איסור פרסום
מאחר וגזר הדין סוקר חוות דעת פסיכיאטריות וסקירת אשפוזים קודמים של הנאשם, וישנה התייחסות למצבו הנפשי, אני אוסר פרסום שמו של הנאשם או כל פרט מזהה אחר שלו בהליך זה לשם חשיפת מידע רפואי ומניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות נפשית, וזאת בהתאם לסעיף 70 (ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984
תמצית גזר הדין
עניינו של גזר הדין בתיק אשר מתנהל שנים רבות בבית המשפט עקב נסיבות שיפורטו בהמשך גזר-הדין ובנאשם מתמודד נפש. ההליכים בתיק הותלו 3 פעמים בשנים 2016, 2021 ו-2022.
מדובר בתאונת דרכים בעלת תוצאות חמורות וקשות, בהן מעורבת ששתי רגליה נקטעו התאונה, ואף נזקקה למינוי אפוטרופוס במהלך האשפוז לאחר שמצבה לא אפשר לה לקבל החלטות הנוגעות לטיפול בה. כתוצאה מהתאונה הפכה המעורבת – הנפגעת בתאונת הדרכים לסיעודית.
א:כתב האישום
הנאשם הורשע במיוחס לו בכתב האישום לאחר ניהול הוכחות.
בהכרעת דין מיום 24.2.2020 שניתנה על ידי כבוד השופטת לאה שלזינגר שמאי, הורשע הנאשם בעבירות הבאות;
גרימת נזק לרכוש או אדם – עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
נהיגה ברשלנות – עבירה על סעיף 62(2) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961 + בקשר עם סעיף סעיף 38(2) לפקודת התעבורה (נ"ח), תשכ"א-1961.
אי שמירה על הימין - עבירה על סעיף 35 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
סטייה מנתיב נסיעה - עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.
חבלה של ממש - עבירה על סעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נ"ח) תשכ"א 1961
על פי המפורט בכתב האישום בתאריך 12.6.2011 בשעה 14:05, נהג הנאשם ברכב פרטי מתוצרת הונדה יפן, מס' XXX, בכביש מס' 4, מכיוון צפון לכיוון דרום, בסמוך למחלף ראשון לציון.
הנאשם נהג ברשלנות ובקלות ראש, לא שם ליבו אל הדרך, למצב כלי הרכב והתנועה בה, לא נהג בצידו הימני ביותר של הכביש, אלא נהג בנתיב השמאלי, סטה עם רכבו שמאלה ללא כל סיבה נראית לעין, ולא הבחין ברכב מסחרי תוצרת סיטרואן, שמספרו XXX, אשר היה נהוג בידי פלונית – [להלן המעורבת הנפגעת].
עקב תקלה עמד רכבה של הגברת פלונית בצד השמאלי של הדרך חלקו על השול השמאלי וחלקו בנתיב השמאלי בכביש, וזאת כשנהגת הרכב עומדת מחוץ לרכב ובסמוך לו, והתנגש עם חזית צד שמאל שלו בחלק האחורי ימני של הרכב.
בהמשך לכך, רכב הסיטרואן נדחף ימינה ושמאלה למעקב הבטיחות ולאחר מכן לכיוון נתיב הנסיעה ופגע ברכב פרטי מתוצרת מזדה, מס' XXX, נהוג בידי יהודה ורדיגר, שנסע בכיוון הנסיעה של הנאשם בנתיב השמאלי, ולאחר מכן גם הנאשם פגע עם רכבו ברכב המזדה.
כתוצאה מכך, נדחף רכב הסיטרואן לעבר הנהגת המעורבת, שהייתה כאמור מחוץ לרכב, פגע בה והפילה והמעורבת נלכדה מתחת לרכב.
כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונחבלו בגופם הנהגת המעורבת חבלות של ממש, בדמות שברים בראש, בחוליות, בצלעות ובסטרנום והיה צורך בקטיעת שתי רגליה מעל הברך כתוצאה ממעיכתן בתאונה. המעורבת נזקקה לאשפוז ממושך במחלקה לטיפול נמרץ ולשיקום ממושך בבית לוינשטיין ואף למינוי אפוטרופוס במהלך האשפוז לאחר שמצבה לא איפשר לה לקבל החלטות הנוגעות לטיפול בה. כתוצאה מהתאונה הפכה המעורבת לסיעודית. כן נחבלו הנאשם, נהג המזדה ונוסע ברכב הסיטרואן, שהיה אף הוא מחוץ לרכב.
ב:ההליכים בתיק.
העבירה בכתב האישום נעברה בשנת 2011. ההליכים בתיק הותלו 3 פעמים בשנים 2016, 2021 ו-2022. הנאשם הורשע בשנת 2020.
בתיק הוצאו 13 צווי הבאה, מתוכם 6 צווי הבאה ללא שחרור, וכן 4 צווי מעצר.
הנאשם הוא מתמודד נפש. מעבר לזאת הנאשם לא התייצב לדיונים, לא שיתף פעולה עם שירותי בריאות הנפש, דברים אשר גם הוא גרם לעיכובים רבים בניהול ההליך.
השופטת אשר כתבה את הכרעת הדין - כבוד השופטת שמאי נאלצה להפסיק את הטיפול בתיק עקב נצברות רפואית וכאשר הנאשם נעצר והובא לדיון, חודשו הליכים בתיק, והוא עבר התיק לטיפולי.
ההתנהלות מהגשת כתב האישום ועד להכרעת הדין.
בתאריך 12.6.2011 , ארעה התאונה בגינה הוגש כתב האישום.
בתאריך 13.9.12 הוגש כתב האישום.
בתאריך 11.9.13, לאחר מספר דחיות, התקיים דיון בפני כבוד השופטת וישקין, ללא נוכחות הנאשם אך בנוכחות סנגורו. כבוד השופטת הורתה לפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת בדבר כשירותו המשפטית של הנאשם הן הדיונית והן המהותית ביום התאונה.
בתאריך 5.12.13 הנאשם לא התייצב לבדיקה פסיכיאטרית.
בתאריך 8.12.13 הנאשם לא התייצב לדיון והוצא כנגדו צו הבאה ע"י כבוד השופטת וישקין.
בתאריך 9.1.14 הנאשם לא התייצב לדיון. כבוד השופטת וישקין הורתה בשנית לפסיכיאטר המחוזי להגיש חוות דעת פסיכיאטרית בדבר כשירותו המשפטית המהותית והדיונית.
בתאריך 22.4.14 הנאשם נבדק במרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר יעקב. התבקשה הארכה של שלושה שבועות להשלמת הבדיקה. הנאשם לא התייצב לבדיקה המשלימה.
בתאריך 11.8.14 התקבלה חוות דעתו של הפסיכיאטר דר' עזגד גולד המוצאת את הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.
מתוך חוות הדעת: "לא נמצאה עדות לכך שקיים ליקוי קוגניטיבי בהווה או בעת ביצוע העבירה המגביל את כשירותו המשפטית או את היותו אחראי למעשיו".
בתאריך 11.9.14 הגיש ב"כ הנאשם כפירה מפורטת.
נקבע דיון הוכחות לתאריך 10.12.14 – שנדחה וכך גם הדיונים לאחריו מפאת אי התייצבות הנאשם וזאת עד לדיון בתאריך 5.5.2016 שבו הורתה כבוד השופטת שמאי להתלות את ההליכים עד לאיתורו של הנאשם.
בתאריך 13.7.17 הוגש כתב האישום בשנית. הנאשם לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו וזאת עד להתייצבותו לדיון ההוכחות שנערך בתאריך 27.2.18.
דיוני הוכחות נוספים התקיימו ב-30.4.18 וב-12.12.18 (לאחר דחיות והוצאת צו הבאה לנאשם).
דיון הוכחות נוסף בפרשת התביעה התקיים בתאריך -28.1.19 ללא נוכחות הנאשם.
בתאריך 9.7.19 החלה פרשת ההגנה, הנאשם נחקר ובתום הדיון הורתה כבוד השופטת שמאי על הגשת הסיכומים בכתב ומתן הכרעת דין ב-19.12.19.
בתאריך 6.10.19 הוגשו סיכומים מטעם המאשימה,
בתאריך 9.12.19 הוגשו סיכומים מטעם ההגנה,
בתאריך 24.2.20 ניתנה הכרעת דין על ידי כבוד השופטת שמאי לאחר הגשת סיכומים בכתב על ידי הצדדים, ללא נוכחות הנאשם. כבוד השופטת הרשיעה את הנאשם בעבירות של גרימת נזק לרכוש או לאדם, נהיגה ברשלנות, אי שמירה על הימין, סטייה מנתיב נסיעה וגרימת חבלה של ממש.
ההתנהלות בתיק לאחר הכרעת הדין.
בתאריך 6.7.20 התקיים דיון טיעונים לעונש בפני כבוד השופט עמית יוסף ריבלין – הנאשם לא התייצב והוצא צו הבאה.
בתאריך 19.10.20 התקיים דיון נוסף, הנאשם לא התייצב. ב"כ הנאשם טען כי הנאשם מנותק קשר ולא ניתן לאתרו.
בתאריך 13.1.21 התייחס ב"כ הנאשם לקשר עם הנאשם וטען כי יצר איתו קשר וכי הנאשם מצוי בטיפולים פסיכיאטריים ובמצב נפשי וכלכלי מורכב.
בתאריך 18.1.21 הורתה כבוד השופטת שמאי לפסיכיאטר המחוזי לבדוק את הנאשם ולתת חוות דעתו לגבי כשירותו לעמוד לדין והאם כיום חולה הנאשם במחלת נפש. לאור זאת נדחה מועד הטיעונים לעונש.
בדיקות פסיכיאטריות נקבעו לנאשם במרכז לבריאות הנפש 'שלוותה' בתאריכים 30.5.21 ו-25.7.21 אליהן לא התייצב הנאשם.
בתאריך 19.9.21 הורה כבוד השופט אורן בועז על התליית ההליכים והוצאת צו מעצר כנגד הנאשם והבאתו בפני שופט תורן.
בתאריך 16.11.21 הובא הנאשם לבית המשפט על ידי המשטרה בפני כבוד השופט עמית בר, אשר לאור בדיקה שנעשתה לנאשם במיון פסיכיאטרי בבית החולים 'הלל יפה' בתאריך 14.11.21 וממנה עלה כי הנאשם מצוי במצב נפשי שהולך ומחמיר, הורה כב' השופט על שחרור הנאשם בערבות עצמית והתחייבות עצמית להופיע בדיון הבא.
בתאריך 13.3.22, לאחר מספר דיונים אליהם לא התייצב הנאשם והוצאו צווי הבאה, הורה כבוד השופט טל פרי על התליית ההליכים בתיק עד לאיתורו של הנאשם והבאתו בפני פסיכיאטר מחוזי.
בתאריך 6.11.23 ביקשה ב"כ המאשימה לחדש את ההליכים בתיק ולהוציא צו הבאה לנאשם. ב"כ הנאשם התנגד לבקשה וטען כי ב"כ המאשימה לא נקפה אצבע לאיתור הנאשם במשך למעלה משנה וחצי ובכל מקרה יש להתעדכן במצבו הרפואי. כבוד השופטת שמאי הורתה על צו הבאה לנאשם לצורך חידוש ההליכים.
בתאריך 31.12.23 התקיים דיון בנוכחות הנאשם שהובא בצו הבאה.
לאור נבצרותה של כבוד השופטת שמאי, ובמעמד זה הוריתי על חידוש ההליכים בתיק בפעם השלישית והתיק עבר לטיפולי. הורתי על השארת הנאשם במעצר בתנאי אשפוז לצורך הבאתו בפני פסיכיאטר מחוזי אשר התבקש לתת חוות דעתו על כשירותו הנפשית של הנאשם לעניין הכשירות הדיונית.
בתאריך -1.1.24 ביקר הנאשם במיון המרכז לבריאות הנפש 'גהה', שם נבדק ע"י הפסיכיאטר ד"ר אהוד ברגר שקבע כי אין עדות למצב פסיכוטי או מסוכנות ואין עילה לאשפוז.
בתאריך 2.1.24 התקיים דיון בנוכחות הנאשם שהובא ממעצר במהלכו התקבלה החלטה על ידי כבוד השופטת שירי שפר על שחרור הנאשם ממעצר בערבות כספית במזומן על סך של 15,000 ₪ וכן ערבות עצמית וצד ג'.
ב-11.1.24 התקיים דיון נוסף בו ביקש ב"כ הנאשם לדחות את הטיעונים לעונש על מנת להמציא מסמכים לעניין מצבו הרפואי-נפשי של הנאשם. הסכמתי לבקשה ודחיתי את הדיון לטיעונים לעונש בשבוע אחד.
בתאריך 18.1.24 התקיים דיון טיעונים לעונש.
הדיון נדחה למתן גזר דין ליום 31.3.24 .
כמו כן קבעתי כי עד למועד זה יוכל ב"כ הנאשם להגיש לבית המשפט מסמכים רפואיים בעניינו של הנאשם המעידים על האשפוזים האחרונים ועל כל עניין אחר המלמד על מצבו הנפשי בשנים האחרונות וכן יוכל להגיש חוות דעת מטעמו המתייחסת למצבו הנפשי העדכני.
ב"כ הנאשם הגיש בקשות לדחיית מתן גזר הדין וארכה להמצאת המסמכים הרפואיים אותם אסף ממספר גורמים רפואיים לאחר תקופה ארוכה שלא היה בקשר עם הנאשם.
בתאריך 3.4.24 התקיים דיון נוסף, בו הגיש ב"כ הנאשם מסמכים רפואיים רבים נוספים למסמכים שהוגשו בשלב הטיעונים לעונש, הבאים להעיד על מצבו הנפשי הקשה של הנאשם. במעמד זה חזר ב"כ הנאשם על בקשתו להעדיף שיקולי שיקום לאור מצבו הנפשי של הנאשם.
מתן גזר דין נקבע לתאריך 15.5.24.
ג:ראיות לעונש.
ג.1.ראיות לעונש מטעם המאשימה
מסמכים רפואיים של הנהגת המעורבת מהתאונה משנת 2011 (הוגש בשנית בדיון הטיעונים לעונש) – ת/1
רישום פלילי ותעבורתי (הוגש בתאריך 18.1.24) – ת/2
ג.2.ראיות לעונש מטעם הנאשם
סיכומי אשפוז בכפייה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה, מתאריכים מרץ 23' ואוקטובר 23' (הוגש בתאריך 18.1.24) לאור מצב פסיכוטי חריף – נ/1
סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי הלל יפה עקב מצב נפשי רעוע ואי שקט (הוגש בתאריך 18.1.24) – נ/2
אישור רפואי של פסיכיאטר מומחה מתאריך 2.4.24 המעיד על הפרעת דחק פוסט טראומתית – נ/3
דיסק המכיל את כל סיכומי הביקור במרכז הרפואי הלל יפה בשנים 2018-2023 הכוללים כ-50 ביקורים שם ובתוכם 912 פעולות רפואיות המפורטות בדיסק (הוגש בתאריך 3.4.24) – נ/4
ג.3. מוצגים של בית משפט
מכתב סיכום רפואי מיום 1.1.24 – במ/1. בביקור בוצעה בדיקה פסיכיאטרית שנערכה תוך כדי מעצרו של הנאשם לשם בדיקת כשירות דיונית לעמוד לדין, לפיה: "אין עדות לקיומו של מצב פסיכוטי או מסוכנות ואין עילה לאשפוז פסיכיאטרי".
ד:טיעוני הצדדים לעונש.
ד.1.טיעוני ב"כ המאשימה
לדברי ב"כ המאשימה, חוות הדעת שהוגשה בעניינו בתאריך 11.8.14 על ידי דר' עזגד גולד, העלתה כי התנהלות הנאשם מהווה בריחה מההליך המשפטי, זלזול בבית המשפט, וניסיון לחמוק מהענישה הצפויה לו.
לעניין העונש טענה המאשימה, כי הנאשם יליד 1972 ואוחז ברישיון נהיגה משנת 1990. לחובתו 34 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות בטיחות, תאונת דרכים תחת השפעת משקאות משכרים – אשר התרחשה לאחר המקרה הנדון בתיק זה, מה שמעיד על מסוכנות הנאשם ועל נהיגתו הרשלנית.
טענה כי בהתאם להכרעת הדין הנאשם לא שם לבו לדרך, סטה מנתיב נסיעתו, פגע ברכבה של הנהגת המעורבת, פגע ברכב נוסף ולבסוף נהדף לכיוון הנהגת המעורבת שהייתה אותה עת מחוץ לרכבה.
כתוצאה מכך, נגרמו לנהגת המעורבת חבלות קשות בראשה, בחוליות ובצלעות ואף נקטעו שתי רגליה. כתוצאה מהתאונה, הפכה המעורבת לסיעודית והיא מתניידת בכיסא גלגלים.
ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה בעבירות מסוג זה נע בין מספר חודשי מאסר ועד ל-12 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל בין שנתיים ועד 8 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס או פיצוי לנפגעת.
ממקרים דומים בהם הייתה פגיעה ברף גבוה כפי שקיים בתיק דנן, המאשימה סבורה כי יש למקם את הנאשם בסמוך לרף העליון של מתחם הענישה וזאת לאור תיקון 113 לחוק העונשין - עקרון ההלימה הוא עקרון מנחה בענישה.
לאור כל זאת, עותרת ב"כ המאשימה למאסר מאחורי סורג ובריח למשך 7 חודשים, פסילה שלא תפחת מ-6 שנים, מאסר על תנאי מרתיע, פסילה על תנאי ופיצוי לנפגעת העבירה.
ד.2.טיעוני ב"כ הנאשם
עיקר טיעוני ב"כ הנאשם היו לחריגה ממתחם הענישה לאור מצבו הנפשי הקשה והמורכב של הנאשם.
לדבריו מדובר באדם חולה אשר היעדרויותיו הרבות מדיונים בבית המשפט קשורות למצבו הרפואי. בית המשפט הורה פעמים רבות על הבאתו של הנאשם בפני פסיכיאטר מחוזי ולא בכדי.
ב"כ הנאשם טען כי במקרים נוספים בהם הפגיעה הייתה ברף הגבוה, למשל ברע"פ 3370-07-14, הוטלו על הנאשמת 5 שנות פסילה וקנס. ב"כ הנאשם נתן מקרים נוספים דומים בהם הושת עונש פסילה בפועל יחד עם עונשים נלווים נוספים וללא עונש מאסר בפועל.
ב"כ הנאשם טען כי אמנם מצבו הנפשי של הנאשם לא מצוין במפורש כשיקולי שיקום, אך בע"פ 5669/14 אורי לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל קבע בית המשפט העליון כי אם מוכח שמצבו הרפואי של הנאשם ייפגע בעקבות שליחתו למאסר בפועל, אזי זהו שיקול שיש להביאו בחשבון במסגרת ס' 40 יא'(1) לחוק העונשין. בהקשר זה – ת"פ 26563-03-14 בו נקבע שלאור מצבו הרפואי של הנאשם אינו כשיר לבצע עבודות שירות ובית המשפט נמנע מלשלוח אותו למאסר בפועל, על אף שמתחם הענישה עמד על 3 עד 6 שנות מאסר. וכן ת"פ 21679-04-15 בו נקבע יש מקום לסטות ממתחם העונש ההולם משיקולי צדק בהתקיים נסיבות חריגות שאינן בגדר שיקום.
ב"כ הנאשם סבר כי לנאשם נסיבות מיוחדות, שכן הינו מתמודד נפש, נכנס ויוצא מאשפוזים כפויים בתחום בריאות הנפש.
דברי הנאשם:
הנאשם לא מסר דברים ברורים לגבי התאונה, אך ושב וטען כי הוא אינו אשם בתאונה. חזר ואמר כי הוא מקבל קצבת נכות ממשרד הביטחון וסיפר כי סובל ממצב נפשי קשה ומאשפוזים פסיכיאטריים.
דיון והכרעה
ה:קביעת מתחם העונש ההולם.
תיקון 113 לחוק העונשין קובע את עיקרון ההלימה בין חומרת מעשיו של הנאשם לבין העונש הראוי לו כעיקרון המנחה בגזירת הדין. לצורך כך, נדרש בית המשפט לקבוע תחילה את מתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם ולאחר מכן לקבוע את מקומו של הנאשם במסגרת המתחם על פי השיקולים המפורטים בדין, תוך אפשרות לסטות לחומרא או לקולא מן המתחם שנקבע.
להלן אדון במתחם העונש ההולם לעבירות בהן הורשע הנאשם;
ה.1.הערכים המוגנים.
הערכים המוגנים בגדרי עבירות התעבורה בכלל, והעבירות של גרימת תאונת דרכים בפרט, הם ההגנה על שלום הציבור ובפרט ציבור משתמשי הדרך, וההגנה על חיי אדם ושלמות גופו. ראה עפ"ת (ב"ש) 27985-02-20 מדינת ישראל נ' אלכסנדר יעקובסון 29.7.20.
בתי המשפט קבעו כי במקרים של חבלות ופציעות חמורות לענישה ההולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא כאמור אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות קשות.
ה.2.מידת הפגיעה בערך המוגן.
מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירות של תאונות דרכים נמדדות בשני פרמטרים עיקריים.
א: מידת הפגיעה בערך המוגן והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
ב: מידת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה.
מתוך עפ"ת (ב"ש) 27985-02-20 מדינת ישראל נ' אלכסנדר יעקובסון 29.7.20 כב' השופטת גלית שלו.
"מבחינת מידת הפגיעה בערך המוגן והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, בעבירות של גרימת תאונת דרכים יש לבחון בעיקר את מידת הרשלנות בה נהג הנאשם, ואת מידת הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה. כמובן, שאין באמור כדי לגרוע מהצורך לבחון את מכלול הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כקבוע בחוק העונשין, לרבות העבירות הנלוות שבוצעו וכל נסיבה אחרת שיש בה להשפיע על חומרת מעשה העבירה ועל מידת אשמו של הנאשם. "
לעניין זה ראה גם עפ"ת (חיפה) 38184-02-12 שמעון דהן נ' מדינת ישראל; עפ"ת 56620-12-11 זילבר נ' מדינת ישראל (2011).
ה.2.א:מידת הפגיעה בערך המוגן והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
הנאשם נסע בנתיב הנסיעה השמאלי סטה מנתיב נסיעתו ופגע ברכב אשר חנה בצד הדרך על מנת לתקן תקלה. הרכב המעורב שנפגע, בלט לתוך נתיב הנסיעה כ-60 ס"מ ובמקום זה ארעה הפגיעה ( ארחיב בעניין זה לגבי נסיבות ביצוע העבירה בהמשך. )
לאור זאת אני קובע כי מדובר ברף רשלנות, בינוני.
ה.2.ב.: מידת הנזק שנגרם לנפגעת כתוצאה מהתאונה.
מידת הפגיעה בנפגעת היא ברף הגבוה ביותר בתיקי תאונות דרכים עם חבלות של ממש.
הנהגת המעורבת נחבלה חבלות של ממש בדמות, שברים בראש, בחוליות , בצלעות ובסטרנום והיה צורך בקטיעת שתי רגליה מעל הברך כתוצאה ממעיכתן בתאונה.
המעורבת נזקקה לאשפוז ממושך במחלקה לטיפול נמרץ ולשיקום ממושך בבית לוינשטיין, ואף למינוי אפוטרופוס במהלך האשפוז, לאחר שמצבה לא אפשר לה לקבל החלטות הנוגעות לטיפול בה. כתוצאה מהתאונה הפכה המעורבת לסיעודית. כן נחבלו הנאשם, נהג המאזדה ונוסע ברכב הסיטרואן, שהיה אף הוא מחוץ לרכב.
המעורבת הפכה מאדם מתפקד לאדם נכה הנזקק לאפוטרופוס והפכה סיעודית.
ה.3.מדיניות הענישה:
רעפ 1694/19 לואי יאסין נ' מדינת ישראל (31.3.2019).
-
"בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך להחמיר בענישה בעבירות תעבורה כבעניינו, תוך שנקבע כי ריבוי תאונות הדרכים בארץ מחייב ענישה מחמירה אשר תסייע בביסוס כללי הזהירות הנדרשים לצורך שמירה על שלומם וביטחונם של משתמשי הדרך (ראה גם: רע"פ 9094/18 בושרי נ' מדינת ישראל (2.1.2019)).
רעפ 2564/12 יחיאל קרני נ' מדינת ישראל, (24.6.2012).
-
"לענישה הולמת תפקיד חשוב לא רק במקרים בהם גורמות תאונות הדרכים לקורבנות בנפש, אלא אף במקרים בהן נגרמות חבלות ופציעות, ובפרט כאשר חבלות ופציעות אלו חמורות הן. "
רע"פ 3764/05 ורד בן זויה נ' מדינת ישראל, (21.4.2005) .
-
"במקרים של גרימת חבלות אשר אך כפסע ביניהן לבין גרימת מוות, יש הצדקה להקיש מן העונש המינימאלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב - הוא עונש של שישה חודשי מאסר בפועל, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה - ולגזור עונש מאסר בפועל. העובדה כי לעיתים הקלו בתי-המשפט המחוזיים בעונשם של עבריינים שהורשעו בגרימת חבלות וביטלו עונשי מאסר בפועל אשר נגזרו עליהם, אין בה כדי ללמד על רמת הענישה המקובלת. אדרבא, בית-משפט זה חזר והזהיר את בתי-המשפט המחוזיים לא אחת כי אל להם להקל בעונשם של עברייני תנועה"
ה.4.ענישה הנוהגת:
-
רע"פ 3764/05 ורד בן זויה נ' מדינת ישראל, (21.4.2005.)
פגיעה וחבלות של ממש לילד בן 6 במעבר חציה. כתוצאה מהתאונה פגע ראשו של הקטין בעמוד בטון על שפת המדרכה והוא נחבל חבלות של ממש. בית המשפט העליון קבע כי במקרים של גרימת חבלות אשר אך כפסע ביניהן לבין גרימת מוות, יש הצדקה להקיש מן העונש המינימאלי הקבוע במקרה של גרם מוות ברשלנות תוך שימוש ברכב. עוד קבע בית המשפט העליון, כי העובדה כי בחלוף כשלוש שנים ממועד התאונה כבר היה מצבו של הנפגע טוב בהרבה - וזאת לאחר אשפוז לא קצר בבית-חולים לשיקום - אינה גורעת מחומרת התוצאות ומהשפעתן הקשה על חייו של הנפגע ועל משפחתו. משהורשעה המבקשת בדינה הטיל עליה בית-המשפט לתעבורה את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, 3 חודשי מאסר על-תנאי למשך 3 שנים, ופסילה מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים. בית המשפט העליון אישר את העונש.
-
רע"פ 458/15 מחבוש נ' מדינת ישראל (22.01.15).
המבקש בעל עבר תעבורתי לא מכביד הורשע בעבירות של נהיגה בקלות ראש, סטייה מנתיב נסיעה, אי שמירה על הימין, גרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלה של ממש. בית המשפט קבע שרשלנותו של הנאשם הינה בדרגה גבוהה. כתוצאה מהתאונה נפצע נהג הרכב המעורב שעמד על השול הימני מחוץ לרכבו באופן קשה (קטיעת כף רגל ושברים בירך) אשר הותיר אותו נכה (אך לא נטען כי הינו סיעודי). בית המשפט קמא גזר עליו 8 חודשי מאסר בפועל, פסילה בת 3 שנים וקנס בסך 3,000 ₪. בערעור הופחת עונש המאסר ל- 4 חודשים וזאת בעיקר נוכח עברו המקל של הנאשם. בקשת רשות ערעור נדחתה.
-
עפ"ת (באר שבע) 27985-02-20 מדינת ישראל נ' יעקובסון (29.7.20).
המשיב הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה רשלנית, במצב השולל שליטה ברכב, סטייה מנתיב נסיעה וגרימת תאונת דרכים שתוצאתה חבלות של ממש. לנהג המעורב נגרמו חבלות של ממש בדמות פגיעה מוחית, שברים בצלעות, שברים בעצם הירך ובקרסוליים, הוא הובהל לבית חולים במצב קשה, כשהוא מורדם ומונשם, נזקק לסדרת ניתוחים לקיבוע השברים ולשיקום נשימתי ונוירולוגי. נגרם לנפגע נזק בלתי הפיך, הינו נכה בשיעור 100% ורתוק לכסא גלגלים.
בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש הולם נע ממאסר מותנה ולעד למאסר שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות וכן פסילה בת 7-48 חודשים וענישה נלווית וגזר על המשיב מאסר מותנה, פסילה בת 11 חודשים, בניכוי 60 ימי פסילה מנהלית, פסילה מותנית, של"צ בהיקף 250 שעות; צו מבחן למשך שנה; פיצוי בסך 2,000 ₪ לנפגע וקנס בסך 500 ₪.
בית משפט המחוזי קיבל את הערעור, קבע כי מתחם העונש ההולם בשקלול רשלנותו הבינונית של הנאשם והחבלות הקשות מאוד לנפגע, נע מעונש מאסר שתחתיתו במספר חודשים שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, ועד 18 חודשי מאסר בפועל, וכן פסילה בפועל בת שנים וגזר על המשיב 4 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, תוך שציין כי העונש קל יחסית לעונש שראוי היה להיגזר עליו בערכאה הדיונית, 30 חודשי פסילה בפועל, ביטל את רכיב השל"צ ולא התערב ביתר הרכיבים על אף שביקר את סכום הפיצוי שנפסק בהיותו בבחינת "לעג לרש".
ה.5.קביעת מתחם הענישה בתיק זה.
כפי שנכתב לעיל, הרי שעל בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לדרגת הרשלנות, לתוצאות התאונה ולנסיבותיו האישיות של הנאשם.
לאחר שבחנתי את נסיבות ביצוע העבירות בתיק שבפני;
לאחר שקבעתי כי רשלנות הנאשם הייתה ברף הבינוני;
לאור חומרתן הרבה של חבלות הגוף של הנפגעת אשר נמצאות ברף העליון;
אני קובע כי מתחם העונש ההולם כולל רכיב של מאסר בפועל המתחיל מ - 5 חודשי מאסר ומגיע עד 12 חודשים (אשר ברף הנמוך יכול וירוצה בעבודות שירות) ובמקרים החמורים בדרך של כליאה, לצד רכיב פסילת רישיון לתקופה של 2 - 8 שנים, ועונשים נלווים בדמות מאסר מותנה, פסילה מותנית, קנס ופיצוי.
ו:מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה.
א:עברו הפלילי והתעבורתי.
ב:נסיבות ביצוע העבירה.
ג:נסיבותיו חייו ומחלת הנפש ממנה סובל.
ו.1.עברו התעבורתי של הנאשם:
הנאשם יליד 1972 ואוחז ברישיון נהיגה משנת 1990. לחובתו 34 הרשעות קודמות, ביניהן עבירות בטיחות, תאונת דרכים תחת השפעת משקאות משכרים – אשר התרחשה לאחר המקרה הנדון בתיק זה.
הנאשם עצמו מסר כי הוא אינו נוהג משנת 2018 – פרוטוקול מיום 18.1.24 שורה 16.
ו.2.נסיבות המקרה:
ב"כ הנאשם ביקש לקבוע כי ישנו אשם תורם למעורבת.
כבוד השופטת שמאי קבעה בהכרעת הדין בפסקה 11 כך:
"לטענת ההגנה, רשלנותה של עת/6 מתבטאת בכך שעצרה את רכבה בנתיב השמאלי ולא הזיזה אותו לשול. לדידה, אלמלא רשלנותה של עת/6, לא הייתה מתרחשת התאונה.
ביחס לטענה זו העידו עדי התביעה, כי עת/4 דחף את הרכב עד שעמד על השול השמאלי (ר' עמ' 47 ש' 11). לאור זאת, עת/6 הדליקה את אורות המצוקה להזהיר את הנהגים המתקרבים למקום.
במצב דברים זה, שבו לא ניתן להזיז הרכב וננקטו אמצעים להזהיר הנהגים האחרים, לא ניתן לטעון כלפיה, כי התרשלה. "
אציין, כי גם אם לא ניתן לייחס למעורבת רשלנות תורמת, הרי העובדה שכבוד השופטת שמאי קבעה בהכרעת הדין כך:
לפיכך אני קובעת כממצא עובדתי, כי רכב הסיטרואן עמד בשול השמאלי של הכביש כשחלקו האחורי-ימני בלט לנתיב השמאלי כ-60 ס"מ.
עניין זה, יש בו כדי להפחית מרמת ההתרשלות של הנאשם, גם אין למעורבת – רשלנות תורמת.
עוד אציין כי המעורבת הייתה מחוץ לרכבה ולא בתוך הרכב בעת הפגיעה דבר שגם בו יש כדי להפחית מרף הרשלנות של הנאשם.
ו.3.נסיבותיו האישיות של הנאשם ומחלת הנפש.
בתאריך 22.4.14 הנאשם נבדק במרכז הרפואי לבריאות הנפש בבאר יעקב. התבקשה הארכה של שלושה שבועות להשלמת הבדיקה. הנאשם לא התייצב לבדיקה המשלימה.
בתאריך 11.8.14 התקבלה חוות דעתו של הפסיכיאטר דר' עזגד גולד המוצאת את הנאשם כשיר לעמוד לדין ואחראי למעשיו בעת ביצוע העבירות המיוחסות לו.
חוות הדעת שסקרה את תולדות חייו של הנאשם;
בן 41, נשוי ואב לילדה. אשתו עקרת בית. הבכור מבין שלושה אחים. אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות כתוצאה מפגיעת ראש שנגרמה בעקבות תאונת דרכים שעבר בשנת במהלך 1993 שירותו הצבאי.
מדווח שהינו עצמאי ויכול לדאוג לענייניו, שולל עבר פלילי או התנהגות אלימה בעבר ובהווה. מאז התאונה שעבר פיתח סימפטומים חרדתיים וטופל במסגרת המרפאה הפסיכיאטרית של בית החולים תל השומר.
רשימת האבחנות המפורטות בתיקו הרפואי בקופת החולים הן: הפרעת אישיות לא ספציפית, הפרעת חרדה לא ספציפית, הפרעה פוסט-טראומטית והפרעת סומטיזציה. טופל בעבר במספר תרופות אנטי-דכאון ותרופות נוגדות כאב וגם כיום מטופל בתרופות אנטי-חרדה ואנטי-דכאון.
נמצא במעקב פסיכיאטרי במרפאה בתל השומר וגם באופן פרטי. בנוסף, נמצא בטיפול פסיכותרפי במרפאת כאב בתל השומר. שולל מחשבות אובדניות או שימוש לרעה בתרופות או בסמים.
לגבי אירוע תאונת הדרכים מיום 12.6.11, הנאשם זוכר את התאונה וטוען כי אינו אשם וכי לא היה כל דופי באופן נהיגתו. מדווח שהרגיש טוב מבחינה גופנית או נפשית ביום התאונה. שולל סימפטומים חרדתיים בסמוך לתאונה או שימוש בתרופות נרקוטיות או אלכוהול באותו אירוע.
בבדיקה הפסיכיאטרית מיום 29.7.14 ואשר צורפה לחוות הדעת, עלה כי הנאשם משתף פעולה, צלול ומתמצא בזמן ובמקום, שולל מחשבות אובדניות. עוד עלה כי הנאשם מבין את האישום כנגדו, את הליכי המשפט והשלכות פסק הדין והוא מסוגל לשתף פעולה עם עורך דין.
נ/3 – חוות דעת פסיכיאטר מומחה – ד"ר איוון גולדברג
בטיעונים לעונש הציג ב"כ הנאשם מסמך רפואי מתאריך 2.4.24.
במסמך הרפואי נרשם כי הנאשם סובל מ- הפרעת דְּחָק פוסט־טראומטיתוהַלֶּמֶת
Post-Traumatic Stress Disorder; PTSD)
נרשם במכתב ע"י הפסיכיאטר כי לנאשם אושרו 30 שעות ליווי שבועיות ממשרד הביטחון.
עוד צוין כי בתאריכים 15-28/3/23 אושפז הנאשם בכפייה כאשר אובחן עם מצב מניפורמי על סף פסיכוזה.
על פי מסמכים רפואיים שהגיש ב"כ הנאשם, הנאשם אושפז בצו פסיכיאטר מחוזי בשנת 2023 פעמיים עקב מצב פסיכוטי חריף בתאריכים 18.10.23-24.10.23 וכן 13.3.23-28.3.23
כמו כן הגיש ב"כ הנאשם רשימה של 47 ביקורים במיון בריאות הנפש בבית החולים הלל יפה בין השנים 23.8.18 ועד 9.10.23 .
בצירוף לכך הגיש דיסק עם מעל 900 עמודים מתיקו הרפואי של הנאשם המתייחסים למצבו הרפואי, הביקורים והאשפוזים שעבר.
ב"כ הנאשם ביקש להראות גם כי בחלק מהמפעמים בהם הנאשם לא התייצב לדיונים היה מאושפז או בביקור במיון בריאות הנפש בבית החולים. נ/4.
סיכומו של דבר –הנאשם כשיר לעמוד לדין וכך נכתב גם בחוות הדעת שהתקבלה תוך כדי מעצרו בתאריך 1.1.24.
יחד עם זאת הנאשם הוא ללא ספק מתמודד נפש.
בחוות הדעת האחרונה שהוגשה נכתבה אבחנה שהנאשם סובל מהפרעת דחק פוסט טראומטית ואף אושפז בשנת 2023. בהתאם לחוות הדעת, הנאשם מקבל עתה סיוע של 30 שעות שבועיות ועזרה מאמו על מנת להתמודד.
במצב דברים זה, אני סבור הטלת עונש מאסר על הנאשם או אפילו מאסר שירוצה בעבודות שירות עלול להיות קשה, עד כדי בלתי אפשרי לנאשם.
אציין גם מהתרשמותי האישית מהנאשם; הנאשם אכן מנצל את מצבו הרפואי לצרכיו ואף מנסה להפיק רווחים משניים לטובתו ולצורך תקיעת מקלות בגלגלי ההליך. יחד עם זאת, עדיין מדובר באדם עם צרכים מיוחדים אשר אינו ממציא את מצבו הרפואי, אלא עושה בו שימוש לטובתו.
נראה גם כן כי הנאשם נמצא בחרדה גדולה דבר אשר משפיע עליו בכל מפגש עם בית המשפט בהתפרצויות.
הנאשם מגיע לכל הדיונים מלווה באמו.
סיכומי אשפוז בכפיה משנת 2023
אשפוז מתאריכים 15.3.23-28.3.23
הובא למרכז לבריאות הנפש 'שער מנשה' על ידי המשטרה בעקבות תלונות השכנים שהוציאו כנגדו צו הרחקה שאותו הפר. השוטרים הביאו אותו לבית החולים מכיוון שמוכר להם מתלונות קודמות של השכנים, ולרוב הם מרגיעים אותו ומחזירים אותו לביתו. בעת הזו היה הנאשם במצב קיצוני לדבריהם, כשאינו מדבר לעניין, מתוח ורגזני וחוזר שוב ושוב על כך שהרווחה של חריש משתפים פעולה עם הנאצים, וגם השכנים והמשטרה. הוחלט על אשפוזו בכפייה בגין מצב פסיכוטי חריף, המלווה בתוקפנות כלפי הזולת וכלפי עצמו.
שוחרר לביתו כעבור 13 ימים עם טיפול תרופתי.
אשפוז מתאריכים 18.10.23-24.10.23
הופנה למרכז לבריאות הנפש 'שער מנשה' על ידי פסיכיאטר מחוזי והובא על ידי צוות מאשפז לאחר שאיים על השכנה שלו והטריד את אנשי משרד הבטחון והרווחה. היה נתון במצב פסיכוטי חריף עם מסוכנות לסובבים וזאת לפי אבחנת הפסיכיאטר המחוזי. הגיע לבדיקה פסיכיאטרית כשאינו מדבר לעניין, מחשבות רדיפה עם "תכנים חולניים" כדוגמת "רווחה של חריש משתפים פעולה עם הנאצים", מחשבות גדלות (מבקש ודורש ששר המדינה יגיע וידבר עמו, שאנשי משרד הבטחון יגיעו לבשל לו ולנקות את ביתו). בעת שהותו במיון ניסה לתקוף אנשי צוות. שוחרר לביתו כעבור 6 ימים עם טיפול תרופתי.
חלוף הזמן.
מדובר בתאונה משנת 2011.
פירטתי בהרחבה בתחילת גזר-הדין את הסדר הכרונולוגי והסיבות להתמשכות ההליכים.
הסיבות לכך רבות, ובעיקר חוסר שיתוף פעולה של הנאשם ואי התייצבותו להליכים. כבוד השופטת שמאי אף ייחדה לעניין זה פרק בסוף הכרעת הדין שניתן שלא בנוכחות הנאשם.
לאחר מכן מצבה הרפואי של כבוד השופטת שמאי לא אפשר לה להמשיך בניהול ההליך והוצאו צווי הבאה אך ההליך כאמור לא התקדם.
סופו של יום הנאשם נעצר והובא בפניי בצו הבאה בחודש ינואר 2024. טיעונים לעונש נשמעו בתאריך 18.1.24 והשמעת גזר הדין נדחתה לצורך הבאת מסמכים רפואיים.
הגם שההליך נגרר בגין התנהלות הנאשם, הרי שהמרחק ממועד ביצוע העבירה עד ליום גזר הדין יש בו שיקול שלא להחמיר עם הנאשם לאחר כל כך הרבה שנים ממועד האירוע ועד מתן גזר הדין.
מאידך יש לזקוף לחובתו של הנאשם את חלוף הזמן, שכן עניין זה ארע לאור התנהלותו.
ז:סטייה ממתחם הענישה מטעמי רפואיים - נפשיים.
סעיף 40ד לחוק העונשין – התשל"ז 1977 מתיר לסטות לקולא, ממתחם הענישה מטעמי שיקום, אולם לא מטעמים רפואיים.
ב"כ הנאשם הפנה לפסק הדין בעניינו של ראש עריית ירושלים לשעבר מר אורי לופוליאנסקי, אשר הורשע בעבירה של קבלת שוחד ועונשו הוקל עקב מצבו הרפואי.
אציין כי בית המשפט שם ציין כי יש מקום לתיקון החוק על מנת שניתן יהיה לחרוג ממתחם הענישה מטעמים רפואיים.
ע"פ 5669/14 אורי לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (29.12.2015(.
" מן הכלל אל הפרט
224. הקדמנו מסקנה לניתוח באומרנו כי לא מצאנו להשית על לופוליאנסקי, נוכח מצבו הרפואי הקשה, עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח. למסקנה זו הגענו לאחר שעמדנו מן הצד האחד על חומרת העבירות שבהן הורשע לופוליאנסקי, על נסיבות ביצוען ועל הנסיבות הקשורות בלופוליאנסקי עצמו – שיקולים שתומכים, חרף הזכויות הרבות שצבר לופוליאנסקי בהקמת יד שרה שהייתה למפעל חייו, בהשתת עונש מאסר בפועל; ומן הצד השני על נסיבות המקרה המיוחדות של לופוליאנסקי – שבעניינו ניתנה חוות דעת מקצועית ומנומקת שלפיה שהייתו במאסר תביא להרעת מצבו הרפואי ולקיצור תוחלת חייו. באיזון בין אלה לבין אלה, לאחר שנתנו דעתנו גם לכך שחרף חומרת המעשים שבהם הורשע לופוליאנסקי לא נשקפת ממנו סכנה לשלום הציבור – ראינו להקל את עונשו מעבר למתחם הענישה שנקבע ולקבוע כי יהא עליו לשאת בעונש של 6 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות.
נדרש שינוי חקיקתי
225. לא ניתן לסיים דיוננו מבלי להפנות למחוקק קריאה לשקול שינוי חקיקתי בהקשר הנדון. המצב הנורמטיבי הקיים אינו רצוי. לגבי הסוגיה שהרחבנו עליה בדברים נאמר, ובצדק, כי היא זו "שמעוררת את הקשיים המשפטיים המשמעותיים ביותר והיא שגורמת ללבטים יותר מכל סוגיה אחרת בשלב גזירת הדין עקב התיקון" (ליבדרו, בעמ' 4). יטיב המחוקק אם יפעל להסדרת הסוגיה על דרך תיקון לחוק. "
אני סבור כי ניתן לומר דבר זה בשינויים המחויבים בעניינו של הנאשם. אמנם כאן מדובר במצב רפואי נפשי ולא במצב רפואי פיזי. אולם בשני המקרים מדובר במחלות שפוגעות באדם ובתפקודו הרגיל.
לסיכום – מיקום הנאשם בתוך מתחם הענישה.
אני ממקם את הנאשם בחציון העליון של מתחם הענישה, וזאת לאור העובדה כי היה מעורב בתאונת דרכים נוספת תוך כדי שכרות לאחר מקרה זה, ולאור תוצאות התאונה הקשות בתיק זה.
יחד עם זאת קבעתי כי רף הרשלנות בינוני לאור מיקום הרכב שחלקו בולט לנתיב הנסיעה ולאור העובדה שהמעורבת שנפגעה קשה שהתה מחוץ לרכב בעת הפגיעה.
עוד מצאתי כי יש לתת משקל לעניין חלוף הזמן הרב מהתאונה ועד למתן גזר הדין.
העונש הראוי – איזון בין פסילה ארוכה ומאידך המנעות מהטלת עונש מאסר או של"צ.
לכן, בסיכום כל הדברים שנרשמו לעיל אני סבור כי ניתן לאזן את עונשו של הנאשם מחד בהימנעות מהטלת עונש מאסר בין מאסר של ממש ובין בעבודות שירות.
אני סבור כי עונש של"צ יביא בסופו של דבר להפקעת העונש והארכת ניהול התיק שוב, שכן הסיכוי שהנאשם יהיה מסוגל לרצות עונש של"צ במצבו הנפשי הלא יציב, נמוך עד כדי לא ריאלי.
לכן אני סבור כי יש להחמיר עם הנאשם בעונש בפסילה ארוך מאוד החורג לחומרא ממתחם הענישה ואשר יתן ביטוי לחומרת המקרה. מאידך אני סבור כי במקרה ייחודי זה יש מקום להימנע מהטלת עונש ממשי באופן שחורג לקולא ממתחם הענישה. כך למעשה יישא הנאשם עונש אותו הוא מסוגל לשאת.
סיכומו של דבר ;
לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות; את נסיבותיו האישיות והרפואיות, את חלוף הזמן ועברו התעבורתי של הנאשם ובשים לב לחומרת הפגיעות במעורבת העיקרית, ואת חלקו של הנאשם בניהול הליך כה ארוך, אני מוצא להטיל עליו את העונשים הבאים:
מאסר על תנאי
מאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של התנהגות הגורמת נזק או גרימת תאונה עם חבלה של ממש.
פסילה בפועל
פסילה בפועל מלהחזיק או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 10 שנים שתחל לאלתר. יש צורך בהפקדת רישיון נהיגה.
רשמתי בפני את הצהרת הנאשם כי אין בידיו רשיון נהיגה להפקדה. אין צורך בהפקדת רישיון נהיגה. הפסילה תחל מהיום.
פיצויים בסך של 10,000 ₪
הפיצוי ישולם עד ליום 15.8.24 למעורבת פלונית ת.ז XXX – ע.ת. 4.
הפיצוי יקוזז מתוך כספי הערבות שהופקדו בכפוף לכל דין.
החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.
ניתן יהיה לשלם את הקנס כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:
-
בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il
-
מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000
-
במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).
זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 יום.
ניתן היום, ז' אייר תשפ"ד, 15 מאי 2024, במעמד הנוכחים
