פולק נ' דוכנוב

תביעה כספית, להשבת הלוואה שנתן התובע, לטענתו, לנתבע, בהקשר לפרויקט נדל"ן.

תמצית העובדות המחלוקת וטענות הצדדים

1. התובע והנתבע הכירו עוד כשהתגוררו שניהם בארה"ב. לאחר עלייתם ארצה, הצטלבה דרכם בשנית והדבר הוביל למספר עסקאות שביצעו ביניהם.

2. במסגרת תביעה זו תאר התובע 3 עסקאות שערך עם הנתבע בשנים 2012, 2014 ו-2015, כאשר למעשה עניינה של התביעה מתמצה בעסקה השניה בלבד, זו משנת 2014.

3. בעסקה משנת 2012 (11.9.12) נקבע כדלקמן (בכתב ידו של התובע):

   "Investing with Reuven Dochanov I.D. --- $50,000 fifty thousand US dollars without any risk, guaranteed 10%, ten percent per year, paid annually on the 11/9 of every year starting with 11.9.12 for the duration at least of three years"

4. לטענת התובע, ולמעשה אין על כך מחלוקת, דובר בהלוואה שנתן לנתבע, לגביה סוכם במפורש שהיא אינה נושאת כל סיכון, וישולם בגינה סכום של 10% לשנה למשך לפחות 3 שנים. אן מחלוקת בין הצדדים כי הלוואה זו הושבה לתובע במלואה.

5. העסקה משנת 2014 (4.11.14) התייחסה במפורש לפרויקט נדל"ן. פרויקט תמ"א ברחוב הטייסים 31 בירושלים, וזו היתה לשונה (שוב, כתובה בכתב ידו של התובע):

   "On Rehov Hataysim 31, I am investing $102,770, (dollars U.S) for 1% (percent) of the project of "Tama 38" A one B, where 12 people own 12 apartments (twelve) and all twelve people have agreed to allow us (The developers) to demolish the buildings. They will receive eleven hundred meters (1,100 meters) in total and we (The developers) expect to build an additional 1,900 meters (nineteen hundred) and we approximate to make a profit of $9,000,000 (nine million dollars) in approximately 4 (four) years. My 1% (one percent) will be paid back plus the profit in approximately 4 (four) years."

6. בעסקה זו, שהיא למעשה העסקה היחידה מושא התביעה דנן, התחייב התובע להשקיע סך של 102,770 דולר בעבור 1% בפרויקט התמ"א הנדון. נכתב במפורש כי כל 12 הדיירים מסכימים לביצוע הפרויקט , כי היזמים מצפים לבנות בהיקף מסוים ולהרוויח 9 מיליון דולר בקירוב, בתוך 4 שנים בקירוב וכי הסכום שהושקע יוחזר לתובע בצירוף הרווח בתוך 4 שנים בקירוב.

7. אין מחלוקת בין הצדדים כי הפרויקט "נתקע" ולא התקדם כמצופה, עד עצם היום הזה. לטענת התובע עקב התנגדות שקמה לו מצד שכן בבנין הסמוך (עו"ד מלכו). לטענתו (המאוחרת) של הנתבע, התובע לא פעל מספיק לקידומו של הפרויקט, שהתנהל בעצלתיים מתחילתו ולאורך זמן רב.

8. הצדדים חלוקים בראש ובראשונה בשאלה האם דובר בהשקעה של התובע בפרויקט או בהלוואה שנתן התובע לנתבע והאם הוא זכאי לקבל כיום את הכסף שהשקיע בצירוף הרווחים האמורים. עוד חלוקים הצדדים בשאלה כמה כסף בדיוק נתן התובע לנתבע בגין הפרויקט וכמה הושב לו. בהקשר אחרון זה אין מחלוקת כי חלק מהסכום הושב לתובע אולם הצדדים חלוקים בשאלה איזה סכום בדיוק הושב.

9. בעוד התובע טוען כי בחלוף זמן כה רב הוא זכאי לקבל את כספו בחזרה, לכל הפחות את קרן השקעתו, גם אם לא את הרווחים מהפרויקט, הרי שלגרסת הנתבע, הכספים שהעביר התובע מהווים השקעה ולא הלוואה וממילא אין מקום להשיב לו סכום כלשהו שעה שהפרויקט עדיין לא קם וממילא גם לא הפיק רווחים. לטענת הנתבע, התובע נטל על עצמו את הסיכון שכך יקרה. מנגד טוען התובע כי הנתבע הבטיח לו שמדובר בהשקעה בטוחה. בפרט, שכל הדיירים כבר נתנו את הסכמתם (עמ' 16, ש' 2-1).

10. העסקה משנת 2015 (24.6.15) נגעה לפרויקט פינוי בינוי שכונה "קדמת יובל" וכך נקבע בה, שוב בכתב ידו של התובע:

    "I, Shalom Pollack I.D. --- am investing $100,000 (one hundred thousand dollars) in 'Kidmat Yovel' where Reuven Dochanov, I.D. --- is a partner in 'Kidmat Yovel'. which are running a group of project of 'Pinuy Vebinuy' (פינוי בינוי) Since Pinuy Vebinuy is a gamble because one needs 80% of the tenants to agree, I (Shalom) will receive 1% (one percent) of the first project to be approved".

11. בעסקה זו התחייב התובע להשקיע סך של 100,000 דולר בפרויקט פינוי בינוי המהווה, על פי הגדרת הצדדים, "הימור", נוכח הצורך בהסכמת 80% מהדיירים. נקבע, כי התובע יקבל 1% מהפרויקט הראשון שיאושר. אין מחלוקת, כי התובע העביר לנתבע המחאה על הסך האמור ( 377,900 ₪).

12. אין מחלוקת, כי כבר בינואר 2016, ביקש התובע מהנתבע את הכספים שהעביר במסגרת פרויקט זה בחזרה בטענה שהוא זקוק לכסף. עוד אין מחלוקת כי ב-7.5.16 השיב הנתבע לתובע סך של 380,000 ₪ ב-4 שיקים על סך של 95,000 ₪ כל אחד.

13. בכל הקשור לרווחי "קדמת היובל", טען התובע עוד בכתב התביעה (ס' 10.19), כי הוא מוותר עליהם "לצרכי אגרה".

14. בתביעה עותר התובע לחייב את הנתבע להשיב לו את יתרת הסכום שהעביר בגין פרויקט הטייסים, העומדת לטענתו בכתב התביעה על סך של 324,000 ₪ וכן את הסכום שנקבע לטענתו כהשתתפותו ברווחים של הפרויקט בסך נומינלי של 333,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מ-4 שנים ממועד התשלום ששולם. לחלופין, עותר התובע לחיוב השבת הסכום ששילם בלבד (ללא הרווחים).

15. בהגנתו טוען הנתבע, ראשית, כי התובע שילם סך 200,000 ₪ בעסקה זו בלבד (ולא סך השווה ל-102,770 $ כטענת התובע) ומתוכם קיבל חזרה, לבקשתו של התובע ומתוך רצון טוב של הנתבע, סך של 70,000 ₪ (ולא 50,000 ₪ כפי שהודה בכתב התביעה). עוד טוען הנתבע, כי הסכום ששילם התובע לא בא בגדר הלוואה כלל, כי אם השקעה בפרויקט, על הסיכונים והסיכויים הכרוכים בו, במיוחד ביחס לרווחים שהוא אמור להפיק, אם בכלל, אם יקום. לטענת הנתבע, אין כל התחייבות להשיב את כספי ההשקעה בתוך 4 שנים ומועד זה נקבע כמועד משוער בלבד לרגע בו צפוי הפרויקט להניב רווחים. גם סכום הרווח המשוער לא היה אלא הערכה בלבד.

16. לטענת הנתבע, אכן היה מצופה כי הפרויקט יקום ויניב רווחים בתוך פרק הזמן האמור, אולם לא כך ארע בסופו של דבר, נוכח התנגדויות בלתי צפויות שהוגשו.

17. התובע הגיש תצהירי עדות ראשית שלו ושל עו"ד יצחק בורשטיין שנכח מטעמו בפגישה ביום 16.1.16 שנועדה לשכנע את הנתבע להשיב לו את הכספים. התובע הגיש גם תמליל שיחה משולשת שהתקיימה עם עו"ד יורם ספרן מטעמו, אולם עורך הדין לא התייצב כעד מטעמו. הנתבע הגיש תצהיר עדות ראשית שלו. התובע, העד מטעמו והנתבע נחקרו בדיון.

    דיון והכרעה

18. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובתצהירי הצדדים על נספחיהם, שמעתי את העדים ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. ואנמק.

19. ראשית, לשאלה האם מהווה תשלום הכספים על ידי התובע במסגרת פרויקט הטייסים משום השקעה או הלוואה שעל הנתבע להשיב לו. בשאלה זו מקובלת עלי עמדת הנתבע.

20. התובע הציג 3 עסקאות בהן העביר לנתבע כספים. בכולם אכן השתמש במונח "השקעה" (INVEST) , אולם דומה שהמובן שיוחס למילה זו בכל אחת משלוש העסקאות לא היה זהה. לצורך כך יש לקרוא את מלוא הכתוב בכל מסמך, שכן קיימים בין התנאים שנקבעו בכל אחד מהם הבדלים כאלה ואחרים שיש בהם כדי להשליך על אופי התשלום שביצע התובע.

21. כך, בעוד שהעסקה משנת 2012 נושאת עימה מאפיינים של הלוואה, שתי האחרות אינן כאלה. יודגש כי העסקה הראשונה אינה קושרת את עצמה לפרויקט כזה או אחר, מדגישה כי התשלום אינו נושא כל סיכון, כי הוא נושא "ריבית" בשיעור שנתי של 10% למשך 3 שנים לפחות.

22. שתי העסקאות האחרות קושרות את "גורלן" בהצלחת פרויקטים נדל"ניים, שנמצאו אותה עת בראשית דרכם ושמטבעם ומהותם נושאים סיכון כזה או אחר, כפי שהיה גם על הנתבע לדעת. יותר מכך, על פני הדברים התשואה שנקבעה לתובע תלויה כל כולה בהצלחת והשלמת הפרויקט ובכך כי יישא רווחים. אמנם ביחס ל"קדמת היובל" בו דובר בפרויקט של פינוי ובינוי ונרשם בו במפורש כי מדובר ב"הימור" אולם גם השלמתו של פרויקט תמ"א הנמצא בתחילת דרכו אינו בטוח לחלוטין. הראיה היא ההתנגדות הבלתי צפויה שהגיע אליו מכיוון שכן בבית סמוך, שגרמה למעשה לכך שהפרויקט "יתקע".

23. יותר מכך, ממילא נרשם ביחס לפרויקט הטייסים כי היזמים צופים לרווח מסוים בתוך פרק זמן שאותו הם צופים בקירוב. אין במסמך כל התחייבות מוחלטת ומפורשת לא ביחס לקיומם של רווחים, לא ביחס לגובהם וגם לא ביחס לפרק הזמן הצפוי לקבלתם. גם מבחינה זו קיים שוני מהותי בין מסמך ההלוואה משנת 2012, שאכן עוסק בהלוואה לכל דבר ועניין, למסמך פרויקט הטייסים, בו השקיע התובע, במובן השקעה.

24. כך או אחרת, ללא קשר לשאלה כיצד יכונה הסכום ששילם התובע בגין פרויקט הטייסים, התובע נטל על עצמו את הסיכון שלא לקבלו בחזרה, מעצם העובדה כי מדובר בפרויקט הנושא עימו סיכון, כמפורט לעיל. כך עולה, כאמור, מהתנאים המפורטים במסמך.

25. אין מקום לטענת התובע לפיה הבין כי השקעתו אינה נושאת כל סיכון שכן הדבר אינו עולה מלשונו הפשוטה של המסמך. יותר מכך, אם בחר התובע להשקיע כספים מבלי לבדוק את הדברים לעומק ומבלי לקחת על עצמו יעוץ מקצועי או משפטי, אותו ידע לקחת רק בדיעבד, אין לו אלא להלין על עצמו. דווקא עקב דבריו של הנתבע בעדותו לפיה הוא הוא חסר ידע בתחומים אלה, היה עליו להתייעץ עם בעל מקצוע בזמן אמת ולברר את מלוא הפרטים וההשלכות של השקעתו בטרם יעשה אותה.

26. בסופו של דבר יש לזכור כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה עדות לכך שקרא את המסמך, הסכים לאמור בו והיה מודע למשמעות ותוצאות חתימתו (ע"א 2503/11 עזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נד בנק אוצר החייל בע"מ [18.12.2011]).

27. להשלמת התמונה יצוין, כי ממילא אין מקום לשמוע במסגרת הליך זה אודות תוכן של יעוץ משפט שקיבל התובע בדיעבד, שהרי אין להגיש חוות דעת משפטית.

28. בכל הקשור לטענות התובע בענין קידום או העדר קידום הפרויקט, גם כאן מקובלת עלי עמדת הנתבע.

29. אין בכתב התביעה, כמו גם בתצהיר התובע כל טענה ביחס להתנהלות התובע בקידום הפרויקט ובוודאי שאין בכתב התביעה טענה המטילה עליו אשם בענין זה. מכאן, כי צודק הנתבע בעמדתו לפיה טענות התובע בענין זה הן בבחינת הרחבת חזית שממילא הוא לא יכול היה להתגונן מפניה או להביא ראיות בעניינה.

30. מבלי לגרוע מכך יצוין, כי גם על פי הנתונים שטען להם התובע בעדותו, לא יהיה זה נכון לומר כי לא נעשה דבר ביחס לפרויקט במשך שנים. בקשה להיתרי בניה עבור פרויקט הטייסים הוגשו כבר בשנת 2015. בעקבות זאת, הגיש עו"ד מלכו, שכן בבניין הסמוך התנגדות לתכנית שהביאה לעיכוב בקבלת האישורים ובהתקדמות הפרויקט. גם התובע אישר כי מבדיקה שערך בעירייה, מצא כי בקשה להיתרי בנייה הוגשה שנה לאחר חתימת ההסכם ובשנת 2019, ביקשה העירייה לפרסם שוב את התכנית, מכאן שאין מקום לטענה לפיה במשך 10 שנים לא נעשה דבר לקידום הפרויקט.

31. בכל הקשור לסכום שטוען התובע שהעביר לנתבע ביחס לפרויקט הטייסים והסכום שקיבל בחזרה, גם כאן, כאמור, נפלה מחלוקת בין הצדדים וגם כאן מקובלות עלי טענות הנתבע.

32. התובע לא הוכיח כי מסר לנתבע את הסכום לו הוא טוען ביחס לפרויקט הטייסים וגם לא סתר את טענות הנתבע ביחס לסכום שקיבל חזרה בהקשר לפרויקט זה. לאורך עדותו בולטת העובדה שהוא אינו זוכר נתונים מספריים, לרבות ביחס לכספים ששילם או קיבל בפועל והדרך בה הועברו הכספים. בהקשר זה חזר התובע שוב ושוב בעדותו על כך כי הוא אינו זוכר סכומים, שיקים או תאריכים (למשל עמ' 20, ש' 29 ואילך, עמ' 21, ש' 32 וכן עמ' 38, ש' 11 ואילך).

33. התובע לא ידע להבהיר כיצד העביר לנתבע את הסכום של 102,770 $ הנקוב בעסקה. לטענת הנתבע הועבר אליו סך של 200,000 ₪ בלבד. בעדותו אישר גם הנתבע, כי השיק על סך 200,000 ₪ (נספח 2 לתצהירו) היה עבור פרויקט הטייסים (עמ' 21, ש' 21). מעבר לסכום זה לא צירף התובע דבר ביחס לעסקה זו וכאמור הוא הבהיר שוב ושוב בעדותו כי הוא אינו זוכר את הפרטים גם בענין זה.

34. בנסיבות אלה לא ניתן אלא לקבוע כי התובע לא עמד בנטל להוכיח כי העביר לנתבע יותר מסכום של 200,000 ₪ בעסקה זו, כפי שטוען הנתבע וכי דווקא הנתבע עמד בנטל להוכיח את טענתו בענין.

35. ביחס לסכומים שהשיב הנתבע לתובע בגין עסקה זו, תחילה טען התובע (בכתב התביעה), כי הושב לו סך של 50,000 ₪. בעדותו טען, כי "לפי המחקר שלי אני בדקתי את כל החשבונות בנק, וראיתי 50 אלף, אולי אני לא מומחה לדברים האלה, פעם ראשונה שאני עושה את זה, אולי טעיתי, אולי באמת היה 60 אלף ואולי 70 אלף, אני באמת לא יודע" (עמ' 22, ש' 35-33). בהמשך אישר, כי "יכול להיות שאני פיספסתי אחד (עמ' 23, ש' 10).

36. הנתבע מצדו טען כי השיב לתובע את הסך של 70,000 ₪ ואף צרף העתקי העברות שביצע בסכום זה.

37. בנסיבות אלה יש לקבוע כי הנתבע השיב לתובע סך של 70,000 ₪ ועל כן נותרה השקעתו של התובע בפרויקט הטייסים בסך של 130,000 ₪ בלבד.

38. יצוין, כי על פי עדותו של הנתבע, שהיתה מהימנה עלי, השבת הכספים לתובע, הן בגין פרויקט קדמת היובל, הן בגין פרויקט הטייסים, נעשתה למעשה לפנים משורת הדין ומתוך רצון טוב, לבקשתו של הנתבע שנזקק בתקופות שונות לכספים למטרות אישיות.

39. יצוין, כי בעדותו ויתר התובע על תביעת הרווחים בגין פרויקט הטייסים (עמ' 35, ש' 25). כך או אחרת, בהינתן שהפרויקט טרם קם וטרם צבר רווחים וממילא גם לא ברור מה גובהם, לא היה לה לתביעת הרווחים על מה שתסמוך.

40. סיכומם של דברים הוא, כי תביעת התובע בגין השקעתו בפרויקט הטייסים, העומדת כאמור על סך של 130,000 ₪, דינה להידחות ולו בשל העובדה כי עניננו בהשקעה ולא בהלוואה, כפי שפורט לעיל.

    סיכומו של דבר

41. דין התביעה להידחות.

42. התובע יישא בהוצאות הנתבע (שכ"ט עו"ד) בסך כולל של 17,550 ₪.

43. סכום זה מביא בחשבון את סכום התביעה, כפי שהוגשה ואת העובדה כי ההליך לא היה מורכב וכלל ישיבת הוכחות אחת לא ארוכה, וזאת הגם ששכר הטרחה ששילם הנתבע לתובע, בהתאם למסמכי שהוגשו בענין זה, היה גבוה מזה.

     

    ניתן היום, כ"ד סיוון תשפ"ד, 30 יוני 2024, בהעדר הצדדים.