עניינה של התביעה הוא בטענות התובעים לליקויי בנייה ברכוש המשותף בבניין משותף בעיר זיכרון יעקב שעבר תמ"א 38, במסגרתה הורחבו דירות קיימות, נבנו דירות ונוספו מקומות חנייה ומחסנים;
בפרוטוקול הדיון מיום 13.6.2021 ניתן צו עשה לתיקון הליקויים בחיפוי אריחי החוץ של הבניין באמצעות הנתבעות, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט והנחיותיו.
התיק הועבר לטיפולי בשנת 2024. המחלוקת שנותרה להכרעה נוגעת לתביעה הכספית שעניינה יתר הליקויים ברכוש המשותף, וכן בהודעה לצד שלישי שהגישו הנתבעות נגד קבלן עבודות חיפוי אריחי החוץ.
-
התובעים 1-6 הם בעלי זכויות בדירות בבניין, בהתאם להסכמי מכר שנחתמו עם הנתבעות. התובעת 8 (אשר צורפה להליך כתובעת נוספת בהתאם להחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 17.7.2019) היא נציגות הבית המשותף.
-
התובעים טוענים כי ברכוש המשותף של הבניין נפלו אי התאמות וליקויים, בהם ליקויים בטיחותיים בעקבות נשירת חיפוי אריחי החוץ של הבניין וכי הנתבעות נקטו בסחבת לא נענו לפניותיהם לתיקון הליקויים, וכאשר כבר ביצעו עבודות לא תיקנו את כל הליקויים. לכתב התביעה צורפה חוות דעת של מומחה התובעים, המהנדס בן עזרא מתאריך 28.3.2016 אשר אמד את עלויות עבודות התיקון בסך של 1,741,877 ₪ כולל מע"מ ופיקוח - כאשר מתוך עלות תיקון בסך 1,353,440 ₪ לפני מע"מ ופיקוח על פי חוות דעתו, עלות תיקון חיפוי החוץ הוערכה בסך של 1,072,000 ₪.
בגדרי כתב התביעה ביקשו התובעים צו עשה לביצוע בעין של עבודות תיקון חיפוי החוץ של הבניין וכן פיצוי בגין עלות תיקון יתר הליקויים ברכוש המשותף על פי חוות דעת המומחה מטעמם בסך של 362,213 ₪, פיצוי בגין ירידת ערך בגין ליקויים במידות הפרוזדורים בסך 40,000 ₪, הוצאות מומחה התובעים בסך 7,000 ₪ ופיצוי בסך 60,000 ₪ בגין עוגמת נפש. סכום התביעה הועמד לצרכי אגרה על סך 400,000 ₪.
בסיכומים ביקשו התובעים לאמץ את חוות דעת מומחה בית המשפט, תוך הוספת רכיבים לעלויות שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעמם, ריבית והפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה ממועד חוות דעת מומחה בית המשפט.
-
הנתבעות טוענות בכתב ההגנה שהבנייה בוצעה באיכות, וכי מדובר בתביעה מנופחת ולא מבוססת. הנתבעות טיפלו בפניות התובעים ותיקנו את מרבית הליקויים, וככל שנותרו ליקויים מדובר בליקויים מינוריים שעלות תיקונם זניחה. לכתב ההגנה צורפה חוות דעת המהנדסת גוטנברג מתאריך 18.3.2018 אשר אמדה על עלויות תיקון בסך של 5,700 ₪ בתוספת מע"מ.
בסיכומים מבקשות הנתבעות להפחית רכיבים ועלויות מחוות דעת מומחה בית המשפט, ולהשית על התובעים הוצאות.
-
ביום 15.9.2019, שנתיים לאחר הגשת כתב התביעה, שלחו הנתבעות הודעה לצד שלישי נגד קבלן עבודות חיפוי קירות החוץ של הבניין בדרישה לחיובו בשיפוי בגין כל תשלום או הוצאה שהנתבעות יחויבו לשלם לתובעים בקשר לחיפוי הבניין.
בסיכומים מבקשות הנתבעות לחייב את הצד השלישי לשפות אותן בגין הוצאותיהן לאחר הגשת התביעה בגין עלויות תיקון ליקויים בחיפויי החוץ וכן בגין רכיבי התביעה הקשורים לחיפוי החוץ, ככל שיחויבו לשלם לתובעים.
-
הצד השלישי דחה את הטענות נגדו וטען, בין היתר, בכתב ההגנה להיעדר אחריות משהנתבעות הפסיקו את עבודתו וביצעו את חיפויי החוץ באמצעות אחרים ומשכשלים הנדסיים בתשתית חיזוק המבנה, ולא עבודתו, הם הגורם לליקויים בחיפוי החוץ. לחלופין טען שיש להגביל את התביעה נגדו לעלות החלפת האריחים על פי חוות דעת מומחה התובעים בסך של 50,000 ₪.
בסיכומים טען הצד השלישי כי ההודעה נגדו אינה לסעד כספי וזו מוצתה במתן צו עשה, לזניחת הנתבעות את הטענות נגדו ולחלופין לאי הוכחת אחריותו והסכומים הנתבעים.
-
בתיק מונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יקי נחמן. מומחה בית המשפט הגיש ביום 1.3.2020 את חוות דעתו, השיב לשאלות הבהרה של התובעים ומפעם לפעם הגיש עדכון ודיווח בקשר עבודות תיקון אריחי החוץ באמצעות הנתבעות.
בחוות דעתו קבע המהנדס נחמן שיש ליקויים בחיפוי אריחי החוץ וברכוש המשותף, ואמד את עלויות תיקון הליקויים ברכוש המשותף (שאינם אריחי החוץ) בסך של 162,887 ₪ בתוספת מע"מ.
מהלך הדיון
-
בפרוטוקול הדיון מיום 13.6.2021 ניתן צו עשה לביצוע עבודות תיקון חיפוי אריחי החוץ באמצעות הנתבעות ועל חשבונן, בהתאם להנחיות מומחה בית המשפט. בהחלטה המשלימה מיום 3.4.2024 (עם העברת התיק לטיפולי) נקבעו הוראות לעניין השלמת עבודות בקשר לחיפוי החוץ ונקבע כי התביעה לצו עשה מוצתה. בקשה שהגישו התובעים בתאריך 5.4.2024 לתיקון התביעה בגין אריחי החוץ והמרתה לסעד כספי, נדחתה בהחלטה מיום 5.4.2024.
נותר, אפוא, להכריע בתביעה הכספית שעניינה עלויות תיקון ליקויים ברכוש המשותף (שאינם אריחי החוץ) ובדרישת התובעים פיצוי בגין הוצאות ועגמת נפש וכן בהודעה לצד שלישי.
-
התובעים והנתבעות הגישו בשנת 2023 תצהירי עדות מטעמם. צד ג' לא הגיש ראיות.
-
בפרוטוקול הדיון מיום 4.3.2024 הסכימו הצדדים להסדר דיוני בו ייחקר מומחה בית המשפט בלבד. מומחה בית המשפט נחקר על ידי התובעים והנתבעות (צד ג' וויתר על חקירת המומחה) והצדדים הגישו סיכומים בכתב.
דיון והכרעה
בחנתי את העדויות ואת הראיות, נתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות והסיכומים והגעתי למסקנות הבאות;
התביעה בגין ליקויי הבנייה
-
על אחריות הנתבעות לשאת בעלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף, לא הייתה מחלוקת. המחלוקת נוגעת לגובה סכום הפיצוי שיש לפסוק בגין כך.
-
מומחה התובעים המהנדס בן עזרא אמד בחוות דעתו את עלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף בסך של 362,213 ₪. המומחית מטעם הנתבעות, המהנדסת גוטנברג אמדה את עלויות התיקון בסך 6,669 ₪. מומחה בית המשפט, המהנדס נחמן, אמד בחוות דעתו מתאריך 11.3.2020 את עלות התיקונים בסך 162,887 ₪ כולל פיקוח ומע"מ, כשהוא מציין שעלויות אלה הן עלויות לתובעים במחירי מועד חוות דעתו ושאין ירידת ערך.
התובעים מבקשים לפסוק לזכותם את עלות התיקון שנקבעה בחוות דעת מומחה בית המשפט בתוספת ריבית והצמדה למדד תשומות הבנייה ממועד חוות דעת מומחה בית המשפט (11.3.2020) וכן להוסיף רכיבים שנקבעו בחוות דעת המומחה מטעמם. הנתבעות דוחות את דרישת התובעים, ומבקשות אף הן לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט תוך הפחתת רכיבים ועלויות. הצד השלישי ייחד את טענותיו להודעה לצד שלישי שהוגשה נגדו בעניין חיפוי אריחי החוץ.
-
המהנדס נחמן מונה כמומחה מטעם בית המשפט, שאיננו מומחה מוסכם. מומחה שמונה על ידי בית המשפט מהווה זרועו הארוכה של בית המשפט, וגם אם לא מונה בהסכמה גישת הפסיקה היא שכלל אין לסטות מחוות דעתו, בהיעדר נימוקים כבדי משקל וטעות בולטת (ראו; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (פורסם בנבו, 23.4.1990); ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936 (2002); ת"א (מרכז) 36334-11-10 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' חברת החשמל ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 9.1.2017)). עוד קובעת הפסיקה כי משמדובר במומחה ניטרלי, המשקל שיש לייחס לחוות דעתו רב משל חוות דעת המומחים מטעם הצדדים (ראו; רע"א 397/20 פלונית נ' בנק לאומי לישראל (פורסם בנבו, 9.2.2020); ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' איתן (פורסם בנבו, 2.6.1996)).
יחד עם זאת מסקנותיו של מומחה שמונה על ידי בית המשפט לעולם אינן באות במקום שיקול דעתו של בית המשפט, המכריע בסופו של יום על פי מכלול הראיות שבפניו ורשאי לאמץ או לדחות את מסקנתו של המומחה או לבחור חלקים מחוות דעתו (ראו; ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 24.11.2005)).
-
נקודת המוצא בענייננו, אפוא, היא חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. מתוך נקודת מוצא זו והעדיפות שיש לייחס לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, יבחנו טענות הצדדים ביחס לרכיבים ספציפיים בחוות הדעת;
הרחבת פתח הכניסה לחדר גז/מוני מים
-
התובעים מבקשים להוסיף לעלויות התיקון את עלות הרחבת פתח דלת הכניסה לחדר גז/ מוני המים בסך של 3,604 ₪ ולאמץ את חוות דעת המומחה מטעמם משרוחב הדלת שנמדד הוא 67 ס"מ, במקום 70 ס"מ כדרישת תקנה 3.2.1.3 לתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) התש"ל-1970 (להלן: "תקנות התכנון") ורוחב דלת זה של אזור שרות, אינו מאפשר גישה לנכים. הנתבעות מאמצות את חוות דעת מומחה בית המשפט שאין ליקוי, טוענות שלא מדובר בחדר שירות כהגדרתו בתקנות התכנון, ומפנות לחוות דעת המומחית מטעמן לפיה די ברוחב דלת של 60 ס"מ לחדר שגודלו קטן מ-6.5 מ"ר ואינו מחייב גישה לבעלי מוגבלויות.
-
מומחה בית המשפט קבע בסעיף 6.35 לחוות דעתו שאין ליקוי, שכן הפתח אינו מחייב גישה לנכים ואין משמעות מהותית במקרה זה שהפתח קטן ב-3 ס"מ. בחקירתו הנגדית אישר המומחה שיש סטייה של 3 ס"מ ברוחב פתח הדלת, אולם הבהיר שאין לכך משמעות הנדסית לכך משמותרת סטייה של 1.5 ס"מ ואין משמעות מבחינה פונקציונלית לסטייה של 1.5 ס"מ וכי כיסא גלגלים נכנס בפתח כזה. לא מצאתי לסטות מקביעתו של מומחה בית המשפט שאין ליקוי, הגם שלא הצביעה על עיגון המתיר סטייה מתקנות התכנון.
בהתאם לתקנה 3.2.1.3 לתקנות התכנון רוחב פתח דלת בדירת מגורים בחדר שירות לא יפחת מ-60 ס"מ (סעיף 6), רוחב פתח דלת לחלל שירות שאינו מחייב נגישות לאנשים עם מוגבלויות לא יפחת מ- 70 ס"מ (סעיף 21) ורוחב פתח דלת המשרתת חדר שגודלו קטן מ-6.5 מ"ר ואינו צריך להיות נגיש לאנשים עם מוגבלויות לא יפחת מ- 60 ס"מ (סעיף 24). לא הייתה מחלוקת שרוחב הפתח שנמדד הוא 67 ס"מ וכי מדובר בחדר גז/מונה מים. נקודת המוצא של מומחה התובעים על פי חוות דעתו היא שמדובר באזור שירות. כך גם פסקי הדין אליהם מפנים התובעים. חדר גז/מוני מים אינו "חדר שירות" המוגדר בתקנות התכנון "חדר אמבטיה, בית שימוש, מזווה או חדר ארונות". לא הוכח שהחדר צריך להיות נגיש לבעלי מוגבלויות, כך שדרישת המינימום לגבי פתח החדר בהתאם לסעיף 24 לתקנה 3.2.1.3 לתקנות התכנון הוא 60 ס"מ - ואין סטייה מהתקן ואין ליקוי.
היעדר קופינג בגג בניגוד לתכנית המכר
-
התובעים מבקשים לאמץ את קביעת המומחה בן עזרא מטעמם לליקוי בשל היעדר "קומפינג אבן" בקומת הגג, בניגוד לתוכנית המכר (סעיף 66 לחוות דעת בן עזרא) ולהוסיף לעלויות התיקון שקבע מומחה בית המשפט סך 7,979 ₪. הנתבעות טוענות שלא הוצגה תכנית מכר הכוללת דרישה לקומפינג אבן, כי אין דרישה בתקן לכך ואין ליקוי בקומפינג שבוצע.
מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו שאין ליקוי, משלא הבחין בתכנית המכר בדרישה לקומפינג אבן (סעיף 6.65 לחוות הדעת). בחקירתו הנגדית הבהיר המומחה נחמן שבתכנית המכר שהוצגה לו אין דרישה לקומפינג, ואין חובה לבצע זאת. מומחה בית המשפט לא הציג את תוכנית המכר שעליה נסמך בחוות דעתו, ואישר שבחן את טענות התובעים בהתאם לחוות דעת המומחה מטעמם. בתוכנית שצורפה לחוות דעת מומחה התובעים צוין "קומפינג אבן" (עמ' 110 לחוות דעת המהנדס בן עזרא).
-
את התנגדות הנתבעות להסתמכות על התוכנית שצורפה לחוות דעת המהנדס בן עזרא כתוכנית המכר משהיא אינה חתומה על ידי הנתבעות, אין בידי לקבל. אותה תוכנית, חתומה על ידי הנתבעות, צורפה להסכם המכר עם התובע 1 (עמ' 52 לתצהיר עדותו). הנתבעות אינן מציגות תכנית מכר אחרת. הגם שמומחה בית המשפט לא עומת בחקירתו הנגדית עם תכנית זו, משמומחה בית המשפט אישר בחקירתו הנגדית "אם היה בתוכנית אז אני הייתי שם לב ואומר נכון צודק" (עמ' 4 שו' 21) ובהתאם לתכנית המכר שצורפה לתצהיר התובעים נדרש קומפינג אבן בקומת הגג, יש להוסיף לעלויות התיקון סך של 2,800 ₪ בתוספת פיקוח (חישוב תוספת הפיקוח על פי חוות הדעת 12%) ומע"מ - סה"כ 3,669 ₪.
ניקוז שטחי הגינון
-
התובעים מבקשים לאמץ את קביעת המומחה בן עזרא מטעמם ולפיה שטחי הגינון משני צדי השביל הראשי אינם מנוקזים, וקיימת זרימה חופשית לכיוון השביל באופן הגורם להיקוות מים בשטח מגונן ולגלישת אדמת הגן אל השביל ולמפגע בטיחותי, תברואתי ואסתטי - ולהוסיף לעלויות התיקון סך של 11,583 ₪ (סעיף 7 לחוות דעת בן עזרא). הנתבעות טוענות שאין ליקוי ושיש להעדיף את קביעות מומחה בית המשפט על סמך ביקורו בשטח. בחנתי את טענות התובעים, ולא מצאתי להתערב בקביעתו של מומחה בית המשפט.
-
מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו שאין סימנים היכולים לתמוך בטענה, כי קיים ניקוז מי נגר עילי בשיפוע הקרקע, אין סימנים להתהוות שלוליות חריגות וקיים בור חלחול. על פי חוות דעתו אין הצדקה הנדסית לדרישת מומחה התובעים לאדן מוגבה, והחזקת הגינון הקיים היא באחריות הועד והגנן ולא קיים ליקוי שבאחריות הנתבעות (סעיף 6.2 לחוו"ד).
במענה לשאלות ההבהרה של התובעים השיב מומחה בית המשפט "השטח מנוקז על ידי זרימה חופשית ואין בכך כל פסול - נהפוך הוא. אין סימנים של היקוות מים או כל בעיה אחרת משני צדי המעבר". את טענת התובעים שבכך אישר מומחה בית המשפט שיש ליקוי, אינני מקבלת. המומחה הבהיר בתשובתו שהשטח מנוקז, ואין היקוות מים או בעיה. בחקירתו הנגדית היה המומחה עקבי בקביעתו שהוא לא ראה סימנים של היקוות מים או כל סימנים המלמדים על בעיה בניקוז. הגם שלחוות דעתו לא צורפו תמונות, מומחה בית המשפט הבהיר שקביעתו מתבססת על בדיקות שביצע בשטח ועדיפה על תמונות שצורפו לחוות דעת מומחה התובעים. עדותו של מומחה בית המשפט הייתה עקבית, מקצועית ומשכנעת ולא מצאתי הצדקה לסטות מחוות דעתו שאין ליקוי.
חניות
-
התובעים מפנים לחוות דעת המומחה מטעמם לפיה חניות 1 ו-2 בחניון הפתוח על פי תכנית המכר ותכנית ההיתר חסרות, ובמקומן יש שטח מגונן והם מבקשים להוסיף לעלויות התיקון את עלות השלמת החניות החסרות בסך 18,018 ₪ (סעיף 11 לחוו"ד המהנדס בן עזרא).
נקודת המוצא של מומחה התובעים היא שהחניות חסרות בפועל. מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו שאין ליקוי, משהחניות קיימות (ולא חסרות) ורק שינו מקום וכיוון - דרומה למיקומן על פי תכנית המכר ומקבילות לבניין במקום להיות ניצבות לו. עוד קבע המומחה שאין כל ליקוי במיקומן החדש של החניות, וכן שבהתאם לטופס 4 אין חניות חסרות (סעיף 6.6 לחוות הדעת). במענה לשאלות ההבהרה חזר המומחה על קביעתו, וכך גם בחקירתו. קביעתו של מומחה בית המשפט מקובלת עלי, ולא מצאתי לסטות ממנה. מומחה בית המשפט אינו קובע כי משניתן טופס 4 ניתן לשנות את תכנית המכר כטענת התובעים, ובחקירתו הנגדית הבהיר שמדובר בעניין משפטי ולא הנדסי.
מדרגת מחסן
-
על פי חוות דעת מומחה התובעים בכניסה למחסן 15 בבניין יש מדרגה בגובה 32 ס"מ, המהווה פגם אסתטי וליקוי שתיקונו מחייב התקנת פודסט ומדרגות גישה ויוביל לביטול החניון. התובעים מבקשים לאמץ קביעה זו ולהוסיף לעלויות התיקון סך של 4,826 ₪ המהווה את ההפרש בין עלות התיקון שקבע המומחה מטעמם לבין העלות שנקבעה בחוות דעת מומחה בית המשפט.
-
מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו שאין ליקוי, שכן בבדיקתו מצא שבוצע תיקון על ידי הוספת מדרגה המחלקת את גובה המדרגה לשניים. בשל גימור לא אסתטי של הביצוע קובע המומחה עלות תיקון בסך של 600 ₪ (סעיף 6.12 לחוו"ד)). במענה לשאלות ההבהרה, כאשר המומחה נחמן הופנה לתקנות התכנון לפיהן מספר המדרגות לא יפחת מ-3, הוא השיב שצריך לצאת מקיבעון מחשבתי, שכן שמדובר במבנה שהיה קיים עם הפרשי גבהים ובכניסה למחסן פרטי ולא בדרך ציבורית. יצירת 3 מדרגות להפרש גובה 32 ס"מ, על פי תשובת המומחה, היא פתרון שאינו ראוי במקום המצומצם שקיים. הדבר יחייב עלייה מהצד והתקנת מעקה צד ויקשה על השימוש. עם זאת מאשר המומחה בתשובתו כי אין מניעה לבצע מדרגות ברוחב מטר לכניסה ברוחב 80 ס"מ ללא פגיעה בחנייה, הגם שהדבר מיותר. את תוספת עלות מעקה מאחז יד, מדרגה ופודסט אומד המומחה בתשובתו בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ.
בחקירתו הנגדית חזר המומחה על כך והבהיר כי התקנת פודסט ומדרגות מיותרת, אך אפשרית וכי הביצוע לא יביא לביטול חניה בבניין אלא יזיז את החנייה לאחור 30 ס"מ. לא התרשמתי כי מומחה בית המשפט סבור שיש לבטל תקנות, כטענת התובעים. עדותו של מומחה בית המשפט לימדה כי לגישתו עמידה על תקנות התכנון ביחס למדרגה מיותרת במקרה זה, שעה שמדובר בבניין קיים שבוצעו בו תוספות בנייה, ולא בבניין חדש שנבנה מ"אפס" וכי התיקון שהוצע על ידי מומחה התובעים יגביל את השימוש. טענת התובעים כי ביצוע התיקון יהיה על חשבון הגינון הקיים בשל הזזת החנייה, לא הוכחה. הטענה נטענת בעלמא וללא תימוכין.
-
הגם שמומחה בית המשפט סבור שדרישת התובעים בעניין תיקון המדרגה מיותרת, זכותם של התובעים לעמוד על יישום תקנות התכנו, ובמקום עלות תיקון הגימור של המצב הקיים שקבע מומחה בית המשפט (בסך 600 ₪) יש להוסיף לעלויות התיקון סך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ, כך שלסך כל העלויות יוסף סך של 900 ₪ בתוספת מע"מ - 1,053 ₪.
ברז כיבוי אש
-
על פי חוות דעת מומחה התובעים אין ברז כיבוי במרחק של עד 50 מ' למאגר הגז הטמון בקרקע, בניגוד לתקן 158.1 סעיף 4.1.9 ומכיוון שתכנית ההיתר לא כוללת סימון המאגר התת קרקעי, אין אישור של רשות הכיבוי להגדלת המרחק ל-100 מ' (סעיף 21). הנתבעות טוענות שאין הצדקה לסטות מחוות דעת מומחה בית המשפט שלא קבע ליקוי, וכי הבניין קיבל אישור אכלוס ויש אישור כיבוי אש.
-
מומחה בית המשפט לא התייחס בחוות דעתו לממצאי מומחה התובעים, אלא קבע כי משהבניין קיבל אישור אכלוס הדבר כרוך באישור רשות הכבאות. למניעת ספק הוסיף המומחה שעל הנתבעות להציג אישור מרשות הכבאות (סעיף 6.20 לחוו"ד). על כך חזר המומחה במענה לשאלות הבהרה. בחקירתו הנגדית אישר המומחה שלמרות דרישתו, הנתבעות לא הציגו לו אישור רשות הכבאות, כשלדבריו "הציגו לי רק טופס 4 שאומר שזה שיש אישור של הכבאות אבל לא ראיתי בעין" (עמ' 12 שו' 18). הגם שמומחה בית המשפט הבהיר בחקירתו שהוא אינו מכיר מקרים בהם הבניין קיבל טופס 4 בלי אישור כבוי אש, הנתבעות למרות בקשת המומחה לא הציגו אישור כבאות. בהיעדר אישור, על פי תשובת מומחה בית המשפט לשאלות ההבהרה, יש להתקין צינור וברז כיבוי דרך מגרש החנייה בעלות של 3,750 ₪ בצירוף מע"מ (4,387.5 ₪). סכום זה יש להוסיף לעלויות התיקון בחוות דעת מומחה בית המשפט.
מזקף ראש
-
על פי חוות דעת מומחה התובעים מזקף הראש מעל המדרגה השנייה סמוך לדלת הכניסה הראשית הוא 202 ס"מ, בניגוד לדרישת התקנות 210 ס"מ (ולא 220 כנטען בסכומי תובעים) ויש ליקוי. על כך אין חולק. התובעים מבקשים לסטות מאופן תיקון הפרש הגובה שקבע מומחה בית המשפט בחוות דעתו, ולאמץ במקומו את התיקון שהציע המומחה מטעמם על ידי ביצוע של המדרגות מחדש כולל תכנון אדריכלי בעלות של 8,365 ₪ כולל פיקוח ומע"מ (סעיף 25(ב) לחוו"ד בן עזרא). לא מצאתי לקבל זאת.
-
מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו שאת הליקוי בגין הפרש הגבהים יש לבצע באמצעות קיטום זווית השינוי במזקף בעלות של 300 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 6.24 לחוו"ד). על כך חזר המומחה בחקירתו הנגדית. המומחה אמנם הבהיר בחקירתו שפתרון "הקיטום" כרוך בהסרת 6 ס"מ מעובי מזקף הראש ויחייב "גירוד" של הבטון, ולא רק של הטיח. עם זאת לא מצאתי לקבל את טענת התובעים שמדובר בפתרון מורכב של רכיב קונסטרוקטיבי, המצריך התערבות קונסטרוקטור או שיש להעדיף את הפתרון שהציע מומחה התובעים. מומחה בית המשפט תיאר את אופן ביצוע התיקון "במדרגות את מורידה את הפינה לוקחים פטיש אזמיל וחותכים את הפינה הזאת והם עושים את זה ב-45 מעלות" (עמ' 15 שו' 3-4) והבהיר שלא נדרשת התערבות קונסטרוקטור אם עובדים כהלכה. קביעות אלה של מומחה בית המשפט בנוגע לאופן ועלות עבודות התיקון הן קביעות מקצועיות של מומחה ניטרלי, ולא מצאתי הצדקה לסטות מהן.
חיפוי קירות חדרי המדרגות
-
מומחה התובעים קבע בחוות דעתו כי על פי סעיף 2.9.3 למפרט המכר נדרש חיפוי קרמיקה בחדרי המדרגות עד לגובה 1.05 מ', כשבפועל יש טיח וכי עלות השלמת הקרמיקה בכל חדרי המדרגות היא 42,000 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח (סעיף 52 לחו"ד המהנדס בן עזרא). התובעים מבקשים לאמץ את חוות דעת המומחה מטעמם לתיקון אי ההתאמה למפרט המכר ולהוסיף לעלויות התיקון שקבע מומחה בית המשפט את ההפרש שבין עלות התיקון שקבע המומחה מטעמם לבין עלות התיקון שקבע מומחה בית המשפט בסך 21,879 ₪.
מומחה בית המשפט מאשר שקיימת אי ההתאמה למפרט, אולם קובע שחיפוי חדרי המדרגות בקרמיקה עד הגובה שצוין במפרט המכר יגזול מרוחב חדרי המדרגות המצומצם גם כך וכי על פי דעתו המקצועית אין לחפות את הקירות בקרמיקה, אלא לצבוע מחדש בצבע דקורטיבי בעלות של 25,000 ש"ח בתוספת מע"מ (סעיף 6.51 לחוו"ד).
הנתבעות מבקשות להפחית עלות זו מאחר והמומחה בית המשפט קבע שאין מקום לבצע חיפוי קרמיקה שיקטין את רוחב חדרי המדרגות המצומצם ואישר בחקירתו שאין ליקוי בחיפוי הטיח שבוצע. עוד נטען כי העלות שקבע מומחה בית המשפט איננה בגין תיקון ולא לוקחת בחשבון את הטיח הדקורטיבי היקר שבוצע.
לא מצאתי הצדקה לסטות מקביעתו של מומחה בית המשפט ומעלויות שקבע.
-
על פי קביעתו של מומחה בית המשפט קיימת אי התאמה למפרט המכר באי חיפוי קירות חדרי המדרגות בקרמיקה. המומחה אישר בחקירתו שהטיח הדקורטיבי שבוצע יקר יותר מצבע רגיל וכי הוא לא מצא ליקוי בטיח הדקורטיבי שבוצע, וחזר על חוות דעתו שטיח דקורטיבי עדיף על ביצוע חיפוי קרמיקה שיקטין את חדרי המדרגות הקטנים ממילא. עם זאת בשל אי ההתאמה קובע המומחה בחוות דעתו עלות תיקון בסך של 25,000 ₪. ביחס לעלות התיקון שקבע העיד מומחה בבית המשפט "אני בדיוק מנסה לראות מה עשיתי ואני חושב שזה, מה שעשיתי פה המחיר שהצגתי פה זה כאילו ההפרש שצריך לתת במקום לתקן את, הובטח קרמיקה ולא עשו קרמיקה עשו משהו אחר לחשבוני ההבדל בין עלות של קרמיקה לבין מה שעשו שזה טוב בעיניי הוא 25,000 שקל (עמ' 34 שו 27-33) והבהיר כי הסכום שקבע משקף את ההפרש בין עלות הטיח הדקורטיבי שבוצע לבין עלות חיפוי הקרמיקה שלא בוצע, וכי אילו היה מבוצע חיפוי קרמיקה זה היה עולה יותר מהטיח שבוצע ב- 25,000 ₪ (עמ' 35 שו' 27-29 ועמ' 36 שו' 9-15). קביעתו ואומדנו של מומחה בית המשפט מקובלות ועדיפות עליי.
-
טענת הנתבעות שעמידת התובעים על ביצוע חיפוי הקרמיקה בחדרי המדרגות כשאין ליקוי בטיח שבוצע עולה כדי חוסר תום לב, אין לה מקום לאור קביעת מומחה בית המשפט שקיימת אי ההתאמה למפרט המכר ו"לחסכון" לו זכו הנתבעות בביצוע שלא בהתאם למפרט.
עניין ת"א (נת') 11927-09-17 עודי רחני נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ (פורסם בנבו, 28.8.2023) אליו מפנות הנתבעות, שונה בנסיבותיו מענייננו. באותו עניין לגבי טענה לאי התאמה בגובה החיפויים בקירות חדרי הרחצה ביחס למפרט לא פסק בית המשפט השלום את "פיצויי ההשלמה" שקבע מומחה בית המשפט בתיק זה, לאחר שבחקירתו בבית המשפט אישר המומחה שככל הנראה הייתה טעות במפרט (סעיף 54 לפס"ד). במקרה זה מומחה בית המשפט קבע שקיימת אי התאמה למפרט והעלות שקבע משקף את הפרש העלויות בין מה שבוצע לחיפוי שתוכנן. גישת בית המשפט השלום באותו הליך שאין באי ההתאמה למפרט להוות ליקוי צומצמה לנסיבות אותו מקרה, ואינה גישתי בענייננו.
מאחז יד במבנה המדרגות
-
מומחה בית המשפט מאמץ בחוות דעתו את חוות דעת מומחה התובעים שאין מאחזי יד בכל המדרגות, וקובע שיש להוסיף מאחז יד בעלות של 200 ₪ בתוספת מע"מ (סעיף 6.59 לחוו"ד). סכום זה נכלל בסכום עלות תיקון המדרגות הכוללת שקבע מומחה בית המשפט בחוות דעתו בסך של 75,000 ₪. הנתבעים מבקשים להפחית עלות זו בטענה שאין ליקוי, וכן סך נוסף של 5,000 ₪ שמומחה בית המשפט אישר בחקירתו שיש להפחית ביחס לסכום הכולל שקבע בחוות דעתו בגין המדרגות.
-
ביחס למאחזי היד אישר המומחה שנדרש רק מאחז יד אחד במדרגות, שכן בהתאם לתקנה 3.42 לתקנות התכנון במדרגות המתוחמות בקירות נדרשים שני מאחזי יד כשמדובר ברוחב העולה על 2.5 מ' ובמקרה זה הרוחב הוא 1 מ'. בפועל, כפי שהבהיר המומחה בעדותו לא היה מאחז יד אחד בכל חדרי המדרגות, ונדרש להוסיף מאחז יד אחד היכן שחסר. כאשר הוצגו למומחה תמונות מחוות דעת מומחית הנתבעות בהן נראה מאחז בחדר המדרגות, אישר המומחה שברוב המשטחים היה מאחז יד, אך חזר על כך שהיו מקומות ללא מאחז יד והסכים שיש להפחית העלות התיקון הכוללת שקבע בגין המדרגות סך של 5,000 ₪ (עמ' 23-24 לפרוטוקול עדותו). משעל פי עדותו של מומחה בית המשפט לא בכל חדרי המדרגות קיים מאחז יד ובהתאמה לעדותו, מעלויות התיקון שנקבעו בחוות דעתו יש להפחית סך של 5,000 ₪ בתוספת פיקוח ומע"מ - 6,552 ₪.
תמחור תיקון המדרגות
-
הנתבעות טוענות שהמחיר לעלות המדרגה שקבע המומחה גבוה פי יותר מ-2 ממחירון דקל עליו הסתמך המומחה ומתעלם מכך שהמחירים בזיכרון יעקב בה נבנה הבניין נמוכים מהמרכז, וכי יש להפחית מהעלות הכוללת של תיקון המדרגות בסך 75,000 ₪ שקבע מומחה בית המשפט בסעיף 6.60 לחוות דעתו סך של 19,890 ₪ - 51 מדרגות במכפלת ההפרש שבין המחיר למדרגה שקבע המומחה בסך של 750 ₪ לסך של 360 ₪ המשקף את מחירון דקל למדרגה בסך 300 ₪ בתוספת 10-20%. לא מצאתי לקבל את הטענה.
-
מומחה בית המשפט הבהיר בחקירתו כי היעדר אחידות במדרגות עלול לגרום לנפילה, ובשל מדרגה פגומה נדרש לפרק את כל המדרגות. הוא אישר שבכל המשטחים שבדק מקומת הקרקע ועד קומה ג' מצא מדרגה פגומה שהצריכה את החלפת המדרגות באותה קומה, ושאת המשטחים התקינים לא כלל בעלות התיקון שקבע. לדברי המומחה העלות בסך של 75,000 ₪ שקבע בחוות דעתו כסכום כולל בגין עלויות תיקון מבנה מדרגות, משקפת החלפת 51 מדרגות מקומת הקרקע ועד לקומה ג'. המומחה העיד שמחיר מדרגה הוא 750 ₪ למדרגה, דחה את טענת הנתבעות למחיר נמוך יותר, והבהיר שלמחיר המדרגה במחירון דקל מתווספות עלויות נוספות של 30,000- 35,000 ₪ עבור מודד שיבצע מדידה, פירוק המדרגות והפנלים, תיקוני טיח, צביעה וגימור של טיח אקרילי על הקירות המביאים לסך הכולל של 75,000 ₪ שקבע. מקביעות אלה שבמומחיותו המקצועית של מומחה בית המשפט, לא מצאתי הצדקה לסטות.
סיכום עלויות תיקון ומנגנון השערוך
-
מכל האמור לעלות התיקון הכוללת שנקבעה בחוות דעת מומחה בית המשפט (162,887 ₪) יש להוסיף 9,109.5 ₪ (3669+1053+4387) ולהפחית סך של 6,552 ₪ - כך שסך כל עלויות התיקון שיש לפסוק לזכות התובעים הן בסך של 165,444 ₪ (כולל מע"מ ופיקוח) נכון למועד חוות הדעת (11.3.2020).
-
התובעים מבקשים להוסיף לעלויות התיקון הפרשי הצמדה למדד תשומות הבנייה, ממועד חוות דעת מומחה בית המשפט. הנתבעות מתנגדות לכך.
בכתב התביעה אין דרישה להצמדה למדד תשומות הבנייה או לשערוך כלשהו. גם לא בכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים, שנתיים מאוחר יותר. אין בכך לגרוע מזכותן של התובעים במקרה זה להצמדת עלויות התיקון למדד תשומות הבנייה. עלויות התיקון שקבע מומחה בית המשפט, על פי חוות דעתו, הן למועד חוות דעתו משנת 2020. בחקירתו הבהיר מומחה בית המשפט כי מאז מועד חוות דעתו יש עליית מחירים משמעותית כדי 30% ומעלה, וכי הצמדה למדד תשומות הבנייה תיטיב לשקף עלייה זו. כאשר המומחה נשאל בחקירתו האם מדד תשומות הבנייה ישקף את עליית המחירים הוא השיב "מן הסתם נראה לי של מדד תשומות הבנייה עשוי לשקף"(עמ' 2 שו' 15-24).
משכך, עלויות התיקון בסך 165,444 ₪ יוצמדו למדד תשומות הבנייה ממועד חוות דעת מומחה בית המשפט מתאריך 11.3.2020. השערוך לא יכלול ריבית משום שאין מדובר על פיצוי בגין הוצאה שכבר הוצאה בעבר, אלא על עדכון מחיר היסטורי לצורך הוצאה עתידית (ראו; ת"א (מחוזי-ב"ש) 52435-12-11 נייס נ' יורו ישראל (י.ש.) בע"מ (פורסם בנבו, 8.6.2018)(פס' 44)).
-
בעניין ע"א 9085/00 שטרית ואח' נ' שרבט חברה לבנין בע"מ, פ"ד נ"ז (5) 462 (2003) נקבע שעל בית המשפט לבצע הערכה ריאלית של ההוצאה הנדרשת לצורך מימון עלויות התיקונים, כאשר הבסיס לכך הוא הערכת המומחה לגבי המחירים הנהוגים בשוק בזמן הנתון, הערכה שהיא נכונה לזמנה.
בעניין ת"א (מחוזי-ת"א) 2648/98 לוין אפרים נ' דניה סיבוס חברה לבניין בע"מ (פורסם בנבו, 18.6.2020) (פס' 69) העיד מומחה בית המשפט שיש להתאים את העלויות שקבע בחוות על ידי הצמדתם למדד תשומות הבנייה, ונקבע "אני סבורה כי הצמדת הסכומים למדד תשומות הבנייה, תבטיח כי הסכומים שייפסקו ישקפו את השינוי בעלויות הבנייה בין מועד עריכת חוות הדעת (ששקפה את המחירים הנהוגים בשוק במועד עריכתה) לבין מועד פסק הדין, בין אם עלויות אלה גדלו ובין אם הם קטנו".
אותה גישה יושמה בפסיקת בתי משפט השלום, גם בהיעדר דרישה בכתב התביעה להצמדה למדד תשומות הבנייה (ראו למשל; ת"א (ת"א) 12457-06-16 מילכרברג נ' דוניו (פורסם בנבו, 31.5.2024); ת"א (ת"א) 51695-06-16 שביט נ' ד.א. דוראל נדל"ן יזום (2005) בע"מ (פורסם בנבו, 31.10.2023); ת"א (פ"ת) 34577-12-15 ענת בכר נ' הארגז תעשיות בע"מ (פורסם בנבו (2.3.2023)).
הנתבעות אינן אדם פרטי, הן מי שיזם ובנה את פרויקט הבנייה ואותה גישה שקבע בית המשפט המחוזי בעניין ת"א (מחוזי-ת"א) 42549-03-16 בן מנחם נ' ויס (פורסם בנבו, 13.7.2022) ולפיה "הצמדת התמורה למדד תשומות הבנייה יש לה הצדקה כשמדובר במוכר שהוא קבלן או יזם, הנדרש להשתמש בכספי התמורה לשם בניית הבית ומסירתו לרוכש, כשהוצאות הבנייה שלו צמודות או קשורות למדד תשומות הבנייה" יפה גם לעניין הפיצוי בגין עלויות התיקון.
החזר הוצאות
-
התובעים מבקשים להשיב להם את הכספים שהוציאו במהלך ההליך בעקבות עבודות לתיקון חיפוי החוץ שביצעו הנתבעות לאחר הגשת התביעה משוערך למועד הוצאתן כדלקמן: סך של 4,680 ₪ מתאריך 2.9.2018 בגין בדיקת מכון התקנים, סך של 1,860 ₪ מתאריך 18.9.2018 עבור שימוש בזרוע לעבודה בגובה; וסך של 4,000 ₪ מתאריך 15.9.2018 לתיקון אריחי הקרמיקה לאחר בדיקת השליפה. חשבוניות בגין תשלומים אלה צורפו לתצהיר התובע 1.
בכתב התביעה לא התבקש סעד כספי בגין אריחי החוץ והחזר הוצאות בקשר לחיפוי החוץ, ודין התביעה להחזר הוצאות אלה להידחות.
-
מסקנתי שונה לגבי הוצאות חוות דעת מומחה התובעים בסך של 7,000 ₪. התובעים כללו סעד זה בכתב התביעה, וצרפו אסמכתא לתשלום. הגם שעלות תיקון הליקויים ברכוש המשותף שקבע מומחה התובעים בחוות דעתו נמוכה בהרבה מעלות התיקון של הליקויים על פי חוות דעת מומחה בית המשפט, חוות דעת מומחה התובעים פרטה ליקויים באריחי החוץ (שאף היוו חלק העיקרי של סכום עלות התיקון על פי חוות דעת). מומחה בית המשפט אישר קיומם של ליקויים ואף ניתן צו עשה. התובעים לפיצוי בגין הוצאה זו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום האחרון בגין בתאריך 20.7.2016.
-
עוד זכאים התובעים לתשלום חלקם בהוצאות חוות דעת מומחה בית המשפט בסך 8,775 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום 6.10.2019, וזאת כחלק מהוצאותיהם בהליך כאמור בתקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018.
לא מצאתי לחייב את הנתבעות בתשלום חלקם של התובעים בשכר עדותו של המומחה (בסך 1,500 ₪ מיום 7.4.2024) משטענות התובעים ביחס לחוות דעת המומחה התקבלו בחלקן.
פיצוי בגין עגמת נפש
-
פסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני מסור לשיקול דעת בית המשפט, על פי אמות מידה של סיבתיות וצפיות, תוך שעל בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע ולהעמידו במצב בו היה אלמלא ההפרה ולא להענשת המפר (ראו; ע"א 348/79 גולדמן נ' מיכאלי, פ"ד לה(4), (1981)). בקביעת גובה הפיצוי יש להביא בחשבון, בין היתר, את טיב הנכס בו נפלו הליקויים; טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60 (1992)); ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ ואח' נ' אברמוביץ ואח' (פורסם בנבו, 1.12.2008)).
-
בענייננו; התביעה לצו עשה בגין חיפוי אריחי החוץ התקבלה, ועל פי חוות דעת מומחה בית המשפט קיימים ליקויים ואי התאמות ברכוש המשותף בהיקף לא מבוטל. התובעים זכאים להנאה ולשימוש תקין ברכוש המשותף, ויש להניח שתיקון הליקויים יגרום לתובעים אי נוחות. ההליך נמשך 7 שנים, ומאז נשלחה חוות דעת מומחה התובעים לנתבעות בשנת 2016, הליקויים שפורטו בחוות דעת מומחה בית המשפט לא תוקנו.
מהעבר השני, קיים פער ניכר בין הסכום הנתבע בתביעה הכספית כפיצוי בגין ליקויי בנייה שאינם אריחי החוץ לבין הסכום שנפסק. מידת חומרת הליקויים, לאחר בחינת מהותן, לא נמצא ברף גבוה של השפעה על חיי הדיירים ועל שימושם בדירותיהם. על פי התכתובות וסיכומי הפגישות שצורפו לתצהיר העדות מטעם הנתבעות, הנתבעות ביצעו תיקונים בעקבות פניות התובעים עובר להגשת התביעה. עם זאת, חוות הדעת של מומחה בית המשפט מלמדת כי התיקונים לא בוצעו במלואם, וכי תיקונים שצוינו שטופלו בסיכומים מחודש אוקטובר 2016 ומחודש מרץ 2017 7 לא בוצעו במלואם.
צו עשה לתיקון עבודות חיפוי קירות החוץ ניתן בשנת 2021. רק ביום 29.7.2024, בעקבות בקשת התובעים לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, הודיעו הנתבעות שהן השלימו את החלפת לוחות המתכת שהתקינו לחיזוק החיפוי ואשר שעל פי מומחה בית המשפט הינם פגם אסתטי. לגבי "הכפתורים" שהנתבעות ביצעו בחלק מאריחי החוץ ועל פי מומחה בית המשפט לא היו בגוון האריחים, לא נמצא פתרון. טענת התובע 1 בתצהירו שאבני חיפוי נפלו מספר פעמים לאחר הגשת התביעה ואף לאחר שהנתבעות ביצעו תיקונים, לא הוכחה. טענת התובעים כי על פי בדיקת מכון התקנים מתאריך 20.9.2018 (נספח 11 לתצהיר התובע 1) החיפוי אינו תואם לתקן, מוצתה במסגרת צו עשה שניתן לביצוע עבודות התיקון של חיפויי החוץ. טענת התובעים בסיכומים לרטיבות בדירה בבניין, חורגת מהתביעה, ולא הוכחה.
-
לא ניתן להתעלם מהתנהלות הנתבעות בהליך בכל הנוגע לתיקון חיפוי קירות החוץ. התרשמתי מעיון בתיק שלמרות הסכמת הנתבעות לביצוע תיקוני אריחי החוץ וצו עשה שניתן בשנת 2021, לא אצה דרכן של הנתבעות לביצוע העבודות. התובעים נאלצו לפנות בבקשות חוזרות למתן הוראות ולבקשות לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט, בעקבותיהם ביקשו הנתבעות וקיבלו אורכות להשלמת העבודות הגם שבית המשפט הורה לנתבעות פעם אחר פעם להחיש את ביצוע העבודות ולא קיבל את טענתן לסיבות העיכוב.
-
אינני מקבלת את טענת הנתבעות כי התובעים נקטו בהליכי סרק על מנת להכשיל את הנתבעות וליצור טענות יש מאין, וכי יש לחייב את התובעים בהוצאות. בקשת התובעים בתאריך 12.5.2022, לא הייתה מיותרת, כטענת הנתבעות. למרות שצו עשה ניתן בתאריך 13.6.2021 ופגישת עבודה של הצדדים עם מומחה בית המשפט התקיימה בחודש אוקטובר 2021, בקשת התובעים למתן הוראות הוגשה חלף בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט ובמסגרתה טענו התובעים לאי ביצוע העבודות. הנתבעות בתגובתן לא חלקו על כך, וטענו לעיכובים מטעמים שונים. בהיעדר התקדמות שבו התובעים וביקשו החלטה אופרטיבית בבקשה. בהחלטה מיום 5.7.2022 קבע בית המשפט שעל הנתבעות להזדרז בביצוע העבודות. ביום 15.8.2022 נאלצו התובעים להגשת בקשה ראשונה לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון, משחלפה שנה מאז צו עשה ולא הוחל בביצוע העבודות. בית המשפט קבע בהחלטתו מתאריך 30.9.2022 שאין ממש בטענות שהעלתה הנתבעות בקשר לעיכוב בהשלמת העבודות, ונתן לנתבעות ארכה נוספת להשלמת העבודות תוך שנקבע כי הוצאות התובעים ייבחנו בסיום ההליך. בקשת התובעים מיום 14.12.2022 בדרישה להפסקת הפסקת העבודות בטענה כי הן מתנהלות ללא פיקוח המומחה אמנם נדחתה בהחלטה מתאריך 22.12.22, אולם הנתבעות הונחו לפעול לפי הדרישות וההחלטות. מומחה בית המשפט הגיש ביום 27.12.2022 עדכון ולפיו הנתבעות לא ביצעו עבודה מקצועית, קיימת בעיית גוון בעניין לוחות פחים מכוערות שהנתבעות התקינו ופורטו פגמים נוספים. ביום 3.1.2023 הגישו התובעים שוב בקשה לעצירת העבודות עד לתיקון הליקויים והבדלי הצבע, לאור עדכון המומחה. בהחלטה מיום 23.1.2023 לא ניתן צו להפסקת העבודות. בית המשפט לא הכריע בטענות, וקבע כי הטענות בקשר לעבודות שמורות לצדדים. בהחלטה מיום 3.4.2024 לאור טענות התובעים לאי החלפת לוחות הלוקבנד המכוערים ולהבדלי הצבע בכפתורים שביצעו הנתבעות, קבעתי שעד 4.6.2024 על הנתבעות להשלים את התקנת הלוחות בגוון שאושר על ידי התובעים ולבצע, ככל שבידן לבצע, את התאמת גון הכפתורים. תשובת הנתבעות לבקשה נוספת לביזיון בית המשפט שנדרשו התובעים להגיש לאחרונה, לימדה כי הנתבעות לא השלימו את עבודות החלפת הלוחות במועד שנקבע. כחודשיים לאחר מכן הן הודיעו שביצעו את החלפת הלוחות. בהחלטה מיום 29.7.2024 נקבע כי טענות הנתבעות לטעמי העיכוב בהשלמת העבודות נטענות בעלמא, וכי הדעת אינה נוחה מהתנהלותן.
-
אינני סבורה כי הגשת תצהירי התובעים ארבעה חודשים לאחר המועד המקורי שנקבע, גרמה לעיכוב משמעותי בקידום ההליך ושיש לפסוק בגין כך הוצאות לחובת התובעים.
-
יישום מכלול השיקולים הצריכים לעניין בנסיבות מקרה זה, מצדיק לטעמי מתן פיצוי בגין עגמת נפש סך כולל של 30,000 ₪ לכלל התובעים.
הוצאות משפט
-
לאור התוצאה אליה הגעתי יש לפסוק לזכות התובעים את החלק היחסי של אגרת משפט ששולמה, כיחס שבין הסכומים שפסקתי בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה, חוות דעת מומחה התובעים ועגמת נפש לסכום הנתבע בכתב התביעה - כך שהנתבעות ישלמו לתובעים סך של 2,500 ₪ בגין המחצית הראשונה אגרת משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (6.9.2017) וסך של 2,555 ₪ בגין המחצית השנייה של האגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלום המחצית השנייה של האגרה (1.5.2022).
-
אשר לשכר טרחת עורכי דין ההליך התנהל עד תום והגיע לכלל סיום לאחר 7 שנות התדיינות. בעת קביעת שיעור ההוצאות הראוי יש לבחון כל מקרה לגופו, תוך התחשבות במספר נתונים, ביניהם: אופן ניהול ההליך; היחס בין הסעד שנתבקש והסעד שנתקבל לבין שיעור ההוצאות; מורכבות התיק וחשיבותו; היקף העבודה שהושקעה על ידי בעל הדין בהליך; ושכר הטרחה ששולם בפועל או שבעל הדין התחייב לשלמו (ראו: ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק "10 נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391, 395 (2005)). קביעות עקרוניות אלה שרירות וקיימות גם לאחר התקנת התקנות החדשות (ראו; רע"א 7650/20Magic Software Enterprises Ltd נ' פאיירפלאי בע"מ (פורסם בנבו, 28.12.2020)(פס' 13-14)). עוד קובעת הפסיקה כי בתביעה שעניינה "צו עשה" ייקבע שכר הטרחה כבתביעה כספית (ראו; ע"א 60379-08-23 קובלבסקי נ' כהן (פורסם בנבו, 19.10.2023)).
-
בנסיבות העניין לאור התוצאה אליה הגעתי לצד להתרשמותי מהתנהלות הנתבעות בהליך כפי שפרטתי, הליך שנמשך 7 שנים והצריך את התובעים להגשת בקשות חוזרות בקשר לביצוע צו עשה בעניין תיקון חיפוי אריחי החוץ שניתן בשנת 2021, יש להעמיד את הוצאות המשפט ושכר טרחת עורכי דין על סך כולל של 30,000 ₪. סכום זה לוקח בחשבון גם את ההוצאות שקבע בית המשפט בגין אי התייצבות הנתבעות לדיון מיום 25.3.2021 (ראו החלטות בפרוטוקול הדיון מיום 23.5.2021) לצד אי קבלת בקשת התובעים מתאריך 14.12.2022 להפסקת העבודות, וההוצאות שקבעתי בהחלטתי מיום 4.6.2024 שיש לפסוק לטובת הנתבעות בגין הגשת בקשה בעקבות איחור התובעים מספר ימים בהגשת הסיכומים והגשתם סיכומים החורגים ממגבלת העמודים. חריגה קלה שתוקנה ואיחור קצר שלא הביא לעיכוב של ממש במתן פסק הדין.
ההודעה לצד שלישי
-
הנתבעות התקשרו עם צד ג' בשנת 2014 בהסכם לביצוע עבודות חיפוי הקירות החיצוניים של הבניין, במסגרתו התחייב צד ג' לתקן כל ליקויי שיתגלה בעבודות, להיות אחראי לכל נזק שייגרם לצדדים שלישיים בגין ליקויים בחיפויי הבניין וכן לפצות ולשפות את הנתבעות בגין כל תביעה ואו דרישה הקשורה לביצוע העבודות.
-
ההודעה לצד שלישי הוגשה שנתיים לאחר הגשת התביעה, ויוחדה לתביעה בגין חיפוי אריחי החוץ. בגדרי ההודעה לצד שלישי ביקשו הנתבעות לחייב את צד ג', קבלן עבודות חיפוי קירות החוץ של הבניין, לשפות אותן בגין כל תשלום או הוצאה שהן יחויבו לשלם לתובעים בקשר לחיפוי הבניין.
בסיכומים מבקשות הנתבעות לחייב את צד ג' בעלויות תיקון חיפויי החוץ שביצעו בגין בדיקות וייעוץ לרבות של המהנדס וישנגרד בסך 50,000 ₪ בתוספת מע"מ בהתאם להערכת המומחה מטעם בית משפט בסעיף 8.6.4 לחוות דעתו מיום 11.3.2020, וכן בעלות התיקונים בשיעור של 25% מהעלות המוערכת בחוות הדעת הנתבעות לצורך ביצוע חיזוקים בסך של 250,000 ₪. עוד מבוקש לחייב את צד ג' לשיפוי הנתבעות בגין כל תשלום שהנתבעות יחויבו לשלם לתובעים בקשר לחיפויי החוץ, לרבות עגמת נפש, החזר הוצאות והוצאות משפט.
-
אקדים ואומר, בחנתי את הטענות והגעתי לכלל מסקנה כי דין ההודעה לצד שלישי, להידחות;
-
ההודעה לצד שלישי צומצמה לתביעה לצו עשה בגין חיפויי החוץ, ולא נגעה לתביעה הכספית בגין עלויות תיקון הרכוש המשותף. אגרת המשפט ששולמה על ידי הנתבעות בגין ההודעה לצד שלישי (בסך 657 ₪) ממחישה כי למרות הדרישה לשיפוי, הסעד שהתבקש בהודעה לצד שלישי בקשר לחיפוי החוץ ואשר בגינו שולמה אגרת משפט, לא היה סעד כספי.
התביעה לצו עשה שהגישו התובעים נגד הנתבעות בגין חיפויי החוץ, מוצתה והגיעה לכלל סיום בצו לביצוע התיקונים שניתן בהחלטה בפרוטוקול הדיון מיום 13.6.2021. צו ה"עשה" לא כלל סעד כספי. בהחלטתי מיום 5.4.2024 בבקשה לתיקון כתב התביעה שהגישו התובעים להמרת התביעה בגין חיפוי החוץ לסעד כספי, נקבע שהתביעה בעניין חיפוי החוץ מוצתה עם מתן צו עשה מיום 13.6.2021 שכמוהו כפסק דין חלקי וכי התביעה הכספית שנותרה לברור עניינה בליקויים אחרים. הנתבעות לא ביקשו לתקן את כתב ההודעה לצד שלישי לשם הוספת סעד כספי קונקרטי.
-
בפרוטוקול הדיון מתאריך 13.6.2021, במסגרתו ניתן צו עשה לביצוע תיקון של חיפויי החוץ באמצעות הנתבעות, הודיע ב"כ הנתבעות כי הנתבעות יפעלו לשיתוף פעולה של צד ג' לביצוע עבודות תיקון חיפויי החוץ ו"אם יהיו קשיים, נשקול, ומאחר ומדובר בעניין בטיחותי, ביצוע אחר והחלפת הסעד ביחס לצד ג' לסעד כספי" (עמ' 9 שו' 1-4). תביעה לסעד כספי נגד צד ג' לא הוגשה. הצהרת ב"כ הנתבעות ממחישה, גם היא, כי ההודעה לצד שלישי שהוגשה לא הייתה הלכה למעשה לסעד כספי. הנתבעות לא ביקשו, בשוב שלב, לתקן את ההודעה שהגישו ולתבוע סעד כספי מצד ג'.
-
התנהלות הנתבעות, הלכה למעשה, מלמדת כי הנתבעות זנחו את הטענות נגד הצד השלישי. בתצהיר העדות של המצהיר היחיד מטעם הנתבעות, לא עלתה כל טענה ביחס לצד ג'. תצהיר העדות מטעם הנתבעות הוגש בשנת 2023, לאחר שהנתבעות החלו בביצוע עבודות. לא נטען במסגרתו לאחריות צד ג', ולחיובו לשלם לנתבעות כספים. אין טענה לכך גם בתצהיר העדות מטעם התובעים.
-
הנתבעות, עליהן מוטל נטל ההוכחה, גם לא השכילו במצע הראייתי שהוצג, להוכיח כי צד ג' אחראי לכשל בחיפוי קירות החוץ. הסכם ההתקשרות עם הצד השלישי שצורף לכתבי הטענות, לא צורף לתצהיר מטעם הנתבעות ולא הוגש כראייה. הנתבעות לא הגישו בדל של ראייה או חוות דעת לתמיכת טענה לאחריות צד ג'. בתצהיר העדות מטעם הנתבעות, כאמור, לא נזכר כלל צד ג', ואין לזקוף בנסיבות אלה לחובת צד ג' שלא תצהירי עדות מטעמו.
-
בכתב ההגנה טען צד ג' שהנתבעות הפסיקו את עבודתו לפני שהושלם חיפוי החוץ. בסיכומים חידד צד ג', על בסיס התמורה ששולמה לו (וחושבה לפי שטח החיפוי שבוצע בפועל בהיקף של 1120 מ"ר) ושטח חיפוי החוץ לו טענו הנתבעות בסעיף 26 לכתב ההגנה המתוקן (מעל 2000 מ"ר), כי רק כ-50% משטח חיפוי החוץ בוצע על ידו. הנתבעות לא הגישו כתב תשובה, וכאמור לא טענו וממילא לא הוכיחו כי שטח החיפוי בו התגלה הכשל בוצע על ידי צד ג'.
-
למעלה מזה, הנתבעות לא הציגו בדל של תימוכין לכך שהן הוציאו בפועל את ההוצאות בגין בדיקות ייעוץ וחיזוק בסך כולל של 300,000 ₪ בצירוף מע"מ שהן מבקשות להשית על צד ג'. דרישתן בגין עלויות בדיקה וייעוץ בסך של 50,000 בתוספת מע"מ היא הערכה בלבד, מבלי שהנתבעות מציגות כל ראייה לתשלום סכום זה. בגין עלויות נטענות בסך של 250,000 ₪ בצירוף מע"מ, לא הציגו הנתבעות בדל של ראיה תומכת להוצאתן.
המצהיר מטעם הנתבעות טען בתצהיר עדותו שאירוע נשירת האריחים היה נקודתי, טופל לפני הגשת התביעה ולא חזר. יותר מתמוהה כיצד באותה נשימה טוענות הנתבעות שיש להשית על צד ג' הוצאות תיקון בהיקף של מעל 300,000 ₪.
-
לא מצאתי לחייב את הצד השלישי בשיפוי הנתבעות בגין הפיצוי בגין עגמת הנפש שנפסק לחובתן ולזכות התובעים. צד ג' אינו מעורב בליקויים האחרים, ולא הוכחה אחריותו לכשל בחיפוי החוץ. הנתבעות הגישו את ההודעה לצד שלישי שנתיים לאחר הגשת התביעה. התובעים אינם טוענים שהם פנו לצד ג' עובר להגשת התביעה. הנתבעות אינן טוענות שהן הודיעו לצד ג' על טענות התובעים בעניין אריחי החוץ בפנייתן לנתבעות עוד בשנת 2016, ושהן הודיעו לצד ג' אודות התביעה שהוגשה בשנת 2017. הנתבעות גם אינן משכילות להראות שצד ג' נטל חלק בביצוע עבודות תיקון חיפויי החוץ לאחר שניתן צו עשה וכי צד ג' היה מעורב בהתנהלות הדיונית בין הנתבעות לבין התובעים שתיארתי.
מאותם טעמים לא מצאתי לחייב את צד ג' בהשתתפות או שיפוי הנתבעות בגין הוצאות מומחה בית המשפט, הוצאות המשפט בגין התביעה ויתר הרכיבים שנפסקו לחובת הנתבעות.
-
מכל האמור ההודעה לצד שלישי בכל הקשור לצו עשה לביצוע תיקון חיפוי החוץ נדחית.
סוף דבר
-
התביעה נגד הנתבעות מתקבלת בחלקה כך שהנתבעות, יחד ולחוד, ישלמו לתובעים את הסכומים הבאים:
סך של 165,444 ₪ בתוספת הצמדה למדד תשומות הבנייה מיום 11.3.2020 .
סך של 30,000 פיצוי בגין עגמת נפש.
סך של 7,000 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מתאריך 20.7.2016 בגין חוו"ד מומחה התובעים וסך של 8,775 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6.10.2019, בגין חוות דעת מומחה בית המשפט.
סך של 2,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה (6.9.2017) וסך של 2,555 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2022 בגין אגרת משפט.
הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך של 30,000 ₪.
-
ההודעה לצד שלישי נדחית.
הצד השלישי בחר לא להיות מיוצג בהליך. לבד מהגשת כתב הגנה ודיון אחד בו נכח, צד ג' לא נטל חלק פעיל בהליך ואף לא הגיש תצהירי עדות מטעמו. בנסיבות אלה אני סבורה שיש לפסוק לטובתו סכום הוצאות מופחת בסך של 7,500 ₪ שעל הנתבעות לשלם לצד ג'.
-
הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום שאם לא יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין.
זכות ערעור כחוק
ניתנה היום, בז' אב תשפ"ד, ב11 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.