פלונית נ' אלמוני

בקשה למזונות זמניים, עבור קטין ילידת 2/2/2011, כבן 13 שנים כיום.

טענות המבקשת בתמצית:

1. הצדדים ניהלו בעבר קשר רומנטי, ופועל יוצא, נולד בנם הקטין.

    

2. אותה עת, היתה התובעת נשואה לאחר, ובאופן אוטומטי נרשם הבעל כאבי הקטין, זאת למרות שלא היה ביניהם כל קשר אישי. נישואי הצדדים הותרו בשנת 2013.

    

3. לתובעת אין כל ספק כי הנתבע אביו של הקטין והוא אף דומה לו דמיון חיצוני, באופן שאינו מותיר מקום לספק.

    

4. הנתבע יודע כי הוא אביו של הקטין, ומשך שנים, קיים עמו קשר, נפגש עמו, שוחח עמו טלפונית, והקטין קורא לו "אבא".

    

5. בשנת 2021 הגישה התובעת תביעה לבירור האבהות, ומאז ניתק הנתבע את הקשר עם הקטין. התובעת מפנה לתסקיר שהוגש בתביעת האבהות, שם נאמר כי הקטין מכיר בנתבע כאביו ומייחל לקשר עמו.

    

6. במסגרת כתב ההגנה, שהוגש על ידי הנתבע בתביעת האבהות, הודה הנתבע כי קיים קשר אינטימי עם התובעת, ולא הכחיש את אבהותו.

    

7. הנתבע התחמק, באופן שיטתי, מבירור תביעת האבהות, עד אשר נאלצה התובעת לעתור למחיקתה.

    

8. התובעת עובדת במשרה חלקית, ושכרה כ- 3,500 ₪. הנתבע עורך דין עצמאי, ולתובעת אין ידיעה אודות שכרו הכנסותיו ורכושו.

    

9. התובעת עותרת לחייב את הנתבע בסך של 3000 ₪ בגין מזונות הקטין, ובנוסף, מחצית הוצאות חינוכיות ורפואיות חריגות. התובעת מתגוררת בשכירות, בסך של 3,300 ₪ לחודש, ומקבלת סיוע ממשרד השיכון בסך של 1170 ₪ לחודש.

    

   טענות המשיב:

    

10. המשיב לא הגיש כתב הגנה, ולא לא הגיש תגובה לבקשה. ביום 11/3/24 הגיש בקשה שכותרתה "בקשה למתן פסק דין, בקשה לדחייה על הסף". לדבריו, מדובר בתביעה שהוגשה בעבר, ונמחקה. התובעת צריכה ראשית להוכיח את האבהות, ואין כל מקום לדון בבקשה או בתביעה, טרם שתוכרע שאלת האבהות.

     

    דיון והכרעה:

     

11. אמנם נכון כי ע"פ רוב ובדרך כלל, אין מקום לקבוע חיוב במזונות, ולו זמניים, שעה שסוגיית האבהות טרם הוכרעה [ר' עמ"ש 45491-01-16 (מחוזי ת"א), רמ"ש 12274-02-17 (מחוזי חיפה)].

     

12. עם זאת, המקרה לפנינו אינו מקרה רגיל ויוצא מגדר הכלל. להלן אנמק.

     

13. במסגרת תמ"ש 59373-06-21 הגישה המבקשת תביעה לבירור אבהותו של המשיב. עיון באותו תיק, בפרוטוקולים, ובהחלטות שניתנו, מעלה בבירור כי המשיב התחמק, כך באופן שיטתי, וביצע כל פעולה אפשרית על מנת שלא ניתן יהיה לברר את התביעה. המשיב לא התייצב לדיון מיום 7/9/22, לא התייצב לדיון מיום 29/1/23, ועקב כך הוצא כנגדו צו הבאה. לדיון מיום 5/3/23 התייצב המשיב באיחור ניכר של 40 דקות, וטען ארוכות כנגד הצו שהוצא כנגדו, וכן העלה טענת פסלות שנדחתה. דיון שנקבע ליום 11/6/23 נדחה לבקשת המשיב. לדיון שנקבע ביום 3/7/23 הנתבע לא התייצב, וסופו של דבר, המבקשת התייאשה ועתרה למחיקת התביעה.

     

14. בכתב ההגנה אותו הגיש המשיב בתיק תמ"ש 38129-101-2 הודע המשיב כי קיים עם המבקשת מערכת יחסים אינטימיים, ולא הכחיש, באופן מפורש, את אבהותו הנטענת [ס' 5 ס' 22[ד]].

     

15. לנוכח האמור, מצטיירת תמונה, לפיה המשיב אינו מכחיש כי קיים עם המבקשת מערכת יחסים אינטימיים, ועם זאת, מסרב לשתף פעולה עם תביעת האבהות, והליך בדיקת רקמות, ואף מתחמק, בכל דרך אפשרית, מניהול ההליך. עוד ניתן ללמוד מתסקיר העו"ס, שהוגש במסגרת תביעה האבהות, כי הקטין מכיר את המשיב, ויודיע כי הוא אביו. בנסיבות אלו, דומני כי ניתן לראות באופן התנהלותו של המשיב עצמו, ראיה נוספת, התומכת ומחזקת את גרסת המבקשת. אינני מתעלם מהעובדה כי המבקשת הגישה בעבר מספר תביעות, אשר נמחקו על ידה, מסיבות אלו ואחרות, ואולם, דומני אין מקום לזקוף התנהלות זו של המבקשת, לחובתו של הקטין, אשר הוא זה הזכאי לדמי המזונות. לנוכח כלל האמור, הגעתי למסקנה, כי לעת הזו, ובמסגרת בקשה זמנית, עלה בידי המבקשת לעמוד ברף הנדרש, ויש לחייב את המשיב לשלם למבקשת דמי מזונות זמניים.

     

16. בפסיקת מזונות זמניים מדובר בסעד זמני הניתן לפי שיקול דעתו של בית המשפט להבטחת קיומו של הזכאי למזונות עד שתתברר תביעתו. קביעת דמי המזונות נעשית בלי להיכנס לעובי הקורה, דבר שיעשה במהלך בירור המשפט ושמיעת ראיות הצדדים. קביעת צרכיהם של הקטינים, כמו גם יכולתו של האב, תעשה בזהירות רבה (ע"א 342/83 פד"י ל"ח (4) 105, ע"א 542/68 פד"י כ"ג (1) 169, ע"א 324/88 פד"י מ"ב (3) 347). פסיקת המזונות נערכת בשלב מקדמי זה על דרך האומדן ועל פי ניסיון החיים של השופט היושב בדין (ע"א 687/83 מזור, ל"ח (3) 29, ע"א 93/85 שגב, פ"ד ל"ט (3) 822).  ראוי להזכיר כי יכולתו של אב לשאת במזונות ילדיו נקבעת לא רק עפ"י הכנסתו השוטפת מעבודה אלא גם בהתחשב בנכסיו, כולל דירת המגורים שלו (ע"א 180/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721 וכן ע"א 239/85). המטרה היא לספק לילדים רמת חיים נאותה אליה הורגלו ולגביהם, צריך ביהמ"ש לשקול בין יתר שיקוליו גם את השתכרותה של האם וגם את השתכרותו של האב (בע"מ 5750/03 אוחנה נ' אוחנה, [פורסם במאגרים המקוונים]; בע"מ 2433/04 צינובוי נ' צינובוי [פורסם במאגרים המקוונים] ע"א 180/80 תמיר נ' תמיר, פ"ד לד(4) 499 (1980), ע"א 302/80 אגלזיאס נ' אגלזיאס, פ"ד לד(4)529 (1980).

     

17. אשר על כן ולאחר שקלתי טענות הצדדים, הדין האישי החל, גיל הקטין, הכנסות הצדדים ורכושם, אני מורה כדלקמן:

     

    • המשיב ישלם למבקשת דמי מזונות זמניים עבור הקטין סך של 1,850 ₪ לחודש [כולל דמי מדור], שישולמו החל מיום הגשת התביעה 11/1/24 ועד הגיע הקטין לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון, לפי המאוחר מבין שני המועדים. החל מאותו מועד, ועד לסיום שירות החובה בצה"ל ו/או שירות לאומי, האב ימשיך לשלם מזונות לאם בתקופת השירות, כשהסכום יעמוד על שליש מהסכום הנקוב לעיל, בערכו הצמוד כאמור בס"ק ב' (להלן: "דמי המזונות").

       

    • דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור אותו חודש, ישירות לחשבון הבנק של האם, כשהסכום הנקוב בס"ק א' לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן פעם בשנה – במזונות חודש ינואר של כל שנה, ללא הפרשים לתקופות הביניים.

       

    • כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הקטין, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות.

       

    • החל מיום הגשת התביעה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא. האב ישלם לאם את חלקו כאמור לעיל בתוך 10 ימים מיום שהאם שלחה לו דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין האם מחויבת להוכיח כי האב קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלחה לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטין או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

       

    • החל מיום הגשת התביעה יישאו הצדדים בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית, לרבות: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות, וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למסגרת החינוכית, חוגים [עד שני חוגים בעלות מתנ"ס], שיעורי עזר, תנועת נוער, קייטנות. האב ישלם לאם את חלקו כאמור לעיל בתוך 10 ימים מיום שהאם שלחה לו דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין האם מחויבת להוכיח כי האב קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלחה לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה, תכריע במחלוקת יועצת בית הספר מחנכת הכיתה או גורם חינוכי אחר המקובל על הצדדים.

       

    • הורה אשר יישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות לעיל, יקבל מהורה השני את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שההורה המשלם שלח להורה השני דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, בסמס/ווטסאפ/מייל/בדואר רשום. אין השולח מחוייב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה, אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל.

       

    • המשיב ישלם למבקשת הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד, בסך של 1750 ₪.

       

       

18. הצדדים יודיעו עמדתם, לגבי האפשרות כי החלטה זמנית זו תקבל תוקף של פסק דין, ומי מהם שלא יעשה כן, בתוך 21 יום מהיום, יראה מסכים.

     

19. החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת פרטים מזהים.

     

    המזכירות תמציא לצדדים.

    ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשפ"ד, 27 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.