|
תאריך פרסום : 17/12/2024
| גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
68971-11-22
28/11/2024
|
בפני השופט:
דוד זילר
|
- נגד - |
תובעים:
מונזר אדקידק עו"ד סאהר עלי ועו"ד טל מחמוד
|
נתבעים:
1. משרד המשפטים - רשם החברות 2. בית ספר אלפורסן בע"מ (חל"צ) 3. עאידה איוב 4. שאדי איוב
עו"ד פאדל אבו סביח - בשם הנתבעת 3
|
פסק דין |
-
התובע הגיש תביעה במסגרתה ביקש להצהיר כי העברת מניות אשר בוצעה אצל הנתבעת 2 ("החברה") על סמך "הודעה על העברת מניות" מיום 22.9.08, ומינוי שלו כדירקטור בחברה מכח "הודעה בדבר שינוי בהרכב הדירקטוריון" מיום 15.9.09 – אינם בתוקף והינם בטלים מעיקרם. במסגרת זו התבקש גם ביטולן של הודעות ודיווחים שונים שניתנו לרשם החברות, בהם הודע ו/או נרשם כי התובע הינו בעל מניות / דירקטור בחברה.
-
התביעה הוגשה כנגד החברה שהינה חברה לתועלת הציבור, אשר הפעילה בית ספר (בשם אלפורסן) במזרח ירושלים, כנגדה החלו הליכי חדלות פירעון בשנת 2020. כן הוגשה היא כנגד רשם החברות, וכן גב' איוב עאידה ("עאידה") החתומה על הדיווח לרשם החברות בדבר העברת המניות בחברה לידי התובע. עאידה שימשה בתקופה בה בוצעה ההעברה הנטענת של המניות והמינוי כדירקטור כמנהלת החברה. בנוסף הוגשה התביעה כנגד מר איוב שאדי ("שאדי"), שהינו בנה של עאידה, ממנו על פי הדיווח שנעשה הועברו המניות. יצויין, כי התובע הכיר את שאדי מתוך לימודים משותפים באותה כיתה כתלמידים בבית הספר, ומכך הכיר גם את אימו, עאידה.
-
הגשת התביעה נעשתה בעקבות התראה שקיבל התובע ביום 17.11.20 מנאמן חדלות הפירעון של החברה, ליתן פרטים אודות החברה. התובע הופתע מכך, הואיל ולא ידע לדבריו כי הוא בעל מניות בחברה. מבירורים שערך התברר לו כי ממסמכי רשם החברות עולה כי בוצעה אליו העברת המניות דלעיל, והוא מונה גם כדירקטור. התובע בחן את המסמכים בהם מדובר, ומעת שראה שהם מאשרים חתימות שלו ומדווחים על היותו בעל מניות ודירקטור בחברה, הגיש הוא תלונה למשטרה בעניין.
-
כמו כן, התובע יצר קשר עם עאידה, לברר במה המדובר. מהקלטת השיחה עם עאידה עולה כי היא מסרה לו, בין היתר, כי מי שהיתה אחראית על ענייני בית הספר, "הייתה מקצרת את הדרך וחותמת בשמכם כדי להימנע מאת חברי הועדה את כל המאמץ המבוקש להשלמת התהליכים – אבל תהיה בטוח לחלוטין שלא תיפגע מכל נזק והייתם רק שמות שעשו טובה לבית הספר". יצויין, כי האחראית עליה דובר, הינה כפי שנטען בעת ההליך, גב' איוב אמל ("אמל"), שהיתה נשואה לבנה של עאידה.
-
באותה שיחה שהוקלטה, מסרה גם עאידה לתובע, כי אין לתובע מה לדאוג והיא תדאג להסיר את שמו ממרשם רשם החברות, ואין לו צורך משכך לנקוט בפעולות משל עצמו.
-
חרף האמור, ביום 18.10.22, קיבל התובע מכתב התראה מעיריית ירושלים לתשלום חוב ארנונה בסך 981 אלף ש"ח המתייחס לחברה, וזאת מתוקף היותו בעל מניות נטען בחברה. התובע ניסה ליצור קשר עם עאידה ושאדי בנוגע לכך, אך ללא הצלחה. מבדיקות שערך, גילה הוא כי קיימים מסמכים לא מעטים בתיק רשם החברות המתייחסים לבעלות המניות על ידו והיותו דירקטור, הגם שמעולם לא מונה לתפקידים אלו בחברה.
-
לנוכח האמור הגיש התובע את התביעה דנן, המבקשת כאמור להביא להסרת שמו כבעל מניות ודירקטור, ולהצהיר כי מינויים אלו בטלים, ואין לו כל קשר או נגיעה לחברה. לדבריו, אין הוא רוצה להיות קשור ו/או נוגע לחברה שמעולם לא היה בעל מניות או תפקיד בה, והיא כיום בחדלות פירעון, ותוך פוטנציאל טענות נושים ו/או אי סדרים שלו אין כל יד ורגל בהם. התובע טען לזיוף מסמכים הנוגעים לדיווחים שנעשו, וכן הלין כלפי רשם החברות, על שלא הודלקה אצלו "נורה אדומה" לנוכח אי סדרים נחזים, לדבריו, בדיווחים אלו (למשל: אי התאמה בין מספר תעודת זהות של התובע שנמסר באחד הדיווחים לעומת רישומו במרשם האוכלוסין, דבר עליו העיר הרשם), שיכולים היו למנוע את שנעשה.
-
רשם החברות התגונן מפני התביעה ומסר כי הרישום המבוצע במרשמיו הינו דקלרטיבי בלבד, הוא מבצע את רישומיו בהתאם לדיווחים הנמסרים לו, וכי הוא יכבד כל החלטה של בית משפט המורה על שינוי המרשם, וזאת בהיותו לדבריו צד פורמאלי בלבד להליך. בכתב ההגנה דחה רשם החברות את הטענות בדבר התרשלותו, וזאת מעת שהוא אך מבצע רישומים, ולדבריו לא כל טעות הנחזית להיות טכנית באילו מהדיווחים הנמסרים לו, אמורה להדליק אצלו נורות אדומים. לנוכח עמדתו של הרשם, בדיון קדם המשפט, הופטר הוא מהתייצבות להמשך הדיונים בתיק זה, תוך שמסר כאמור כי ימלא אחר החלטת בית המשפט.
-
החברה, המצויה כאמור כיום בהליכי חדלות פירעון, מסרה אף היא, באמצעות הנאמן שלה, כי תכבד כל פסק דין של בית המשפט שינתן בתיק זה, וזאת מעת שהדיווחים נשוא הטענות לזיופים לא בוצעו על ידיה. כן מסר הנאמן, כי בשלב זה ממתין הליך חדלות הפירעון של החברה להחלטה בתיק זה, שאז ניתן יהיה לחסלה.
-
שאדי עצמו לא התגונן מפני התביעה, הגם שהומצאה לו כדין, ובעת דיון ההוכחות שנערך, מסרה גם אימו שדבר קיום התביעה ידוע לו, הגם היותו שוהה כיום מחוץ לישראל. משכך, עוד ביום 24.1.24 ניתן כנגדו פסק דין, תוך שנקבע כי בהינתן מהות הסעד הנתבע, סעד אופרטיבי יינתן בסוף ההליך – בכפוף לתוצאותיו.
-
עאידה הגישה כתב הגנה, בו טענה להעדר יריבות כלפיה. לדבריה היא היתה מנהלת החברה עד לשנת 2014, ולאחר מכן נותרה בעלת מניות בה. עם זאת, היא אינה קשורה או נוגעת לכל זיוף שנעשה. עם זאת, היא הכחישה את הסעדים שהתבקשו והתנגדה להם לפיכך.
דיון
-
במסגרת ת"א (מח' תל אביב) 54977-05-21חננאל בן אהרון נ' מדינת ישראל רשם החברות (1.7.2021) הסביר בית המשפט (כב' השופט כאבוב) כדלהלן באשר למקור סמכות בית המשפט להורות על תיקון מרשם החברות:
"סמכותו של בית המשפט להורות על תיקון מרשם החברות, נלמדת משילובן של הוראות סעיף 134 לחוק החברות וסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט), הקובעות כדלהלן:
תיקון רישום
134. רשום אדם במרשם בעלי המניות בלא שהוא זכאי לכך, או שאינו רשום במרשם האמור אף שהוא זכאי לכך, או שהרישום אינו מלא או מדוייק, והחברה סרבה לתקן את הטעון תיקון, רשאי בית המשפט לבקשת הנפגע או כל בעל מניה בחברה לתת כל סעד הנראה לו מתאים, בנסיבות הענין, לרבות תיקון המרשם.
סמכות כללית לתת סעד
75. כל בית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא-תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו.
מכאן, כי סעיף 134 לחוק החברות מסמיך את בית המשפט (המחוזי – בהתאם להגדרות חוק החברות) – במצב בו מרשם בעלי המניות אינו נכון או אינו מלא או אינו מדויק – והחברה סירבה לתקן את הטעון תיקון, ליתן כל סעד הנראה לו מתאים, לרבות תיקון המרשם."
עוד ר' לכך, בין היתר, ת"א (מח' תל אביב) 56478-10-21יעקב פרץ נ' רשם החברות(31.10.22) (כב' השופט שרביט).
-
באותם פסקי דין עמדו גם בתי המשפט על חשיבותו של המרשם שמנהל רשם החברות, אשר חרף מעמדו הדקלרטיבי משמש מקור הסתמכות לגורמים שונים, כך שבמקרה של מרשם שגוי, עשוי הדבר להוות מכשול. משכך, כאמור באותם פסקי דין "אף מצופה מבעל מניות או נושא משרה – שהרישום לגביו אינו משקף את מצב הדברים בפועל נאמנה, לפעול על מנת לתקן את הרישום, וכפי שעשה התובע במקרה דנא".
-
לאורם של עקרונות אלו, אפנה לבחון האם אכן בוסס בענייננו כי יש מקום להורות על תיקון המרשם, ולהצהיר כי אין התובע בעל מניות ו/או דירקטור בחברה, זאת כפי המתבקש על ידי התובע.
-
כמפורט להלן, מסקנתי הינה כי כך אכן יש להורות. זאת, לאחר שנחקרו בפני הגורמים השונים המעורבים בדיווחים שניתנו באשר למעמדו של התובע בחברה, ומצאתי בעקבות זאת כי לא ניתן לסמוך על דיווחים אלו שנעשו, כאסמכתא לאמור בהם ככל שהדברים נוגעים לתובע.
-
כל זאת בפרט, כאשר התובע הגיש תצהיר וגם נחקר בפניי בעניין. הוא עמד על כך שמעולם לא היה בעל מניות ו/או דירקטור בחברה, מעולם לא הסכים לכך, הוא לא ידע כי שמו שורבב לתפקידים אלו בחברה, והוא מרגיש פגוע, וגם מאויים (בהינתן מעמד החברה כיום, ודרישות הנושים), כך שהוא דורש כי הרישומים שנעשו יבוטלו.
-
התובע העיד כי חתימה נחזית שלו, כפי שמופיעה על גבי דוח שנתי של החברה אשר התקבל אצל רשם החברות ב- 28.12.17, בו דווח כי הינו בעל מניות ודירקטור בחברה, אינה חתימתו, ואף אינה נחזית להיות כשלו, הואיל ובחתימה רשום (בערבית) שמו, בעוד שהוא חותם באמצעות שם משפחתו בלבד.
-
הטופס האמור נחזה להיות מאושר על ידי עורך דין מוהנד זובידאת, אשר נחזה כמאשר בחותמתו וחתימתו כי התובע הופיע בפניו וחתם על הטופס האמור. עם זאת, עו"ד זובידאת, אשר נחקר בפני, מסר כי מעולם לא פגש את התובע, ואין הוא מכיר אותו. באולם בית המשפט הוא לא יכול היה לזהותו. כן העיד הוא, כי החתימה המתנוססת על הטופס אינה חתימתו, וגם החותמת בה נעשה שימוש, הגם שהיא נושאת שמו, לא נחזית להיות אותנטית שלו. כמו כן, מספר הרישיון שלו, כפי שנרשם בכתב יד על גבי הטופס, הינו שגוי. בנוסף, הגם שטיפל בענייני תביעות שונות של החברה, לדבריו הוא מעולם לא טיפל בדיווחיה לרשם החברות.
-
עו"ד מוהנד זובידאת התייצב במיוחד באולם בית המשפט לצורך מתן עדות זו, הוא נחקר נגדית על ידי ב"כ עאידה, ונשאל שאלות גם על ידי, והתרשמתי כי הדברים הנאמרים על ידיו הינם נכונים.
-
טופס נוסף עליו נחזה התובע להיות חתום, הינו טופס דוח שנתי של החברה לרשם החברות, אשר התקבל אצלו ביום 24.4.17. חתימת התובע על טופס זה נעשתה כחתימתו של דירקטור בחברה. עם זאת, גם באשר לטופס זה העיד התובע כי החתימה אינה חתימתו, ואינה נחזית גם להיות שלו (הואיל ומדובר בחתימת שמו, ולא שם משפחתו בלבד, כפי שנהוג על ידו).
-
הטופס נחזה להיות מאושר על ידי עו"ד אבו-קטיש וזאת במה שנחזה להיות חותמתו וחתימתו, אשר מאשר כי התובע הופיע בפניו בעת החתימה. אך עו"ד אבו-קטיש שהעיד גם הוא בפני, מסר כי מעולם לא פגש בתובע ואין הוא מכיר אותו. הוא לא יכול היה לזהותו באולם בית המשפט. עוד מסר הוא כי אין מדובר בחתימתו, וגם החותמת אינה נחזית להיות שלו. יצויין עוד, כי עו"ד אבו-קטיש שימש כפי הנראה מספר שנים כעורך דין של החברה, אך כפי הנראה פעילותו היתה בסביבות שנת 2009, ולא השתרעה עד לשנת 2017. גם עו"ד אבו-קטיש נחקר על ידי ב"כ עאידה, ונשאל שאלות גם על ידי, והתרשמתי כי דבריו בנוגע לחתימתו על גבי טופס זה הינם נכונים.
-
אין קיימים מסמכים נוספים שהוצגו, הנחזים להיות חתומים על ידי התובע עצמו. עם זאת, קיימים מספר דיווחים שנשלחו לרשם החברות, ובהם דיווחים לגבי הפיכתו כבעל מניות ו/או היותו דירקטור בחברה. אף אלו נבחנו בעת הדיון, כדלהלן:
-
דיווח הפיכת התובע לבעל מניות: הרישום ברשם החברות בדבר היותו של התובע בעל מניות, נסמך כפי הנראה על הודעה על העברת מניות שהתקבלה אצל הרשם ביום 12.10.08. ההודעה מדווחת על העברה של 10 מניות בחברה משאדי לתובע. בתחתית ההודעה נרשם כי ממלאת ההודעה הינה עאידה, וחתימתה מופיעה על טופס זה, מיום 22.9.08. עאידה אישרה בעדותה את חתימתה על טופס זה. עם זאת מסרה, כי היא חתמה על טפסים כפי שנמסרו לה, ואלו לא נבחנו על ידיה לגופם בעת שחתמה.
-
בעמוד השני של הטופס האמור, קיים אישור נחזה של עו"ד שרף יעקוב לכך כי הטופס נחתם לאחר שזיהה את החותם. עם זאת, שמו של החותם שהתייצב בפני עו"ד שרף יעקוב אינו לחלוטין ברור. מופיעה בכתב יד המילה "איוב" אך לא ברור איזה איוב (מן הסתם האם איוב עאידה או איוב שאדי). כמו כן, מספר תעודת הזהות של מי שחתם, גם הוא מופיע באופן לא ברור. אך נחזה שאין מדובר בתעודת הזהות של עאידה (כפי שצריך היה להיות, לו היה מדובר באישור חתימתה על הטופס).
-
מכל מקום, עו"ד שרף יעקוב לא יכול היה לזהות בוודאות את חותמתו וחתימתו על גבי הטופס, הגם שלא שלל שיתכן שמדובר בחותמת וחתימה שלו. עם זאת, הוא מסר כי אין הוא זוכר שהחתים את עאידה או כי אי פעם פגש אותה. גם עאידה מצידה מסרה כי מעולם לא פגשה את עו"ד שרף יעקוב. משכך, חשד קיים כי חתימתה של עאידה על הטופס, לא אושרה כיאות.
-
בהיות הטופס האמור זה "המבסס" כי התובע הפך לבעל מניות בחברה, שילוב הפגמים שבו, ובהם כי מי שחתמה עליו מסרה כי לא באמת ידעה מה היא מאשרת; כי דף אישור החתימה שלה הינו משובש בכך שלא ברור מהו שמו של מי שעו"ד שרף יעקוב מאשר כי חתם על הטופס, ולא ברור מספר תעודת הזהות שלו; כי עו"ד שרף יעקוב עצמו, לא יכול היה לקשור בין דף אישור החתימה ובין הדף שנחתם, וכי עו"ד שרף יעקוב ועאידה לא פגשו זה את זו (וזאת לפי דברי שניהם) – אינו מאפשר לראות בו אסמכתא לכך שהתובע הפך לבעל מניות בחברה.
-
כך לא כל שכן הם הדברים, אל מול הכחשתו של התובע את העובדה כי הינו בעל מניות, וכן העובדה כי סופו של יום, אדם הופך בעל מניות בחברה לא מכוח הדיווח שנעשה על כך (עליו אין הוא כלל חתום), אלא (בדרך כלל) מכוחו של שטר העברת מניות עליו הוא חותם (ר' סע' 299 לחוק החברות – תשנ"ט 1999 ("חוק החברות")), אך שטר כזה (כמו גם כל אסמכתא אפשרית אחרת) לא הוצגו בנוגע להפיכתו של התובע לבעל במניות בחברה.
-
הודעה בדבר שינויים בהרכב הדירקטוריון: רישום התובע כדירקטור ברשם בחברות, מתבסס כפי הנראה על הודעה בדבר שינויים בהרכב הדירקטוריון אשר התקבלה אצל רשם החברות ביום 15.1.09. הודעה זו מונה מספר חברי דירקטוריון שמונו, ובהם התובע. על ההודעה חתומה אמל, וחתימתה נחזית להיות מאושרת על ידי עו"ד אבו-קטיש. בחקירתו מסר עו"ד אבו-קטיש כי יתכן שחתם על הטופס האמור. עם זאת, לא יכול היה לאשר מי הם חברי הדירקטוריון שמונו, ומכל מקום מסר כי מעולם לא פגש את התובע. זאת, הגם שלדבריו את הדירקטורים שמונו, הוא פגש בזמנו. ומכאן, שעל פני הדברים התובע לא היה בין מי שמונו להיות דירקטורים.
-
דוח שנתי של החברה לשנת 2013: דוח זה מפרט את התובע כבעל מניות ודירקטור בחברה. הדוח נחזה להיות חתום על ידי סוסן חשים, אשר חתימתו נחזית להיות מאושרת על ידי עו"ד אבו –קטיש. באשר לחתימה זו מסר עו"ד אבו-קטיש כי יתכן שהיא שלו. אך לא יכול היה לזכור את מי שחתמה עליו.
-
מתוך החומרים דלעיל, כפי שהוצגו, עולה כי מקומות בהם מופיעות "אסמכתאות" לכך כי התובע הפך לבעל מניות בחברה ו/או מונה כדירקטור, ובכלל זאת מקומות בהם מופיעה חתימה נחזית של התובע, אינם יכולים להיחשב לאסמכתאות מהימנות לפעולות אלו. יש בהם גם כדי לחזק את דברי התובע, הואיל ונחזים מתוכם אי סדרים חמורים בחתימות ובאישורי חתימות (ובכלל זאת מה שנחזה כזיופים), דבר התואם מצב בו יכול גם "שימונה" מי שמעולם לא הסכים או ידע כי מונה.
-
מסקנה לפיה יש לקבל את טענתו של התובע כי לא הפך לבעל מניות, ולא מונה כדירקטור, מתחזקת גם בהביאי בחשבון את הנקודות הבאות:
-
ראשית, כפי שעלה בעת שמיעת הראיות בפני, לחברה היתה מוטיבציה למנות בעלי מניות ודירקטורים חדשים בשנת 2008-2009. החברה כמצויין כבר לעיל, הינה חברה לתועלת הציבור. בשנת 2007 במסגרת תיקון מס' 6 לחוק החברות, הוסף אליו סעיף 345י(א) אשר אסר על דירקטור בחברת לתועלת הציבור לקבל שכר ממנה שלא כדירקטור. כמו כן, נקבעו הוראות מעבר אשר דרשו התפטרות דירקטורים אשר קודם תיקון החוק, קיבלו שכר מהחברה שלא כדירקטורים.
-
כפי הנראה בהמשך לכך, בשנת 2008 עת ביקשה החברה קבלת אישור ניהול תקין מרשם ההקדשות, נשלח אליה מכתב מאת רשם ההקדשות, בו הופנתה שימת ליבה לצורך לסיים כהונת דירקטורים כעולה מהתיקון לחוק, וכן הועלו שאלות באשר לשכר שמקבלים דירקטורים קיימים שהינם, בין היתר, עאידה, שאדי, ואמל, שהינם בעלי מניות, ונחזים להיות קרובים, ונשאלו שאלות באשר להשפעה שיש לכך על רווחיות החברה או התחייבויותיה.
-
בנסיבות אלו, נראה כי קמה מוטיבציה לבני משפחה אלו, להרחיק עצמם מלהיות דירקטורים בחברה, תוך איתור שמות דירקטורים חלופים כאלו או אחרים – באופן שיאפשר להם להמשיך לקבל שכר. ואכן, סמוך לאחר מכן, כעולה מהדיווחים שניתנו לרשם החברות, ניתן דיווח בדבר העברת מניות החברה משאדי לתובע, וכן מונו דירקטורים חדשים, שאינם עובדי החברה, ושהקשר – לכל הפחות של חלקם – לענייניה של החברה נראה רופף. יש בדבר כדי ליתן הסבר אפשרי, ככל שהדבר נדרש (מה שאיננו המצב), מדוע מונה בעל מניות ודירקטור, מבלי שהוא ידע על כך, ומבלי גם שהיה מעורב בענייני ניהול החברה לאחר מכן. בכל הנוגע לתובע, נעשה הדבר לדבריו בלא ידיעתו, דבר לו כפי המנותח לעיל, יש עיגון.
-
שנית, כאמור בהקלטת השיחה של עאידה עם התובע, כפי שצוטטה לעיל, הודתה בפניו עאידה, כי מסמכי דיווח שונים נחתמו "עבור" אנשים שונים. מצב בו נחתמו דיווחים הנוגעים לתובע, מבלי שהוא עצמו חתם או ידע עליהם, אינו בלתי אפשרי אפוא גם לא לשיטתה של עאידה.
-
שלישית, עאידה עצמה אישרה אי סדרים שונים על טפסים שונים שהוצגו. כך, בין היתר, הוצג טופס שהוגש לרשם החברות ב- 28.12.17 ("רשימת המסמכים המוגשים בבקשה לקבלת אישור ניהול תקין"). טופס זה נחזה להיות חתום על ידי עאידה, אך בחקירתה מסרה היא כי אין מדובר בחתימה שלה. כמו כן, מספר הטלפון המופיע בו, אינו מספר הטלפון שלה.
-
כפי שפורט לעיל, גם טופס הדיווח לרשם החברות בדבר העברת המניות משאדי לתובע, נחזה כבלתי תקין, וזאת אף אם מתעלמים מהשאלה אם החתימות שבו אמיתיות. כך, מעת שלא ברור מהו שם החותם שעו"ד שרף יעקוב אישר כי חתם בפניו, וטשטוש השם ותעודת הזהות של מי שחתם, נראה אולי כמכוון, אולי בניסיון להסתיר כי אין מדובר באישור אותנטי, דבר המצביע שוב על אי סדרים בטפסים השונים.
-
רביעית, כאמור לעיל, שאדי עצמו בחר שלא להתגונן בהליך זה, הגם שהתביעה הומצאה לו כדין, ועאידה מסרה בחקירתה כי הוא יודע עליה. כמו כן, הוא לא הובא להעיד מטעם עאידה. זאת, הגם שמדובר ב"עד טבעי" לבוא ולהסביר את העברת המניות הנטענת ממנו לתובע, ככל שכך ארע. אי ההתייצבות, וזאת אף אם שאדי מצוי כיום בחו"ל, מחזקת אף היא את טענות התובע.
-
באמור, איני מתעלם גם מ"קשיים" עליהם, בין היתר, הצביע גם ב"כ עאידה בסיכומיו. כך, בין היתר, תהה הוא כיצד יכלו למלא את מספר תעודת הזהות של התובע בטפסים השונים, אם הוא לא ידע על כך. עאידה מסרה בחקירתה, כי מספר תעודת הזהות היה ידוע לה ולשאדי, מתוך שיחה טלפונית שניהל שאדי עם התובע בזמנו, שהיא נכחה בה בעת שנערכה על ידי שאדי. איני יודע אם שיחה כזו נערכה או לא, ואולם בסופו של יום, מספר תעודת זהות אינו סודי, באופן שמי שמבקש לגלותו, אינו יכול לעשות כן בסופו של יום. יתכן גם, כי בהזדמנות זו או אחרת, אכן שאל שאדי את התובע מה מספר תעודת הזהות שלו. אין פירוש הדבר, כי בכך נתן התובע הסכמתו להפוך לבעל מניות ו/או דירקטור בחברה.
-
עוד נטען, כי אמל עצמה, שאף שמה מופיע על חלק מהדיווחים, וגם נמסר על ידי עאידה כי היא למעשה ניהלה את ענייני בית הספר, ונראה כי היתה הרוח החיה בו, לא נחקרה בהליך זה. גם בכך איני מוצא כדי לשנות ממסקנותיי. התובע מסר כי ביקש לזמן בתחילה את אמל לעדות, אך ביום דיון ההוכחות מסר כי לא הצליח לאתר את כתובתה ולכן לא זומנה. בעת הדיון התברר, כי אמל אשר התגרשה מבנה של עאידה, אינה בקשר עוד עם עאידה, ואף עאידה ובני משפחתה, לא ידעו היכן היא מתגוררת כיום. טענת התובע, לפיה לא ידע הוא כיצד לאתר אותה, נשמעת אפוא אפשרית, וזאת מעת שגם בני משפחתה (לשעבר), לא ידעו זאת.
-
מכל מקום, גם אם לא התייצבה אמל להיחקר, והגם התפקיד המרכזי שנחזה שהיה לה בניהול ענייני בית הספר, ויתכן שגם בהפיכת התובע "לבעל" מניות כביכול בחברה, ו"מינויו" כדירקטור בה, אין בכך בסופו של יום, כדי לשנות מהמסקנות העולות מתוך האמור לעיל, הכל כפי שפורט ונותח, ובכללם אי הסדרים הלא מעטים בנוגע לדיווחים לרשם החברות, כפי שבוססו מתוך דברי עדים אחרים.
-
אותם דברים אמורים באשר לעד נוסף אותו ביקש התובע לזמן, רואה חשבון פרג'. הלה היה כפי הנראה רואה החשבון של החברה, ושמו מופיע על חלק מהדיווחים לרשם החברות שהוצגו. ב"כ התובע הסביר, כי המציא זימון לעד זה, אך טרם הדיון, נשלח על ידו מסמך הטוען לקיום בדיקה רפואית ביום הדיון. המסמך הוצג בפני, ולא ניתן בוודאות לומר מתוכו, האם אכן התקיימה בדיקה רפואית לעד זה. גם כאן, איני רואה עם זאת באי התייצבות העד, כדי לשנות מהמסקנות דלעיל.
-
אציין בנוגע לכך, כי על פני הדברים, העדים האמורים, כמו גם כל יתר העדים אותם זימן התובע, אשר עדויותיהם נותחו לעיל, יכולים היו להיחשב כעדים "השייכים" למעשה לעאידה, בהיותם מי "שאישרו" כביכול את מעמד התובע בחברה. העובדה כי התובע בחר לזמן אותם מטעמו, תומכת גם היא בכך שהוא מאמין בגרסתו, ומכל מקום, מעת שעדים אלו, שאינם "שלו" – לא התייצבו, המשקל שניתן לייחס לכך כנגדו, הינו פחות; וכך לבטח מעת שניתנו הסברים לאי ההתייצבות, ודרישה לפעול למען יתייצבו, היתה בנסיבות העניין מאריכה את הדיון המשפטי, וכרוכה בעוד עלויות והוצאות, אשר ניתן להבין כי התובע לא חפץ בהם.
-
ב"כ עאידה העלה גם טענות בנוגע להקלטת עאידה שהוצגה (כפי שצוטטה לעיל), וזאת מעת שלדבריו לא הוצג תמלול מאומת של ההקלטה. איני רואה ליתן משקל לטעון זה, מעת שהקטע הרלבנטי מההקלטה הושמע בעת הדיון באזניה של עאידה, והיא אישרה כי הדברים הנשמעים, אכן נאמרו מפיה.
-
עוד טען ב"כ עאידה, כי נדרש נטל מוגבר כדי לבסס טענה לזיוף, וכי התובע גם לא הצביע על זהות מי שזייף את המסמכים. גם בטענות אלו, איני רואה כדי לשנות ממסקנותיי. התובע טוען כי לא הוא חתום על המסמכים שהוצגו, וכי מעולם לא הפך לבעל מניות ו/או לדירקטור. לא נראה לי, כי מוטל עליו נטל "מוגבר" כדי לבסס טעון זה, וזאת גם אם קיימים מסמכים כאלו או אחרים, שלא הוא חתום עליהם, מהם עולה תמונה שונה. ואולם גם אם היה הנטל "מוגבר" לטעמי עמד בו התובע, בהינתן כל האמור לעיל. ועוד אציין, כי על מנת להוכיח כי חתימה כלשהי אשר נטען כי היא שלו, אינה כזו, או להצביע על כך כי מסמכים שונים אינם אמיתיים (כעולה מעדות עורכי הדין שהעידו כי חתימותיהם זוייפו), אין צורך להצביע מי כן ביצע את מעשה הזיוף.
סוף דבר
-
סיכומם של דברים, שאני מוצא לקבל את התביעה ולהורות כדלהלן:
-
העברת המניות שבוצעה בחברה על סמך הודעת העברת מניות מיום 22.9.2018 מכוחה קיבל התובע 10 מניות החברה הינה בטלה מעיקרה. כפועל יוצא מכך, על רשם החברות לרשום מחדש מניות אלו על שם מר איוב שאדי, כפי שהיה טרם העברת המניות האמורה.
-
מינוי התובע כדירקטור בחברה, כפי שבוצע מכח הודעה בדבר שינו בהרכב הדירקטוריון מיום 15.1.209 הינו בטל מעיקרה ויש למחוק רישום זה מרישומי רשם החברות.
-
כפועל יוצא מהאמור מוצהר גם כי התובע מעולם לא היה בעל מניות ו/או דירקטור בחברה, והטפסים והדיווחים שקיימים בתיק רשם החברות מהם עולה אחרת, אינם נכונים ואינם משקפים מציאות נכונה.
ככל הנדרש, ניתן להגיש פסיקתה בנדון.
-
התובע ביקש גם כי יוצהר כי אין הוא קשור לחברה ואינו קשור לחובותיה. סעד כללי שכזה לא ניתן ליתן, שכן אין הוא נוגע בהכרח רק להחזקתו במניות או היותו דירקטור. מובהר עם זאת, כי אכן אין לראות בתובע קשור לחברה ו/או לחובותיה מכח טענה להיותו בעל מניות ו/או דירקטור בחברה וזאת משהוא לא היה כזה.
-
רשם החברות הודיע כאמור כי הוא יקבל כל הכרעה של בית המשפט בנוגע לזהות בעלי המניות והדירקטורים בחברה. משכך, איני רואה מקום לדון בשאלה אם היו "אורות אדומים" בפניו אם לאו, וכמו כן אין מקום לחיובו בהוצאות. כך גם בנוגע לנאמן חברה.
-
עאידה התנגדה לתביעה וביקשה כי תידחה. בנסיבות אלו, יש מקום לחייבה בהוצאות, ואולם בחיוב הוצאות זה אני מביא בחשבון כי גם אם לא היתה עאידה מתנגדת לתביעה, היה עדיין התובע נדרש על ידי בית המשפט למרבית העבודה שבוצעה, הואיל ואל מול המסמכים הקיימים, הרי שעל מנת לקבל את הסעד המתבקש מבית המשפט, הנוגע למרשם ציבורי, היה נדרש ממנו לבסס (כפי שעשה) כי אין הם משקפים מציאות אמיתית. זאת גם אם עאידה לא היתה מתגוננת בתיק. בנסיבות אלו, מחוייבת עאידה (הנתבעת 3) בשכ"ט בסך 4,500 ש"ח וכן החזר הוצאות העדים שנפסקו, בסכום כולל של 1,150 ש"ח.
ניתן היום, כ"ז חשוון תשפ"ה, 28 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|