פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון - מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 26/02/2023 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

עסקינן ביחיד המנוהל בעניינו הליך חדלות פירעון שני לאחר שההליך הקודם בוטל בשל מחדליו.

עובר לדיון שהתקיים ביום 31/03/2024, המליצו בעלי התפקיד על ביטול ההליך. על אף האמור, במסגרת הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה על היחיד להמציא מסמכים, אשר פורטו בפרוטוקול תוך 30 יום ולאחר מכן יוגש עדכון באשר לתכנית שיקום מוסכמת.

מהודעת הנאמנת הפנימית מיום 29/05/2024, עולה כי היחיד לא מילא אחר הוראות הצו לפתיחת הליכים, לרבות בשל אי המצאת המסמכים אשר נדרשו על ידה, התנהלות קלוקלת אשר החלה בהליך הקודם וממשיכה בהליך זה, לרבות היעדר תום לב מטעם היחיד ביחס לנושה יחיאל גבאי, וכן העלמת מידע מבעלי התפקיד וגרסאות סותרות באשר לזכויותיו בנכס מקרקעין מכוח עזבון אביו המנוח, ונטילת הלוואה במהלך ההליך הקודם, עליה לא דיווח במטרה להסתיר את הכספים האמורים מנושיו, וממנה הוא עותר כיום לקבל הפטר (מדובר בתביעת החוב המהווה למעלה ממחצית מחובו המוצהר של היחיד), אי שיתוף פעולה עם הנאמנת הפנימית ועוד.

לאור התנהלות היחיד, עתרה הנאמנת הפנימית להורות על ביטול הצו לפתיחת הליכים.

בהתאם להחלטה מיום 30/05/2024 היה על היחיד להגיב לבקשה שאחרת היא תישקל בחיוב.

ביום 01/07/2024 הוגשה תגובתו של היחיד, במסגרתה טען כי השלים את המסמכים המבוקשים וכן טען כי אין ביסוס ממשי לטענות הנאמנת הפנימית לפיהן התנהל בחוסר תום לב במסגרת ההליך. כמו כן, טען היחיד כי טענותיה של הנאמנת הפנימית מתבססות על הליך קודם אשר הסתיים וכי על הנאמנת הפנימית לבחון את התנהלות של היחיד בהליך זה. עוד הוסיף היחיד כי הינו מתקיים מקצבאות נכות מטעם המוסד לביטוח לאומי ומבקש להורות על מתן הפטר לאלתר.

בהודעת הנאמנת הפנימית מיום 01/08/2024 פורטה בהרחבה התנהלותו של היחיד ביחס לנושה יחיאל גבאי. בהתאם להודעת הנאמנת הפנימית, עסקינן בחוב בגין הלוואה בסך 70,000 ₪ שנטל היחיד ביום ה-11/10/2013, 3 ימים בלבד לאחר הגשת בקשתו לצו כינוס הנכסים בהליך הקודם. היחיד לא טרח כל ההליך הקודם לעדכן כי התקבלו לידיו 70,000 ₪ מאת הנושה הנ"ל, וכן לא עדכן בנעשה עם הכספים. בנוסף, היחיד קיבל הפטר בהליך הקודם, אך טרם השיב את ההלוואה הנ"ל שנטל תוך כדי ניהול ההליך הקודם. על אף שהיחיד קיבל לידיו 70,000 ₪, הוא קיבל הפטר בהליך הקודם בתמורה לתשלום סך של 10,000 ₪ בלבד, שכן נטילת ההלוואה לא הובאה לידיעתם של בעלי התפקיד או בית המשפט.

לטענת הנאמנת הפנימית, ניסיונותיו של היחיד ליצור מצג לפיו המלצת הנאמנת הפנימית מתבססת על ההליך הקודם בלבד אינה נכונה, שכן היחיד מבקש להכשיר את יצירת החוב הנ"ל, חוב עליו לא הצהיר בהליך הקודם ושיצר שלא כדין במסגרתו, ועליו לא קיבל הפטר. התנהלות זו מהווה חוסר תום לב ביצירת החוב וקשורה קשר הדוק להליך הנוכחי.

זאת ועוד, לטענת הנאמנת הפנימית במסגרת ההליך דנן ליחיד ישנו חוב בסך כ-78,000 ₪ למרכז לגביית קנסות, אשר אינו בר הפטר בהתאם לסעיף 175 (א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

בשים לב לחוסר תום הלב ביצירת החוב כלפי הנושה מר יחיאל גבאי, וכן בהתחשב בתביעת החוב של המרכז לגביית הקנסות שאינה ברת הפטר, נראה כי אין כל תועלת להליך דנן, בין אם יוכל היחיד להסדיר את חובו בין אם לאו. לאור כלל האמור, עתרה הנאמנת הפנימית פעם נוספת לביטול ההליך.

סך החובות לנושה יחיאל גבאי וכן למרכז לגביית קנסות הינו בסך של 205,746 ₪. מכאן כי 93% מחובותיו של היחיד (219,672 ₪) הינם חובות שנוצרו בחוסר תום לב ו/או אינם ברי הפטר בהתאם לסעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

לא זו אף זו, היחיד הסתלק מעיזבון אביו המנוח בניסיון להעלים נכסים מנושיו עת היה שרוי בחובות. לאחר מכן בהליך נפרד, שהחל בחודש 7/2014, ואשר התנהל בביהמ"ש לענייני משפחה ביחס לאותו עיזבון, עתר לביטול צו קיון צוואת המנוח אלמוני ז"ל, ואף הציע לרכוש חזרה את חלקה של היורשת בנכס המגורים שהיה בבעלות אביו המנוח, יחד עם יתר אחיו. כל זאת, בעוד היחיד מנהל את הליך חדלות הפירעון הקודם, אשר הסתיים רק בחודש 10/15 ומבלי שהיחיד דיווח על הגשת התביעה ו/או עתר לקבלת היתר לניהולה.

חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים ו/או התנהלות היחיד כפי שפורטה כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

כחלק מחובת תום הלב בהליך חדלות הפירעון, על היחיד לעמוד בחובת גילוי מוגברת ולחשוף את מלוא המידע הנדרש אל נוכח מאפייני ההליך; לעמוד במגבלות שהוטלו עליו, לרבות, עמידה במלוא התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך ולשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בענייננו. ראה בע"א 3382/17 צימבר נ' סמט (29.8.2018); ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, (23.2.2020); וכן בע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, (18.12.2019)); ובע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2021) אשר עמדו על כך שהאמור רלבנטי גם להליכים המתנהלים לאחר כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשס"ח-2018 לתוקף.

נוסף על האמור, יש להפנות לפסק הדין של כב' השופט ד. מינץ, בע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן ואח' (9.12.19), בו נקבע כי : " אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב (סעיף 1(1) לחוק; וראו גם: ע"א 8263/16 אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבל אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז, פסקה 47 (19.3.2018); רע"א 4067/18 פיינשטיין נ' עו"ד אופיר יצחק, פסקה 19 (30.6.2019)). עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג".

דברי כב' השופט מינץ יפים גם למקרה דנן, בו היחיד יצר באופן מובהק חוב נשוא הלוואה שניטלה במסגרת הליך חדלות פירעון קודם (פעולה האסורה בתכלית לכשעצמה), לא טרח לפרוע ההלוואה עד היום והוא עוד מוסיף חטא על פשע ומעז בחוסר תום לב לעתור לקבלת הפטר על אותה הלוואה.

למותר לציין כי עצם נטילת ההלוואה על ידי היחיד, שעה שהוא מצוי בהליך חדלות פירעון מקימה חזקה ברורה ולפיה היחיד נטל את ההלוואה באדישות מוחלטת כלפי הנושה נותן ההלוואה, לכך שלא יוכל לעמוד בהחזרי ההלוואה. התנהלות זו מהווה פגיעה וזלזול בנושה והפרה בוטה של ההגינות כלפיו. משכך, בוודאי שאין מקום להורות על הכללת החוב נשוא ההלוואה במסגרת החובות שיוכלו להיות ברי הפטר בהליך חדלות פירעון שינוהל בעניינו של היחיד, כיום ו/או בעתיד.

לכך יש להוסיף את העובדה כי ליחיד חוב נוסף למרכז לגביית קנסות שאינו בר הפטר, וכי כפועל יוצא מהאמור, 93% מחובות היחיד אינם ברי הפטר.

בהתאם לסעיף 286 לחוק, בית המשפט יורה על ביטול הליך חדלות פירעון עת שנוכח כי אין בו כדי לסייע במניעת חדלות פירעונו של היחיד. ברי כי במקרה דנן היחיד נכנס להליך בחדלות פירעון ונוכח אי החלת ההפטר יצא ממנו גם בחדלות פירעו, ומשכך, אין כל תועלת בניהול ההליך ויש להורות על ביטולו.

לפיכך, ובהתאם להוראות סעיפים 163(ג)(2), 183 ו- 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמנת פנימית ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א – 1981 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, ד' אב תשפ"ד, 08 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.