מדינת ישראל נ' זקן

כתב האישום:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טעון, בעבירה של גרם מוות ברשלנות, לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א 1961.

2. על פי הנטען בכתב האישום ביום 26.10.2018 בשעה 12:51 או בסמוך, נהג הנאשם ברכב נושא לוחית רישוי מספר: XXX (להלן: "הרכב").

3. הנאשם נהג מכיוון רחוב יוסף בן מתתיהו ופנה שמאלה לכיוון רחוב רש"י. המדובר בדרך עירונית, בכביש אספלט חד סטרי (להלן: "הכביש").

4. אותה שעה היה הכביש תקין, יבש, הייתה שעת יום והראות במקום הייתה טובה.

5. בהתקרבו של הרכב למעבר החצייה, האט הנאשם את מהירות נסיעתו.

6. הנאשם חסם את שדה הראייה שלו, בכך שתלה מספר חולצות על ידית האחיזה ליד חלון הנוסע שמימינו, וכן הניח חפץ על לוח המחוונים, שהסתיר חלק משדה הראייה שלו מקדימה.

7. באותה עת א' קטינה בת ארבע (ילידת 10.10.2014 להלן: "המנוחה") עמדה על קורקינט כשאחותה נ' קטינה בת עשר וחצי (ילידת 20.3.2007 להלן: "נ" וביחד "הקטינות") עומדת מאחוריה על הקורקינט ומסיעה אותן.

8. הקטינות נעצרו לפני מעבר החצייה, בצומת הרחובות מירון ורש"י, ועם התקרבו של הרכב, נ' ראתה את הנאשם, הנהנה לעברו, והן החלו לחצות את הכביש במעבר החצייה.

9. בעת שחצו את הכביש במעבר החצייה, המשיך הנאשם בנסיעה בכיוון נסיעתו ופגע בקורקינט כשעליו הקטינות. המנוחה נפגעה אף היא מהפינה הימנית קדמית של הרכב, הופלה אל הכביש ונדרסה.

10. הנאשם המשיך בנסיעה גרר את המנוחה מספר מטרים, כשהיא מתחת לרכב, ושב ודרס אותה עם הגלגל האחורי ימני של רכבו.

11. המנוחה פונתה לבית חולים במצב קשה ולא יציב, כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת וסובלת מפגיעת ראש קשה. כשעתיים לאחר הגיעה אל בית החולים, נפטרה המנוחה מהפגיעה שנגרמו לה בתאונה.

12. במסגרת הסדר הטעון סוכם בין הצדדים, כי המאשימה תעתור להטלת עונש מאסר לתקופה המקסימאלית בעבודת שירות, בכפוף להתאמה, וההגנה חופשייה בטיעוניה. בנוסף סוכם, כי יוגש תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם.

    ראיות ההגנה לעונש: 

    במסגרת ראיות ההגנה לעונש העידה בתו של הנאשם, בעלת צרכים מיוחדים. הבת מסרה, כי גרה בסמיכות להוריה, תוך שציינה כי אביה מסייע לה באופן יומיומי, מסיעה בכל בוקר לעבודה ומחזיר אותה בסיום יום העבודה.

    תסקיר מבחן:

13. במסגרת תסקיר מבחן שהוגש ביום 10.1.2024 צוין, כי הנאשם כבן 70 נשוי ואב לשלוש בנות בגילאי 35-42. בתסקיר התייחסות באשר לרקע בו צמח הנאשם, נישואיו וכן הטיפול אותו הוא מעניק לבתו הבכורה, בעלת צרכים מיוחדים.

14. הנאשם תיאר בשרות מבחן את רגעי התאונה וכן תחושותיו הקשות מאז אותו אירוע. להתרשמות שרות המבחן, התסמינים שחווה הנאשם באירוע מאפיינים תגובה פוסט טרואומתית, ובמהלך התקופה בה היה בקשר עמם, נערכו עמו פגישות פרטניות, וכתוצאה מכך, התסמינים אותם תיאר בתחילה, השתפרו.

15. לדעת שרות המבחן, הסיכון להישנות מעורבות בעבירות מצד הנאשם הינו נמוך בכל הקשר. הנאשם הינו אדם מבוגר, נעדר רישום פלילי או תעבורתי, אשר מנהל אורח חיים נורמטיבי, ומתפקד היטב בכל מסגרות חייו.

16. הנאשם הביע תחושות צער עמוק, האשמה נוכח הכאב לו גרם, והדבר בא לידי ביטוי בתסמינים שחווה בשנים שלאחר האירוע, ועד ימים אלו. שרות המבחן מציין, כי המדובר ברשלנות נקודתית, ובמכלול הדברים המליץ להטיל על הנאשם מאסר בדרך של עבודת שירות בהיקף נרחב, ולהתחשב בנאשם עד כמה שניתן ברכיב הפסילה שיוטל, נוכח נסיבותיו האישיות. בנוסף המליץ להטיל צו מבחן במסגרתו ישולב בקבוצה טיפולית.

    תמצית טיעוני הצדדים:

17. המאשימה הפנתה בטיעוניה לעונש, לנסיבות האירוע כמתואר בכתב האישום. המאשימה ציינה, כי היא מודעת לכך שרף הרשלנות במקרה זה היה נמוך, ולכך שהאירוע כרוך בנסיבות אישיות מורכבות, נוכח הצורך של הנאשם להמשיך ולטפל בבתו הבוגרת הסובלת משיתוק מוחין. המאשימה ציינה כי נוכח תוכנו של התסקיר, היא מאמצת את ההמלצה אף בהיבט הפסילה, ועותרת להטלת פסילה למשך 5 שנים.

18. הסנגור הביע תחילה צער עמוק על תוצאת התאונה. על פיו, אף שההודאה לא הייתה בתחילת ההליך, יש לראות בנאשם כמי שנטל אחריות ברגע בו ניתן היה לעשות כן, ובכך חסך הנאשם זמן שיפוטי. הסנגור הפנה לכך, שמאז האירוע חלף פרק זמן משמעותי של כ-5 שנים.

19. בהתייחס למתחם נטען, כי חלקו התחתון מתחיל ממאסר למשך 6 חודשים אותו ניתן לבצע בעבודת שירות.

20. הסנגור ביקש לשקול בין יתר שיקולי הענישה את תוואי הדרך: רחוב צר בו חונים כלי רכב משני צידיו, נסיעה איטית מאוד של הנאשם, וההאטה בהגיעו למעבר החצייה. על פיו, אף מנקודת מבטו של "אדם סביר" לא ניתן היה לצפות את הימצאותן של הקטינות במקום, ובלא ליווי של אדם בוגר. לדבריו, נתונים אלו בכללותם הם שהביאו למסקנה משותפת של הצדדים, כי רף הרשלנות שבמעשה היה נמוך.

21. הסנגור עמד על תוכנו של התסקיר, וייחד את טיעונו ביחס למצבה הרפואי המורכב של בתו של הנאשם. הצורך לטפל בה באופן קבוע, ולהסיעה למקום עבודתה. עוד צוין, כי לנאשם וותק נהיגה ארוך, לרבות על כלי רכב כבדים, ורישומו התעבורתי נקי לחלוטין. צוין בהקשר זה, כי אף שרות המבחן מעריך את הסיכון לביצוע עבירות בעתיד, כנמוך.

22. לדעת הסנגור, המלצת שרות המבחן להטלת עונש מאסר בעבודת שירות בהיקף נרחב, מניחה שבדרך זו ניתן יהיה שלא להטיל על הנאשם פסילה ממושכת מדי, נוכח נסיבותיו האישיות.

23. בסיכומו של דבר, עתרה ההגנה להטלת עונש מאסר למשך חודשים ספורים אשר יבוצע בדרך של עבודת שירות, לצד פסילה שלא תעלה על 24 חודשים. בנוסף ביקשה לקבוע "חלונות" למשך שעה בהן יותר לנאשם להסיע את בתו למסגרת בה היא מועסקת, ולהחזירה בסיום יום העבודה.

    דיון:

24. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון העונש הראוי למי שגרם למותו של אדם ברשלנות שבנהיגה, הוא מאסר לריצוי בפועל וכי קדושת החיים והצורך להילחם בתאונות הדרכים מחייבים ענישה מחמירה ומרתיעה גם כאשר עסקינן באנשים נורמטיביים שכן מן המפורסמות הוא, שלא אחת אנשים נורמטיביים מוצאים עצמם מעורבים בתאונות דרכים קטלניות. ראו: ע"פ 1920/14 מדינת ישראל נ' אבירם (‏26/04/15):

25. על פי הפסיקה המנחה, חריגה מן הכלל, תיעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן, בהן מדובר ברמת רשלנות נמוכה וכאשר מתקיימות נסיבות אישיות יוצאות דופן, המצדיקות, חרף הכלל האמור, שלא לשלוח את הנאשם האינדיבידואלי למאסר מאחורי סורג ובריח. ראו: רע"פ 548/05 מאירה לוין נ' מדינת ישראל (19/01/06).

26. בענייננו, התאונה גרמה למרבה הצער לגדיעת חייה של א' קטינה כבת 4. לצד זאת, הצדדים אינם חלוקים על כך שמקרה זה הינו ייחודי הן באשר לנסיבותיו של האירוע, והן בהיבט נסיבותיו של הנאשם עצמו. אלו, כך לדעתם, מצדיקים לסטות מהכלל, כאשר המאשימה עותרת להטלת עונש מאסר למשך 9 חודשים אשר יבוצע בעבודת שירות, לצד פסילה למשך 5 שנים, בעוד ההגנה מבקשת לקבוע את מתחם העונש ההולם, החל ממספר חודשי מאסר אשר ניתן לבצעם על דרך עבודת שירות, לצד פסילה שלא תעלה על 24 חודשים.

27. בהתאם לעובדות שפורטו בכתב האישום, רשלנותו של הנאשם מתבטאת בכך שתלה מספר חולצות על ידית האחיזה ליד חלון הנוסע שמימינו, וכן הניח חפץ על לוח המחוונים, דבר שהסתיר לו חלק משדה הראייה. לצד זאת, מקובל על הצדדים שרף הרשלנות במקרה זה היה נמוך: תוואי דרך צר שבנתיב הנסיעה, כאשר משני צידיו מכוניות חונות. צוין, כי מהירות נסיעתו של הנאשם הייתה איטית מאוד, כאשר על פי כתב האישום, הוא אף האט את מהירות נסיעתו בהתקרבו אל מעבר החצייה. הסנגור הוסיף בטיעונו, כי במבחן "האדם הסביר" קיים היה קושי שאינו מבוטל להבחין ו/או לצפות בהימצאותן של הקטינות במקום.

28. המדובר בנאשם כבן 70, נעדר רישום פלילי ותעבורותי, אשר הרשלנות המשתקפת מהמעשה הייתה נקודתית, והיא באה לידי ביטוי בחוסר תשומת לב רגעית, ומבלי שהנאשם מבחין כי פגע במנוחה.

29. הנאשם נטל אחריות על המעשה הן בבית המשפט והן בשרות המבחן, הביע צער וכאב עמוק על התאונה ותוצאותיה הקשות, הביע אמפטיה כלפי משפחת המנוחה, ואחותה, ילדה כבת 10, אשר חוותה בעיניה את התרחשות התאונה.

30. בהתאם לתסקיר המבחן, התרשמותם מהנאשם חיובית מאוד: הנאשם אדם בעל כוחות לקידום ועזרה עצמית, מחזיק במערכת ערכים נורמטיבית, אשר מתפקד היטב בכל מישורי חייו, זאת על אף אתגרים מורכבים שנקרו בדרכו. הנאשם נטל על עצמו מגיל צעיר תחומי אחריות ביחס לאמו ואחיו, שירות צבאי בצל מלחמת יום כיפור, וגידול בת עם נכות וצרכים מיוחדים, אשר תלויה בעזרתו בחיי היום יום (לכך אתייחס בהמשך).

31. בהתאם לתסקיר המבחן, התאונה הייתה טראומטית עבור הנאשם. מאז התרחשותה, הנאשם מתמודד עם מחשבות טורדניות, קשיים בהירדמות ושינה שאינה רציפה, שחזור התאונה במחשבותיו, וחיטוט עצמי שנובע מהצורך להבין אם הוא אשם בהתרחשותה. להתרשמותם, הנאשם חווה תסמינים פוסט טראומטיים, ובשנה שלאחר התאונה נזקק לטיפול מקצועי. במסגרת הקשר שנוצר עמם, ובמשך חודשיים וחצי, נערכו פגישות פרטניות עם הנאשם בשרות המבחן, דבר שהוביל לשיפור במצבו הנפשי. נוסף לכך, הומלץ על המשך הטיפול בנאשם, באופן שיוטל צו מבחן למשך שנה, במסגרתו ישולב בקבוצת "גרימת מוות ברשלנות" הנערכת בשרות המבחן.

32. טעם נוסף ומהותי המצדיק לסטות מהכלל במקרה זה נעוץ במצבה הרפואי המורכב של בתו הבכורה של הנאשם, אשר סובלת משיתוק מוחין. במסגרת הטעון לעונש ציינה היא בפניי, שאביה משמש עבורה "רגליים". מסיעה בבוקר, ובחזרתה מהעבודה בבית החולים שערי צדק. הרכב הינו ייעודי והוא כולל "מעלון" כאשר רק לנאשם הותר לנהוג ברכב. ער אני לכך, כי בעבירות תעבורה, ובמיוחד אלו שתוצאתן קטלנית, יש בפסילת הרישיון לתקופה ממושכת להשיג את תכליות הענישה, אך במקרה מיוחד זה, ראיתי לסטות ממדיניות זו, נוכח נסיבותיו המיוחדות של המקרה שבפניי, הן ביחס לאורך תקופת הפסילה שתוטל, והן ביחס לאפשרות לקבוע חלונות בהן תותר לנאשם הנהיגה, כך שיוכל להסיע את בתו, בבוקר למסגרת התעסוקה ולהחזירה בתום יום העבודה.

33. בסיכומו של דבר, ותוך שהבאתי במסגרת שיקוליי את גילו של הנאשם, היעדר רישום תעבורתי או פלילי, חלוף הזמן מעת האירוע (כ-5.5. שנים), התרשמותו החיובית של שרות המבחן והמלצותיו, וכן ובעיקר את נסיבותיה הרפואיות של בתו הבכורה של הנאשם, החלטתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

    1. פסילה מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים בניכוי פסילה מנהלית למשך 90 יום. אני מסווג את הפסילה כך שהנאשם יוכל לנסוע ברכב ייעודי (רכב נכה) מספר ל.ז XXX החל משעה 08:00 ועד שעה 09:00 ומשעה 15:00 עד 16:00 בימים א'-ה' כולל, מביתו ברחוב XXX ירושלים לבית חולים שערי צדק.

       הנאשם יפקיד במזכירות בית המשפט את רישיונו עד ליום 28.10.2024.

       הנאשם יוכל לגשת מבחני רישוי, בין היתר בדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אך לא לקבל את הרישיון עד לתום תקופת הפסילה.

    2. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

    3. אני מצווה על מאסרו של הנאשם בפועל למשך 6 חודשים. המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות. הממונה יעדכן בתוך 14 יום במועד חדש לתחילת עבודות השירות.

       תשומת לב הנאשם שעליו לבצע כל העבודות המוטלות עליו במסגרת עבודות השירות עפ"י הנחיות שתינתנה לו מעת לעת ע"י הממונה במקום. כל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מידית של עבודות השירות ולריצוי עונש מאסר בפועל.

        

    4. אני מצווה על מאסרו של הנאשם למשך 5 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור את העבירה בה הורשע או עבירה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה תשכ"א-1961, שעניינה נהיגה בפסילת רישיון.

    5. תשלום פיצוי בסך 7000 ₪, אשר ישולם למשפחת המנוחה ב- 7 תשלומים חודשיים, החל מיום 4.8.2024.

       החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שקבע בית המשפט.

       ניתן יהיה לשלם את הקנס/ פיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן ההחלטה/  גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

       1. בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il 

       2. מוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

       3. במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

           

    6. צו מבחן למשך שנה.

       המזכירות תשלח העתק גזר הדין לממונה על עבודות השירות ושרות המבחן.

        

       זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.