לילדה לא היה סיכוי אחרי שנגררה תחת הרכב ונדרסה שוב עם הגלגל האחורי. הנהג בן ה-70 ימשיך לנהוג
בן 70 שדרס למוות ילדה נדון לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בירושלים לחצי שנת עבודות שירות, שלוש שנות שלילה ופיצוי כספי למשפחת המנוחה. השופט ארנון איתן התחשב בנאשם לנוכח היותו אב לאישה הסובלת משיתוק מוחין, שתלויה בו לצורך נסיעות. מסיבה זו הוא אף התיר לו לנהוג בזמנים מסוימים, למרות הפסילה.
הנאשם, אב ל-3 שבתו הבכורה סובלת משיתוק מוחין, נהג במהלך אוקטובר 2018 ברחובותיה הצרים של שכונת מאה שערים בירושלים. בשלב מסוים הוא פנה שמאלה מרחוב יוסף בן מתתיהו לכיוון רחוב רש"י. באותה שעה הגיעו למעבר חציה ברחוב רש"י שתי אחיות בנות 10.5 ו-4, רכובות על קורקינט אחד.
הנהג – שלפי כתב האישום תלה חולצות על ידית האחיזה שליד החלון הימני, וכן הניח חפץ על ה"דש-בורד" באופן שחסם לו את שדה הראייה – לא שעה לבקשת רוכבת הקורקינט בת ה-10 לעבור את מעבר החצייה בבטחה, ופגע בקורקינט בעוצמה. לאחר שהעיף את בת ה-4 לכביש, הוא המשיך בנסיעה תוך שגרר אותה כמה מטרים מתחת לרכב, והמשיך לדרוס אותה עם הגלגל האחורי.
בת ה-4 פונתה לבית החולים במצב קשה ולא יציב כשהיא מחוסרת הכרה, מונשמת וסובלת מפגיעת ראש קשה. כשעתיים לאחר הגיעה לבית החולים נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. כנגד הנהג הפוגע הוגש כתב אישום המייחס לו גרם מוות ברשלנות – עבירה שהעונש המקסימלי עליה הוא שלוש שנות מאסר. הוא הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון בו הוסכם על הגבלת העונש לתשעה חודשי עבודות שירות.
ברירת המחדל - מאסר
בשלב הטיעונים לעונש עתרה המדינה לגזור על הנהג את העונש המקסימלי שבהסדר הטיעון, ובנוסף לשלול את רישיונו לחמש שנים.
מנגד טענה ההגנה שיש להסתפק בשישה חודשי עבודות שירות ובפסילה שלא תעלה על שנתיים. הסניגור סיפר בקשר לכך שבתו בעלת הצרכים המיוחדים של הנאשם זקוקה לו לצורך הטיפול השוטף בה, והוא צריך להסיע אותה מדי יום לעבודתה ובחזרה ממנה. נטען כי נסיבות אלה מצדיקות להתיר לו "חלונות" שבהם יותר לו לנהוג למענה גם בזמן השלילה.
השופט איתן קבע שלמרות ברירת המחדל שלפיה בעבירות של גרם מוות הרשלנות העונש צריך להיות מאסר בפועל, כאן מדובר ברשלנות נמוכה מצד הנהג המצדיקה – בהצטרף ליתר נסיבותיו האישיות – להסתפק בעבודות שירות.
לדברי השופט התאונה אירעה בדרך צרה שמשני צדיה חונות מכוניות, ומהירות נסיעת הנאשם הייתה איטית מאוד. בנוסף, מדובר בנאשם בעל עבר תעבורתי נקי ורשלנותו במקרה זה היא נקודתית ומתבטאת בחוסר תשומת לב רגעית. כמו כן, הוא הביע צער וכאב עמוקים על התאונה ותוצאתה הקשה, ואמפתיה כלפי משפחת המנוחה.
השופט חידד שהנאשם לא נותר אדיש לתאונה, ומאז התרחשותה הוא מתמודד עם מחשבות טורדניות, תסמינים פוסט טראומתיים וקשיים בשינה. בין אתגרי החיים של הנאשם, אשר לעמדת השופט מצדיקים הקלה בעונשו, הוא מנה את השתתפותו במלחמת יום הכיפורים ואת הצורך בגידול בת עם נכות וצרכים מיוחדים, אשר תלויה בעזרתו בחיי היום יום.
בשקלול הדברים השופט גזר על הנאשם שישה חודשי עבודות שירות בלבד, שלוש שנות פסילה בכפוף לכך שיותר לו לנהוג במשך שעתיים ביום על מנת להסיע את בתו לעבודתה ובחזרה ממנה, וכן 7,000 שקל פיצוי למשפחת המנוחה. בנוסף נגזרו עליו עונשים על תנאי.
- באי כוח הצדדים לא צוינו בגזר הדין
עו"ד אדמונד דאי
עוסק/ת ב-
תעבורה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
בהכנת הכתבה לקחו חלק צוות העורכים של אתר פסקדין