דודוביץ נ' כפר הים ניהול (1994) בע"מ

לפניי תביעה כספית על פיצוי סטטוטורי בגין שני פרסומים בשתי קבוצות וואטסאפ המהווים לטענת התובע לשון הרע.

העובדות הרלוונטיות והמחלוקות בין הצדדים:

1. התובע הננו דייר ובנו של בעל מניות בכפר נופש הידוע בשם כפר הים (להלן: "כפר הנופש"), המנוהל על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2" או "כפר הים") ושבו בעלי המניות הינם בעלי יחידות הדיור, והנתבעת 2 הינה בעלת השטחים הציבוריים.

2. הנתבע 1 ז"ל היה דירקטור בנתבעת בתקופה הרלוונטית. הנתבע 1 נפטר ולא זכה להעיד ולהציג גרסתו. לאחר שנטלה הנתבעת 2 אחריות למעשיו ואחריות לחיובים, ככל ויהיו, והנתבע 1 נמחק בהסכמה, מצאתי לנכון כי זה יוזכר בפסק הדין בשם "נתבע 1".

3. אין מחלוקת שהתובע לא בעל מניות וכן שהתגורר בכפר הנופש ביחידת הדיור של אביו במהלך השנים. כמו כן אין מחלוקת שהוא שנשא בדמי הניהול במשך התקופה שבה התגורר והיה בידיו ייפוי כוח לפעול בשם אביו, וכן השתתף בקבוצת וואטסאפ של בעלי המניות ומימש את זכותו של אביו והשתתף לפחות באסיפת בעלי מניות אחת אם לא יותר.

4. ביום 30.7.2020 ניתן פסק דין בתביעה שטרית שהוגשה על ידי הנתבעת כנגד אב התובע בגין אי תשלום דמי ניהול. במסגרת דיון בבקשת הרשות להתגונן ניתן פסק דין בהסכמה שבו נקבע כי אב התובע, הנתבע שם, ישלם לכפר הים את מלוא דמי הניהול בצירוף הוצאות משפט וחלוקה של הסכום לתשלומים. כמו כן אין מחלוקת כי במסגרת הדיון התייצב התובע בלבד מכוח ייפוי כוח לפעול בשם אביו שהיה הנתבע שם. כך גם אין מחלוקת כי התובע הוא שנשא בסופו של יום בסכום פסק הדין.

5. לאחר פסק הדין שלח ב"כ אבי התובע מכתב התראה בטרם נקיטת הליכים משפטיים לידי בא כוח הנתבעת לפיו הוא שב ומבקש לחשוף לו את המסמכים ועומד על פירוט המסמכים בסעיף 11 למכתב ומבקש לעיין בהם. הוא מבקש לעיין במסמכים על מנת לחסוך הליכים והוא מעדכן כי דיירים אחרים בעלי מניות הודיעו כי ככל ויגיש תביעה לגילוי מסמכים נגד הנתבעת ולאור אי סדרים חשבונאיים בכוונתם לחבור לאבי התובע לשם הגשת תביעה אחת.

6. כחודש וחצי לאחר פסק הדין ביום 17.9.2020, בשעה 17:13, ערב ראש השנה החל ביום 18.9.2020 שלח הנתבע 1 הודעה בשתי קבוצות וואטסאפ שלשונה כדלקמן: "אורי דוידוביץ היקר! חבל שבערב ראש השנה אתה כאדם מאמין ממשיך לנסות להתסיס את הכפר כנגד ההנהלה והדירקטוריון לכאורה, אך הפעם החלטתי כי אין מנוס מלהגיב לך כדי שכולם ידעו שהנך פועל ממניעים אישיים בלבד. 1. לגבי רשם החברות - מדובר בענין טכני בלבד שנמצא בטיפול. למען הסר ספק, כל הדוחות הכספיים של החברה מוגשים בזמן מידי שנה וגם כך השנה, הרשם ביקש להוסיף עדכון לגבי הון המניות בחברה והנושא כמובן בטיפול. לגבי התביעה שהגיש מר-X מאחר ולא עבר וועדת קבלה החליט לתבוע את החברה ובית המשפט דחה אותו והוא המשיך והגיש ערעור למחוזי. בזל צינעת הפרט לא אפרט מדוע לא התקבל לגור כאן. (הושמט שמו של התובע הנזכר מטעמי צנעת הפרט – ח.ב.). עכשיו אשאל אותך שאלה מר דוידוביץ היקר-למה אתה לא מפרסם לכל חברי הקבוצה ובעלי הדירות כאן בהזדמנות זו את פסק הדין שניתן לך בבית משפט לפני חודש? פסק דין המחייב אותך לשלם את מלוא חובך בגין דמי ניהול לחברת הניהול כפר הים כולל הוצאות! אני מאחל לך בהזדמנות זו שנה טובה ומבורכת לך ולבני ביתך ועוד אאחל שהשנה הבאה עלינו לטובה תדע לשים את המניעים האישיים זלך בצד ותגיע ליישב את המחלוקות בינך לבין חברת הניהול ולא לגרור את כל חברי הקבוצה לוויכוח האישי שלך. שנה טובה, .... דירקטור." (הטעויות במקור – ח.ב.).

7. הודעה זו נשלחה בשתי קבוצות וואטסאפ- קבוצת בעלי הדירות/מניה בכפר הים וכן בקבוצת שכנים וחברים בכפר הים.

8. לאחר הודעה זו נשלחו בקבוצת הוואטסאפ הודעות מטעם חברי הקבוצה שהגיבו להודעה.

9. כך, הגיבה דיירת בשם נורית שכתבה בשעה 17:37: "כדירקטור הייתי מצפה ממך לא לרדת לפסים אישיים. ועוד בצורה כל כך יסודית, מפורטת ומעמיקה... להרגשתי ממש הלבנת פנים ברבים."

10. מיד לאחר מכן בשעה 17:41 שלח לו התובע הודעה כדלקמן: "נגדי, אורי דוידוביץ לא הייתה כל תביעה. אתה טועה, מטעה ומתבלבל.. עצם העובדה ששירבבת את שמי עם אוסף אי דיוקים גס ובוטה, תוך הפצת דברי ההבל ופרסומם לאחרים, מהווה לשון הרע. על כן, בצאת החג, הטיפול במעשייך הפוגעניים והשקריים יעברו לעו"ד שלי לטיפולו. חג שמח ושנה טובה לך ולכל בני ביתך."

11. דייר נוסף בשם יגאל כתב כי הוא מבקש לרגל ראש השנה לכתוב דברים חיוביים ואת אי ההסכמות להשאיר לאחר יום כיפור ומשם נמשיך ובטח שלא לפגוע ולרדת לפסים אישיים זה לא המקום וזה לא מכבד.

12. דיירת נוספת בשם חגית כתבה לנתבע 1 במסגרת הקבוצה כי לא יכלה שלא לכתוב על ההודעה הפוגענית שלו. הגיע הזמן שתבינו שלא הכל מותר לדירקטורים. מה אתה מנסה להשיג בזה שאתה מלבין בעל מניה או דייר בפורום כזה? לכולם אסור ולכן מותר?? מותר לנו להגיד תפסיק לשאול לבקש... כל עוד זה נעשה בצורה מכובדת. האם אורי פגע במישהו בדרך ששעה ששאל? האם השאלה שלו לא לגיטימית? נקעה נפשנו מהחופש נושאי משרה או דירקטורים מרשים לעצמם לנקוט בלשון קשה מול הדיירים. אנחנו לפני ערב חג. הגיע הזמן שהשיח ישתנה..."

13. במענה השיב לו נציג הנתבעת את ההודעה הבאה: "אורי, בוא נדבר בעובדות - עובדתית נכחת ביום 30/7/2020 בבית המשפט השלום בחדרה. כמיופה כוח של אביך שהינו בעל הדירה והמניה בכפר הים ולמרות זאת אתה משתתף בשמו באסיפות כלליות ומצביע במקומו שמתקימות בחירות בכפר. אז כשנוח לך אתה מייצג את אביך נאמנה ושלא נוח לך אתה מיתמם... אתה מדבר על שקיפות? בבקשה הנה שקיפות. כל בעל מניה רשאי לעיין בכל מסמכי החברה, דוחות כספיים, מאזנים מבוקרים, פרוטוקולים מישיבות, כולל פרוטוקולים ופסקי דין שבהם חברת הניהול תבעה ונתבעה וגם דוח חייבי דמי הניהול. חבל שהינך גורר את אביך ואת כולנו להליכים משפטיים מיותרים על חשבון בעלי המניות. אני ציינתי עובדות לכאורה שהיו דיונים בבית משפט. חג שמח."

14. מיד לאחר מכן נשלחה הודעה נוספת על ידי הנתבע עליה כתוב המילה "הועברה" וזו לשונה: "כדי לדייק למען הסר ספק הנתבע זה אבא שלך אבל אתה זה שנמצא ביחידה ומיופה הכח וגם זה שהופיע בדיון ללא אבא שלך."

15. ביום 23.9.2020 שלח הנתבע לתובע הודעה אישית: "דוידוביץ ערב טוב. אם פגעתי בך באופן אישי אבקש להתנצל בפניך ולבקש את סליחתך. גמר חתימה טובה לך ולבני משפחתך." אין מחלוקת כי הודעה זו לא נשלחה לקבוצות אלא כהודעה פרטית. יש לציין כי בטרם משלוח ההודעות והתאריך האמור לעיל התקיימה תכתובת בין התובע לנתבע ביום 9.9.2020 שלא מצביעה על כל משקע בין הצדדים אלא נהפוך הוא תכתובת רגילה.

16. ביום 5.10.2020 שלח בא כוח התובע מכתב התראה בשם התובע בגין הודעות אלה כאשר הוא מציין שפסק הדין שניתן נגד אביו ולא נגד התובע וכן הטעיות נוספות המפורטות בשתי ההודעות שנשלחו בקבוצות הוואטסאפ כמי שמדבר כשלוח של כפר הים ועל כן מכתב התראה נשלח הן לנתבע והן לנתבעת. לא רק תוכן ההודעות הוא שעמד במוקד כי אם תזמון משלוח ההודעה שנועדו לפגוע ביודעין, בכוונה ובזדון תוך סגירת חשבונות כאשר אב התובע ביקש לקבל מסמכים חשבונאיים והנתבעת מתחמקת מכך. לפיכך מדובר בשימוש לרעה בכוחו של הנתבע כדירקטור וחבר הנהלה לפגוע בתובע להציק לו ולהשפילו. מדובר בהודעות ביזוי מתוך כוונת זדון לצורך פגיעה בשמו הטוב של התובע לפיכך התבקשו הנתבעים לשלוח הודעת התנצלות בקבוצות ולחזור בהם מדבריהם.

17. אין מחלוקת כי עד היום לא נשלחה התנצלות פומבית בקבוצות הוואטסאפ על ידי מי מהנתבעים וכן לא נשלחה כל התנצלות של הנתבעת בגין אמירותיו של הנתבע על אף שחתם כדירקטור ולא רק כבעל מניות.

18. במענה למכתב זה השיבה חברת הניהול כי הם דוחים את האמור במכתב ההתראה וטוענים כי התובע מפיץ דברי לשון הרע נגד הנתבעים בטענות שונות על ניהול לא תקין וטענות על הסתרת מידע מבעלי המניות, לקיחת שטחים השייכים לתובע וטענות אחרות הנוגעות להתנהלות החברה ובעלי תפקידיה. האמור במכתב נדחה על ידי הנתבעים ומהווה המשך ישיר להתנהלות הפוגענית והמבזה של התובע כלפי הנתבעים אשר נובע ככל הנראה מהעובדה שהתובע מטפל באופן מלא בענייני אביו בכפר הים ואינו יכול לשאת את העובדה כי אביו הפסיד בתיק משפטי ונאלץ לשלם את חובו. התובע פועל ללא מעצור כנגד הנתבעים בכל דרך אפשרית לרבות החלטה על אי תשלום דמי ניהול וצבירת חובות נוספים. מי שעושה שימוש ביחידת הדיור ומיופה כוח הוא התובע בשם אביו. לא נטען כי פסק הדין ניתן נגדו אלא לו שכן התובע הוא שקיבל בפועל את פסק הדין ושמע את דברי בית המשפט. ניתנה לתובע בשם אביו אפשרות להגיע למשרדי כפר הים ולעיין במסמכי החברה. הוכחש כי מדובר בלשון הרע אלא הם תגובה והגנה על שמם הטוב, ולכן עומדת להם הגנת תום הלב בהתאם לסעיף 15 לחוק לשון הרע. הטענות שנאמרו הן מתוקף תפקידם ורצון להגן על האינטרסים של כלל דיירי המתחם, ולכן קיים אינטרס ציבורי וחברתי מובהק, ואין לנתבעים כל אינטרס או תועלת אישית. נתבע 1 הוא דירקטור בחברה והאמירות נאמרו מתוקף תפקידו ומתוך מקצועיות ולכן עומדת לו הגנת תום הלב. כן טוענים הנתבעים במסגרת מכתב התשובה טענות להפצה חוזרת ונשנית של דברי לשון הרע על ידי התובע, הן בע"פ והן בקבוצות וואטסאפ. הנתבעים מכחישים את הטענות וטוענים כי ספגו השמצות קשות הן בעל פה והן בקבוצות הוואטסאפ ובתפוצה רחבה. אין להם כל רצון להתנצל על אמירותיהם ומדובר במי שעושים תפקידם נאמנה. לאור כך הם מבקשים מהתובע להתנצל ואף לפצות אותם בסכום כספי בסך 100,000 ₪.

19. אין מחלוקת שלא הוגשה תביעה שכנגד, וכך גם לא הוצגו אף לא תכתובת אחת שנערכה על ידי התובע במסגרת קבוצות וואטסאפ או במסגרות אחרות מלבד מכתבים בין באי כוח הצדדים. מלבד אמירות בתצהירים של מנהלת הנתבעת, לא קיימת כל עדות לפיה הוציא התובע כל פרסום שהוא כנטען ע"י הנתבעים. לא הוצגה במסגרת התצהירים כל הודעה אחרת קודמת להודעה שנשלחה על ידי הנתבע שתסביר את טענות הנתבעים בנוגע לפרסומים של התובע. אין מחלוקת כי החל משנת 2017 ואף קודם לכן ביקש אבי התובע לקבל מידע וכן טענות לעניין הפעלת מעלית שבת והיו מחלוקות בין הצדדים שעלו מתכתובות שהוגשו לבית המשפט בנוגע להתנהלות של הנתבעת והחניה מחד ואי תשלום דמי ניהול מנגד. מעבר לאמירות כלליות בתצהירים של עדי הנתבעת לא קיים כל מידע קונקרטי או עדויות נוספות של עדים שיצביעו על לשון הרע שקדם לפרסום של הנתבע.

20. אין מחלוקת בין הצדדים כי אכן התגלו מחלוקות של ממש בין בקשתו של התובע לקבלת מסמכים לבין הנתבעת אולם דברים אלה היו ידועים במשך שנים רבות ולא היו חדשים. כך גם אין מחלוקת שהתובע פעל כמיופה כוח ושילם את דמי הניהול במשך שנים אולם המכתבים שצורפו הופנו החל משנת 2014 לאבי התובע. נספח ה לתצהירי הנתבעים מפרט את המכתבים שנשלחו לאב התובע.

21. מטעם התובע העידו התובע ודייר נוסף שהגיש תצהיר לפיו ראה את הדברים כפוגעניים. כן ציין כי ההודעה הייתה פתאומית וללא שיח קודם וכל מטרתה הייתה להלבין ולפגוע בשמו. כן ציין כי הוא יודע שהייתה מחלוקת בין אב התובע לבין הנתבעת על חוסר רצון לגלות מסמכים ולחשוף מחדלים כספיים ומדובר בניסיון להשתיק את התובע. לא ברור לו מדוע הנתבע בחר "לסגור חשבון" עם התובע בפומבי ובאופן דורסני והוא חש עבור התובע עלבון.

22. מטעם הנתבעים הוגשו שני תצהירים: האחד, תצהיר של הנתבע שהלך לעולמו ומשכך אינו יכול להעיד על התצהיר והשני, תצהיר של מנהלת התפעול של הנתבעת אשר הוגש מטעמה של הנתבעת. המנהלת אינה עובדת בנתבעת היום. בזמן בו עבדה אב התובע החליט שלא לשלם דמי ניהול והפר את תקנון הנתבעת 2, וכי אין מדובר ברצון נקמה אישי או כוונת זדון כלפי התובע או אביו אלא שמירה על נהלי הכפר. מי שהתייצב לדיון המשפטי היה התובע שניהל את התיק המשפטי. התובע הוא שפעל להשחיר את שמם של הנתבעים הפיץ דברי לשון הרע במטרה לייצר התססה בקרב שאר דיירי המתחם וזאת בטענות שונות ומשונות על ניהול לא תקין בטענות להסתרת מידע מבעלי המניות ולקיחת שטחים השייכים לתובע. כך גם הובהר לתובע כי הוא רשאי להגיע למשרדים לעיין במסמכים של החברה אולם התובע הוא שמסרב לעשות כן. באשר להודעה של הנתבע, מדובר בהודעה על כך שהתובע שהתייצב למשפט שהתנהל נגד אביו, כפי שאכן היה, ונשלחה התנצלות מטעמו של הנתבע 1. לא מדובר בלשון הרע.

     

    דיון והכרעה

    בחינת קיומה של לשון הרע

23. מכוח חוק איסור לשון הרע יש לבחון האם הפרסום מהווה הפרה של החוק באמצעות ארבעה שלבים: מאחר ובענייננו אין מחלוקת כי ההודעה מהווה "פרסום" שכן נשלחה בשתי קבוצות הכוללות מאות משתתפים, יש לבחון האם תוכן הפרסום מהווה "לשון הרע" בהתאם להוראות הדין והמבחנים שנקבעו בפסיקה, האם קיימות הגנות הקבועות בחוק, וכן מהו הסעד המתאים, ככל וייקבע כי קמה עילה בגין הפרסום. ר' ע"א 751/10 פלוני נ' ד"ר אילנה דיין -אורבך, פ"ד סה(3) 369, 503 (2012)).

24. האם הפרסום כולל תוכן המהווה לשון הרע, כאמור בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע?

    "לשון הרע" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"דבר שפרסומו עלול -

    "(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם;

     

    (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו;

     

    (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו;

     

    (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו;

     

    בסעיף זה 'אדם' - יחיד או תאגיד; ...".

     

25. כאשר בוחנים האם הדבר מהווה לשון הרע, יש לבחון את הקשרו האובייקטיבי של הפרסום, וכן את הנסיבות הקשורות לפרסום. לעיתים לשון הרע שבפרסום אינה נובעת רק מן המשמעות הפשוטה של מילות הפרסום ולפיכך נקבע בת"א (מחוזי – י-ם) 13358-01-17 חמדני נ' כהן ואח' (מיום 5.5.2020, פורסם בנבו) כי: "משמעות הפרסום נבחנת לא רק על סמך המילים המדויקות שבהן השתמש המפרסם, אלא גם מול הנסיבות החיצוניות שאפפו את הפרסום (ראו למשל: ע"א 723/74 הוצאת עתון "הארץ" בע"מ נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד לא(2) 287, 300 (1977) (להלן: ע"א חברת החשמל)); ע"א 5653/98 אמיליו פלוס נ' דינה חלוץ, פ"ד נה(5) 865, 876-874 (2001) (להלן: עניין פלוס)). רוצה לומר, "...המובן הטבעי והרגיל של המילים יימצא לעתים במובן המילולי כפשוטו ולעתים במסקנות מבין השורות. אל המובן הטבעי והרגיל של מילים, אין להגיע תוך בידודן וניתוקן מהקשרן אלא נהפוך הוא, יש לראותן על הרקע הכללי בו הובאו ובהקשר הדברים בו פורסמו" (ע"א חברת החשמל, בעמוד 300). כלומר, "...לשון הרע עלולה לנבוע מן הפרסום באת משתיים: כאשר היא משתמעת מן הפרסום עצמו; או כאשר על פניו הפרסום תמים, אולם קיימות נסיבות חיצוניות שמשוות לו מובן פוגעני" (עניין עזור, פסקה 21 לחוות דעתו של השופט ע' פוגלמן; ראו גם: שנהר, בעמוד 113). על כן "...יש להביא בחשבון גם את ההקשר הענייני שבו נאמרו, או נכתבו, הדברים מעוררי המחלוקת" (ע"א 323/98 אריאל שרון נ' עוזי בנזימן, פ"ד נו 245, 263 (2002) (להלן: עניין שרון))."

26. בענייננו, האמירות של הנתבע כללו התייחסות למספר נושאים, כאשר אלה התחילו בטענה כי הוא : "ממשיך לנסות להתסיס את הכפר כנגד ההנהלה והדירקטוריון לכאורה, אך הפעם החלטתי כי אין מנוס מלהגיב לך כדי שכולם יידעו שהנך פועל ממניעים אישיים בלבד". אם כן, מדובר במי שבאופן מכוון בחר לפנות לתובע אישית ולטעון כנגדו טענות כי כל פעולותיו הן ממניע אישי בלבד. לא זו בלבד אלא שצוין עניין התביעה, כאשר התביעה הסתיימה כחודש וחצי לפני ההודעה וכנגד אביו.

27. התובע בכתב התביעה טען כנגד המניע האישי שכתוב בהודעה, כפי שנשלחה ל- 380 חברים, ובין היתר לאור הפרסום של פסק הדין, אולם לא רק כנגד רכיב זה. התובע טוען כנגד כל ההודעה בת 197 מילים, כאמור בסעיף 24 לכתב התביעה, ולא רק כנגד השחרת שמו בהליך המשפטי.

28. לא ברור ואין כל ראיה למניע שהוביל את הנתבע לכתוב את ההודעה, כדירקטור. לא מדובר במנהלת של הנתבעת שהגיבה או ביו"ר הדירקטוריון אלא בדירקטור אחד בלבד. המכתבים לא היו ממוענים אליו אלא לנתבעת, הנתבע הגיב בשם הנתבעת ללא כל הסבר מדוע הוא פועל כך, ואין כיום כל תיעוד, אף לא אחד, מהו אותו מניע שהוביל לכתיבת ההודעה בערב ראש השנה לשתי הקבוצות ולמאות דיירים ובעלי מניות.

29. ככל ולנתבעת הייתה טענה כנגד התובע, הגם שאינו בעל מניות, מדוע הנתבע הוא שבחר אישית לכתוב את ההודעה כדירקטור. באופן דומה, לא הוצג מלבד מכתב התראה ששלח אב התובע בבקשה לקבל מידע כספי של הנתבעת וטענות בנוגע לחניה ובנוגע למעלית השבת מהו אותו מידע המהווה לשון הרע כנגד הנתבעת. העובדה שבעל מניות וכן בנו כשליחו עומדים על זכותם לקבלת מידע, בין אם הנתבעת מסכימה לבקשתם או לא, וכך גם טענותיהם בנוגע לניהול, לא מקימה ולא הצביעו הנתבעים כי זו מקימה עילה לכתוב את ההודעה שנשלחה בערב החג, על ידי הנתבע 1. האופן שבו נוסחה ההודעה, כאשר לא הוצגו כל הודעות קודמות שיש בהן כדי להצביע על מניע אישי להתסיס את בעלי המניות, באופן שאינו מהווה עמידה על זכויותיהם, מצביע כי הודעת הנתבע נועדה לפגיעה אישית בו. כך גם מכוונת ההודעה באופן אישי לתובע, ולא כמי שעומד על זכויותיו כמיופה כוח של בעל מניות.

30. לשאלה האם התובע פעל בשם אביו בתביעה, כך שהנתבע התבלבל בתום לב בניסוח או שראה את התובע כנציג של אביו, אין כל חשיבות רבה. גם אם נגיע למסקנה לפיו התובע שימש כנציג קבוע של אביו, כמי שייצגו בתביעה, וכמי ששילם את החוב לנתבעת בסופו של יום, הרי שהפניה לתובע הייתה לצורך השחרת פניו באופן אישי, ערב החג, בעוד שמנגד עולה כי ממכתבי התובע מדובר בבעל מניות, אביו, שביקש לקבל לידיו מסמכים וטען טענות כנגד הנתבעת הנוגעות לזכויותיו. העדר ההפרדה שבוצעה על ידי הנתבע בין הטענות של בעל המניות לאי סדרים כספיים וטענות אחרות לבין האופן האישי שנוסחה ההודעה על ידי דירקטור אחד, כמי שמגיב בשם הנתבעת, מצביעות על מניע אישי ולא ענייני לכתיבת ההודעה. כך גם לא קיימת הצדקה ציבורית לאופן שבו השיב הנתבע לטענות אב התובע, גם אם אלה עלו. הפתיחה של ההודעה כמוה כהצגה אישית של הסכסוך בין הצדדים, וניסיון לפנות אליו ישירות ובאופן אישי.

31. ההודעה נשלחה לאחר ששלח אב התובע הודעה בה הוא ממשיך לבקש את המסמכים, שאין מחלוקת כי לא הועמדו לרשותו, כי אם הדוחות הכספיים בלבד. גם זאת במסגרת תכתובות בין ב"כ הצדדים. לא קיימת כל הודעה ואף לא עדות של מי מבעלי הקבוצה שהצביע מה הייתה השחרת הפנים בגינה השיב הנתבע להודעות.

32. מנגד, קיימים מספר דיירים שראו בהודעות פגיעה של ממש. בעניין זה ההגנות של הנתבעת דורשות מהנתבעת להציג את תום ליבה ואת שאלת הגנת אמת בפרסום, הדורשת הן אמת בפרסום והן עניין ציבורי. מאחר וההודעה נוסחה באופן אישי, ולא במענה ענייני לטענות, וכפי שנוסחה עולה שנטען כלפי התובע למניע אישי, ומשכך היא מכוונת באופן אישי ובטענת התססה כלפי התובע, אין בהתנסחות זו כל עניין ציבורי ולא מצאתי כי הובאו די ראיות על מנת להקים עילה של הגנת תום לב.

33. מנהלת הנתבעת ציינה שהמסמכים שנתבקשו אכן לא הועמדו, כי אם הדוחות הכספיים וכי אכן היו מחלוקות בין הצדדים. בין מחלוקות אלה ועמידת בעל מניות על זכויותיו, בין אם ישירות ובין אם באמצעות בנו, לבין משלוח ההודעה בערב ראש השנה ובהיבט האישי כפי שנשלחה, קיים פער שלא ניתן להצדקה. מדובר בפניה אישית, לא עניינית, בטענות להתססה וכן טענות למניעים אישיים. אכן, לא רק תוכן הדברים לא נעם לדיירים שהגיבו, כי אם גם נוסח הדברים. מנהלת הנתבעת אף ציינה בעדותה שדיירים הראו לה את ההודעות בימים הסמוכים לאחר שפורסמו. על אף שעדה זו ציינה שנחשפה להודעות קודמות של התובע, אלה לא הוצגו, ולא ברור מהן אותן הודעות, אם בכלל, שהצדיקו מענה כה אישי של הנתבע כפי שנוסח.

34. משכך, גם אם טענת הנתבעת נכונה באשר לשאלה האם התובע שימש נציג של אביו לצורך תשלום דמי הניהול בתביעה, אין התנהלות הנתבעת עולה לכדי תום לב וכן לכדי עניין ציבורי. עבר כחודש וחצי מפסק הדין, ולא ניתן כל מענה מדוע רק בערב ראש השנה, ובחלוף חודש וחצי, מוסיף הנתבע וטוען את הטענות כנגד התובע בהיבט האישי ומזכיר את התביעה לתשלום דמי הניהול כחלק ממענה ענייני על עניינים הקשורים לניהול שוטף. כך גם לא הוסבר מדוע בוחר דירקטור לפנות באופן זה במסגרת כלל הקבוצה לכלל בעלי המניות וכלל הדיירים, חלף התנהלות של הנתבעת והמנהלת מטעמה, שיכולה הייתה להשיב באופן ענייני לטענות התובע, ולא כפי שנוסח ובערב חג ראש השנה.

35. קיים קושי לקבל את עדותו של עד התובע, לאחר שהתברר שקיימים קשרי עבודה ואחרים בין התובע ו/או אביו לבין העד שלא גולו מבעוד מועד. חבל שכך, וראוי היה להציף מידע זה במסגרת התצהירים על מנת למנוע טענה להטיה כזו או אחרת. אולם, ההודעות של יתר המשתתפים בקבוצה, כמו גם העדר ראיות להודעות קודמות של התובע ו/או אביו וכן העדר עדים נוספים שנחשפו להודעות ולא הובאו על ידי הנתבעת לעדות, כשנתבעת מודה שהיו פניות אליה על ידי דיירים אחרים בנוגע להודעות, מספיקים על מנת לתמוך בטענות התובע. הנתבעת לא הביאה לעדות את יו"ר הדירקטוריון מטעמה, שבשם הדירקטוריון פעל הנתבע. לא זו בלבד אלא שהנתבעת כבר בכתב הגנתה טענה להעדר יריבות בין הנתבע אישית לבין התובע, שכן הנתבע פועל בשמה. אם כן, מדוע השיבה הנתבעת, באמצעות הנתבע, כפי שהשיבה, אולם בחרה שלא להעיד את יו"ר הדירקטוריון או להציג עדים נוספים שיציגו את המידע אודות הפגיעה הקודמת. הדבר נכון גם לאחר פטירתו של הנתבע, שכן ככל וטענת הנתבעת כי הנתבע פעל בשם הנתבעת 2 ולא כגורם פרטי, לא הייתה כל מניעה להציג גורם חלופי שיסביר את האופן שבו נוסחה ההודעה והתנהלות הנתבעת. הנתבע, בעניין זה, פעל לשיטת הנתבעת כשלוח שלה, ומשכך הודעתו היא כהודעת הנתבעת 2.

36. עיון בכתב ההגנה של הנתבעים מעלה כי טענות הנתבעים בנוגע להסתרת מידע מהותי, העדר אפשרות לעיין בדוחות החברה וכן טענות בנוגע לרישום החניה הן הטענות של התובע ואביו. מלבד העובדה שטענות אלה עלו על ידי אב התובע ולא התובע, שכן התובע אינו בעל מניות, ומכתביו לנתבעת נשלחו על ידי אב התובע ולא התובע, כך שהמענה למכתבים אלה וטענות אלה היה חייב להיות אל אב התובע, הרי שבטענות אלה, כשלעצמן, אין כדי להצדיק פניה אישית אל התובע מול מאות דיירים ובעלי מניות בטענה לפעולת התססה ממניעים אישיים וטענה לחוב אישי שלו. אל מול טענות ענייניות, גם אם לטענת הנתבעת אין הוא זכאי להן, לא יכולה להישלח הודעה כפי שנשלחה בערב החג ובאופן אישי כפי שנשלחה.

37. הנוכחים בקבוצה, שלא הובאו לעדות, לרבות אלה שהגיבו, ראו בהודעה כהוצאת לשון הרע וכן ראו במועד המשלוח גם רכיב חשוב – ערב החג. המסר של ההודעה הינו מסר אישי, ולא מענה ענייני לטענות, לרבות לטענת העדר גילוי המסמכים שהייתה מהותית לטענותיו.

38. קיומה של לשון הרע נבחנת במנותק משאלת אמיתות תוכן הפרסום, וגם אם יש בו אמת, עדיין יכול שיהיה בו כדי להשפיל או לבזות כדי להוות לשון הרע.

39. המענה אף מצביע על הפער בין הטענות הענייניות של אביו של התובע, גם אם לטענת הנתבעת אינן עולות לכדי הזכויות המוקנות לו, לבין האופי האישי של ההודעה והאופן שבו נשלחה. מדובר במקום מגוריו של התובע, כפי שהיה בטרם הפרסום, וכן יחידת הדיור שבבעלות אביו.

40. פרשנות הפרסום נעשית תוך בחינת מכלול הדברים. בהקשר זה, בעוד הנתבע מצא לנכון להתנצל לפני התובע באופן אישי, לא הוא ולא הנתבעת מצאו לנכון להתנצל לפני התובע בקבוצה שבה נשלחה ההודעה או למחוק את ההודעה. נהפוך הוא, החידוד ששלח הנתבע בהודעה רק מצביע על רצון לחדד את הדברים בנוגע להודעה, אולם אין כל התייחסות לאופן בו נשלחה ההודעה, לנוסח הכללי של ההודעה, לטענה להתססה והסבר מדוע נשלחה ההודעה כפי שנשלחה עתה.

41. בנסיבות האמורות, ולאור אופיו האישי והטענות להתנהלות אישית של התובע, ובאופן שבו נשלחה ההודעה, מצאתי כי זו מהווה לשון הרע על כלל נסיבותיה.

42. מאחר ומדובר בפרסום, ולאחר שנמצא כי מדובר בלשון הרע, יש להוסיף ולבחון את ההגנות הנטענות מכוח הגנת אמת דיברתי והגנת תום הלב הנטענת על ידי הנתבעים.

43. הגנת אמת בפרסום קבועה בסעיף 14 לחוק, והגנת תום הלב עניינה הבעת דעה שנעשתה בהתאם להגנות בסעיף 15 לחוק, בנסיבות המנויות בסעיף זה, לרבות מקרים בהם הפרסום הינו מענה להגנות או הכחשת לשון הרע שפורסם קודם לכן. המחוקק הגדיר בסעיפים אלה מצבים מסוימים שבהם יהא זה מוצדק להעדיף את חופש הביטוי וזכויות ואינטרסים ציבוריים חשובים נוספים על פני השם הטוב וכבוד האדם.

44. הגנת לשון הרע בשל אמת בפרסום, כאמור בסעיף 14, כוללת שני רכיבים בענייננו: אמת הפרסום וכן עניין ציבורי. באשר לרכיב העובדתי, לפיו פסק הדין ניתן כנגד התובע ולא אביו, וכי החוב הינו של התובע ולא של אביו, כפי שטוענים הנתבעים, קיים קושי לקבל טענה זו בעוד המכתבים נשלחים על ידי אב התובע לנתבעת. אולם, מצאתי כי יכול והנתבעים ראו בתובע כשלוחו של אב התובע בתום לב, שעה שזה פעל כמיופה כוח מטעם אביו, הן במסגרת התביעה, הן במסגרת אספות כלליות, והן במסגרת קבוצת בעלי המניות. די בכך על מנת לקשר בין התובע לאביו וההבהרה בעניין זה של התובע ולאחר מכן הנתבע מצביעה על הדקויות המשפטיות בנושא אולם אין הן לב המוקד. גם אם תתקבל טענת האמת בפרסום לעניין רכיב פסק הדין והקשר לתובע ישירות, ולא לאביו, יש לבחון גם את היסוד הערכי – מהו היתרון החברתי המצדיק את הפרסום ומהו האינטרס הציבורי בפרסומו, כפי שנעשה. הנטל להוכחת ההגנה מוטל על כתפי הנתבע.

45. בענייננו, ככל ומצאה הנתבעת, היא התובעת בתיק הקודם שהתנהל בינה לבין אב התובע, כי פסק הדין מהווה מידע מהותי, מדוע פרסמה את המידע כפי שפורסם במסגרת אותה הודעה, ולא בסמוך לאחר מתן פסק הדין? ככל ומדובר במידע בעל עניין ציבורי, הרי שהעניין קם בסמוך למתן פסק הדין ולא במסגרת ההודעה ערב החג, ולאחר שנשלחה בקשה נוספת במסגרת פניה של ב"כ אב התובע לנתבעת (ולא פניה לכל הקבוצה) והתראה לפני תביעה בבקשה לקבל מידע כספי מפורט אודות התנהלות הנתבעת.

46. התובע טען כי באותה העת התמודד לתפקיד ציבורי, כפי שעלה גם בדיון מיום 13.9.2021, וכי מעשי הנתבע נועדו לפגוע בו באופן אישי ולחבל בסיכוייו. המועד בו נשלחה ההודעה, לטענתו, אינו מקרי, ואינו תם לב. כפי שהובהר לעיל, לא הוצג על ידי הנתבעים כל הסבר מדוע בעת זו נשלחה ההודעה, כפי שנשלחה, מה היה אותו מניע אישי שבמסגרתו פעל התובע, והטענות בעניין זה לא נשלחו אל התובע אף לא פעם אחת בטרם ההודעה בקבוצת הדיירים, כאשר גם מכתב ההגנה עולה כי הטענות של אביו, בין אם ישירות ובין אם באמצעות התובע כמיופה כוחו, היו בנוגע למימוש זכויות אב התובע כבעל מניות. אב התובע אף ציין כי הוא פונה לדיירים נוספים בטענות לקבלת המידע על מנת לבחון את הסדרים הכספיים בנתבעת.

47. הנתבעת לא הציגה את המידע כפי שהתבקש על ידי אב התובע, ומשכך קיימת מחלוקת של ממש בין הצדדים בנוגע לאי הצגת המידע כפי שהתבקש וכן יתר הטענות ואף נשלח מכתב התראה בעניין זה.

48. קיים קושי לקבל הודעה כפי שנשלחה, בתפוצה כה רחבה ובערב החג, לאחר משלוח מכתב התראה לב"כ הנתבעת המבקש את המידע הכספי באופן מפורט, כפי שהתבקש.

49. הנתבעים, הם הנדרשים להציג את המידע במסגרת הגנתם, לא ראו לנכון לצרף תכתובות קודמות, עדויות של דיירים להתססה של התובע, או כל התנהגות מעבר לעמידה על זכויות. עדות המנהלת בעניין זה מצביעה כי קיימות טענות כנגד דיירים רבים, ולא רק התובע, וכי הייתה מחלוקת של ממש בנוגע למעלית השבת, החניה וכן המידע הכספי. לא הובאה עדות של עד בבניין שיצדיק את משלוח ההודעה וכי הוצא לשון הרע על ידי התובע קודם למשלוח ההודעה על ידי הנתבע, בפרט כפי שנשלחה. משכך, לא מצאתי כי קיימת לנתבעים הגנת תום הלב או אינטרס ציבורי. כך גם לא נמצא כי מדובר במי שפעלו בתגובה לטענות קודמות של התובע המהוות לשון הרע.

50. לאור כל האמור, מצאתי כי האופן שבו פרסם הנתבע את הודעתו, במועד בו פרסם, ובשים לב לנסיבות שקדמו להודעה, לא הוכיחו הנתבעים איזו הגנה הקיימת בדין בגין פרסום לשון הרע.

    מהו הסעד הראוי?

51. החוק קובע סעד סטטוטורי ללא צורך בהוכחת פיצוי, והנתבע לא טוען לפיצוי נוסף מעבר לכך ומשכך לא ביקש להוכיח נזק. הנתבעת הציגה בסיכומיה פסקי דין בהם מנעד הסכומים נע בין אלפים בודדים לעשרות אלפים, בהתאם לאופי ההתבטאות.

52. בענייננו נשלחו ההודעות לשתי קבוצות הכוללות מאות דיירים ובעלי זכויות הגרים ביחד עם התובע באותו מתחם. כך גם יש לתת משקל למועד הפרסום, ערב החג, ולהעדר כל התנצלות על הפרסום, למעט הבהרה שאינה מספיקה כדי להסביר את האופן שבו נוסחה כלל ההודעה. הנתבעת לא ראתה לנכון להתנצל כלל, על אף טענתה כי הנתבע פעל כדירקטור מטעמה.

53. לאור העובדה שמדובר בטענות שחלקן אמת, אולם הן מכוונות באופן אישי ולא מצאתי כי סיבה עניינית לשליחתן כפי שנשלחו, ובהעדר ראיות והוכחות כי התובע "מתסיס" ופועל "ממניע אישי" כנגד הנתבעים, ובשים לב למשלוח ההודעות לאחר מכתב התראה לפני הגשת תביעה לחשיפת הדוחות הכספיים, מצאתי כי יש לפסוק הוצאות משמעותיות בגין כל פרסום. האופן האישי של ההודעה כלפי התובע, ערב חג, אינם יכולים להצדיק פסיקה של פיצויים זניחים. נושא מועד משלוח ההודעה חשוב. לא ניתן לזלזל בעוגמת הנפש הנגרמת למי שמקבל הודעה כאמור ערב ראש השנה, כשלא הוצג כי התובע פעל קודם לכן באופן דומה ובצורה אישית ומכפישה כנגד הנתבע או הנתבעים כלל, בוודאי לא בסמוך לכך. בחירת מועד המשלוח מחייב התייחסות כחלק מתום הלב ופסיקת הפיצויים.

54. מאחר והנתבעים לא מצאו מקום להתנצל בקבוצה, והנתבעת אף לא התנצלה באופן אישי, בקבוצה שכללה מאות משתתפים המכירים זה את זה באופן אישי, וחלקם אף ראו לנכון לפנות למנהלת עם ההודעות לצורך קבלת הבהרה וחלקם הביעו את הקושי בנוסח ההודעה והפגיעה האישית בה, מצאתי כי ראוי שיפסקו הוצאות ממשיות. יש להבחין בין טענות ענייניות של אבי התובע לקבלת מידע וטענות אחרות לבין ההיבט האישי של ההודעה. כך גם יש לתת משקל למועד בו נשלחה ההודעה כאשר התובע מתמודד על תפקיד ציבורי, ולהעדר הסבר מדוע נשלחה ההודעה באופן שנשלחה כנגד התובע במועד זה.

55. ההודעה לא נמחקה מהקבוצה, על אף תגובות יתר הדיירים. גם לכך יש לתת משקל.

56. כמו כן, מדובר בחברת ניהול, לא אדם פרטי. התנהלותה אינה יכולה להיות אישית כנגד הדיירים, כפי שנעשתה, ובקבוצה של כלל בעלי המניות. הפניה של הנתבע נעשתה כדירקטור, ולא כבעל מניות פרטי, וזאת בניגוד לטענת מנהלת הנתבעת לפיה ההנהלה אינה חלק מהקבוצה. הנתבע פעל כדירקטור וכנציג חברת הניהול, כפי שרשם בהודעות, ערב החג, והנתבעת לא ראתה לנכון לתקן זאת.

57. התובע גר עם משפחתו במקום, מדובר באנשים המכירים אותו שנים שנחשפו להודעה, ואף הם הרגישו חוסר נוחות מהאופן בו נשלחה. הנתבעת לא ראתה לנכון להעיד אף לא עד אחד מבעלי הקבוצה על מנת שיעיד כי יש אינטרס ציבורי במשלוח ההודעה או שהיה פרסום קודם אליו נחשף דייר אחר שיכול להוות הסבר למשלוח ההודעה כפי שנשלחה. משלוח ההודעה כפי שנעשה לא זוכה להגנת תום הלב או אינטרס ציבורי.

58. בנסיבות האמורות מצאתי שמדובר בפרסום שנעשה במכוון לצורך פגיעה אישית בתובע, בפניה שמכוונת אליו אישית ונטען כי היא ממניעים אישיים של התובע, ואין כל הצדקה לדרך שנעשתה ובערב החג. דגש בעניין זה ניתן גם למועד הפרסום, והפער בין איחולי שנה טובה בסוף ההודעה לבין אופן ניסוח ההודעה כפי שנעשה בתחילה.

59. הנתבע אף לא ראה לנכון להתנצל בקבוצה כולה. גם לכך יש לתת משקל.

     

    לסיכום

60. הנתבעת תשלם לתובע סך של 25,000 ₪ בגין כל הודעה בכל קבוצה, קרי 50,000 ₪, בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, אגרת בית משפט ראשונה ושניה בצירוף ריבית והצמדה מיום התשלום לקופת בית המפשט, וכן שכ"ט בסך 25,000 ₪, בשים לב לאורכו של ההליך המשפטי שנוהל משנת 2020, קיומם של שלושה דיונים, וניהול הוכחות במלואן.

    התשלום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישא ריבית והצמדה כדין עד לתשלום בפועל.

     

    זכות ערעור כדין לבית המשפט מחוזי-מרכז.

     

     

    ניתן היום, א' אייר תשפ"ד, 09 מאי 2024, בהעדר הצדדים.