות במשלוח הודעות אלה לתובעת (ראו סעיף 17 לתצהירו), ברם טען כי הן נשלחו רק לאחר שהתובעת "קנטרה" אותו. טענה זו של הנתבע לא הוכחה במאום. ויודגש; המדובר בהודעות שנשלחו באפליקציית "ווטסאפ", והנתבע נמנע מלצרף את כלל ההודעות שבין הצדדים ו/או להוכיח באופן כלשהו שהתובעת אכן "קנטרה" אותו. בחקירתה הנגדית התובעת הכחישה טענות אלה (עמ' 25 שורות 20-23), ומצאתי ליתן אמון בעדותה זו. לא זו אף זו; התובעת העידה בחקירתה כי היא פעלה רבות למען הנתבע, לרבות בכל הקשור לטיפול בילדיו אשר הוצאו לטענתה ממשמורתו, ושמירת הקשר בין הנתבע לבין ילדיו (עמ' 25, שורות 1-6). הנתבע אישר טענות אלה בחקירתו הנגדית (עמ' 44 שורה 1). על כן טענת הנתבע בדבר "קינטור" כביכול מצד התובעת גם אינה מתיישבת גם עם עובדות אלה, ובכל מקרה אין כל הצדקה שבן שישלח לאמו הודעות כנ"ל בהן הוא מייחל למותה.

     

38. זאת ועוד; גם האירוע מיום 16/12/2022 וצו ההגנה שניתן בהסכמת הצדדים ביום 29/12/2022 במסגרת ה"ט 40486-12-22 יש בו כדי לתמוך בטענות התובעת, ובנסיבות העניין, ולאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי להעדיף את גרסת התובעת והבן ... גם בכל הקשור לאירוע זה, על פני טענות הנתבע. משהנתבע הסכים למתן הצו כנגדו בהליך הנ"ל (לרבות בכל הקשור להרחקתו מהתובעת ובנה וכן מהנכס ב...), ולא עתר לביטולו לאחר מכן, לא מצאתי מקום להידרש לבירור מחודש של סוגיה זו במסגרת התובענה שבפני.

     

39. לטעמי, די בכל הנ"ל על מנת להקים נסיבות המצדיקות מתן צו המניעה הקבוע שהתבקש.

     

40. להלן אבחן גם את יתר טענות ההגנה שהעלה הנתבע, וביניהן הטענות לפיהן הנתבע התגורר בנכס והוא זכאי להמשיך לעשות כן, וכן הטענה לפיה התובעת הינה בעלת ממון ונכסים.

     

    בכל הקשור לטענה בדבר מגוריו של הנתבע בנכס-

41. במהלך חקירתו הנתבע נשאל מדוע לשיטתו הוא זכאי להיכנס לנכס בניגוד לרצונה של התובעת (בעלת הזכויות בנכס), והשיב: "אם הייתי גר לפני, אני יכול לגור גם אחרי. לפני הפטירה..." (עמ' 41 לפרוטוקול מיום 1/2/24 בשורות 27-32). כפי שיפורט להלן, הנתבע הציג שלל גרסאות שונות ומנוגדות באשר למגוריו הנטענים בנכס:

     

    גרסת ראשונה: גרסת צו ההגנה ה"ט 31155-10-22- במהלך דיון שהתקיים במעמד צד אחד ביום 20/10/2022 בבקשה לצו הגנה שהגיש הנתבע כנגד התובעת והאח ..., העיד הנתבע 'כמשיח לפי תומו', כי הוא מתגורר ברח' ... עם בת זוגו מזה שנים רבות. כאשר הנתבע עומת עם גרסה זו במהלך חקירתו הנגדית בפני, הוא הכחיש את הדברים וטען שלא הובן כהלכה (עמ' 42 בשורות 1-6).

     

    גרסת שנייה: גרסת צו ההגנה ה"ט 40486-12-22- במהלך דיון שהתקיים במעמד שני הצדדים ביום 29/12/2022 נשאל הנתבע ע"י בית המשפט לגביו מגוריו בדירה ברח' ..., והשיב שהוא אינו מתגורר שם אלא בנכס ב... (ראו ת/10 בעמ' 52 לתיק המוצגים מטעם התובעת). גרסה זו עומדת בניגוד לגרסה המקורית כנ"ל.

     

    גרסת שלישית: גרסת כתב ההגנה- בסעיף 6 לכתב ההגנה נטען שהנתבע מתגורר בדירה שכורה שעליו לפנותה ועל כן הינו "אדם מחוסר דיור ללא קורת גג", והוא מתעתד לגור בדירה מס' 6 בנכס. אין בכתב ההגנה טענה לפיה הנתבע אכן התגורר בנכס באותה עת.

    גרסה זו אינה מתיישבת עם שתי הגרסאות הקודמות הנ"ל.

     

    גרסת רביעית: גרסת תצהיר עדותו הראשית של הנתבע- במסגרת תצהירו הציג הנתבע גרסה לא אחודה (בלשון המעטה) בקשר למגוריו בנכס. מחד, בסעיף 12 לתצהיר נטען שהנתבע הגיע בכל בוקר לנכס על מנת לבצע עבודות צביעה. גרסה זו לפיה הנתבע הגיע בכל בוקר לנכס אינה עולה בקנה אחד עם הגרסה השנייה לפיה הנתבע התגורר בנכס. מאידך- בסעיפים 18 וכן 19 לתצהירו נתבע טען שהוא התגורר בנכס למשך כ-8 חודשים (בין החודשים יולי 23' ועד לפטירת המנוח), וכן כי החל מחודש פברואר 23' הוא מתגורר ברח' ... וכהוכחה לכך צירף לתצהירו העתק מהסכם שכירות מיום 2/2/23. גרסה זו אינה מתיישבת עם הגרסאות הקודמות כנ"ל.

     

    גרסת חמישית: עדותו של הנתבע בחקירתו הנגדית - בחקירתו הנגדית הנתבע העלה טענה חדשה לפיה בפועל הוא מתגורר במקביל 'בשני בתים' מאז החלה הבנייה בנכס: הן בדירה ברח' ... שם התגורר עם בת זוגו, והן ב"דירה למטה" בנכס, שם התגורר לבקשת המנוח על מנת לשמור ולפקח על הנעשה בנכס בתקופת הבנייה (ראו עמ' 42 שורות 1-15).

    בהמשך חקירתו ובניגוד לנטען בסע' 19 לתצהירו בדבר מגוריו בדירה ברח' ... משנת 23' בלבד, הנתבע אישר שהוא מתגורר ברח' ... עם בת זוגו כבר מאז שנת 2015 ולא משנת 2023 כנטען בתצהירו. הנתבע הוסיף שכאשר החלה הבנייה בנכס הוא נכנס אליו על מנת "לתפוס חזקה שיהיה לי מקום" (ראו עמ' 42 שורות 23-24), וכן כי מדובר למעשה "בקן אהבים" אליו יוכל להביא נשים אחרות (עמ' 42, שורה 31)- גרסה אשר כשלעצמה אינה עולה בקנה אחד עם הטענה לפיה מגוריו שם נעשו לבקשת המנוח על מנת "לשמור" על הנכס.

     

    המדובר בחמש(!) גרסאות עובדתיות שונות וסותרות אשר אינן יכולות להתיישב זו עם רעותה, ואשר מביאות למסקנה לפיה אין ליתן כל אמון בטענות הנתבע בדבר מגוריו בנכס, ובעניין זה מצאתי לקבל את טענת התובעת לפיה הנתבע כלל לא התגורר בנכס.

     

    מעבר לעובדה שהנכס הינו אתר בנייה על כל המשתמע מכך מאז החלו בו עבודות הבנייה (ובשל כך התובעת עצמה אינה מתגוררת בו), אזי מצאתי ליתן משקל גם לכך שהנתבע נמנע מלהעיד בעניין מגוריו בנכס כביכול, את בת זוגו, החיה עמו מזה כ-20 שנה, ואשר בוודאי יכלה לשפוך אור ביחס למקום מגוריו.

    הלכה פסוקה ידועה היא במקרה בו בעל דין נמנע מהבאת ראיה שהיא לכאורה לטובתו, ללא הסבר סביר, ניתן יהיה להסיק שבאם הייתה מובאת אותה ראיה היה בה כדי לתמוך דווקא בטענות הצד שכנגד, וכלהלן:

     

    " ... כלל הנקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעמידים בעל-דין בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה, הייתה פועלת נגדו." (ע"א 548/78 פלונית נ' פלוני, לה(1) 736 (1980))

     

    בכלל נסיבות העניין לא מצאתי לקבל את הסבריו הקלושים של הנתבע באשר להימנעות זו, ולפיהם לא חפץ שבת זוגו תעיד שכן יש דברים שצריך להסתיר ממנה (עמ' 43 שורות 11 וכן 16), וכן כך פעל על מנת למנוע מהומות הקשורות בעדותה של בת זוגו (עמ' 43 שורות 24-25), ומצאתי לקבוע כי לו אכן הייתה נשמעת עדותה של בת הזוג היה בה לתמוך דווקא בטענות התובעת לפיהן הנתבע כלל לא התגורר בנכס.

     

    גם גרסתו של העד הנוסף מטעם הנתבע, מר ..., אינה מתיישבת עם טענות שהעלה הנתבע בעצמו. בעוד שבתצהירו של העד הנ"ל נטען שהנתבע התגורר בנכס "כל הזמן" (ראו האמור בסעיף 7 לתצהיר עדותו הראשית), אזי בחקירתו הנגדית של העד עלה כי הוא התקשה לתאר את הנכס ואת סביבתו, ואפילו לא ידע לומר בהחלטיות באם מדובר בבית פרטי או בבניין מגורים (עמ' 38 שורות 11-26). זאת ועוד; טענותיו של העד הנ"ל עמדו בניגוד לטענות הנתבע עצמו בתצהירו לפיהן הוא התגורר בנכס כ- 8 חודשים בלבד, וכן בניגוד לטענת הנתבע בחקירתו לפיה הוא התגורר "בשני בתים", ובמקביל לשהותו בנכס התגורר גם עם בת זוגו בדירה השכורה ברח' ...

    מטעם זה לא מצאתי ליתן כל אמון גם בגרסת העד הנ"ל.

     

42. לעומת זאת, גרסתה של התובעת הייתה ונותרה כי הנתבע כלל לא התגורר בנכס, הן לפני פטירת המנוח והן לאחר מכן, וגרסה זו לא נסתרה במאום במהלך חקירתה הנגדית- ההפך הוא הנכון. כמו כן מצאתי ליתן אמון גם בעדותו של הבן ..., אשר העיד מפורשות בחקירתו הנגדית שהנתבע לא התגורר בנכס מעולם (עמ' 31 שורות 17-18, וכן שורה 21, ושורות 24-25), וגם עדותו של הבן, שהייתה אמינה וקוהרנטית, לא נסתרה בחקירתו במאום.

     

43. בנסיבות אלה אני קובע שהנתבע לא התגורר בנכס, אלא בדירה השכורה ב..., ובכל מקרה אין בטענה זו כדי לבסס- קל וחומר להוכיח- טענת הגנה בתובענה לצו המניעה שהוגשה כנגדו. העובדה שהנתבע הכניס פרטי מיטלטלין שונים לנכס (ככל שאכן כך היה) לא רק שאין בה לבסס את טענות ההגנה של הנתבע, אלא ההפך מכך- לטעמי יש בטענה זו כדי לבסס הצורך במתן צו המניעה שהתבקש כנגד הנתבע למניעת שימוש אסור בנכס לא לו.

     

    בכל הקשור לטענה בדבר מצבה הכלכלי של התובעת ונכסים נוספים שבבעלותה-

     

44. הטענות הנוספות שהעלה הנתבע, בכל הקשור למצבה הכלכלי של התובעת ונכסים נוספים שבבעלותה בארץ ובחו"ל (אשר הוכחשו ע"י התובעת בתצהירה ובחקירתה), לא הוכחו במאום, ובפועל פרט לטענות כלליות ועמומות, לא צורפה על ידי הנתבע ולו ראשית ראיה להוכחתן.

     

45. זאת ועוד; ממילא אין בטענות אלה כדי לבסס טענת הגנה כלשהי בתובענה שבפני. גם אם היה עולה שהתובעת הינה אכן בעלת נכסים נוספים כטענת הנתבע, לא היה בכך כדי לגרוע מזכותה של התובעת לעתור למתן צו מניעה כנגד הנתבע בקשר לנכס ב... אשר אין חולק שהינו בבעלותה הבלעדית, ובשים לב לנסיבות שהוכחו בפני.

     

    בכל הקשור לטענה בדבר הצורך בנוכחותו של הנתבע בנכס-

     

46. גם טענה זו לפיה נוכחותו של הנתבע בנכס הינה חיונית לפעולות הבנייה שם, לא הוכחה כלל. הנתבע הודה שהימצאותו בנכס נעשתה שלא בהסכמתה של התובעת, ובמהלך עדותו אף העיד כי עשה כן על מנת "לתפוס חזקה" בנכס (עמ' 42 שורה 24), ושהה שם על מנת להביא לשם את מאהבותיו.

     

47. זאת ועוד; בהינתן שכלל עבודות הבנייה בנכס מבוצעות ע"י חברה קבלנית, ממילא לא היה כל צורך שהנתבע "יבצע" עבודות כלשהן בנכס, וגם טענה זו לא הוכחה, והיא נדחית בזאת.

     

    סוף דבר

     

48. תביעתה של התובעת למתן צו מניעה קבוע כנגד הנתבע מתקבלת במלואה, וכדלקמן:

     

    1. ניתן בזאת צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע, או מי מטעמו, להיכנס לנכס ברח' ... ב... הידוע כגוש ... חלקה ... ו/או להחזיק בנכס זה ו/או בכל חלק ממנו, וכן האוסר על הנתבע להכניס לנכס הנ"ל מיטלטלין ו/או לבצע בנכס עבודות מכל מין וסוג שהוא.

        

    2. כמו כן ניתן בזה צו מניעה האוסר על הנתבע או מי מטעמו לפגוע בדרך כלשהי בזכויותיה של התובעת, לרבות זכות המגורים שלה, ביחס לאיזה מהדירות שבבעלותה בנכס הנ"ל ברח' ... ב...

        

49. נוכח התוצאה אליה הגעתי, ובשים לב לכך שתביעת התובעת התקבלה במלואה, ובשים לב להליכים שהתנהלו בפני והטענות שהעלה הנתבע ועמידתו על ניהול ההליך עד תום, אני קובע שהנתבע יישא בהוצאות התובעת בסך של 40,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית חוק.

     

50. המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק שבכותרת.

     

    פסק הדין מותר לפרסום ללא פרטים מזהים.

     

     

    ניתן היום, כ"ז שבט תשפ"ד, 06 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.