פלוני ואח' נ' לוטו בול מועדון חברים בע"מ ואח'

לפניי תביעה כספית על סך של 567,412 ₪ בקשר עם מנוי להגרלה במשחק הלוטו.

רקע

1. התובע, מר פלוני (להלן: "התובע"), הוא היורש היחיד ע"פ צו ירושה של עזבון המנוחה פלונית ז"ל (להלן: "המנוחה") שנפטרה ביום 14.9.2016 בהתאם לאמור בצו הירושה שצורף כנספח 1 לתצהיר התובע.

    

2. הנתבעת 1, חברת לוטו בול מועדון חברים בע"מ (להלן: "החברה") הינה חברה בע"מ שבזמנים הרלוונטיים לתביעה עסקה במכירת מנויים להשתתפות בהגרלת הלוטו. כיום החברה משמשת כמועדון חברים למשלוח טפסי לוטו.

    

3. בזמנים הרלוונטיים לתביעה המנוחה הייתה מנויה, באמצעות החברה, להגרלות שבועיות של הלוטו.

    

4. הנתבע 2, מר גבריאל בוזגלו (להלן: "בוזגלו") הוא הבעלים של החברה.

    

5. הנתבע 3, יוסף שלמה (להלן: "שלמה"), היה בעבר בעליה של החברה ובתקופה הרלוונטית לתביעה עבד אצל החברה כאחראי על מערכת המחשבים.

    

6. בין בוזגלו לשלמה קיימים קשרי משפחה – שלמה היה נשוי בעבר לאחייניתו של בוזגלו – וביניהם היה סכסוך כספי ומשפטי נפרד מהתביעה שלפניי.

    

7. תחילה הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר נגד החברה ונגד בוזגלו, בטענה שהם נטלו לכיסם את כספי הזכייה שהגיעו לאימו המנוחה של התובע בגין ההגרלה שהתקיימה ביום 9.6.12 (להלן: "ההגרלה"), אולם בוזגלו והחברה טענו שמי שאחראי לגניבת הכספים הוא שלמה. לכן התובע תיקן את תביעתו לתביעה אזרחית בסדר דין רגיל והוסיף כנתבעים גם את שלמה וגם את מפעל הפיס (התביעה נגד מפעל הפיס נמחקה בהסכמה בהמשך ההליך).

    

8. לבסוף ביום 20.7.21 הוגש כתב תביעה מתוקן (להלן: "התביעה"), נגד החברה, בוזלגו ושלמה והיא הועמדה ע"ס 567,412 ₪. בעקבות זאת הוגשו כתבי הגנה מתוקנים ע"י הנתבעים (להלן: "ההגנות").

    

    

   עיקר טענות התובע ע"פ כתב התביעה

9. ע"פ האמור בתביעה, עניינה של התביעה בפרס של מיליון ₪ בהגרלה, ובמרמה שביצעו הנתבעים. לטענת התובע, במסגרת הטיפול של בא כוחו עוה"ד רם קרן (להלן: "עו"ד קרן") בצו הירושה של אימו המנוחה, יצר עימו קשר תחקירן תכנית "הצנרת" וסיפר לו על תרמית שהנתבעים עשו עם מנויי החברה.

    

10. בכתב התביעה נטען כי המנוחה הייתה לקוחה של החברה החל מחודש נובמבר 2007 ובמשך 56 חודשים והיא שילמה דמי מנוי בסך 139 ₪ לחודש. מספר המנוי היה 255265, והמספרים הקבועים שלה היו 1,6,25,29,33,34 ו"מספר חזק" 7.

     

11. כפי שהסתבר, בהגרלה מיום 9.6.12 המספרים הקבועים של המנוחה היו המספרים הזוכים, מלבד המספר החזק, מה שהיה אמור לזכות את המנוחה בפרס הכספי השני בסך מיליון ₪.

     

12. תחילה נטען שהתרמית כללה את מסירת הטופס של המנוחה ללוטו ואי העברת כספי הזכייה למנוחה, ואולם במסגרת הראיות שהוגשו ובפרט העדות של נציג מפעל הפיס, הסתבר שהטופס של המנוחה כלל לא נשלח להגרלה. לאור זאת התובע מיקד את תביעתו בטענה החלופית שהנתבעים לא מסרו את הטופס להגרלה, על כל המשתמע מכך.

     

13. לטענת התובע, שלמה מסר לו שלאחר הזכייה, בוזגלו התיימר לבטל את המנוי באופן שייראה כאילו הביטול בוצע לפני ההגרלה, וכך ביום 9.7.12, כחודש אחרי מועד הזכייה, בוזגלו ערך את המנוי והזין למחשב הוראת "ביטול" ליום 30.5.12, דהיינו 10 ימים לפני מועד הזכייה.

     

14. התובע טען שהוא אינו יודע מי מהנתבעים, בוזגלו או שלמה, אחראי לגניבת הכספים, אולם כל הנתבעים ביחד ולחוד אחראים להשבת הכספים בין אם מכוח דיני החוזים ובין אם מכוח דיני הנזיקין.

     

     

    עיקר הטענות של החברה ושל בוזגלו בכתב ההגנה ובהודעה לצד שלישי

15. בכתב ההגנה של החברה ושל בוזגלו נטען כי שלמה היה בעל השכלה של מתכנת תוכנה ושלט בלעדית במערכת המחשבים של החברה אשר הייתה מצויה רובה ככולה על המחשב הנייד שלו. הוא אף היה שותף של בוזגלו בחברה ג.ב. פרימיום שירותים פיננסיים בע"מ (להלן: "חברת פרימיום"), חברה אשר עסקה במתן שירותי סליקת אשראי לעסקים, וזאת עד לחודש יולי 2015, המועד בו שלמה ושני שותפים נוספים בחברת פרימיום נטשו אותה באחת.

     

16. נטען שעם הצטרפות המנוחה למנוי היא חתמה על הסכם שקבע ש: "אחריותה של החברה לתביעות חבריה תהיה זהה לאחריותו של מפעל הפיס כלפי רוכשי תכניות הלוטו, כמפורט בגב טפסי הלוטו וה-777 של מפעל הפיס ובשום מקרה לא תעלה על סך הכספים ששילם החבר לחברה עבור ההגרלה נשוא תביעתו, תהיינה הסיבות לתביעתו אשר תהיינה, לרבות עקב נסיבות בהן לא נקלטו במפעל הפיס מכל סיבה שהיא נתוני הטופס שבו נקובים מספריו הסודיים של החבר התובע".

     

17. נטען שמילוי, הדפסת וריכוז טפסי ההגרלות למשלוח נעשו ע"י שלמה בסמוך לכל הגרלה באמצעות תוכנה אשר פותחה והופעלה באופן בלעדי על ידו, כמי שהיה היחיד בחברה בעל הידע הטכני והגישה להפעילה, על כל הכרוך והמשתמע מכך. נטען גם ששלמה אף היה בעל זכויות חתימה בחשבון הבנק של החברה ובין השאר חתם על שיקים בגין זכויות של לקוחות בהגרלות שונות. לעומת זאת, בוזגלו נעדר השכלה או ידע כלשהם במחשבים.

     

18. נטען שבמהלך חודש יולי 2015 נתגלע סכסוך קשה בין בוזגלו לשלמה בשל החלטתו של שלמה לנטוש באחת את חברת פרימיום ולהותירה ללא יכולת כלשהי ליתן שירות ללקוחותיה. באותו מועד שלמה גם עזב את חברת לוטו בול כשהוא נוטל עימו את התוכנה באמצעותה נוהלה מערכת המינויים שלה ואת כל המידע האצור בה. משכך לבוזגלו אין כיום מידע כלשהו בנוגע למנויי החברה ובכלל זה בנוגע למנוי של המנוחה.

     

19. נטען שבוזגלו מעולם לא קיבל פנייה כלשהי בנושא, לא מהתובע, לא משלמה ולא מהתחקירן של ה"צנרת", כאשר התחקיר כלל לא פורסם וממילא הממצאים שלו אינם נכונים. נטען שהתובע קיבל משלמה מידע מפוקפק, למרות שידע על הסכסוך, וכי שלמה מסר את "המידע" עבור בצע כסף, תמורה ששלמה דרש מהתובע אם יזכה בתביעתו הכוזבת נגד בוזגלו והחברה. כל המידע עליה מבוססת התביעה ובכלל זה הטענה שהמנוחה הייתה מנויה, המספרים והטענה שזכתה בהגרלה – כל אלה נמסרו לתובע ע"י שלמה באופן סלקטיבי.

     

20. נטען שכלל לא הוכח שהמנוחה הייתה מנויה, ושלא הוכח שבוזגלו שינה בדיעבד את נתוני המנוי, ושממילא מדובר בטקטיקה שגויה ושיותר פשוט מבחינתו היה פשוט לשנות את המספרים הקבועים של התובעת, וכל זה כאשר שלמה בעצמו טוען שלבוזגלו אין ידע בסיסי במחשבים. הודגש שבאופן תמוה, ה"תרמית" התגלתה בשנת 2017 ופתאום שלמה נזכר באירועים שקרו בשנת 2012..

     

21. לסיום נטען שהתביעה כולה נשענת על עדות שמועה מפי שלמה, שמצוי בסכסוך עם בוזגלו, ושמבקש לפגוע בו גם בשל בצע כסף, ושהתובע בעצמו לא מאמין לשלמה, אחרת לא היה תובע גם אותו. עוד נטען שיש לנכות 25% מס מסכום הזכייה, וכי האחריות של החברה בהתאם להסכם עומדת על סך של 139 ₪ בלבד, סכום התשלום הדו חודשי.

     

22. בהודעה לצד שלישי נטען ששלמה חייב בחובת נאמנות מוגברת כלפי החברה, ושהוא היה המוציא והמביא היחידי בחברה בכל הנוגע לתוכנה, אותה פיתוח ובה שלט, והיחיד בעל הגישה והיכלות לבצע שינויים ופעולות בכל הנוגע לתוכנה ולמניפולציות שונות בכרטיס המנוי של המנוחה, ומשכך על שלמה לשפות את החברה ואת בוזגלו בכל סכום שייפסק לחובתם, ככל וייפסק.

     

     

    עיקר טענותיו של שלמה ביחס לתביעה וביחס להודעה לצד שלישי

23. בכתב ההגנה של שלמה נטען כי אין לו קשר לתביעה והתובע צירף אותו כנתבע רק לאחר שהוא סירב לשתף פעולה בתביעה נגד בוזגלו ורק כאמצעי לחץ פסול. שלמה טען שהוא איש פשוט וישר המתפרנס בכבוד כאיש מחשבים, ושאין לו דבר וחצי דבר עם התובע או עם ניהולה ותפעולה של לוטו בול, ושבוזגלו בלבד אחראי על שליחת הטפסים.

     

24. נטען שהחברה הייתה מפיקה טפסים של מנוייה בהתאם למספרים של כל מנוי. הטפסים היו מודפסים במדפסת רגילה ולא על טופס של מפעל הפיס, ובוזגלו היה אחראי לכך שהטפסים יימסרו בדוכני מפעל הפיס. בנוסף הוא היה אחראי באופן אישי להחזיר לחברה טפסים של מנויים שזכו. נטען שבוזגלו היה האחראי על כל ההליך האדמיניסטרטיבי של איסוף ושליחת טפסי ההגרלה.

     

25. נטען שבזמנים הרלוונטיים לתביעה, איתור הזכיות של מנויי החברה היה נעשה על בסיס יומי ע"י עובד החברה בשם מר שגיב אושרי (להלן: "שגיב") אשר היה מפיק דוחות מהתוכנה. אחת לחודש שלמה היה אוסף דוחות שהנפיק שגיא ובודק שאכן מדובר במנויים פעילים שזכאים לזכייה, והוא היה מעדכן את בוזגלו, בין אם היו זוכים ובין אם היו חריגות בדוחות. בכך הסתכם תפקידו של שלמה. לעיתים בוזגלו היה מנחה את שלמה לעדכן את "שקד מחשבים" (חברת גבייה שמבצעת חיובים חודשיים) לבצע חתימה דיגיטלית לצורך העברת הזכיות לזוכים ע"י התוכנה, תוך זיכוי חשבון הבנק. הודגש שזכיות מעל 10,000 ₪ היו בסמכותו הבלעדית של בוזגלו שהיה מפיק שיק באופן ידני.

     

26. נטען שע"פ התצהיר של מפעל הפיס שהוגש ביום 9.6.21, שלמה לא פדה את הפרס ואין לו שום קשר לתביעה. נטען לכן שהתובע העלה טענה חדשה בכתב התביעה המתוקן והיא שהטופס כלל לא נשלח.

     

27. עוד טען שלמה שבמסגרת ההליך המשפטי שניהל מול בוזגלו עלה שישנה התכתבות מזמן אמת ששלמה מודיע לבוזגלו על זכייה בסך מיליון ₪. מאותו רגע האחריות לוודא שהמנוחה מקבלת את כספי הזכייה הייתה מוטלת על בוזגלו, אלא שבוזגלו ביטל רטרואקטיבית את המנוי של המנוחה, והדבר נעשה בשעה 7:45 בבוקר כאשר רק בוזגלו נכח בשעות אלה במשרדים, כאשר ממילא ביטול מינויים הינו בסמכות בלעדית של בוזגלו. שלמה פנה לרשות המסים ובעקבות כך התחקירן של הצנרת פנה אליו והוא שיתף פעולה באופן מלא. לכן שלמה הופתע לגלות שגם הוא נתבע בכתב התביעה המתוקן.

     

28. בנוגע למערכת היחסים בין שלמה לבוזגלו נטען שמדובר במערכת יחסים של ניצול שהחלה בשנת 2003 ושהסתיימה ב-2015 כששלמה גילה שבוזגלו הונה אותו ואת יתר השותפים בחברת פרימיום ונטל לכיסו כספים רבים שלא כדין. תביעת בוזגלו (ת.א. 40242-01-17) נדחתה והוא חויב בתשלום הוצאות.

     

29. בהתאם למפורט לעיל שלמה טען שיש לדחות את ההודעה לצד שלישי שבוזגלו הגיש נגדו.

     

     

    עיקר טענות התובע בכתב התשובה

30. לטענת התובע, שלמה מנסה לבודד עצמו באופן מלאכותי ממה שנעשה בחברה ובכלל, ובין היתר, מאי משלוח הטופס במשך תקופה ארוכה ובשל הביטול הרטרואקטיבי של המנוי, אולם גרסתו זו סותרת את האמור בתצהירו ובתשובות לשאלון.

     

     

     

    דיון והכרעה

    מבוא

31. במסגרת ניהול ההליך הסתבר שכל המידע שהיה על אודות לקוחות החברה ובכלל זה על אודות המנוחה – אינו קיים יותר. מדובר הן בשרתי החברה שהושמדו והן בניירות שהיו מתויקים בקלסרים שגם הם אינם עוד.

     

32. הצדדים ניסו להיתלות בעובדה זו כדי לטעון שמצד אחד שדין התביעה להתקבל ומצד שני שדין התביעה להידחות. נטענו טענות גם בקשר לנזק ראייתי ולהיפוך הנטל.

     

33. עם זאת בעניינינו חומר הראיות מביא להכרעה פוזיטיבית, כך שדין התביעה להתקבל גם ללא צורך לבחון את המידע שהיה שמור בשרתים ובקלסרים.

     

34. אין מחלוקת שהמנוחה הייתה לקוחה של החברה, כפי שאף בוזגלו העיד: "היא הייתה מנויה אני לא מכחיש שהייתה מנויה" (עמ' 29 לפרוטוקול).

     

35. לא יכולה להיות מחלוקת שהמנוחה חויבה בכרטיס האשראי שלה ביום 14.6.12 בדמי החיוב החודשיים ע"י החברה – כפי שניתן לראות בדף פירוט האשראי מיום 2.7.12 שצורף כנספח 10 לתצהיר התובע (בעמוד 70 לתיק הראיות). משכך לא יכולה להיות מחלוקת שביום ההגרלה – 9.6.12 – המנוחה הייתה מנויה פעילה.

     

36. משכך נשאלת השאלה האם המספרים הזוכים היו המספרים הקבועים של המנוחה.

     

37. איש המפתח בפרשייה שלפניי הוא שלמה – שהיה עובד של בוזגלו והיה מקורב אליו ואף מקושר אליו בקשרים משפחתיים, עד שביולי 2015 שלמה התפטר מעבודתו אצל בוזגלו והודיע לו על ניתוק יחסים.

     

38. לטענת שלמה, כאשר בוזגלו פתח בהליכים המשפטיים נגדו בינואר 2017 הוא בדק את כל התכתובות שהיו ביניהם ואז ראה את ההודעה שכתב לו על הזכייה של המנוחה: "יש סכין של מיליון שקל למנוי 255265" ומיד לאחר מכן "* זכיה" (נספח 4 לתצהיר שלמה). מכיוון שבשלב זה שלמה ובוזגלו היו מסוכסכים, שלמה החליט להציף את העניין ע"י פנייה לרשות המסים, בדרך זו גם נוצר הקשר עם תחקירן "הצנרת" ולבסוף עם עוה"ד קרן וכך לתובע נודע רק בדצמבר 2017 שהמנוי של אימו המנוחה היה אמור לזכות בהגרלה שהתקיימה 5 שנים לפני כן.

     

39. שלמה גם הפיק צילומי מסך מתוך הדאטה שהייתה שמורה במחשב הנייד שלו ומסר לתובע צילומי מסך מפורטים בנוגע לתיק הלקוח של המנוחה ובכלל זה: שהמספרים הקבועים של המנוחה היו המספרים שעלו בהגרלה (נספח 3 לתצהיר התובע); ושביום 9.7.12 בוצעה פעולת ביטול רטרואקטיבית למנוי של המנוחה כך שנרשם שהמנוי בוטל ביום 30.5.12. כפי שניתן לראות בפלט, הפעולות בוצעו באמצעות שם המשתמש gabib השייך לבוזגלו, והן נעשו בשעה 7:45 בבוקר (נספח 10 לתצהיר התובע).

     

40. מהאמור לעיל עולה שרצף האירועים מבחינה כרונולוגית היה כדלקמן: ביום 9.6.12 הייתה ההגרלה בה עלו המספרים הקבועים של הזוכה, ביום 14.6.12 חויב כרטיס האשראי של המנוחה, ביום 8.7.12 שלמה כתב לבוזגלו שיש זכייה של מיליון ₪, ולמחרת ביום 9.7.12 בשעות הבוקר המוקדמות בוזגלו ביצע ביטול רטרואקטיבי של המנוי כך שנרשם המנוי בוטל כביכול ביום 30.5.12 - עוד לפני מועד ההגרלה.

     

41. מדובר במצבור של נסיבות שמצביעות על אפשרות אחת בלבד: בוזגלו לא שלח את הטופס של המנוחה והוא האחראי לכך שהיא לא קיבלה את כספי הזכייה ולכן הוא חב בתביעה כלפי התובע. בתוך כך יש לדחות אחת לאחת את טענות ההגנה של בוזגלו כמו גם את הטענות שלו בהודעה לצדדים שלישיים שהגיש נגד שלמה, כפי שיפורט להלן.

     

     

    מהימנות עדותו של שלמה

42. כאמור איש המפתח בפרשייה שלפניי הוא שלמה, שהיה עובד מסור של בוזגלו ושהיה בעל ידע נרחב במחשבים ובתכנות ואשר עזב את החברה בטריקת דלת ביולי 2015.

     

43. לטענת בוזגלו, אין ליתן אמון בעדות שלמה שנגועה באינטרסים אישיים וברגשות נקם. לכך גם הצטרפו האשמות מצד התובע על כך ששלמה ביקש לקבל לידיו 50% מסכום הזכייה של התובע בתביעה.

     

44. ואולם עדותו של שלמה הייתה מהימנה לכל אורכה ורוחבה ומצאתי לתת בה אמון מלא. בתוך כך מצאתי ליתן אמון בעדותו שהוא לא ביקש 50% מסכום הזכייה בתביעה: "לא רק שאני לא מאשר לך את זה, אני חושב שזה השקר הכי גדול שירת פה מתחיל התביעה..." (עמ' 98 לפרוטוקול).

     

45. כפי שעוה"ד קרן העיד ממילא הדברים נאמרו מפי שמועה "מה שאני יודע להגיד, אבל זה כבר מפי השמועה כי אמר לי עו"ד סיני אליאס, שדיבר איתו עו"ד ערן גוטפריד, זה שהם דורשים, דורש הנתבע 3, 50% מהסכום שייפסק בסופו של דבר" (עמ' 14 לפרוטוקול).

     

46. האשמה זו של התובע אם כן נבעה מדברים שהוא שמע מפיו של בא כוחו עו"ד אליאס, שלא העיד, כך שהדבר הינו בגדר עדות שמועה בגלגול שני שמשקלה נמוך. ממילא ההצעה לכאורה לא יצאה אל הפועל כך שלשלמה לא היה אינטרס להעיד לטובת התובע ואף לא היה לו אינטרס להעיד נגד בוזגלו שעה שהתביעה שבוזגלו הגיש נגדו הסתיימה בדחיית התביעה ובתשלום הוצאות משפט (נספח 6 לתצהיר שלמה).

     

47. עוד נטען שאין ליתן אמון בעדותו של שלמה מכיוון שלא הגיוני שבזמן אמת הייתה זכייה של מיליון ₪ ושרק 5 שנים לאחר מכן פתאום העניין צץ.

     

48. שלמה לא הכחיש שהוא שכח מהעניין: "על ההודעה הזאת למעשה עליתי עליה רק כשגבי תבע אותי על 2.5 מיליון ₪, לא זכרתי בכלל את המקרה הזה, עברתי על הודעות סמס לבקשת העו"ד שלי וככה ראיתי אותה. זהו מעבר לזה אין לי יותר מה להגיד על זה" (עמ' 71 לפרוטוקול).

     

49. במסגרת חקירתו הנגדית שלמה התייחס לכך שבזמן אמת הוא לא הקדיש תשומת לב מיוחדת לזכייה של המנוחה, למרות שהיה מדובר בזכייה חריגה: "לא זכרתי את המקרה הזה מהתקופה שאני אישית הייתה בה, זאת אומרת לה הייתי אפילו במשרדים של החברה באותו זמן, נולד לי ילד ראשון הייתי בכלל בעולם אחר" (עמ' 87 לפרוטוקול), ואולם מבחינתו, שעה שהוא דיווח לבוזגלו על הזכייה הוא יצא ידי חובתו.

     

50. מצאתי לקבל את ההסבר הנ"ל של שלמה ולא לזקוף לחובתו את ההתעלמות משך 5 שנים מהזכייה החריגה.

     

51. עניין נוסף שנוגע למהימנות עדותו של שלמה נוגע לטענותיו שנטענו נגד בוזגלו והידע שלו במחשבים.

     

52. אין חולק שבמסגרת ההליך המשפטי שהתקיים בין בוזגלו לשלמה, האחרון העיד וטען שלבוזגלו ידע אפסי במחשבים ושהוא "לא יודע לשלוח אימייל". במסגרת חקירתו הנגדית שלמה עומת עם הסתירה בין הטענה שנטענה שם לבין הטענות שהוא טען בהליך שלפניי כאילו לבוזגלו ידע מספק במחשבים כדי להיכנס לעמוד הלקוח של המנוחה ולשנות באופן רטרואקטיבי וכוזב את המנוי שלה.

     

53. שלמה עמד מאחורי טענתו שנטענה בהליך המשפטי מול בוזגלו והסביר את הפער בין הידע שנדרש בנוגע לתוכנה המורכבת של חברת פרימיום לעומת הידע הבסיסי הנדרש לטובת הפעלת התכונה בחברת לוטו-בול: "... טענות בוזגלו כי אינו מבין לכאורה במחשבים טענות סרק, בוזגלו הכיר היטב את התוכנה וידע לבצע בה את כל הפעלות הנדרשות לאחר שהדרכתי אותו בעצמי כיצד לתפעל את התוכנה. בואו נפריד בין שימוש באופן כללי במחשבים במיוחד שאנו מדברים על חברת ג.ב פרימיום שזו חברת סליקה, מדובר פה על חברה שיסלח לי רוב האנשים במדינה לא יודעים בכלל על מה מדובר שם, כולל האנשים שעובדים בחברות האשראי, ושם גבי תבע... מושגים שהוא לא ידע אפילו מה הוא תובע... אז זה דבר אחד. בדברים האלה גבי לא מבין דבר וחצי דבר..." (עמ' 97 לפרוטוקול).

     

54. אין בפניי נתונים כלשהם כדי לעמוד על ההבדלים בין התוכנות ואולם הסבריו של שלמה שכנעו אותי שבמסגרת ההליך המקביל דובר על תוכנת מחשב מורכבת בהרבה. מהימנותו של שלמה לא נפגעה אפוא בשל הסתירה הנטענת לעיל ואני מקבלת את הטענה שלבוזגלו היה ידע מספק כדי לבצע פעולות במערכת של לוטו-בול ובכלל זה לבצע רישום רטרואקטיבי של ביטול מינוי.

     

55. מטעם בוזגלו העידה מורן דיין ששימשה מזכירה אישית של בוזגלו בין השנים 2007-2014. לטענת בוזגלו יש לקבל את עדותה של דיין לפיה הוא לא ידע להשתמש בתוכנה, ואולם נראה שעדותה לא הייתה חד משמעית בעניין זה: "אני לא יודעת. אני לא הייתי יושבת אצלו בתוך המשרד ורואה מה הוא עושה עם התוכנה. הוא לא, הוא לא היה יודע להשתמש בזה". (עמ' 67 לפרוטוקול).

     

56. נראה שתפקידה של דיין בחברה היה מצומצם למדי ושהאינטראקציה שלה עם בוזגלו לא אפשרה לה לאמוד על יכולותיו בהפעלת התוכנה. כאן המקום להדגיש שעצם העובדה שהיא הייתה נשואה לאחיין של בוזגלו אינה הופכת את עדותה לפסולה או לבלתי מהימנה, ורק המשקל של עדותה נסוג ביחס למשקל של עדותו של שלמה.

     

57. לסיכום פרק זה אני קובעת שעדותו של הייתה שלמה מהימנה.

     

    חומרת המחשב והניירות המודפסים

58. התובע אמנם לא הגיש חוו"ד של מומחה בתחום המיחשוב שיגבה את הטענה שבוזגלו אחראי לרישום הכוזב של הביטול הרטרואקטיבי של מנוי המנוחה, אך במכלול הראיות והעדויות מצאתי שהתובע עמד ברף המספק על-מנת להוכיח את תביעתו. התובע העמיד תשתית ראייתי מספקת כדי לקבוע שאימו המנוחה הייתה מנויה פעילה ושהמספר שלה הוא זה שעלה בהגרלה, וכי הטופס שלה לא נשלח ע"י בוזגלו והחברה וכי בוזגלו אף דאג לשנות את הרישום במחשב בנוגע למנוחה כאילו היא ביטלה את המנוי לפני מועד ההגרלה.

     

59. לכך מצטרפת עדותו המהימנה של שלמה. יוצא איפוא שהתובע עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את תביעתו ע"פ נטלי ההוכחה במשפט האזרחי.

     

60. באשר לבוזגלו, עליו מוטל הנטל המשני להוכיח את טענות ההגנה שלו ולהוכיח בראיות את טענותיו – ובאלה הוא כשל.

     

61. לטענת בוזגלו הידע שלו במחשבים נמוך מאוד: "אין לי מושג. אין לי מושג בזה. אני לא מבין בזה. אני בור ועם הארץ, תסלח לי, בנושא מחשוב" (עמ' 75 לפרוטוקול), ושמסיבה זו הוא מינה את שלמה להיות איש המחשבים שלו, עליו הוא סמך "בעיניים עצומות" (עמ' 84 לפרוטוקול).

     

62. לטענת בוזגלו בשל הידע הרב של שלמה במחשבים וכן בשל הסכסוך הכספי והמשפטי ביניהם, שלמה החליט "לפברק" ראיות וכך הוא מסר לתובע את צילומי המסך שערכם אפסי. בוזגלו היה יכול להביא חוו"ד של מומחה בתחום המיחשוב אשר תגבה את טענתו שהממצאים בצילומי המסך פוברקו – אך מסיבותיו הוא לא עשה זאת והסתפק בעדותו, שהיא עדות סברה שאינה יכולה להוות תחליף לחוו"ד מקצועית, כאשר הוא בעל אינטרס בתוצאות התובענה, וכאשר הוא מעיד על עצמו כאדם עם ידע אפסי בתחום המיחשוב (וגם אם היה בעל יכולות מסוימות להפעיל את התוכנה שהייתה במשרדיו, הרי שהוא אינו מומחה במחשבים).

     

63. על כך יש להוסיף שצילומי המסך גובו בעדותו המהימנה של שלמה, שהסביר במסגרת עדותו לפניי שאין היתכנות לעשות מניפולציות בתוכנת המחשב: "הדבר הזה למעשה זה דבר שאי אפשר לשנות אותו זה מידע שנשמר מוצפון בדאטא בייס, ככה שגם לשנות אותו את צריך לדעת לרשום הצפנות ידניות זה דבר שגם למתכנת זה בלתי אפשרי, ולמעשה כל פעולה שמתבצעת זה נשמר שם בתור מידע מוצפן ואומר לנו מי ביצע עריכה, מי הכניס את המנוי, מי עשה כל פעולה למנוי, ככה שאם יש לנו שאלות אתה יודע לגבי משהו שקרה במנויים בדרך איזו תקלה אנחנו יודעים בדיוק מי טיפל מה עשה, לצערי זה גם פה במקרה הזה מופיע אבל למעשה זה כל פעולה שמתבצעת במנוי, המידע זה מידע שאי אפשר לשנות אותו אי אפשר לערוך אותו, אפשר מקסימום למחוק אותו בצורה גורפת מהדאטא בייס ואז לא יופיע כלום, בוא נאמר ככה אם הייתי רוצה נגיד לעשות משהו ברישום או מישהו ירצה לעשות משהו ברישום אתה לא תוכל לשנות אותו כי אז למעשה כל המידע ישתבש, מדובר פה על הצפנות דו ערכיות כאילו שצריכות להתאים אחד לשני זאת אומת שתוכל מקסימום להעיף את כל המידע ולמחוק אותו ולא יופיע לך כלום אבל אתה לא תוכל לשנות נתון כי אז ההצפנה לא תיפתח" (עמ' 75-76 לפרוטוקול).

     

64. חיזוק לגרסתו של שלמה התקבלה מעדותו של שגיב שהעיד לפניי ש"כל יוזר במערכת שעושה כל דבר יש חתימה של היוזר מה הוא עשה והשם של היוזר בהערות, אי אפשר לזייף את זה".

     

65. בוזגלו גם טען שכאשר שלמה עזב את החברה ביולי 2015, הוא נטל עימו את כל הידע הדאטא שהייתה במחשב הנייד שלו. גם טענה זו יש לדחות.

     

66. מקובלת עליי עדותו של שלמה שהמחשב הנייד שלו שיקף את המידע שהיה מאוכסן בשרתים: ש- "הנתונים האלה היו במקביל על השרתים של החברה ובמקביל על הלפטופ שלך, זה נכון?" ת- "כן. ברגע שיש לי את הדאטא בייס, יש לי דאטא בייס עדכני לאותו רגע הוא עדכני כלומר אחרון... מאותו חודש שבו הודעתי לגבי שהסתיימה הדרך המשותפת שלנו ביחד... יולי 2015 או יוני 2015 זה האחרון שיש אצלי..." (עמ' 74 לפרוטוקול).

     

67. מקובלת עליי גם עדותו שניתן היה לבדוק בשרתים שהמידע שהופק מהמחשב הנייד שלו זהה למידע שמאוכסן בשרתים: "אתה יכול לדעת שהנתונים האלה זה נתונים שלא שונו נגיד ב-20187 אלא אלה הם נתונים שזה בדיוק כמו שאני הוצאתי אותם מהיום שגיליתי, ככה הם היו מאותו הרגע... זאת אומרת אם אתה תבוא ותיכנס על קבצי הגיבוי בין אם במשרדי לוטו בול או בין אצלי אתה תראה שזה הנתון שהופיע מ-2012..." (עמ' 75 לפרוטוקול).

     

68. שלמה הכחיש מכל וכל שהוא נטל עימו את כל חומרת המחשב כטענת גבי ומעבר לכך שאני מקבלת את עדותו כמהימנה, אין מחלוקת שהשרתים נותרו אצל בוזגלו כפי שהוא בעצמו העיד: "עליתי על זה שהם גנבו את השרתים ממני, לכל שרת יש מספר סידורי והיה לה על זה חשבוניות, נתתי להם התראה להחזיר את השרתים אם לא אני פונה למשטרה. למחרת הם הביאו את השרתים, הניחו אותם במשרד" (עמ' 74 לפרוטוקול).

     

69. בנוסף הסתבר שהיה גיבוי לכל החומר שהיה על השרתים, כפי שהעיד שלמה: "היו מגירות כאלה אתה יודע כמו זה עם מגירות ארונית עם מגירות, אז ממש ברגע שהייתי עושה גיבוי באותו רגע הגיבוי היה נשאר שם, ברגע שהיינו מרכזים את הגיבויים, כלומר הצטברו כמה, הייתי בא מעביר את זה לגבי והיה שם את זה בקלסרים שלידו וגם כן את הגיבויים לפעמים היה לוקח" (עמ' 80 לפרוטוקול).

     

70. ביולי 2015 אם כן, לבוזגלו היה את כל המידע על אודות החברה והלקוחות מאופסן בשלושה מקורות: השרתים, הקלסרים המודפסים והדיסקים. 3 שנים לאחר מכן, בעת הגשת התביעה, אף לא אחד מן המקורות האלה היה ברשותו של בוזגלו.

     

71. מר שלמה חורי (להלן: "חורי") העיד שבוזגלו נתן לו את השרתים, ללא תמורה, במהלך נובמבר 2015 וכי בשלב מאוחר יותר המחשבים הועברו לגריטה ע"פ הנחייתו.

     

72. במסגרת חקירתו הנגדית לפניי חורי העיד שהדבר נעשה בשנת 2017, שכן לפי מיטב זכרונו היה לו הסכם שכירות לשרתים שלו וש"אז התקשרו אלי ואמרו לי מה קורה עם השרתים, אתה צריך להחזיר אותם. אמרתי להם, אני זוכר שאמרתי להם אני צריך למחוק אותם קודם, יש עליהם חומר רגיש, אמרו לי אין לך מה למחוק אנחנו גורסים אותם. זה מה שאני יודע" (עמ' 53 לפרוטוקול).

     

73. אם כך, לפי בוזגלו ולפי חורי, השרתים נגרטו כשנה לפני הגשת התביעה וכנגד טענה זו נטען שבין חורי לבוזגלו היכרות רבת שנים וכי מדובר היה בהשמדת ראיות. מצאתי לדחות טענה זו. העובדה שבין השניים יש היכרות אינה פוסלת את עדותו של חורי ואינה הופכת אותו לשותף של בוזגלו. מקובלים עליי ההסברים של חורי, שאין לו אינטרס ממשי בתוצאות התובענה, שהוא שמר את השרתים כל עוד חשב שיהיה בהם שימוש ושהוא שלח אותם לגריטה ביחד עם השרתים האישיים שלו בשנת 2017.

     

74. רצה הדבר והגריטה נעשתה כשנה לפני הגשת התביעה, ורק אחרי שהוגשה התביעה בוזגלו פנה לחורי לקבל חזרה את השרתים ואולם "הוא שאל אותי אני יכול לקבל את השרתים האלה בחזרה, יש לי איזה עניין, אמרתי לו אין לי אותם, מסרתי אותם לגריטה".

     

75. כאן המקום להדגיש שאיני מקבלת את הטענה שהתביעה הוגשה בשיהוי ניכר או שהנזק הראייתי שנגרם לבוזגלו נגרם בשל מועד הגשת התביעה. בוזגלו היה אמור לשמור את החומר הרלוונטי הנוגע ללקוחות שלו ולא להיפטר מהחומר אחרי ששלמה עזב את החברה.

     

76. העובדות הרלוונטיות לתביעה נוגעות לשנת 2012, ובשנת 2015 בוזגלו כבר מסר את השרתים לחורי מבלי שהוא ביקש מחורי לשמור עליהם או לגבות את החומר שעליהם: ש- "גם אם הוא לא גיבה את החומר?" ת- "אם, מה אכפת לי, מה זה העניין שלי, הוא נתן לי מחשבים, סימן שהוא ויתר עליהם, סימן שאני יכול לעשות עם זה מה שאני רוצה. הוא לא אמר לי תגבה לי, הוא לא עמר לי כלום. אמר לי תעשה עם זה מה שאתה מבין, אולי תפיק מזה תועלת. מן הסתם אני הייתי מוחק אותם ומפרמט אותם, ושם את החומר שלי שם אם הייתי אם הייתי משתמש. אבל זה לא קרה, נשארו במחסן עד שהגיעו לגריטה" (עמ' 49 לפרוטוקול).

     

77. העובדה שאין לבוזגלו שרתים להציג אינה השמדת או העלמת ראיות, אולם פעולותיו שלו הביאו לכך שפעולות שתועדו ורלוונטיות לתובענה אינן עוד. בעניינינו כאמור עלה בידי התובע להוכיח את עילת תביעתו, ואין לו צורך להסתמך על טענה בדבר נזק ראייתי, ואילו בוזגלו, שככל הנראה המידע בשרתים לא היו תומכים בגרסתו, "נחלץ" מהצורך בהגשתם כראיה, אף העדרם פוגם בטיעוניו. בוזגלו במו ידיו לגרסתו, גרם לעצמו נזק ראייתי, ואין לו להלין אלא על עצמו.

     

78. אותו הדין לגבי הדיסקים שבהם נשמר החומר של החברה, כפי שהעיד שלמה וכפי שהעיד גם שגיב: "איפה הגיבוי הזה נשמר? נראה לי בדיסק. איפה הדיסק היה? או אצל יוסי או במשרד" (עמ' 57 לפרוטוקול).

     

79. לבסוף נותרנו עם החומר בעותק קשיח שע"פ העדויות השונות תוייק בקלסרים שנשמרו גם כן במשרדים של החברה, כך ע"פ עדותה של דיין כל החומר המודפס של המנויים נשמר בקלסרים בארכיון (עמ' 58-59 לפרוטוקול), וכך בעדותו של שגיא שהעיד שהיו מסמכים פיסיים של המנויים בחברה ושהם נשמרו "בתיקיות איפשהו במשרד... הבנות, שירות לקוחות" ושבמסמכים הפיסיים היו גם הנתונים של המנויים (עמ' 58 לפרוטוקול).

     

80. רק במסגרת חקירתו הנגדית בוזגלו טען לראשונה שכל החומר הועבר על ידו לגריסה: "לא, אני יכול לומר לך שכשעברנו מניסבאום לסוקולוב, היה לנו שם כמויות של קלסרים, היה לידינו את של הוועד למען החייל כזה פח ירוק, ואז כל פעם שהם היו מגיעים לרוקן אותו, היינו מעמיסים להם כמה ארגזים מתוך זה, עד שסיימנו עם זה".

     

81. כמו השרתים, כך גם הדיסקים והקלסרים הושמדו בניצוחו של בוזגלו, וגם אם הדבר לא נעשה במכוון כדי להעלים ראיות, הדבר בכל זאת פגע בראיות שבוזגלו היה יכול להציג כדי להוכיח את טענות ההגנה שלו.

     

     

    טענות נוספות

82. במסגרת הפגישה שקיים עו"ד קרן עם שלמה, הוא ביצע תרשומת ותרשים זרימה של כל הפעולות שיש לעשות. במסגרת הפעולות הוא גם רשם שיש לבצע בדיקה של הדאטה ע"י מומחה. לטענת בוזגלו, העובדה שלא נעשתה בדיקה כזו או שלא נעשו הפעולות שנרשמו ע"י עו"ד קרן מהוות טיפול רשלני שיש לזקוף לחובת התובע.

     

83. מצאתי לדחות טענה זו. במסגרת חקירתו הנגדית עו"ד קרן נשאל מדוע לא נעשה הדבר והוא השיב ש"בהמשך לא ראינו צורך, באותו שלב, לבחון את הדאטה עצמה, אחרי שראינו את כל החומר... אותם צילומי מסך" (עמ' 12 לפרוטוקול). התובע לא נדרש לבצע תחקיר עצמי מקיף כפי שסובר בוזגלו ודי בראיות שהציג בצירוף העדויות שנשמעו כדי להרים את נטל ההוכחה.

     

84. אותו הדין גם לגבי הגשת תלונה למשטרה – התובע העיד שהוא פנה למשטרה ואין נפקא מינא אם הוגשה תלונה או לא הוגשה תלונה למשטרה והאם המשטרה חקרה את האירוע או סגרה את החקירה. אלה שיקולים פליליים נפרדים מהתביעה האזרחית העומדת לפניי והתובע רשאי וזכאי לקבל את הכספים המגיעים לו בגין העוולות האזרחיות שבוזגלו ביצע כלפיו.

     

85. גם העובדה שבסופו של יום התחקיר של "הצנרת" לא עלה לשידור אינה מעלה או מורידה. שיקולים של טלוויזיה מסחרית אינם נושא התביעה וגם העדתו או אי העדתו של התחקירן אינה פוגמת בחוזקה של התביעה.

     

     

    חובתו של בוזגלו מכוח דיני החוזים ומכוח דיני הנזיקין

86. ע"פ האמור בהסכם שנחתם בין לוטו-בול לבין המנוחה, הוצהר ש"החברה ייסדה והיא מנהלת מועדון חברים שמטרתו לאגד את החברים במילוי משותף של הטפסים הנוגעים להגרלת הלוטו וה-777 של מפעל הפיס, כל עוד אלו נערכות לפי התוכניות הקיימות, ומשלוחם של הטפסים המשולמים האלה למפעל הפיס באחד ממסופי המכירה של מפעל הפיס והכל לפי תנאי הסכם זה" (נספח 10 לתצהיר בוזגלו).

     

87. כפי שקבעתי לעיל, מכלול הנתונים והעדויות מובילים למסקנה שהטופס של המנוחה לא נשלח במועד ההגרלה, ובמובן זה, החברה לא קיימה את חלקה בהסכם.

     

88. במסגרת תצהיר העדות הראשית שלו (סעיפים 45-47), בוזגלו העיד שהוא זה שהיה שולח את הטפסים למפעל הפיס: "בעת הגעתי לסוכן הפיס על מנת לשלוח את הטפסים, הייתי משווה בין הסכום שמסר לי מר שלמה לבין הסכום שנדרש בסוכן עבור שליחת הטפסים ומוודא קיומה של התאמה בין הסכומים" וכן "בניגוד לנטען ע"י התובע באופן שקרי וחסר כל בסיס, במהלך כל התקופה הרלוונטית, ובכלל זה בשנת 2012, שלחתי את טפסי ההגרלות של לקוחות החברה, אשר רוכזו כאמור ע"י שלמה, באופן עקבי וסדור".

     

89. אם כך, לפי בוזגלו, תפקידו היה כשל שליח שמגיש את הטפסים שהוכנו ע"י שלמה שלו היה את הידע הטכני הנדרש להדפסת הטפסים: "בתקופה הרלוונטית היה זה באחריותו ובביצועו הבלעדיים של מר שלמה לגרום למילוי, באופן אוטומטי, של מספרי הלוטו בטפסי ההגרלות ע"י התוכנה והדפסתם" (סעיף 38).

     

90. לגרסת שלמה, מי שהיו ממלאים את טפסי המינויים היו עובדי החברה ובין היתר עובד בשם עידן, וכן שגיב ועובדת נוספת בשם כריסטין, כאשר הטופס של המנוחה הוא מסוגי הטפסים אשר ממלאים בין 8 ל-9 פעמים בחודש, בעוד שלמה היה מגיע למשרדי החברה אחת לחודש בלבד, כך שברור שלא הוא היה עוסק בהדפסת הטפסים ולא הייתה לו נגיעה להליך בשום שלב.

     

91. במסגרת עדותו הראשית, שגיב הצהיר שבין המשימות שהיו בטיפולו היה גם את עניין הכנת הטפסים ומילויים. במסגרת חקירתו הנגדית הוא אישר שהוא היה אחראי על הדפסת הטפסים ומילויים (עמ' 59 לפרוטוקול).

     

92. מצאתי ליתן אמון בעדותו של שגיב, שהיה חף מאינטרס כלשהו בנוגע לתוצאות התובענה.

     

93. עדותו של בוזגלו, לעומת זאת, הייתה רצופה בתשובות מתחמקות כאילו אין לו ידיעה בנעשה בחברה. כך למשל: "אני, אין לי מושג מה זה אין לי מושג מה זה דיסק גיבוי, איך הוא נראה. אם תגיד לי דיסק גיבוי או זה, אני לא יודע איך זה נראה"(עמ' 79 לפרוטוקול). מצבור זה של תשובות פוגם במהימנות של עדותו.

     

94. מול עדות בעייתית של בעל חברה שיש לו אינטרס לחסוך בכסף ולא לשלוח טפסים להגרלה ניצבות 2 עדויות אמינות וקוהרנטיות שמהן עולה מסקנה שלא שלמה היה אחראי להדפסת ומילוי הטפסים. נראה אפוא שיש ממש בדבריו של שלמה שבוזגלו שם לו למטרה להפיל על שלמה את כל הפרשייה וכפי שנראה במקרה של משלוח הטפסים, לעיתים באופן מגושם ולא הגיוני.

     

95. יוער שדיין, מזכירתו של בוזגלו בזמנים הרלוונטיים לתביעה, לא נשאלה על משלוח הטפסים להגרלות ויוער גם שההתייחסות היחידה שעלתה במסגרת חקירתה הנגדית נגעה למשלוח תוצאות ההגרלה – "היינו מקבלים והיינו צריכים לקפל והיינו מקבלים את זה מיוסי" (שלמה - ר.פ.א, עמ' 66 לפרוטוקול) – כלומר המעורבות של שלמה הייתה לאחר הפקת תוצאות ההגרלה, כפי ששלמה העיד.

     

96. ואם בוזגלו היה אחראי למחדל של אי משלוח הטופס, מובן מאליו שהוא גם היה בעל האינטרס לבצע רישום כוזב של ביטול כביכול של המנוי של המנוחה, כפי שהתובע הוכיח בראיותיו ושבוזגלו כשל בהפרכתו.

     

97. אחריותה של החברה מובנת מאליה בקשר עם קיום ההסכם, וכאן גם המקום לדחות מכל וכל את "הגבלת האחריות" לסכום התשלום החודש, שכן החברה הפרה באופן יסודי ובסיסי את ההתחייבות שלה ע"פ ההסכם ואין היא יכולה להסתתר מאחורי סעיף הגבלת אחריות שכלל לא ברור לאיזה מקרים הוא מיועד.

     

98. החברה הפרה את ההסכם הפרה יסודית והיא מחוייבת ע"פ דיני החוזים לפצות את התובע בהפסד שנגרם לו בגין אי משלוח הטופס להגרלה.

     

99. אחריותו של בוזגלו כאורגן של החברה ברורה וע"פ חוק החברות, תשנ"ט-1999 יש להיעתר לתביעה להרמת מסך בהתאם לאמור לסעיף 6(א)(1) לחוק: "בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה: (א)באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה. העובדה שבוזגלו לא שלח את טופס ההגרלה והפעולות שביצע כדי לכסות על כך, יש בה משום הונאה של המנוחה.

     

100. בוזגלו התרשל רשלנות רבתי בביצוע תפקידו, ולמצער היה לו אינטרס בהתנהלות רשלנית כאמור מבחינת האינטרס הכלכלי שלו, והוא חב כלפי התובע גם מכוח פקודת הנזיקין.

      

101. לקראת סיום יש לציין שעלו טענות על "שיטה" של אי משלוח טפסים כמדיניות של החברה. הדברים עלו גם מדברי נציג מפעל הפיס שהעיד לפני שמועדונים כגון לוטו-בול פועלים במדיניות כזו ע"מ לחסוך כסף.

      

102. שיטה זו לא הוכחה בהקשר של לוטו בול ואולם אין בכך כדי להפחית מהמסקנה החד משמעית אליה הגעתי בנוגע למנוי של המנוחה, מסקנה שנשענת הן על ראיות חד משמעיות שלא הופרכו ע"י בוזגלו. כן, כאמור, ההתנהלות הרשלנית החמורה האמורה, עלתה בקנה אחד עם האינטרס הכלכלי של החברה ושל בוזגלו.

      

      

     התביעה נגד שלמה

103. בשלבים הראשונים של ניהול ההליך התובע ניזון באופן מלא משלמה ורק כאשר קרא את כתב ההגנה של בוזגלו, התובע החליט לצרף את שלמה כנתבע.

      

104. התובע, מסיבותיו, בחר להשאיר את שלמה כנתבע גם לאחר שמיעת העדויות ואף טען שיש לחייבו ביחד ולחוד עם בוזגלו והחברה. על כן נדרשת הכרעה בעניין.

      

105. שלמה מתחילה הוא זה שהציף את עניין הזכייה של המנוחה ויש ממש בדבריו שאם היה לו חלק במעשה המרמה, הדבר הנכון מבחינתו היה להשאיר את המקרה קבור ונשכח בתהומות הנשייה.

      

106. שלמה שיתף פעולה באופן מלא לאורך כל ההליך ועדותו הייתה מוצקה וחד משמעית וממנה עולה מסקנה אחת – לא הייתה לו שום נגיעה למעשה התרמית או לרשלנות של אי משלוח הטופס. לא היה לו חלק בהדפסת הטפסים ובמילויים ולא הייתה לו אחריות כלשהי בנוגע לאי משלוח הטופס להגרלה.

      

107. התביעה נגד שלמה – נדחית.

      

      

     גובה הפיצוי

108. במסגרת עדותו הראשית, מנהל מחלקת הבקרה במפעל הפיס מר דני קהן העיד שהמספרים של המנוחה ללא המספר החזק היו מזכים אותה בפרס השני בגובה מיליון ₪, ושכרטיס אחר שאינו קשור למנוחה היה הזוכה היחיד בפרס השני והוא קטף את הפרס האמור.

      

109. מכאן שאילו הטופס של המנוחה היה מוגש, היא הייתה מתחלקת בפרס השני עם הזוכה הנוסף, ומקבלת 500,000 ₪ בניכוי מס על הזכייה בשיעור 25%, ובסה"כ 375,000 ₪.

      

110. משכך, על בוזגלו ולוטו-בול לפצות את התובע בסכום של 375,000 ₪.

      

      

     ההודעה לצדדים שלישיים

111. בוזגלו לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את היסודות של ההודעה לצדדים שלישיים שהגיש נגד שלמה.

      

112. כאמור לעיל, בוזגלו היה בעל האינטרס שלא לשלוח את הטופס של המנוחה להגרלה ולא בכדי הוא נתפס משנה את פרטי המנוי. לשלמה, לעומת זאת, לא היה אינטרס לעשות כן, ובהתאם לראיות שהובאו לא הוא ערך את השינוי אלא בוזגלו, וזאת בנוסף לעדותו המהימנה והחד משמעית לחובת בוזגלו.

      

113. אין שחר לטענה ששלמה התערב בתוכנה והפיק רישומים כוזבים כביכול של ביצוע פעולות באמצעות היוזר של בוזגלו. מקובלת עליי גם טענתנו של שלמה שהמחשב הנייד שהיה ברשותו שיקף את המידע שהיה בשרתים בזמן אמת.

      

114. לאור האמור לעיל, התביעה בהודעה לצד שלישי, נדחית.

      

      

     סוף דבר

115. הנתבעים 1-2 בוזגלו ולוטו בול ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים:

      

     • 375,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההגרלה 9.6.12 ועד התשלום המלא בפועל.

     • הוצאות אגרה כפי ששולמו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלום האגרה ועד התשלום בפועל.

     • שכ"ט עו"ד בסך שיעור 50,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

        

116. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום.

      

117. התביעה נגד הנתבע 3 יוסף שלמה נדחית. התובע ישלם לשלמה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪, תוך 30 יום.

      

118. ההודעה לצדדים שלישיים שבוזגלו והחברה הגישו נגד שלמה – נדחית. בוזגלו והחברה ישלמו לשלמה, ביחד ולחוד, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 30,000 ₪, תוך 30 יום.

      

      

      

      

     ניתן היום, ט' חשוון תשפ"ה, 10 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.