פס"ד בעניין חלוקת מניות אגד בהתאם להסכם גירושין

עניינו של פסק דין זה הוא הכרעה בתביעה, במסגרתה עתרה התובעת כי בית המשפט יקבע שמחצית שווי מניות הרשומות על שם הנתבע, בחברת אגד בע"מ שייך לתובעת וכי על בית המשפט להורות על הערכת שוויין ולהורות לנתבע להעביר את מחצית ערך שווי המניות לתובעת.

רקע עובדתי והליכים המשפטיים

1. עסקינן בצדדים שהתגרשו זה מזה ביום 18.6.2003, כאשר ביום 20.5.2003 אושר בבית משפט לענייני משפחה הסכם גירושין עליו חתמו ובו הסדירו בין היתר את הסוגיות הרכושיות אשר ביניהם (להלן: "הסכם הגירושין").

2. בשנת 2011, הוגשה ע"י התובעת כאן תביעה בענין ביצוע הוראות סעיף 28 להסכם הגירושין, במסגרתה טענה כי מגיע לה תשלום של מחצית מהדיבידנדים המשולמים לנתבע בגין מניית אגד, נשוא הסכם הגירושין. תביעה זו התבררה במסגרת תמ"ש 8794-01-11, ובענין תביעה זו ניתן ביום 25.10.2012 פסק דין, במסגרתו נקבע כי מחצית הסכומים ששולמו לנתבע ע"י האגודה השיתופית אגד, כדיבידנד בגין בעלותו במניה מגיעים לתובעת ועליו לשלם לה אותם.

   עוד נקבע באותו פסק דין כי זהו גם דינם של סכומים שישולמו בעתיד ע"י האגודה השיתופית אגד לנתבע כדיבידנדים בגין הזכויות במניה.

3. ביום 23.10.2022 הגישה התובעת תביעה נוספת בגין אותן מניות אגד שנקבע בהסכם כי מהוות רכוש משותף.

4. יש מחלוקת בין הצדדים האם תמורה שהתקבלה בידי הנתבע לאחר שינוי המבנה התאגידי של אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ אשר איפשר לה להפוך מאגודה שיתופית לחברה בע"מ, שייכת בחלקים שווים לצדדים, האם לאו.

5. הצדדים שניהם הגישו טענותיהם ואסמכתאות לתיק ומכאן פס"ד זה.

    

    

6. טענות התובעת

   • התובעת טוענת כי בהתאם להסכם הגירושין שאושר בעניינם של הצדדים וקיבל תוקף של פסק דין ביום 20.5.2003, שייכות לה מחצית שווי זכויות הנתבע במניית אגד.

   • התובעת מציינת כי לצורך כך הוטל צו עיקול על מניית אגד הרשומה על שם הנתבע וכי ביום 16.7.2019 היא התבקשה להסיר את העיקול על מנת שהמחזיקה תוכל לשחרר את כספי המניה ולהעביר לחזקתה מחצית משווי המניה וכך נעשה.

   • התובעת טוענת כי על אף תשלומים שהתקבלו בידה, בהתאם למכתב הפניה של אגד, מיום 16.7.2019 לא הסתיים התשלום בגין מניות הרשומות על שם הנתבע.

   • התובעת טוענת כי ביום 31.5.2022, פרסמה אגד כי ברוב של 99 אחוז אישרו חברי אגד את העסקה עם קרן קיסטון ששוויה עומד על 4.77 מיליארד שקלים.

   • התובעת צרפה כתבות שפורסמו באתרים שונים בענין ביצוע עסקה זו של מכירת השליטה באגד לקרן קיסטון.

   • התובעת טוענת כי כתוצאה מביצוע מכירה זו, קיבלו חברי אגד אופציה למכור את מניותיהם בשווי של 2.2 מיליון שקלים עבור כל מניה.

   • התובעת טוענת כי לנתבע קיימת מניה נוספת מתוקף היותו חבר אגד, אשר הינו מייסד ורשום במרשם המייסדים ובעלי המניות בחברה.

   • התובעת טוענת כי בהתאם להסכם הגירושין וכך גם בהמשך במסגרת פסק הדין שניתן בעניינם של הצדדים בתמ"ש 8794-01-11 נקבע כי התובעת זכאית למחצית משווי המניה הנותרת, שנרכשה ע"י הצדדים בעודם נשואים.

   • התובעת טוענת כי היא שותפה מלאה למימון רכישת המניה, אשר נרכשה במהלך שנות הנישואין לנתבע.

   • התובעת דוחה בסיכומיה את טענת הנתבע כי המניה שהוא מחזיק בחברת אגד בע"מ היא מניה חדשה, שאין לה קשר למניית האגודה השיתופית אגד, וכי מניה זו נמכרה ב 2019 ומחצית פדיונה נמסרה לתובעת.

   • התובעת מפנה למכתבה של היועצת המשפטית של חברת אגד בע"מ וטוענת כי בהתאם לאמור לסעיף 2 שלו, צוין כי בהתאם לתכנית השינוי המבני הפך כל אחד מן המייסדים אשר היה חבר אגד האגודה זכאי לקבל 100 מניות רגילות של החברה ובנוסף קמה למייסדים זכאות לפדיון מניתם באגד האגודה אשר ערכה עמד במועד השינוי המבני על סך 450,000 ₪.

   • התובעת טוענת כי הנתבע במועד הקובע 9.5.2019 טרם פרש מעבודתו ועל כן עמד בתנאים המצטברים לקבלת התמורה למניית היסוד ומשכך היא זכאית לקבל מחצית משווי מניית היסוד, שהניבה מניית האגודה אגד, ומחצית מהסכום שהתקבל בגינה, בסך 450,000 ₪ ביום הקובע הוא רכושה של התובעת.

   • התובעת אף טוענת כי למרות צו ביהמ"ש וצו העיקול שהוטל ולמרות הוראות בית המשפט בדבר זכויותיה של התובעת, אגד לא דיווחה לה על כל התהליך השינוי המבני והנובע ממנו והיא נאלצה לפנות לאגד על מנת לממש את זכויותיה, הגם שאגד ידעה לפנות אל התובעת כאשר נדרש ממנה להסיר את העיקול שהוטל על המניה.

   • התובעת מדגישה וחוזרת על טענתה כי המניה אשר זיכתה את הנתבע ב 100 מניות רגילות באגד בע"מ, הינה המניה אשר שייכת לה ב 50% באגד אגודה שיתופית.

   • התובעת מפרידה זכות זו מזכות נוספת של הנתבע, אשר היה באותם הזמנים חבר אגד, ואחד מן המייסדים, עובדה אשר זיכתה אותו בנוסף לפדיון מנית האגודה השיתופית, גם ב 100 מניות חדשות של חברת אגד בע"מ.

   • התובעת אף טוענת כי אגד האגודה אשר ביקשה מהתובעת להסיר את העיקול שהטילה על המניה לצורך שחרורה למטרת קבלת מחצית ערכה ופדיון הסתירה ממנה את קיום אסיפת החברים כדי לקבוע את השינוי המבני ואת הדיון בביהמ"ש המחוזי אשר אישר את השינוי המבני.

   • בהתייחסות לפסק הדין שצרף הנתבע ואשר ניתן בפר"ק (ת"א) 9433-03-19 טוענת התובעת כי סעיף 5 לפסק הדין מתייחס לשינוי המבני במסגרתו הפכה אגד מאגודה שיתופית לחברה בע"מ והיא מפנה לסעיף 7 אשר מתייחס להתחייבות אגד כלפי חברותיה להמיר את מניותיהם באגודה הקיימת במניות רגילות בחברה שתבוא בנעלי האגודה כאשר הובהר כי מדובר בהטבה של 40 אלף ₪ המוענקת לכל חבר באגודה.

   • התובעת מפנה לכך כי בהתאם למכתב היועצת המשפטית של אגד מועד אישור השינוי המבני הינו 6.5.2019, וקבלת תוקפו בפסק דין ע"י בית המשפט הינו 16.6.2019.

   • התובעת עותרת כי בנוסף לקבלת 50% משווי המניה שהתקבל בידיה, היא מבקשת להורות על העברת 50 מניות חברת אגד בע"מ על שמה או על קבלת מחצית מהערך הכספי שלהן נכון להיום.

7. טענות הנתבע

   • הנתבע טוען כי כל מטרת התביעה היא למוטט אותו נפשית וכלכלית. עסקינן בתביעה טורדנית וקנטרנית וכי התובעת אינה זכאית לסעד כלשהו.

   • הנתבע טוען כי מדובר במניה חדשה לאחר שאגד הפכה מאגודה שיתופית לחברה בע"מ והמניה החדשה התקבלה הרבה שנים אחרי שהתובעת והנתבע התגרשו זה מזו ואף לאחר שהמניה נשוא הסכם הגירושין נפדתה והתובעת קיבלה את מלוא חלקה בשווי המניה.

   • הנתבע מסכים כי הצדדים נישאו בשנת 1978 וכי ב 19.5.2003 חתמו על הסכם גירושין, במסגרתו נקבע כי מניות אגד וניצב"א הרשומות על שם הבעל מהוות רכוש משותף של הצדדים.

   • הנתבע מאשר כי ביום 16.7.2019 נתבקשה התובעת להסיר עיקול שהוטל על המניה, בכדי שתוכל לקבל לרשותה את מחצית שווי המניה אשר נמכרה בעקבות הפיכת אגד מאגודה שיתופית לחברה בע"מ. הנתבע מדגיש כי המניה נמכרה והתובעת קיבלה את מחצית שוויה.

   • הנתבע טוען כי ביום 31.5.2022 פורסם דבר מכירת החזקות באגד בחברה בע"מ לקרן קיסטון ובעקבות הפרסומים בתקשורת ומתוך תאוות בצע של התובעת, בניגוד גמור להוראות הסכם הגירושין, היא הגישה תביעה זו בחוסר תום לב לקבל מחצית משווי המניה החדשה.

   • הנתבע טוען כי הסכם הגירושין נחשב לחוזה שמטרתו חלוקה מיידית של הנכסים ומאחר והמניה נפדתה בשנת 2019 והתובעת כבר קיבלה את מחצית שוויה, שוב אין לה כל זהות במניה החדשה שהתקבלה לידיו לאחר הפיכת אגד לחברה בע"מ.

   • הנתבע טוען כי אין לו כל מידע אודות שווי המניה החדשה וטוען כי מדובר באופציה למכירה, הכרוכה בתנאים מסוימים ואשר למיטב ידיעתו אינה שכירה, ובכל מקרה הסכומים המשוערים רחוקים משמעותית לסכומים להם רמזה התובעת בתביעתה

   • הנתבע טוען כי לאחר הפיכת אגד מאגודה שיתופית לחברה בע"מ הוא קיבל מניה חדשה, שאינה קשורה למניה אשר נפדתה בשנת 2019.

   • הנתבע מציין כי אומנם בשנת 2012 קבע ביהמ"ש כי התובעת תהא זכאית גם לסכומים עתידיים אשר התקבלו כדיבידנדים בגין אותה מניה אך כאן מדובר במניה חדשה, ולא במניה אליה מתיחס הסכם הגירושין, אשר כבר נפדתה והתובעת קיבלה את מלוא חלקה בגינה.

   • הנתבע טוען כי התובעת מנצלת את תמימותו וממשיכה לפעול ולסחוט ממנו כספים בתום לב.

   • הנתבע מדגיש כי התובעת קיבלה את מחצית שווי המניה שהיתה ברשותו בתקופה בה היו נשואים, זאת לאחר שהמניה נפדתה בחודש יולי 2019 והתובעת אינה בעלת זכויות במניה החדשה שהתקבלה רק לאחרונה וקרוב ל 20 שנה לאחר גירושי הצדדים.

   • הנתבע טוען בסיכומיו כי הזכות לקבלת מניות החברה שהוקמה הותנתה בשני תנאים מצטברים: התנאי האחד הוא כי במועד הקובע היה האדם בעל מניה באגד אגודה שיתופית והתנאי השני הוא כי במועד הקובע היה האדם עובד פעיל באגד, במאובחן מעובד שפרש לגמלאות קודם המועד הקובע.

   • הנתבע דוחה את ניסיונותיה של התובעת להתלות בפסק הדין אשר התייחס לדיבידנדים שהתקבלו בגין המניה על מנת להשליך על זכותה למניות החברה, שהתקבלו אצל הנתבע לאחר פדיון המניה וכן טוען כי בהתאם לפסק הדין שניתן ע"י ביהמ"ש זה בשנת 2012, נקבע במפורש כי זכאות התובעת למחצית הדיבידנדים שהתקבלו בגין מנית היסוד הינה בשל העובדה שהדיבידנד חולק בגין עצם זכות הבעלות על המניה ולא בגין מאמץ או עבודה.

   • הנתבע מדגיש כי בעת הנוכחית, הזכויות לקבלת מניות החברה הינן רק למי שהיה חבר פעיל באגודה, במועד הקובע בשנת 2019, תנאי שאין בלתו ועל כן אין מדובר בנכס משותף, בפרט נוכח גירושי הצדדים 16 שנים קודם לכן.

   • הנתבע אף טוען כי אגד בע"מ במכתבה לתובעת הבהירה במפורש כי מניות החברה אינן בגדר זכויות סוציאליות.

   • עוד טוען הנתבע כי לשון הסכם הגירושין נוקטת במפורש במילים "מניות אגד וניצב"א" הרשומות על שם הבעל מהוות רשום משותף, הנתבע טוען כי הסכם הגירושין התייחס למניות אגד האגודה ולא למניות החברה ושעה שהתובעת קיבלה את מחצית שווי מניית האגודה היא אינה יכולה לדרוש מניות או זכויות אחרות אשר לא נזכרו בהסכם הגירושין.

   • הנתבע מבקש להדגשי כי טענת התובעת בסיכומיה כי הנתבע פרש מעבודתו ביום 1.3.2020, לאחר המועד הקובע – 6.5.2019 מחזקת את טענותיו שכן לו היה פורש מעבודתו קודם למועד הקובע, לא היה זכאי למניות החברה.

   • הנתבע מבקש בשולי טיעוניו לציין כי למרות שהיא עצמה מקבלת חלק שווה בזכויות שלו על פי ההסכם היא אינה מעבירה לידיו זכויות שמגיעות לו מכח הסכם הגירושין.

      

     דיון והכרעה

8. למעשה השאלה שעל בית המשפט להכריע בה היא האם שווי מניית אגד אליה מתיחס סעיף 28 להסכם הגירושין שנחתם ואושר בין הצדדים בשנת 2003, כולל גם את התמורה בסך 450,000 ₪ אשר מחצית ממנה כבר התקבלה בידי התובעת וגם את מחצית מהמניות החדשות שהתקבלו בידי הנתבע במסגרת מניות חברת אגד בע"מ.

9. במסגרת תיק פרק (ת"א) 9433-03-19 דן והכריע כב' סגן הנשיא השופט חגי ברנר בבקשת אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ לאשר הסדר בינה לבין חבריה שכל כולו שינוי מבני של אגד, במובן זה שהתאחדה להיות אגודה שיתופית ותהפוך להיות חברה בע"מ (להלן: "פסק הדין בענין אגד אגודה שיתופית".

10. במסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי הנ"ל בענין אגד אגודה שיתופית, ציין בית המשפט כי אגד נוסדה כקואופרטיב לתחבורה ציבורית בשנת 1951, נכון למועד פסק הדין ביום 16.6.2019, היו באגד 1307 חברים המחזיקים במניותיה ובנוסף היא ניהלה והחזיקה נכסי מקרקעין ותאגידים שונים. בית המשפט המחוזי מתייחס לצורך באישור השינוי המבני המבוקש, ומציין כי הוא תולדה בין היתר של דרישת ממשלת ישראל במסגרת הסכם הפעלה שנכרת בין הממשלה לבין אגד, ביום 7.11.2018 על פיו התחייבה אגד כלפי ממשלת ישראל לפעול לשינוי מבני, במסגרתו תהפוך מאגודה שיתופית לחברה בע"מ.

    צוין כי לאחר שאגד תסדיר את השינוי המבני ותהפוך לחברה בע"מ היא תפעל להכנסת משקיע חיצוני והמהלך כולו נועד להתאים את אגד לסביבה העסקית והכלכלית שבה היא פועלת כיום.

11. במסגרת פסק דין זה בענין אגד אגודה שיתופית, נקבע בסעיף 7:

    "מעבר לשינוי המבני שאישורו מבוקש במסגרת ההסדר שעל הפרק, התחייבה אגד כלפי חבריה, כחלק בלתי הפרד מתכנית ההסדר להמיר את מניותיהם באגודה הקיימת במניות רגילות בחברה שתבוא בנעלי האגודה וכן לפדות את מניותיהם באגודה כנגד תשלום בסך של 450,000 ₪ לכל חבר".

12. בית המשפט המחוזי מציין בפסק דינו כי אותו הסדר שאישורו מבוקש נסמך על הערכת שווי של אגד, שבוצעה ע"י משרד רואה חשבון ארנסט אנד יאנג שהעריך את שוויה של אגד לפני כניסת המשקיע על יסוד היוון תזרים המזומנים העתידי שלה.

13. עוד צוין בפסק הדין כי ההסדר אינו כולל מחיקה כלשהי של חובות כלפי מי מנושייה של אגד, ולמעשה ההסדר אף כולל התחייבות מפורשת כי החברה החדשה שתחליף את האגודה הקיימת תישא במלוא ההתחייבויות והחובות של אגד כפי שהם כיום וכפי שתהיינה בעתיד, ללא כל סייג או חריג.

14. בית המשפט דן בהתנגדויות שהוגשו לאישור ההסדר, דחה את כל ההתנגדויות ובסעיף 29 אף יש התייחסות לטרוניה שהשמיעה קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, ביחס לאפשרות שאגד מקדימה תשלומים עבור פדיון מניות החברים, ונקבע כי לא נסתרה תשובתה של אגד לפיה מבחינת תזרימית, אין לה כל קושי לעמוד בתשלומים המתחייבים מכך.

15. עיון בפסק הדין בענין אגד אגודה שיתופית בע"מ מלמד אותנו כי יש ממש בטענת התובעת לפיה התמורה שהתקבלה בפועל בגין פדיון מנית אגד שהיתה רשומה על שם הנתבע, ואשר נקבע בסעיף 28 להסכם הגירושין כי היא שייכת לשני הצדדים, הורכבה משני סוגים של תמורה:

    • תשלום סך של 450,000 ₪ שהתקבלו בידי הצדדים וחולקו ביניהם בחלקים שווים בשנת 2019.

    • רישום בעלות ב 100 מניות בחברת אגד בע"מ, אשר התקבלו בידי הנתבע בלבד ונרשמו

      לזכותו ועל שמו.

16. בתמיכה ובנוסף לאמור בפסק הדין בענין אגד אגודה שיתופית בע"מ ניתן ללמוד גם ממכתבה של עו"ד אורנה קידר היועצת המשפטית של אגד חברה לתחבורה בע"מ, מיום 9.5.2023, כי אכן התמורה שהתקבלה בידי כל אחד מחברי האגודה בהתאם לאישור השינוי המבני, היתה בהתאם לאמור בפסק הדין הנ"ל וכך ממכתבה:

    "2. בהתאם לתכנית השינוי המבני אשר כונתה "הספר הירוק", היה כל אחד מן המייסדים, היינו מי שהיו חברי אגד האגודה במועד בו אושר השינוי המבני ברוב הנדרש באסיפת החברים (להלן: "המועד הקובע"), זכאי לקבלת 100 מניות רגילות של החברה. בנוסף, קמה למייסדים זכאות לפדיון של מניותיהם באגד האגודה אשר ערכה עמד במועד השינוי המבני על 450,000 ₪, כאשר דמי הפדיון שולמו ב 3 פעימות במועדים שננקבו בתכנית...".

    (ההדגשה לא במקור, השופטת ר.ק.ע)

17. במכתבה של היועצת המשפטית של אגד בע"מ מפנה היא לכך שתכנית השינוי המבני אושרה במסגרת פסק הדין של בית המשפט המחוזי, מיום 16.6.2019, שם כאמור נקבע בסעיף 7 לפסק הדין:

    "מעבר לשינוי המבני שאישורו מבוקש במסגרת ההסדר שעל הפרק, התחייבה אגד כלפי חבריה, כחלק בלתי נפרד מתכנית ההסדר, להמיר את מניותיהם באגודה הקיימת במניות רגילות בחברה שתבוא בנעלי האגודה, וכן לפדות את מניותיהם באגודה כנגד תשלום בסך של 450,000 ₪ לכל חבר".

     

    (ההדגשה לא במקור, השופטת ר.ק.ע)

     

18. לא נראה כי ניתן להבין את משמעות פדיון המניה השייכת לשני הצדדים גם יחד, מכח סעיף 28 להסכם הגירושין ביניהם, באופן אחר מכפי שמפרש אותו בית המשפט המחוזי בפסק הדין בענין אגד אגודה שיתופית בע"מ הנ"ל.

    משמעות פדיון מניית הצדדים באגודה השיתופית אגד, ביום אישור ההסדר ע"י בית המשפט המחוזי, 16.6.2019, הינו הן קבלת סך של 450,000 ₪ שאין מחלוקת שמחציתם התקבלו בידי התובעת והן קבלת 100 מניות חדשות בחברת אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ.

     

19. שעה שלא יכולה להיות מחלוקת שהנתבע כמו גם היועצת המשפטית של אגד, אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ, לא סברו כך, אזי לא פעלו להעברת מחצית משוויין של מניות אגד בע"מ לרשות התובעת ואת זאת בא לתקן פסק דין זה.

     

     

20. יצוין כי נכון לעת הזו ולהבדיל ממועד הסכם הגירושין בין הצדדים בשנת 2003 או מתן פסק הדין בענין תשלום הדיבידנדים לתובעת, פסק דין שניתן בתמש 8794-01-11 מיום 25.10.2012, נכון להיום מניות אגד אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ אשר המירו את מניית אגד האגודה השיתופית, הינן מניות חברה בע"מ (להבדיל ממניית אגד כהגדרה קודם לשינוי המבני) וניתן להידרש לאפשרות להעביר מחציתן לתובעת.

21. במועד פסק הדין הקודם בעניינם של הצדדים בשנת 2012, על אף שמה של ה"מנייה", לא היתה מניית אגד "מנייה" במובנה הרגיל אלא התאפיינה בכללים ספציפיים וייחודים לה, ראו לעניין זה גם פסק דינה של חברתי כב' השופטת תמר סנונית פורר בתלה"מ 66498-07-19.

    כל עוד הייתה "מניית אגד" תחת הכללים הספציפיים של אגד אגודה שיתופית, הייתה היא מנייה אחת ואישית שלא ניתנת לחלוקה או להעברה לאחר, כפי שמתקיים במהלכם הרגיל של דברים במניות חברה נשכרת המאפשרת לחלק מניות בין צדדים או על פי שווים.

22. נכון לנקודת הזמן הנוכחית, המניה איננה מניית אגד עוד, ולמעשה המניה שינתה צורה והפכה להיות בנוסף לסכום של 450,000 ₪ שהתקבל כבר בידי הצדדים, גם 100 מניות חדשות באגד אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ ונראה כי לא אמורה להיות מניעה להעביר את מחצית המניות בידי התובעת מכוח פסק הדין שניתן ביום 20.5.2003, שם נקבע בסעיף 28 להסכם הגירושין :

    "מוסכם בזה בין הצדדים כי מניות אגד וניצב"א הרשומות על שם הבעל, מהווים רכושם המשותף של הצדדים ולכן לכשיזוכה הבעל בשווין, תקבל האישה מחצית הזיכוי הנ"ל".

23. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבע לפיה יש להפריד בין חלקה האחד של התמורה של פדיון מנית אגד שאין מחלוקת שהיתה רכוש משותף ובין חלקה האחר של התמורה. שני חלקי התמורה גם יחד מהווים את התצורה החדשה של מניית אגד שאותה רכשו הצדדים בתקופת החיים המשותפים ואשר מהווה רכושם המשותף כאמור בסעיף 28 להסכם הגירושין שקיבל תוקף של פסק דין.

24. לא מצאתי לקבל את טענת הנתבע כי הקניית הזכויות במניות חברת אגד אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ הוקנו בגין מאמץ או עבודה, שכן נקבע מפורשות בהסדר שאושר ע"י בית המשפט המחוזי ביום 16.6.2019, כי אגד התחייבה להמיר את מניותיהם באגודה הקיימת במניות רגילות בחברה שתבוא בנעלי האגודה וכן, בנוסף, לפדות את מניותיהם באגודה, כנגד תשלום בסך של 450,000 ₪ לכל חבר.

25. אין בפסק הדין הרלוונטי לענין אישור השינוי המבני, כל התייחסות לטענות הנתבע בגין פרשנותו לשאלת המשך העבודה הפעילה באגודה, במועד הקובע. לא יכולה להיות מחלוקת כי כל שנדרש במועד הקובע היה כי בעל מניה באסיפת חברי אגד אשר התכנסה ביום 6.5.2019, יהיה רשום כבעלים של אותה מניה אשר זיכתה אותו במלוא התמורה שהורכבה הן מהמרת המניה באגודה הקודמת במניות רגילות בחברה שתוקם, וכן בנוסף בתשלום בסך 450,000 ₪.

26. לא בכדי מדגיש בית המשפט פעם נוספת את המילה בנוסף, שכן רכיב זה של שני סוגי תמורה אחד בנוסף לאחר, מופיע הן בפסק הדין של בית המשפט המחוזי והן במכתבה של היועצת המשפטית של אגד אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ, ולא מצאתי אפשרות לפרש בדרך אחרת את היקף התמורה שהתקבלה בגין פדיון מניית הצדדים באגד האגודה השיתופית.

27. אמת היא כי יש טעם לפגם בכך שגם לאחר 16 שנות פירוד, הצדדים ממשיכים ומחזיקים ברכוש משותף ואינם מצליחים לייצר הפרדה ברורה בזכויות שכבר הושגה לגביהם הסכמה לפני 21 שנים במסגרת הסכם גירושין כולל שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, יחד עם זאת, לכל תא משפחתי יש לעתים את הצורך וההכרח להידרש למאפיינים מיוחדים של פירוק השיתוף בו, לא יכולה להיות מחלוקת כי חזקה שהנתבע יותר מכל אדם אחר ער למאפיינים הייחודיים של המנייה בה החזיקו ומחזיקים הצדדים באגד.

28. מדובר היה בנכס שגם במועד הפירוד בשנת 2003, ידעו הצדדים או היה עליהם לדעת כי הוא נכס מורכב לפיצול.

29. וודאי שהנתבע היה מעדיף להיות זכאי בעצמו ולבדו לערכן של אותן 100 מניות בחברה החדשה שהוקמה, אך לא אוכל לקבל את טענתו כי זכות זו וערכן של המניות, הגיעו לידיו מתוך מאמץ שהוא השקיע לבדו שכן פרשנות מכתבה שלה יועצת המשפטית של אגד וכן של בית המשפט המחוזי אשר אישר את ההסדר לשינוי המבני באגד אגודה שיתופית לחברה בישראל בע"מ, מביאה אותי למסקנה שאותה מניה שאוזכרה בסעיף 28 להסכם הגירושין בין הצדדים, הומרה בין היתר בנוסף לסכום של 450,000 ₪ שהצדדים כבר חלקו, גם לאותה זכאות להרשם כבעלים של מניות אגד החדשות.

30. ביחס לטענה של הנתבע כי הוא המשיך לעבודה באגד לאורך כל השנים שמאז גירושי הצדדים, יצוין כי לא נטען כי הנתבע לא קיבל שכר בגין עבודתו במהלך שנים אלו. לא יכולה להיות מחלוקת כי אם הנתבע אכן המשיך ועבד באגד בתפקיד כזה או אחר אזי היה זכאי לקבל שכר עבודה שכולו היה בידיו, זאת לעומת פדיון המניה שאותה צבר ורכש במהלך חייו המשותפים עם התובעת ואת ערכה לא יוכל לשלשל לכיסו באופן בלעדי.

31. עוד ביחס לטענת הנתבע כי אם היה פורש מעבודתו קודם למועד הקובע, למשל בחודש אפריל 2019 או קודם לכן, לא היה זכאי למניות החברה, ולטענתו לא היתה לתובעת כל טענה בענין, לטענה זו אין דבר וחצי דבר עם התביעה שבפנינו, שכן הזכאות לקבל את התמורה בגין המנייה נבעה מעצם החזקת המנייה במועד הקובע, ואם היה הנתבע פורש קודם לכן מעבודתו, נכון שהוא כמו גם התובעת, לא היו זכאים לקבל את התמורה בהתאם לאישור ההסדר בענין השינוי המבני, אך היו זכאים לקבל תמורה אחרת שאין לדעת מה היה היקפה אך בוודאי שהיקפה לא היה נגזר כתוצאה מהיקף עבודה ובכל רגע נתון, היקף שווי המנייה נקבע ועל כך אין מחלוקת על ידי האגודה השיתופית, כך גם עולה מסעיפים 31-32 לתקנון אגד אשר קבעו בשעתו כי ערכה של אותה מניה שחבר באגודה מחזיק בה, נקבע ע"י הנהלת האגודה.

    גם בענייננו, האגודה קבעה את ערכה של המנייה, אלא שבשונה מקביעת ערכה של המנייה בשנים קודם לכן, נקבע הפעם ערכה של המניה גם בזיקה לשינוי המבני ולא רק ביחס לשווי האגודה השיתופית בשוק החופשי.

    לעניין זה יש להפנות אף לסעיף 35 לתקנון האגודה אשר קבע בשעתו כי שווי פדיון המנייה ולא רק הון האגודה, ייקבע גם הוא ע"י הנהלת האגודה.

     

32. מכל האמור והמקובץ לעיל, אני מוצאת לקבל את התביעה ולקבוע כי בנוסף לחלקו הראשון של פדיון המניה אשר כבר שולם לצדדים בחלקים שווים בסך 450,000 ₪, זכאית התובעת להרשם כבעלים של מחצית מ- 100 המניות שהתקבלו בידיו של הנתבע, כתוצאה מפדיון מניית אגד האגודה השיתופית שהיתה רכוש משותף של הצדדים וככל שפעולה זו אינה אפשרית לביצוע, על הנתבע לשלם לתובעת בתוך 90 ימים, מחצית משווי אותן מניות ובכך יבוא לסיום פירוק השיתוף הרכוש המשותף כמשמעו בסע' 28 להסכם הגירושין.

     

33. הנתבע ישלם לתובעת הוצאות ההליך בסך 10,000 ₪ וזאת בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

     

34. בכך מסתיים בירור התובענה, המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

     

     

    ניתן היום, י"ב שבט תשפ"ד, 22 ינואר 2024, בהעדר הצדדים.

     

    חתימה