פס"ד קבלת התנגדות לקיום צוואה מחמת זיופה

ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופטת ח. שירה) שניתן ביום 8.10.22, במסגרתו התקבלה התנגדות שהוגשה לקיום צוואת המנוח מ. ע. א. ז"ל (להלן - המנוח), וניתן צו ירושה על פי דין אחר עזבונו.

רקע כללי

1. המנוח, הלך לבית עולמו ביום 3.5.21. בעת פטירתו היה המנוח גרוש, ולו שלושה ילדים. המשיבים 2-3 הם ילדיו, ילד נוסף הלך לבית עולמו אחר פטירת המנוח ביום 13.11.21. המשיבה 1 היא גרושתו של המנוח (להלן – המשיבה).

    

2. המערער 1 (להלן - המערער) הוא אחיו של המנוח. המערערת 2 (להלן – המערערת) , בתו של המערער ואחייניתו של המנוח, הגישה לבית משפט קמא בקשה לקיום צוואה מיום 1.1.21 הנחזית להיות חתומה על ידי המנוח. הצוואה מחזיקה שני עמודים וחתימת המנוח מופיעה על שניהם. לפי הצוואה המערערת היא אחד מהזוכים בה, זוכה נוסף הוא המשיב 5, אף הוא בנו של המערער.

    

   העדים לצוואה הם המערער (כאמור, אביה של המערערת) ואמה (המשיבה 4) וחתימתם מופיעה על גבי העמוד השני לצוואה. ילדי המנוח (המשיבים 3-2) וגרושתו של המנוח (המשיבה 1) הגישו התנגדות לקיום הצוואה בטענה כי היא מזויפת.

    

   3. להליך שהתקיים בבית משפט קמא צורפו אחיה של המערערת, בהיותם זוכים לכאורה על פי הצוואה, והוריה - בהיותם עדים לצוואה. בתום דיון שהתקיים בבימ"ש קמא ביום 24.4.22 מינה בימ"ש קמא מומחית להשוואת כתבי יד (להלן "המומחית") לצורך בחינת הצוואה. המומחית הגיעה לכלל מסקנה, חד משמעית, כי מדובר בצוואה מזויפת.

      "תוכן הצוואה בשני הדפים הינו הדפסה במקור. שתי חתימות המצווה נשוא המחלוקת המסומנות א,ב לא נכתבו במקור (בכלי כתיבה על גבי הנייר) אלא הושתלו בצוואה באמצעים דיגיטליים. שתי החתימות נשוא המחלוקת חופפות זו לזו בהתאמה מלאה כאשר מקורן בחתימה אחת. אין שתי חתימות של אותו כותב הנכתבות באופן טבעי שתהיינה חופפות זו לזו. שהרי בכתב יד בשונה מדפוס קיימות וריאציות טבעיות של הכותב. על גבי החתימות קיימות הטלאות והעברות בדיו מקורית באופן לא רציף, ייתכן בשל הרצון לטשטש את עובדת הצילום. לאור האמור לעיל מסקנתי היא כי הצוואה מזויפת. הערה - חתימות שני העדים בתחתית דף 2 כתובות בעט מקורית ועליהן קיימת העברה קווית מלאה בעט מקורית." (ההדגשות לא במקור)

       

      בקשה שהוגשה לפסילת חוות הדעת נדחתה בהחלטה מיום 4.7.22. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה אף היא (רמ"ש 27919-07-22, החלטה מיום 6.9.22).

       

      ערעור על דחיית בקשה לפסילת מותב בית משפט קמא, נדחה אף הוא (ר' ע"א 7046/22 מיום 7.3.23).

       

      פסק הדין נשוא הערעור

       

   4. בית המשפט קיבל את התנגדות המשיבים לקיום הצוואה אחר שקבע כי אין ספק שמדובר בצוואה מזויפת וזאת בהיסמך על חוות דעת המומחית שמונתה על ידו ושהייתה חד משמעית.

   5. כאמור, בחוות דעתה, קבעה המומחית כי החתימות הנחזות להיות חתימות המנוח ע"ג שני דפי הצוואה שהוגשה לקיום לא נחתמו במקור, אלא הושתלו בצוואה באמצעים דיגיטליים. באופן בלתי סביר לחלוטין, שתי החתימות שעל הצוואה חופפות זו לזו בהתאמה מלאה כאשר מקורן בחתימה אחת. דבר זה לא יתכן, שהרי בכתב יד, בשונה מדפוס, קיימות וריאציות שונות של הכותב ולעולם חתימה אחת אינה זהה באופן מלא לאחותה (מילים אחרות עסקינן בשתילה דיגיטלית של אותה חתימה). כן נקבע כי על גבי החתימות קיימות הטלאות והעברות בדיו מקורית באופן לא רציף, ככל הנראה בשל רצון הזייפן לטשטש את עובדת הצילום והזיוף. עוד העירה המומחית כי חתימות העדים לצוואה בתחתית הדף השני לצוואה כתובות בעט מקורית ועליהן קיימת העברת קווית מלאה בעט מקורית.

       

   6. המערערת העלתה לפני בית משפט קמא שלל טענות כנגד חוות הדעת ואולם אלו נדחו כולן. לאחר קבלת חוות הדעת התפטר ב"כ מבקשי קיום הצוואה מייצוגם.

       

      המערערת עצמה טענה לפסילת חוות הדעת בטענות חסרות בסיס, וביקשה מינוי מומחה נוסף. בקשתה נדחתה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה אף היא בהחלטה מנומקת מיום 6.9.22. בהמשך היא לא ביקשה לשלוח שאלות הבהרה למומחית או לזמן את המומחית לחקירה, למרות שניתנה לה הזדמנות לעשות כן, משכך חוות הדעת לא נסתרה.

       

   7. בנסיבות אלו, וכאשר ע"פ תוצאות חוות הדעת נמצא כי אין מדובר בחתימת המנוח אלא בחתימה שהיא בגדר "השתלה" חתימה מועתקת באמצעים דיגיטאליים, לאחר שהבקשה למינוי מומחה נוסף נדחתה וטענותיה כנגד חוות הדעת נדחו, ואף ניתנה למערערים הזדמנות להעביר למומחית דוגמאות חתימה נוספות, הזדמנות אשר לא נוצלה על ידי המערערים, התקבלה ההתנגדות לקיום הצוואה אף ללא צורך בקיום הליך הוכחות.

       

      תמצית טענות הצדדים

   8. יצוין, כי בהתאם להחלטה מיום 3.7.23, ולבקשת המערער, צורפו המשיבים 6-5 (המערערת ואחיה ע., ילדי המערער) כמערערים נוספים. ע. לא התייצב לדיון ואביו, המערער, שהוא עורך דין, טען גם בשמו.

   9. לטענת המערערים, שגה בית משפט בכל אלה: לא פסל את חוות דעת המומחית והתעלם מניגוד עניינים של ב"כ המשיבים שהוא עובד מדינה ונאסר עליו לייצג לקוחות פרטיים; לא פסל את חוות הדעת על אף שב"כ המשיבים מסר למומחית חוות דעת פרטית ודוגמאות חתימה ועל אף שהמומחית סירבה לקבל מהמערערים או מב"כ דוגמאות חתימה ואף סירבה ליצור קשר עם המערער וב"כ; עוד שגה בית המשפט בכך שאיים על המערער בהשתת הוצאות ככל שיוגשו בקשות; עוד טעה בית המשפט בקובעו כי ב"כ המערערים התפטר נוכח תוצאת חוות הדעת, בעוד שההתפטרות הייתה על רקע חילוקי דעות בעניין שכרו; כך שגה בסירובו למנות מומחה נוסף אף שחוות הדעת שהוגשה לתיק אינה אובייקטיבית בלשון המעטה; וכן בכך שניתן צו ירושה לפני שניתן פסק הדין.

       

   10. לטענת המשיבים 1-3, יש לדחות את הערעור על הסף משום שהוגש באיחור, ביום 4.1.23, כשלושה חודשים לאחר מועד מתן פסק הדין (בהתאם למועד הצפייה בפסק הדין כמצוין במערכת נט המשפט).

        

       ולגופם של דברים - מדובר בצוואה מזויפת באופן חד משמעי וללא כל ספק. הערעור הוא בבחינת ערעור שווא וכולו אוסף כזבים, שקרים ורכילות; גם תצהיר שהגיש המערער, התגלה כמזויף לאחר שעוה"ד, אשר כביכול אישר את חתימת המערער על התצהיר העיד כי כלל לא פגש את המערער; בית המשפט קבע כי יחייב את המערער בהוצאות לאחר שהגיש בקשות רבות ואעפ"כ נטה לו חסד בסופו של יום ולא חייבו בהוצאות; בנוסף, זהות המומחית הוצעה ע"י המערער עצמו, והמשיבים לא התנגדו; המומחית לא קיבלה כל חוות דעת פרטית מטעם המשיבים; דוגמאות חתימה נמסרו על פי הוראות בית המשפט ואולם אין לכך כל חשיבות מאחר שנקבע כי החתימה על גבי הצוואה הושתלה באמצעים דיגיטאליים.

        

       ****

        

       הכרעה

        

       לאחר עיון בטענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

        

       מועד הגשת הערעור

        

       11. המשיבים הקדימו וטענו כי הערעור הוגש באיחור וכבר מטעם זה יש לדחותו. טענה זו אין לקבל. פסק הדין ניתן ביום 8.10.22, ואולם, בסיפא לפסק הדין הורה בית המשפט לצדדים להוסיף ולהגיש טענות וראיות לעניין ההוצאות ושכר טרחת עו"ד, ובהתאם ההחלטה על הוצאות המשפט ניתנה ביום 22.11.22. הערעור הוגש ביום 4.1.23. הפסיקה קבעה כי יש לסווג את מהות ההחלטה שניתנה אחר פסק הדין גופו - ככל שמדובר בהחלטה הטפלה לנושא המחלוקת או אז מדובר בהחלטה אחרת והמועד נמנה מיום מתן פסק הדין ולא מיום מתן ההחלטה (בש"א 4697/21 מדינת ישראל נ' פלונית (3.3.2022); ע"א 858/23 פישמן נימה נ' מיידנבאום (1.6.2023), וככל שמדובר בהחלטה הנוגעת לחיוב עצמו או אז ההחלטה נטמעת לתוך פסק הדין והמועד לערעור הוא ממועד ההחלטה המאוחרת (ע"א 7069/14 אורות העמקים חב' לשיווק ויבוא חומרי חשמל בע"מ נ' גוויס ס. פ. אי (12.11.2014). בנדון בית משפט קמא עצמו הבהיר כי טרם סיים את מלאכתו וביקש מהצדדים להוסיף טיעוניהם בסוגיית ההוצאות, בנסיבות שכאלו יש לראות בהחלטה המסיימת הכוללת את שיעור חיוב של המערערים בהוצאות משפט כמועד מתן פסק הדין הסופי. ממילא הערעור הוגש במועדו.

            

           מעמד המערער בהגשת הערעור

            

       12. עוד נקדים ונעיר כי ספק האם למערער מעמד בדיון. המערער היה עד לצוואה, אך הוא אינו יורש על פי הצוואה ואינו יורש על פי דין. מכל מקום, שעה שאיש מהצדדים לא טען בנושא זה, אף אנו לא נביע דעתנו לעניין זה, מה גם שעומדת לפנינו טענת המערערים 2-3 ועלינו להתייחס לטענותיהם לגופן.

            

           מעמדה של חוות דעת מומחה-

            

       13. סמכותו של בית משפט לענייני משפחה למנות מומחה קבועה בתקנה 25 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין) תשפ"א-2020, ואין הצדדים עצמם רשאים להגיש חוות דעת שערך מומחה מטעמם, אלא אם כן קיבלו לכך היתר מבית המשפט אחר הגשת בקשה מסודרת ומתאימה.

       14. נקבע לא אחת כי בית המשפט ייטה לאמץ את חוות הדעת של מומחה שמונה מטעמו ככל שלא נפל בה פגם המצדיק את פסילתה. ראו, כדוגמה, בע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' מונטי רבי (1988) –

            

           "משממנה בית-המשפט מומחה על מנת שחוות-דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהיעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (פיסקה 4).

            

           וכן ראו ע"א 8329/16 טרנס אטלס בע"מ נ' אליהו פרחי בדי ריפוד בע"מ, (4.6.2018):

           "באמצו את עמדת המומחה פעל בית המשפט המחוזי על-פי הכלל הידוע לפיו סטייה מחוות דעתו של מומחה הממונה מטעם בית המשפט ומהווה ידו הארוכה, תיעשה במשורה, במקרים חריגים ומנימוקים כבדי משקל, ובכך פעל כדין" (פיסקה 18, ההדגשות אינן במקור).

            

           הלכה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית המשפט תעשה רק במקרים חריגים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, כגון כאשר נפל פגם היורד לשורש העניין ויש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה. ר' רע"א 4842/20 עיריית אשדוד ואח' נ אדמת הצבי השקעות בע"מ,(9.9.2020), פיסקה 23 והאסמכתאות המובאות שם. וכן ר' רע"א 1694/23 לביא (ב.י) הנדסה ובנין בע"מ נ' נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 בע"מ, (25.4.2023).פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט מוצדקת במקרים נדירים בלבד, וזאת כאשר נפל בה או בהתנהגות המומחה פגם המעלה חשש לעיוות דין או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או כאשר חוות הדעת לוקה בחסר, אינה הגיונית על פניה או אינה מתמודדת עם הקשיים המתעוררים בתיק הנדון. ר' רע"א 6258/20 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ששון יעקב,(1.10.2020); בש"א (ב"ש) 1842/07 קרופ נ יציאה צפונית בע"מ, (30.4.2007).

            

           כל אלה אינם מתקיימים בעניינינו. לא נפל פגם כלשהו בחוות דעת המומחית. חוות דעת המומחית, כאמור היא חד משמעית, מקום בו החתימות שכביכול נכתבו בכתב יד זהות לחלוטין, והחתימות מושתלות באמצעים דיגיטליים על גבי הצוואה.

           15. טענות המערערים כי יש לפסול את חוות הדעת לאחר שהוגשה, כביכול, למומחית חוות דעת פרטית מטעם המשיבים נדחו לגופן. הסתבר עובדתית כי לא הועברה כל חוות דעת פרטית בניגוד לנטען על ידי המערערים. גם הטענות כי המומחית התעלמה מפניות המערערים, התגלו כטענות שווא שאינן מבוססות. הסתבר כי ב"כ המערערים התפטר מתפקידו וכי לא נעשתה כל פנייה מסודרת שלו למומחית. הזדמנויות שניתנו על ידי בית משפט קמא למערערים לשלוח שאלות הבהרה למומחית לא נוצלו על ידי המערערים ואין להם להלין בעניין זה אלא על עצמם. נוכח כלל האמור, נדחתה הבקשה למינוי מומחה נוסף. בנסיבות האמורות, מצאנו כי לא נפלה טעות בהחלטות אלו.

            

           16. כך יש לדחות את טענת המערערים כי לאחר שהתפטר בא כוחם לא היה קשר עמו ולא יכולים היו להגיש בקשות ומסמכים מתאימים.

                

               בעל הדין הוא המערער ולא בא כוחו, ועל כן האחריות לניהול התיק מוטלת עליו.

               היחסים בין בעל הדין לבין ב"כ אינם מעניינו של הצד שכנגד או של בית המשפט. לכך יש להוסיף את העובדה כי המערער עצמו הינו עורך דין וחזקה עליו שכללים אלו ידועים לו היטב.

                

               יתרה מכך, על פי תקנות בית המשפט לענייני משפט (סדרי דין), תשפ"א -2020, סעיפים 25 (ה) ו- (ו), זכותו של צד לשלוח שאלות הבהרה למומחה בתוך 14 יום מיום קבלת חוות הדעת. אין מחלוקת כי שאלות הבהרה לא נשלחו, לא על-ידי המערער ולא על ידי בא-כוחו. בנוסף, מומחה שמונה על ידי בית משפט לענייני משפחה, אין זכות לחוקרו, אלא יש צורך בהגשת בקשה מנומקת לחקירת המומחה. על הבקשה להיות מוגשת תוך 14 יום מקבלת תשובות ההבהרה, או אם התיר בית המשפט לחקור המומחה גם ללא משלוח שאלות הבהרה. בנדון, כאמור, לא נשלחו שאלות הבהרה, לא הוגשה בקשה כאמור, בוודאי שלא תוך 14 יום, ממילא לא ניתנה רשות לחקור המומחה.

                

               נוכח כלל האמור, משניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לפסילת חוות הדעת, ההחלטה הפכה לחלוטה לאחר שנדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה זו (רמ"ש 27919-17-22) משלא נשלחו שאלות הבהרה ולא נתבקש זימון המומחית לחקירה בהתאם לתקנות, חוות הדעת לא נסתרה, ועל כן יש לאמץ מסקנותיה לפיהן הצוואה זויפה.

                

               17.זאת ועוד, מצאנו כי הערת בית המשפט בעניין פסיקת הוצאות כנגד המערערים, הערה שלא מומשה, לא מצדיקה את קבלת הערעור או את ביטול פסק הדין. מדובר בהחלטה המצויה בגדרי סמכותו של בית המשפט המחויב לנהל את הדיון באופן יעיל (תקנות 1-5א לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט- 2018).

                

               18.כך גם מצאנו כי על אף שצו הירושה נחזה להיחתם עוד קודם חתימת פסק הדין, ואין מקום כי דבר מעין זה יקרה, עדיין אין בכך כדי לקבל את הערעור. ראשית, מעיון במערכת נט המשפט עולה כי פסק הדין נכתב ביום החתימה על צו הירושה (כאמור בפסק הדין כי "צו ירושה, על פי דין, יוצא במקביל"), אלא שפסק הדין נחתם באופן טכני במערכת הממוחשבת מספר ימים לאחר מכן, ככל הנראה בשל כשל טכני. שנית, מהותית ולגופם של דברים מדובר בצוואה מזויפת ואין במועד החתימה כדי לשנות לעניין זה.

                

               19.התוצאה היא כי הערעור נדחה.

                

               המערערים יישאו ביחד ולחוד בהוצאות המשיבים 1-3 בסך 15,000 ש"ח ₪ (5,000 ₪ לכל אחד) אשר ישולמו מתוך הערובה שהופקדה על ידם.

                

               ניתן לפרסום ללא פרטי הצדדים.

                

               ניתן היום, ד' אייר תשפ"ד, 12 מאי 2024, בהעדר הצדדים.

                

               ורדה פלאוט, שופטת, סגנית הנשיאה	צבי ויצמן, שופט	צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת