פסק דין בעניין קביעת מסגרת חינוכית לקטין

עניינו של פסק דין זה, הכרעה בעתירת האב לקבלת אחריות ההורית לידיו וכן לרישום הקטין למסגרת חינוכית פורמלית מסודרת חלף לימודיו בחינוך ביתי אצל האם כפי שנעשה עד כה.

הרקע העובדתי והדיוני:

1. התובע והנתבעת (להלן ייקראו גם "האב" ו-"האם" וביחד "הצדדים") הינם בני זוג לשעבר, גרושים זמ"ז משנת 2019; להם קטין אחד נ' נ' ש' יליד 2.12.2015 כיום כבן 8.5 שנים (להלן: "הקטין").

2. בעקבות הליכים משפטיים שננקטו ע"י שני הצדדים, הגיעו הצדדים בסיוע ביהמ"ש ביום 30.4.2016 להסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בו נקבע בין היתר כי המשמורת על הקטין תהא משותפת לשני ההורים עם חלוקת זמני שהות שווה.

3. לטענת האב, לאחר מתן פסק דין נוצרו קשיים רבים בקיום זמני השהות וקבלת החלטות משותפות על הקטין כאשר לאחרונה נתגלעה מחלוקת של ממש בכל הנוגע להמשך חינוכו של הקטין בחינוך ביתי אצל האם וכן נוכח מקום מגורים לא קבוע של הקטין אצל האם אשר נוטה לעבור דירות רבות כמידי חודש (דירות סבלאט). על כן, ביום 16.04.23 הגיש האב את התביעה דנן במסגרתה עתר להורות כי האחריות ההורית על הקטין תהא בידיו וכן להתיר את רישום הקטין למסגרת חינוכית לשנת הלימודים הבאה ללא חתימת האם שכן האם מתנגדת לרשום את הקטין לבית ספר רגיל.

4. בד בבד עם הגשת התביעה, הגיש האב בקשה לסעד זמני דחוף לרישום הקטין למוסד חינוכי עקב סירובה של האם לשתף פעולה בכל הנוגע לרישום הקטין למסגרת לימודית רגילה בשנת הלימודים הבאה.

5. בכתב ההגנה וכן בתגובתה לבקשה לסעד זמני טענה האם כי היא מסרבת לרשום את הקטין למסגרת חינוכית רגילה בחינוך הפורמלי מאחר ולדעתה טובת הקטין להתחנך במסגרת ביתית או במסגרת לא פורמלית כגון בית ספר דמוקרטי. לטענתה לקטין יש קשיים התפתחותיים ורגשיים רבים ולכן הוא זקוק למסגרת חינוכית מיוחדת ולא רגילה.

6. בהחלטתי מיום 22.05.23 הוריתי על הזמנת תסקיר מהמחלקה לשירותים חברתיים בעיריית ת"א בנוגע למסגרת החינוכית של הקטין בשנה הבאה.

7. בעדכון מטעם מחלקת הרווחה שנערך ביום 27.06.23, נכתב כי מאחר והקטין אינו משולב במסגרת חינוכית פורמלית מזה כשלוש שנים ובכדי להתאים עבור הקטין מסגרת חינוכית המותאמת לצרכיו, הוא מחויב לעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי שימליץ על מסגרת מותאמת עבורו וניתנה אפשרות לבצעו במכון שינוי. כן נכתב כי הקטין אינו משולב במסגרת חינוך פורמלית ומתחנך בבית ללא אישור של משרד החינוך. עוד עולה מהתסקיר כי במחלקת החינוך נאמר לעו"ס כי בכדי שהקטין יוכל להשתלב במסגרת חינוכית פורמלית בשנה"ל הקרובה ההורים חייבים לפנות לוועדת חריגים מחוזית שתדון מהי המסגרת המומלצת עבורו. על כן, הומלץ על פנייה לוועדת חריגים ואבחון פסיכודיאגנוסטי שיבחן את רמת תפקודו של הקטין ואת צרכיו.

8. האם התנגדה לביצוע האבחון במכון שינוי. עם זאת, לאחר קבלת עמדות הצדדים לתסקיר וחרף התנגדות האם, ניתנה החלטתי מיום 25.07.23 להפניית הקטין לעריכת אבחון פסיכודיאגנוסטי במכון שינוי בשים לב לכך שמכון שינוי מהווה גורם מומחה מטעם ביהמ"ש.

9. לאחר החלטה זו, הוגשה בקשה נוספת מטעם האם לערוך לקטין אבחון פסיכודידקטי במכון שינוי בטענה שגם אבחון זה נדרש ע"י גורמי המקצוע במשרד החינוך על מנת לגבש המלצות בדבר המסגרת החינוכית המתאימה לקטין. בהסכמת האב, נעתרתי לבקשתה.

10. תהליך האבחון ערך זמן רב ביותר בעיקר בעטיה של האם אשר לא שלחה את השאלות לפסיכולוג המאבחן (ר' דיווח מאת המומחה מיום 7.11.23) וכן עיכוב בתשלום שכ"ט.

11. ביום 18.1.2024 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים ודווח ע"י ב"כ האם כי השאלון שנדרש ע"י האם נמסר לפסיכולוג. על כן, הוריתי על קבלת חוו"ד בתוך 14 ימים. בנוסף, נתבקשה התייחסות פקידת הסעד לסוגיית מקום מגורי הקטין נוכח טענות האב בנוגע להעדר יציבות במגורי האם.

12. ביום 13.02.2024 הוגש התסקיר מטעם המחלקה לשירותים חברתיים של עיריית ת"א בו נכתב היתר כדלקמן:

    "במסגרת השיחות עם כל אחד מההורים ומאופן התנהלותם, עלתה התרשמות שההורים מתקשים לנהל הורות אחראית שממוקדת בצרכי הבן. ההורים מחזיקים בתפיסות חינוכיות שונות ומתקשים לגבש החלטה על אופן החינוך של הבן. ההורים מתקשים להתנהל בהתאם להחלטות שיפוטיות שניתנו ולקדם את האבחון וההשמה של הבן.

    עולה התרשמות כי בין ההורים מערכת יחסים קונפליקטואלית שכוללת חוסר אמון, קושי בהגעה להסכמות, אי קיום החלטות בימ"ש וחוסר יכולת לספק לבן יציבות בקשר עם הוריו.

    סוגיית המגורים הינה נושא נוסף עליו חלוקים ההורים, והיא כוללת בתוכה את כל נדבכי החיים של הבן וצרכיו. החל מהמיקום הפיזי בו הוא רשום לטובת קבלת מענים שקשורים בחינוך, רווחה ובריאות, עובר בשייכות האישית והחברתית שלו, וכלה בתחושת היציבות והביטחון שלה הוא זקוק. לכן בהתאם לכך שהאב שוכר דירת מגורים לטווח ארוך, ולאור זאת שלאב אין כל כוונה לעבור אל מחוץ לת"א בקרוב, אנו ממליצים שהכתובת של הבן תהיה אצל האב.

    לנוכח התרשמות זו עולות שאלות רבות בנוגע ליכולתו של הבן לגדול בהתאם לצרכיו ולפוטנציאל ההתפתחות שלו. בשיחה עם ד"ר דניאל גוטליב, עורך האבחון הפסיכודיאגנוסטי, הועלו השאלות בנוגע למצבו של הבן, יכולתו של כל אחד מההורים ושל שניהם יחד לספק יציבות ומענים שתואמים את צרכי הבן, הן מבחינת צרכים חברתיים, לימודיים ותפקודיים והן מבחינת יציבות זמני השהות בין ההורים. מהשיחות עלה כי בכוונתו של ד"ר גוטליב להתייחס לכל הפרמטרים שקשורים בבן ובהתפתחותו ולתת המלצות בהתאם.

    כאמור לנוכח ההתרשמות שעולה כי ההורים מתקשים להתנהל בהתאם לצרכי הבן, אנו ממליצים לכב' ביהמ"ש לשקול למנות אפוטרופוס לדין עבור הבן, על מנת לדאוג לכך שצרכיו של הבן יקבלו מענה.

    לסיכום המלצותינו:

    1. לצורך רישום פורמלי אנו ממליצים שהכתובת הרשמית של מגורי הקטין נ' נ' ש' תהא אצל האב.

       1. אנו מבקשים מכב' ביהמ"ש לשקול מינוי אפוטרופוס לדין עבור הקטין".

           

13. לאחר עיכובים נוספים, הוגשה ביום 15.05.2024 חוו"ד מטעם מכון שינוי עליה חתום ד"ר גוטליב. לחוו"ד צורף האבחון הפסיכודידקטי שנעשה לקטין אצל הפסיכולוג מר דוד בלומנצוייג ותוצאותיו. נביא להלן מתוך פרק הדיון של חוו"ד אשר מתייחס גם לממצאי אבחון כדלקמן:

    "בסיכומו של דבר מדובר בילד בן 8 אשר אמור להיות היום בכיתה ב' או בכיתה ג' (הוא יליד דצמבר) אלא שמזה כשלוש שנים הוא נמצא ללא כל מסגרת חינוכית מוכרת ומסודרת. האם אומרת כי הוא נמצא בחינוך ביתי על אף שלא מדובר בתוכנית אשר קיבלה אישור ממשרד החינוך והאב- על אף שבסופו של דבר משתף פעולה עם האם ומבטל את עצמו מעבודה כך שיוכל להיות עם הילד בימים בהם הוא אמור להיום אצלו – טוען כי טובתו של הילד להיות בחינוך מוסדרת ונורמטיבית.

    יש לציין כי על אף ההיגיון בדבריו של האב, הרי שבסופו של דבר, הוא די שיתף פעולה עם ההחלטות של האם להשאיר את הילד מחוץ למסגרת החינוכית הפורמלית ולו בכך שהוא לא הרים כל (גם קול) זעקה כאשר האם לא שלחה את הילד ולא הסכימה לשלוח את הילד למסגרות חינוך וכן גם כאשר היא גרמה לעיכוב בתהליך האבחון הזה.

    כך או כך ההתרשמות הברורה והחד משמעית כי מדובר בילד בעל צרכים מיוחדים. אשר אומנם מצליח, לעיתים, להפגין יכולת למידה תקינה בחלק מהתחומים החלק מהלימודים אותם נוצרו הינם מדומים וגם שמבחינה של האם, נקודות, אין היא מכירה בתארים האלו לא, לחלוטין, אין היא רואה בהם דבר שהוא בעייתי.

    אין לנ' כישורי למידה בסיסיים של יכולת להתמיד בדברים - במיוחד בדברים אשר פחות מעניינים אותו – ביכולת לשבת לפרקי זמן סבירים בהתייחס לגילו, הוא מתמודד עם מצבים מאתגרים או מתסכלים. יש לצין כי במהלך הפגישה כאשר ניסיתי לדבר איתו על חינוך ביתי והוא אמר כי הנושא מכעיס אותו וכי אם אמשיך לדבר איתו על הנושא, הוא עלול להתפרץ.

    מדבריו של נ' והן מדבריה של האם, אם כך, ניתן היה להבין כי אין לו מערך נורמטיבי של חברים, כי חברים אינם מוזמנים אליו הבייתה וכי הוא לא מוזמן אליהם.

    לעניין הצרכים הלימודיים של נ', הנני להביא מהסיכום ומההמלצות של הבדיקה הפסיכו-דידקטית המופיעה במלואה בנספח א', וזאת כדלהלן:

    ממצאי מבחן Heb –IV W.I.S.C. עולה כי נ' בעל יכולת שכלית כוללת בגבולות העליוניים של הממוצע, עם פער משמעותי בין התוצאה הכוללת של אחד מהאינדקסים הנמדדים במבחן לבין שלושת התוצאות הכוללות של האינדקסים האחרים....מהתמונה הכוללת הזאת, ניתן להצביע על פוטנציאל כוללני של יכולות שכליות, ברמה טובה. רמת יכולות כזאת לא צריכה להיות מחסום להצלחה הלימודית של נ' בכל מסגרת. ... אין אינדקציה לקיומם של ליקויי למידה... עם זאת, מתוצאות שני המבחנים בתחום הגרפו-מוטרי, כמו מתפקודו בתחום מבחנים אחרים, עלו סימני קושי משמעותיים. ... נמצאו סימנים לקושי ביכולת ההקשה והשמירה על הריכוז ... נ' מושפע משמעותית, לאורך כל השנים, על ידי המצב אשר בין הוריו לחוות תסכולים, יצר מצב, שאצלו סף התסכול מאד נמוך כי זוויות התסכול והמריבות הן יומיומיות או היו כאלה לאורך זמן ... הופעות הקשיים הקוגניטיביים עם הקשיים הרגשיים המתוארים לעיל גורמות לחוסר יציבות וטלטלות ביומיום ובחשיבה הנמצאת אצל כל ילד בגילו. לכן, עליו להיות דרוך להגנה על אישיותו כי בשל רמה שכלית טובה אין עליו צורך לדאוג לידע ומה לעשות איתו אלא רק לסדר ולהגן על אישיותו ורגשותיו. 

    המלצות:

    1. בירור רפואי של מומחה בתחום האבחון והטיפול בהפרעות קשב, וטיפול לפי המלצותיו.

    2. התייעצות עם מרפאה בעיסוק בהקשר לקושי הגרפו-מוטורי וטיפול לפי המלצותיה.

    3. טיפול רגשי באמצעות בעלי חיים, בכדי לעלות את הדימוי העצמי ובמיוחד ערכו האישי בעיניו, כמו לרכוש אמצעים נגד סף התסכול הנמוך ולמידת דרכי פתרונות למצוקות.

    4. בקשר למסגרת הלימודית ובשל סף התסכול הנמוך וחוסר הניסיון של חיים בכיתה רגילה, מומלץ לימודים בכיתה אשר תוכל להכיל את נ' רגשית, אשר תוכל לתת התייחסות פרטנית לפערים הלימודיים אשר נוצרו ואשר תוכל לסייע לו ברכישת מיומנויות של תלמידאות. בהינתן היכולות של נ' והפוטנציאל הלימודי שלו, רצוי להימנע ככל שניתן משילובו במסגרת של החינוך המיוחד. רצוי, לעומת זאת, לבחון אפשרות של מסגרת אלטרנטיבית לתקופה קצרה (שנת לימודים אחת או שתיים), כמו חינוך בשיטת מוטנסורי או שיטת בית ספק דמוקרטי, במטרת הפנמת הרגלי חברה ולימוד בכיתה. אחרי תקופת המערב יש לשקול שוב את מוכנותו הרגשית חברתית למעבר למסגרת ממלכתית.

    5. בכל מסגרת לימודית שתהיה, מומלצת למידה של כל חומר במקטעים קצרים וענייניים בשל הקושי עם קליטת מידע מורכב.

    6. מומלצות חזקות ממושכות על כל מידע שלומד בכדי להפנים את כל פרטי הקטע בשל הקושי עם מידע חזותי מורכב, והצלחתו אחרי חזרות נשנות.

    7. כאיזון בין הקושי הזה והיכולת הגבוהה בערוץ השמיעתי, מומלץ שכל חזרה על מידע שלמד, תעשה בקול רם כך שהוא ישמע את עצמו, כפי שעולה מהתוצאות המושלמות של מבחן Rey AVLT – שמיעתי.

    8. טיפול באיכות ההורות בכדי ששני ההורים ימצאו דרך משותפת להמשך התהליך החינוכי של נ'. בלי הטיפול בהורות הסיכויים להצלחתו של נ' מתמעטים בצורה ניכרת. חשוב לנסות את הטיפול באופן משותף, במידה ולא תצליח שהייה ביחד, יש לעבוד בנפרד, אך בעיקר להשיג דרגים משותפות ללא סתירות גלויות כמו שקרה בהרבה מקרים עד היום.

    9. על בית הספר שיקלוט את נ', מומלץ למנות איש קשר שיהיה בתקופתו הראשונה במערכת, המלווה את נ' ברגעים עצובים כמו ברגעים משמחים.

       יוצא כי ממכלול הבדיקות, ניתן להגיש למספר מסקנות: 

       1. דווקא בשל הצרכים המיוחדים של נ' הוא זקוק למסגרת חינוכית מסודרת – ולא חינוך ביתי.

          1. הבנתו של האב כי נ' זקוק למסגרת חינוכית מוסדרת עולה בקנה אחד עם הצרכים של נ'.

             1. נ' זקוק למסגרת עוטפת אשר תוכל לא רק להעניק לו מסגרת חינוכית דידקטית בצורה מסודרת ובמינון המתאים לו כי אם אשר גם תוכל להיות מסוגלת להכיל את הצרכים הרגשיים שלו.

             2. האם אומנם טוענת כי במסגרת החינוך אותו הוא מקבל כיום בבית של ההורים ישנה גמישות רבה ולימודים מותאמים לקצב שלו אולם לדעתי קיימים פערים לימודים משמעותיים מה גם שאין לנ' שום ניסיון ללמד מיומנויות של תלמידאות.

             3. בהקשר זה צודק האב כאשר הוא מציין כי חלק מהחינוך בבית ספר הינו חינוך לחיים , חינוך להסתדר במקום עבודה וחינוך איך לעשות דברים גם אם לא בדיוק רוצים לעשות אותם.

             4. לא היה בידי בכדי להצביע על כך שמצבו של נ' יכול לאפשר לו להתחנך כהוגן במסגרת חינוך ביתי – על אחת כמה וכמה כאשר נסוב וויכוח בין ההורים בעניין.

             5. זאת ועוד, לא רק שאין בהבנה של האם בכדי להכיר בצרכים המיוחדים של נ' אלא שגם בשנים האחרונות ההיי כביכול בחינוך ביתי, הדבר נעשה ללא כל פיקוח, ייעוץ או תוכנית לימודים.

             6. יש לציין כי במקרה דנן גם אם שני ההורים היו מבקשים כי נ' יתחנך בחינוך ביתי, הרי שלא הייתי מוצא מקום לתמוך בבקשה שכזאת הן בהינתן מצבו של הילד והן בהתחשב באופן שבו הוא חונך עד הלום.

             7. שילובו של נ' במסגרת חינוך פורמלית נכונה עוד יותר בהינתן זה שאין הסכמה בין ההורים ולדעת, לפחות , באב רואה את מצבו של נ' ואת צרכיו בצורה תואמת יותרת את נסיבות חייו של הילד.

                לנוכח האמור לעיל, הנני ממליץ כדלהלן:

                1. שילוב של נ' בחינוך הפורמלי.

                2. התמקדות על הצרכים שלו כפי שמופיע בהמלצות של האבחון הפסיכו –דידקטי.

                3. הנני להביע תקווה כי ההורים ימצאו את הדרך לעבוד יחד לשם קידומו החינוכי של בנם המשותף".

                    

14. לאחר הגשת חוו"ד נשלחו למומחה שאלות הבהרה כאשר גם בעניין היה צורך במעורבות בית המשפט שכן האם ביקשה לקבל לידיה את חומרי הגלם של הפסיכולוג טרם משלוח שאלות ההבהרה. בקשה זו נעתרה ובהתאם הותר גם לאב לקבל לידיו את חומרי הגלם כאמור.

15. ביום 1.7.2024 הגיש המומחה תשובות לשאלות ההבהרה של הצדדים שהופנו אליו.

16. ביום 2.7.24 התקיים דיון במעמד הצדדים. האם ביקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוו"ד ובקשתה נעתרה ונקבע דיון לחקירת המומחה ליום 29.7.24. כן, נוכח חוו"ד שהוגשה נתבקשה השלמה לתסקיר מאת פקידת הסעד בשתי הסוגיות שעל הפרק, קרי עתירת האב להורות כי האחריות ההורית תהיה בידיו ורישום הקטין במוסד חינוכי.

17. ביום 9.7.2024 הוגש תסקיר מאת פקידת הסעד, בו נכתב כך:

    "בחווה"ד מטעם מכון שינוי מומלץ כי הבן ישולב בחינוך הפורמלי תוך התמקדות בצרכיו כפי שמופיעים בהמלצות האבחון הפסיכו – דידקטי.

    עמדת האב: האב מבקש לרשום את הבן למסגרת פורמלית.

    לדבריו, במידה וניתן היה להגיע להסכמות ותיאום בין ההורים היה מעדיף לרשום אותו למסגרת מכילה יותר כמו מסגרת מונטסוריות או דמוקרטית. מכיוון שזה אינו המצב ביניהם הוא רוצה לפנות לברירת המחדל ולרשום למסגרת עירונית רגילה. האב מתנגד להסדרת חינוך ביתי.

    עמדת האם: האם הציעה שבמידה ואכן חינוך ביתי יורד מהפרק, ירשמו את הבן לבי"ס דמוקרטי. לדבריה, היא מתנגדת להמלצות חווה"ד ובשל כך ביקשה לחקור עורך חווה"ד, ד"ר דניאל גוטליב. הוסבר לאם כי כך או אחרת, משום שהאב מתנגד לחינוך ביתי, אין אפשרות להסדיר זאת. בהתאם לכך האם אמרה כי חשבה על הבי"ס הדמוקרטי, אך קבלתו של הבן תלויה בהגרלות וההרשמה כבר הסתיימה, ובשל כך מבינה שזה לא יתאפשר בשנה"ל הקרובה. האם הסבירה כי אין לה כל אפשרות להשתתף בעלויות הגבוהות של חינוך מונטסורי. האם מתנגדת לשילובו של הבן במסגרת פורמלית עירונית רגילה ולתפיסה שילובו במסגרת כזו תסכן את בריאותו הנפשית.

    לנוכח הדחיפות הגבוהה ולטובת השמתו של הבן במסגרת לימודית בשנה"ל הקרובה, אנו ממליצים כי הבן ישולב במסגרת לימודית עירונית פורמלית בהקדם.

    לטובת השמתו של הבן במסגרת לימודית יש צורך בכתובת מגורים עדכנית.

    בשנים האחרונות האם מתגוררת ב – "סאבלט" (פתרון דיור זמני/לזמן קצר) לאחרונה עברה לגור ברח' .... ת"א, לאחר כחצי שנה בכתובת הקודמת. לדברי האם היא מתגוררת במרכז ת"א מזה מס' שנים. הוסבר כי יש צורך בכתובת מגורים פורמלית על מנת לרושם את הבן למסגרת חינוכית. חשוב לציין כי לטענות על כוונותיו של האב לעבור דירה, האב הסביר כי חשב לעבור דירה רק במידה ויהיה צורך להתקרב למסגרת הלימוד של הבן (אם היה לומד בחולון/הכפר הירוק במסגרות מונטסוריות וכד'). מכיוון שאפשרויות אלו ירדו מהפרק, בכוונתו לחדש את החוזה בדירה בה מתגורר מזה מס' שנים.

    לפיכך אנו חוזרים על המלצתנו מהתסקיר שהוגש ביום 13.02.24 על כך שרישום כתובת הבן, במנהל האוכלוסין תהא על פי כתובתו של האב.

    אחריות הורית

    האב מסביר כי בקשתו לקבלת אחריות הורית בלעדית על הבן נבעה מחששותיו בנוגע ליציבותו של הבן לנוכח מעברי מגורים תכופים של האם וכן מהקושי בקבלת החלטות משותפות (למשל על מסגרת חינוכית מזה 3 שנים).

    הוסבר להורים כי אנו מתרשמים שמדובר בהורים שאוהבים את בנם ולמרות תפיסותיהם השונות דואגים לו ומנסים לפעול לטובתו. כל שכן, לא מדובר על הורים מזניחים או פוגעניים באופן ישיר ומכוון בבן. ולכן אין מניעה ששניהם ימשיכו להחזיק באחריות הורית משותפת על הבן.

    יחד עם זאת, הובהר להורים כי כיום הם אינם פועלים בהתאם לחוק וכי נמליץ על כך שבמידה והאם תערים קשיים על רישומו של הבן למסגרת לימודית, נמליץ על כך שלאב תהיה זכות חתימה בלעדית על רישומו למסגרת חינוך לשנה"ל הקרובה.

    להלן המלצותינו:

    1. רישום הבן למסגרת חינוך עירונית פורמלית בהקדם עפ"י שיבוץ מחלקת החינוך של עיריית ת"א יפו.

       1. אנו שבים על המלצותינו מהתסקיר מיום 13.02.24 כי יש צורך ברישום הכתובת הרשמית של מגורי הקטין עפ"י כתובת האב.

          1. אני ממליצים כי במידה והאם לא תשתף פעולה עם רישום הבן, תינתן לאב זכות חתימה בלעדית על רישומו למסגרת עירונית לשנה"ל הקרובה (תשפ"ד – תשפ"ה).

          2. אחריות הורית משותפת על הבן".

              

18. נתבקשו והוגשו תגובות הצדדים לתסקיר. בתגובת האב לתסקיר מיום 16.07.24 העמיד האב דברים על דיוקם וטען כי מעולם לא הסכים ואף התנגד לשילוב הקטין בבי"ס דמוקרטי. האב הודיע כי מקבל את המלצות התסקיר במלואן, אלא שטען שככל שהאם תיתן הסכמתה לשילוב הקטין במסגרת חינוכית בשיטה המונטסורית באופן מיידי וללא דחיות נוספות וכן תחלוק עמו בתשלום הוצאות החינוך של הקטין, או אז יסכים לרישום הקטין למסגרת מונטסורית לשנה שנתיים הקרובות טרם שילובו במסגרת חינוכית פורמלית עירונית. מנגד, האם הביעה התנגדותה להמלצות התסקיר ואף טענה כי רישום הקטין למסגרת חינוכית עירונית פורמלית מנוגדת להמלצות חוו"ד המומחה ולאבחון שנערך לקטין. האם עתרה לזימון פקידת הסעד להיחקר על תצהירה.

19. בהחלטתי מיום 24.7.24 קבעתי כי התיק קבוע לדיון ביום 29.7.24 לצורך חקירת המומחה (ד"ר גוטליב) על חוו"ד וככל שפקידת הסעד תוכל להתייצב לדיון הנ"ל, אזי האם תוכל לחקור אותה בדיון זה. עם זאת, ככל שפקידת הסעד לא תוכל להתייצב, אזי אתיר לאם לשלוח שאלות הבהרה לפקידת הסעד בלבד שכן אין לאם זכות קנויה לזימון פקידת הסעד להיחקר וניתן ליתן כל מענה דיוני אחר.

20. ביום 28.7.24 הגישה פקידת הסעד תסקיר נוסף בו הודיעה כי אינה יכולה להתייצב לדיון ביום 29.7.24. עוד לדבריה, לגבי בחירה של מסגרת חינוכית אין פקידת הסעד מחזיקה במומחיות לקבוע התאמה של מסגרת חינוכית זו או אחרת, ועל כן יתמכו בכל החלטה של הגורם המקצועי שעורך את האבחון. עוד נקבע כי ככל שאין בין ההורים הסכמה על מסגרת חינוך אלטרנטיבית, ניתן להמליץ אך ורק על רישום למסגרת עירונית על פי המלצת המומחים או מחלקת החינוך בעיריית ת"א. עוד עלה הצורך הדחוף לרשום את הקטין למסגרת הלימודית לשנה הקרוב על פי המלצות כלל הגורמים המקצועיים. בנוסף, מכיוון שהאם לא סיפקה כתובת מגורים יציבה בפועל וכי הינה עוברת כל כמה חודשים לכתובת זמנית ומאחר שיש חשיבות לכך שהקטין ישויך לכתובת יציבה וקבועה, יש לקבוע את כתובת המגורים של האב ככתובת מגורים רשמית.

21. ביום 29.07.24 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו נחקר ד"ר גוטליב. המומחה חזר על מסקנות חוו"ד לפיה יש לשלב את הקטין למסגרת חינוכית פורמלית עם ביצוע התאמות לקטין בהתאם לממצאי האבחון. יצוין כי גם לאחר סיום חקירת המומחה ניסיתי להביא את הצדדים לידי הסכמה אולם הדבר לא צלח.

22. ביום 30.7.24 הוריתי על הגשת סיכומים קצרים מטעם הצדדים. האב הגיש סיכומיו ואילו האם לא הגישה סיכומיה.

23. ביום 1.8.24 ניתנה החלטתי לפיה נוכח המלצות הפסיכולוג שערך את האבחון הפסיכודידקטי לקטין (ד"ר בלומצוויג) בסעיף 13 לאבחון וכן לאור תשובת ד"ר גוטליב בסעיף 5 לשאולות הבהרה, יש לשקול אפשרות לשילובו של הקטין במסגרת בית ספר דמוקרטי לשנה –שנתיים הקרובות טרם שילובו במסגרת חינוכית פורמלית עירונית. על כן, מאחר שהאב מתנגד לשילוב הקטין במסגרת זו, אזי ינמק האב בכתב את התנגדותו.

24. ביום 4.8.24 הוגשה תגובת האב לפיה מתנגד לשילוב הקטין לבית ספר דמוקרטי ממכלול נימוקים שפורטו בתגובתו.

25. ביום 4.8.24 ניתנה החלטה נוספת לפיה מאחר שהחינוך הביתי נשלל על ידי המומחה אך אחת האופציות שהוצעה היא שילובו של הקטין בבית ספר דמוקרטי לתקופה של שנה שנתיים ובשים לב לכך שהאם הציגה אופציה זו כאופציה ריאלית ובת קיימה בשנת הלימודים הבאה, ועל מנת שיונחו בפני ביהמ"ש מלוא הנתונים הנדרשים להכרעה, אזי האם תציג אישור רשמי מבית הספר הדמוקרטי שהוצע על ידה כי יש מקום לשיבוץ הקטין לשנת הלימודים הקרובה. כן, תפרט האם את מיקום בית הספר, תוכנית הלימודית ועלויות. האם נתבקשה להגיש האמור עד ליום 6.8.24.

26. ביום 7.8.24 הגישה אם תגובה לפיה מבדיקת האם ביום 6.8.24 עולה כי מחלקת החינוך של עיריית ת"א סגורה ולא ניתן לעשות את הבירור. עוד לדבריה ההרשמה למוסדות החינוך כבר נסגרה. יצוין, כי גם בתגובה זו כמו לאורך כל הדרך האם שבה וחזרה על עמדתה לפיה החינוך הביתי הוא הטוב ביותר לקטין וכי רישומו למסגרת החינוך הרגילה תגרום לו נזק רב.

27. בהחלטתי מיום 7.8.24 קבעתי כי מתגובת האם עולה כי אין בידיה אפשרות ממשית לשילוב הקטין לבית הספר הדמוקרטי אלא אך מבקשת לברר את העניין מול מחלקת החינוך בעיריית ת"א ועל כן, נוכח דחיפות ההכרעה בעניינו של הקטין לצורך שילובו במסגרת החינוכית לשנה הקרובה החלה ביום 1.9.24 – ההחלטה תינתן ותשלח לצדדים. עוד נקבע כי במסגרת ההחלטה יילקחו בחשבון מכלול הנתונים לרבות האמור בתגובות הצדדים מיום 4.8.24 ומיום 7.8.24.

28. לאחר כל האמור, ניתנת כעת הכרעתי.

    טענות הצדדים:

29. לטענת האב, יש להורות על שילוב הקטין במסגרת החינוך הפורמלי (ממלכתי עירוני) לפי מקום מגוריו. לטענת האב, הליך זה מתנהל במשך זמן ממושך כאשר בכל הזמן שחלף הקטין כבול בחינוך ביתי לא מוסדר בניגוד לחוק רק כי הנתבעת בוחרת לפעול כרצונה ובתחבולותיה מונעת מהקטין להיות במוסד חינוכי מוסדר. האם מעכבת את ההליכים במכוון כדי למנוע את רישומו של הקטין למוסד חינוכי כאשר כל ניסיון פשרה נתקל בהתנגדות מטעם האם. על כן, ככל שהאם מסרבת לרשום את הקטין למוסד חינוכי מונטיסורי ולחלוק עימו בעלויות, הרי שאין מנוס מליתן פסק דין על בסיס חוו"ד לפיה ככל שתהא מחלוקת בין הצדדים בעניין רישומו של הקטין לבי"ס מונטיסורי או דמוקרטי, הרי על ביהמ"ש לקבוע את רישומו של הקטין לבי"ס ממלכתי רגיל בהתאם לכתובת האב. כמו כן, מאחר שהאב מכיר את התנהלותה של האם, והאם אף הצהירה בפני ד"ר גוטליב שגם אם תחויב לרשום את הקטין לבי"ס, היא לא תעשה כן, אזי מבוקש כי האב יוכל לרשום את הקטין למוסד חינוכי, גם ללא חתימת האם, שאחרת יאלץ לפנות שוב לביהמ"ש והדבר יעכב את הליכי הרישום. אשר למקום מגורי הקטין – מאחר שלאם אין יציבות מבחינת מקום מגורים שכן היא נוהגת לעבור דירות בתדירות גבוהה, לדירות "סבלט" לפעמים לחודש ולפעמים לכמה חודשים ובזמן הקורונה גרה במלון דירות לטווח ארוך ומאחר שסגנון חיים מסוג זה אינו מאפשר לקטין יציבות וביטחון, אזי יש לקבוע כי האחריות ההורית על הקטין תהא אצל האב. כן, בהתאם להמלצת שירותי הרווחה, יש לקבוע כי כתובת האב תהא הכתובת הרשומה של הקטין לצורך רישום הקטין למסגרת חינוכית מוסדרת.

30. יצוין, כי האם לא הגישה סיכומים מטעמה. עם זאת, לטענת האם בתגובתה מיום 7.8.24 חינוך הביתי הינו החינוך הטוב ביותר עבור הקטין וכי רישומו למסגרת רגילה יגרום לו לנזקים רבים בייחוד לאור ההתנתקויות הקורות לו (באופן של התעלפויות) כאשר הוא מצוי בלחץ. כן, בדיון ביום 27.9.24 טענה האם כי היא אינה יכולה לשאת בעלויות של חינוך פרטי לקטין במסגרת חינוך מונטיסורי אלא מבקשת שהאב יישא במלוא התשלום. לגבי שילוב הקטין לבית ספר דמוקרטי, בדיון ביום 27.9.24 העלתה האם הצעה לפיה הקטין ישולב במסגרת של בית ספר דמוקרטי לטענתה בסבסוד של העירייה ובעלות של 5,000 ₪ לשנה בלבד, אולם לאחר שנתבקשה להבהיר האם מדובר באופציה ריאלית ובת קיימא (ר' החלטתי מיום 5.8.24) הגישה כאמור את תגובתה ביום 7.8.24 בה טענה כי ההרשמה למוסדות החינוך כבר נסגרה ומאחר שמחלקת החינוך של עיריית ת"א סגורה לא ניתן לעשות את הבירור. אשר לשינוי מקום המגורים הרשום של הקטין, האם מתנגדת לכך כמו גם לקביעת אחריות הורית בלעדית של האב על הקטין.

    דיון והכרעה:

31. כאמור בעניינו של הקטין יש להכריע במספר סוגיות ואלו הן:

    • שאלת המסגרת החינוכית של הקטין בשנת הלימודים הקרובה ואילך.

    • שינוי כתובת המגורים של הקטין לצורך רישומו למסגרת החינוכית ובכלל.

    • עתירת האב להורות כי האחריות ההורית תהא בידיו.

32. נפנה לבחינת שאלות אלו להלן.

    מתווה משפטי:

33. סעיף 19 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962 (להלן: "החוק")) קובע כי "לא באו ההורים לידי הסכמה בעניין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט ובית המשפט אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון".

34. כידוע, בכל הכרעה בעניינם של קטינים עקרון העל המנחה את בית המשפט הינו עקרון טובת הילד. ביישום עיקרון טובת הילד יש לשקול את כלל השיקולים בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה כאשר בעניינים הקשורים לחינוך ולבריאות, יש עדיפות להמלצות הגורמים המטפלים המקצועיים.

35. עקרון טובת הילד הוא מושג אמורפי, עמום ורחב היקף, העשוי להכיל תכנים מתכנים שונים בהתאם להקשר הדברים ולמצב הדברים העובדתי בכל מקרה ומקרה (פ' שיפמן, דיני המשפחה בישראל (כרך ב' 1989) 220). על כן, בתי המשפט נדרשים מעת לעת לעצב קריטריונים לצורך יישומו במקרה הקונקרטי העומד לדיון (בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים, ביום 2.5.05)).

36. כידוע, לצורך בחינת טובת הילד ומילוי המונח במשמעות ובתוכן קונקרטי, נעזר בית המשפט בתסקירי פקידי הסעד וחוות דעת מומחים מקצועיים, אשר להם האפשרות לבחון את המקרה בעין מקצועית ואשר הינם אובייקטיבים בהשוואה להוריו של הקטין (ראה, בע"מ 10060/07 פלונית נ' פלוני תק-על 2008 (4) 35). לאור חשיבותן הגדולה של חוות דעתם של מומחים לצורך בחינת טובתו של הקטין, נוטים בתי המשפט לאמץ את הממצאים שאותם קבעו המומחים בחוות דעתם ואת מסקנותיהם של המומחים הנגזרות ממצאים אלו. אולם, יתכנו מקרים בהם אין מנוס מהכרעה המנוגדת לאמור בחוות הדעת, כאשר קיימות ראיות בעלות משקל מהותי המצדיקות זאת (ראה, בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים, 1.5.2006)).

    האם יש להיעתר לבקשת האב לשילוב הקטין במסגרת חינוכית מסודרת חלף חינוך ביתי:

37. במקרה דנן, לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, הן מבחינה חוקית והן בהתאם להמלצות כלל הגורמים המקצועיים (עורך האבחון הפסיכודידקטי, ד"ר גוטליב) וכן בהמלצת שירותי הרווחה, אין מקום להתיר המשך חינוכו של הקטין בחינוך ביתי אצל האם אלא יש לשלבו במסגרת חינוכית מוסדרת. להלן יפורטו הנימוקים ביסוד מסקנתי זו.

38. ראשית, אין חולק כי כיום ההורים פועלים בניגוד לחוק הן בכך שהם לא שולחים את הקטין למסגרת חינוכית פורמלית והן בכך שהם לא קיבלו אישור ממשרד החינוך לחינוך ביתי. יוצא, אפוא כי מזה שלוש שנים הקטין אינו מקבל חינוך עפ"י חוק במדינת ישראל, לא במסגרת חינוך ביתית ולא במסגרת חינוך חובה, וזאת לא ניתן להתיר.

39. שנית, כלל הגורמים המקצועיים תמימי דעים בכך שטובת הקטין היא להשתלב במסגרת חינוך פורמלי ולא בחינוך ביתי והכל כמפורט בהרחבה לעיל. יתר על כן, על פי מסקנת חוו"ד דווקא בשל הצרכים המיוחדים של הקטין הוא זקוק למסגרת חינוכית מסודרת ולא חינוך ביתי. המומחה השתית את מסקנתו על מכלול הממצאים הבאים שלא נסתרו ע"י האם, ואלו הם: הקטין "זקוק למסגרת עוטפת אשר תוכל לא רק להעניק לו מסגרת חינוכית דידיקטית בצורה מסודרת ובמינון המתאים לו כי אם אשר תוכל להיות מסוגלת להכיל את הצרכים הרגשיים שלו"; לקטין "קיימים פערים לימודיים משמעותיים מה גם שאין לו שום ניסיון ללמד מיומניות של תלמידאות"; "חלק מהחינוך בבית הספר הינו חינוך לחיים, חינוך להסתדר במקום עבודה וחינוך איך לעשות דברים גם אם לא בדיוק רוצים לעשות אותם"; "החינוך הביתי נעשה ללא כל פיקוח, ייעוץ או תוכנית לימודים"; לקטין "אין מערך נורמטיבי של חברים, חברים אינם מוזמנים אליו והוא אינו מוזמן לביתם"; האם אינה רואה כל בעיה מבחינת המשך הלימוד הביתי והפערים של הקטין בהיבטים אלו. די בכל האמור, כדי לבסס מסקנה לפיה טובתו של הקטין אינה בהמשך לימודים בבית האם אלא בשילובו במסגרת חינוכית מוסדרת לצורך קידומו והתפתחותו התקינה.

40. שלישית, על מנת שניתן יהיה להפיק תועלת מחינוך ביתי נדרשת השקעה של שני ההורים יחדיו, שכן שני ההורים צריכים לקחת חלק בלימוד הקטין לפי תוכנית לימוד מוסדרת. כאשר קיים קונפליקט גבוה בין ההורים ותקשורת לקויה, לא ניתן לפעול בשיתוף פעולה בחינוך ביתי. כך לדוגמה, בימים שבהם הקטין אינו נמצא האם, אלא שוהה עם האב, יידרש האב לשהות עם הקטין ימים שלמים מהבוקר וללמדו בהתאם לתוכנית מוסדרת, תוך עדכון האם ושיתוף פעולה עמה. עניין זה אינו מתאפשר הן לאור היחסים הקונפליקטואליים בין הצדדים והעדר שיתוף פעולה וכן לאור כך שהאב אינו מיישם שיטה זו בפועל. על כן, בהיעדר שיתוף פעולה בין ההורים בנוגע לחינוך הקטין ו/או הסכמה למסגרת אלטרנטיבית, ברירת המחדל בנסיבות דנן הינה החינוך הפורמלי כאשר גם חוות הדעת והתסקירים תומכים בהמלצה זו.

41. יצוין, כי חרף החקירה הממושכת של המומחה ע"י ב"כ האם, חוו"ד לא נסתרה. בחקירתו הסביר ד"ר גוטליב את מכלול היבטים שהובילו למסקנה לפיה החינוך הביתי אינו מתאים לקטין דנן. וכך העיד בעניין זה ד"ר גוטליב:

    "עו"ד משגב: תראה כתבת מה שכתוב. עכשיו תסביר לי בבקשה, אתה כתבת "מה גם שלא נראה כי מבחנים אלו היה בהם לתת מידע ביחס לשאלות העומדות על הפרק". אז איזה אבחונים כן היה בהם יכולת לתת מידע?

    העד, ד"ר גוטליב: האבחונים שנעשו. אני חושב גם הבדיקה שלי את ההורים, גם הפגישות שלי עם הילד, גם האבחון הפסיכודידקטי, גם האלמנטים היותר הפסיכודיאגנוסטיים שהיו בתוך האבחון הפסיכודידקטי הם אלו שלדעתי נתנו תמונה של ילד בעל יכולות לא מבוטלות אשר כיום יש לו לא מעט קשיים גם בתחום הריכוז גם פערים מסוימים גם ביכולת למידה וגם בהבנה שהוא צריך להיות במסגרת גם בהבנה שגם אם הוא ב- Home schooling גם אם הוא בחינוך ביתי שצריך להיעשות על פי הכללים בצורה מסודרת על פי הפרוטוקולים של משרד החינוך. ואני חושב שהאבחון נתן את התשובות לכל השאלות האלו וההמלצות התוו דרך לסוג המסגרת החינוכית לה הילד כיום זקוק על מנת שהוא יוכל להגשים את הפוטנציאל שזה פוטנציאל טוב לדעתי.

    עו"ד משגב: כלומר אם הדברים היו לשיטתך מבחינה פרוצדורלית על פי הכללים של משרד החינוך כן היה ניתן לעשות חינוך ביתי.

    העד, ד"ר גוטליב: אדוני שואל שאלה טובה. הייתי משיב ככה, אז קודם כל החוק מכיר, לפי מיטב הבנתי, מכיר בזכות של הורה להעדיף חינוך ביתי על פני חינוך בית ספר ואני לא יכול לחוות את דעתי על זה בגלל שאני לא משפטן אבל אני מכיר בזה. עם זאת, אני חושב שלא כל ילד מתאים לחינוך ביתי, אני חושב שחינוך ביתי מחייב נכונות של שני ההורים לקבל החלטות ביחד ולהקדיש לא מעט זמן לתהליך. אני גם חושב שבאופן עקרוני צריכה להיות הסכמה בין שני ההורים ובהעדר הסכמה כאשר צריכים לבחון אז מה טובת הילד אני חושב שבהעדר הסכמה צריכה להיות סיבה מאוד טובה מאוד משכנעת ללכת בדרך המיוחדת על פני דרך המלך או הדרך הרגילה של חינוך בבית ספר. זאת ועוד, אני הבנתי מהם שהיא לא פעלה אפילו לנסות להסדיר את החינוך הביתי דרך משרד החינוך ודי התעקשה בשיחות שלי איתה שמה שהיא עושה זה חינוך ביתי כדת וכדין כאשר הקטע המשפטי הטהור פחות מעניין אותי, אבל הרבה יותר מעניין אותי המסגרת המקובלת של משרד החינוך גם לחינוך ביתי שזה בכל זאת מוסדר ומפוקח ובכל זאת יש תוכנית לימודים שצריכים לעמוד בה וצריכים להראות שנוהגים על פיה. אני חושב שחוסר היכולת שלהם (עמ' 21 ש' 8 – עמ' 22 ש' 8).

42. אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, עולה בבירור כי דווקא בשל הצרכים המיוחדים של הקטין, הוא זקוק למסגרת חינוכית מוסדרת חיצונית שאינה חינוך ביתי וכי מסגרת של חינוך ביתי אף פוגעת ביכולותיו להתקדם ולהתפתח באופן תקין ככל הילדים בני גילו הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית ועל כן מנוגדת לטובתו. על כן, אין לאפשר המשך חינוכו של הקטין בחינוך ביתי כפי שנעשה עד כה אלא לשלבו במסגרת חינוכית מוסדרת.

    קביעת המסגרת החינוכית של הקטין לשנה הקרובה:

43. המלצות חוו"ד המומחה היא שילובו של הקטין בחינוך פורמלי תוך התמקדות בצרכים שלו כפי שפורטו בהמלצות של האבחון הפסיכו-דידקטי.

44. אמנם, במסגרת 13 לאבחון הפסיכודידקטי (אשר פורטו גם בסעיף 4 בפרק "הדיון" של חוו"ד המומחה) הומלץ לבחון אפשרות של שילובו של הקטין במסגרת אלטרנטיבית לתקופה קצרה (שנת לימודים אחת או שתיים) טרם בחינת שילובו במסגרת חינוכית פורמלית, כגון: חינוך בשיטת מונטסורי או שיטת בית ספר דמוקרטי, וזאת במטרה לאפשר לקטין להפנים הרגלי חברה ולימוד בכיתה, וכך פורטו הדברים: "בקשר למסגרת הלימודית ובשל סף התסכול הנמוך וחוסר הניסיון של חיים בכיתה רגילה, מומלץ לימודים בכיתה אשר תוכל להכיל את נ' רגשית, אשר תוכל לתת התייחסות פרטנית לפערים הלימודיים אשר נוצרו אשר תוכל לסייע לו ברכישת מיומנויות של תלמידאות. בהינתן היכולות של נ' והפוטנציאל הלימודי שלו, רצוי להימנע ככל שניתן משילובו במסגרת של החינוך המיוחד. רצוי, לעומת זאת, לבחון אפשרות של מסגרת אלטרנטיבית לתקופה קרצה (שנת לימודים אחת או שתיים) כמו חינוך בשיטת מונסורי או שיטת בית ספר דמוקרטי, במטרת הפנמת הרגלי חברה ולימוד בכיתה. אחרי תקופת המעבר יש לשקול שוב את מוכנותו הרגשית חברתית למעבר למסגרת ממלכתית".

45. יצוין, כי גם במסגרת שאלות ההבהרה התייחס ד"ר גוטליב להמלצה זו כדלקמן: "לענין ההמלצה כי רצוי לבחון אפשרות של מסגרת אלטרנטיבית לתקופה קצרה – שנה או שניים כמו חינוך מונטסורי או שיטת בית-ספר דמוקרטי ואחרי תקופת מעבר יש לשקול שוב את המוכנות הרגשית חברתית למעבר למסגרת ממלכתית, עלי להבהיר כי גם אם תקופת מעבר כזו עלולה לייצר עבור נ' חוסר יציבות חברתית ורגשית מסוימת הרי שמדובר בילד אשר בטרם שילובו בכיתה רגילה, זקוק למסגרת מכילה יותר אשר תוכל להיות מבינה וגמישה יותר וזאת בהינתן העדר הניסיון של נ' במסגרת חינוכית נורמטיבית".

46. אלא מאי? בענייננו אין הסכמה בין ההורים בנוגע לשילוב הקטין למסגרת חינוכית אלטרנטיבית לתקופה קצרה זו (שנה-שנתיים) – לא מבחינת שיטת החינוך האלטרנטיבית שהוצעה (מונטיסורי או דמוקרטי) ולא מבחינת עלותה, ואפרט:

47. בנוגע למסגרת החינוך בשיטה המונטיסורית, דובר על שילוב הקטין בבית ספר פרטי ב"כפר הירוק" או בחולון כאשר עלות החינוך במסגרת זו הינה יקרה ועומדת על סך שבין 3,500 ₪ ל – 5,000 ₪ בחודש. האב אמנם הסכים לשילוב הקטין למסגרת זו, אולם בתנאי שהאם תסכים לשילובו ללא דיחוי וכן תחלוק עמו במחצית מעלות שכר הלימוד (עמ' 35 לפרוט' ש' 4). יצוין, כי גם לאחר שהאב הסכים לשאת בשיעור גבוה יותר של שכר הלימוד (60%), האם הודיעה כי אין באפשרותה הכלכלית לממן עלות זו (עמ' 37 ש' 33). משכך, לא ניתן לכפות על האם לשאת בעלות מסגרת חינוכית פרטית לקטין בעוד ידה אינה משגת לכך. על כן, אופציה זו אינה ישימה בעניינו של הקטין.

48. כך, גם בנוגע למסגרת החינוך של בי"ס דמוקרטי, יצויין כי האב שלל אופציה זו והבהיר כי מעולם לא הסכים לשילוב הקטין בבי"ס דמוקרטי. בנוסף, בהתאם להחלטתי מיום 1.8.24 האב הגיש תגובה מפורטת והסביר את טעמי התנגדותו בהרחבה. האב טען כי ממילא מדובר בפרק זמן קצר של שנה שנתיים וכי רישום הקטין לבי"ס דמוקרטי יגרום לקטין יותר נזק מתועלת ואף יותר מהחינוך הביתי שבו הוא מצוי כיום שכן יפגע בסיכוי של הקטין להשתלב בהמשך בבי"ס רגיל. האב מסביר כי בבי"ס דמוקרטי אין הקניית מיומנויות לימודיות ועיקר החינוך מבוסס על רצון הילד. במקרה דנן, לא ייתכן כי הקטין שלא היה יום בחייו במסגרת חינוכית כלשהי, יתחיל את שנת הלימודים הראשונה בחייו במסגרת שמצפה ממנו לבחור את המקצועות אותם הוא רוצה ללמוד ולבחור את הדרך שנוחה לו. זאת ועוד, נוכח חילוקי הדעות הרבים בין הצדדים והעדר שיתוף פעולה ביניהם, אזי בבי"ס דמוקרטי יעלו בין הצדדים מחלוקות רבות לגבי כל נדבך ונדבך במסגרת לימודיו של הקטין לרבות בנוגע לבחירת מערכת השעות והמקצועות הנבחרים (נוכח הקניית זכות בחירה להורים ולקטין) והדבר אך ילבה את הסכסוך בין ההורים ולא יסיים אותו. על כן, לטענת האב, יש לרשום את הקטין למסגרת עם מערכת שעות ומקצועות לימוד שווה לכל התלמידים על מנת לאפשר לו להשתלב בעתיד במסגרת חינוך הפורמלית וכן על מנת לנסות ולמנוע את המשך הסכסוך בין ההורים. יתרה מכך, האב מסביר את ההבדל בין שיטת החינוך בבי"ס דמוקרטי לבין בי"ס מונטיסורי שבו הילדים אמנם מוותרים על חלק מההרגלים הלימודיים ההכרחיים כגון: שיעורי בית ומבחנים אך עדיין קיימת מחויבות ללימודי ליבה ועל כן, לקטין לא יהיה חסר הידע הבסיסי במקצועות אלו. מבחינת האב, בי"ס מונטיסורי אינו פתרון אידיאלי, אלא פתרון נכון לעת הזו לצורך הכנה טובה יותר למסגרת החינוכית הרגילה. אולם, כאמור, בהעדר הסכמת האם לשאת במחצית מעלות שכר הלימוד, יש להורות על שילוב הקטין למסגרת לימודית רגילה.

49. כאמור, ביום 4.8.24 ניתנה החלטתי לפיה נוכח הצעת האם לשילוב הקטין למסגרת בי"ס דמוקרטי וכן הצהרתה לפיה תסכים לממן באופן בלעדי את עלות שכר הלימוד שלטענתה עומד ע"ס 5,000 ₪ לשנה ועל מנת לבחון את היתכנות יישום הצעה זו בפועל לשנת הלימודים הקרובה, תידרש האם להציג אישור רשמי מבית הספר הדמוקרטי שהוצע על ידה כי יש מקום לשיבוץ הקטין לשנת הלימודים הקרוב. אולם, בתגובתה מיום 7.8.24 עלה בבירור כי אין מדובר באפשרות ריאלית בת קיימא שכן הרישום למסגרות החינוכיות לשנה הקרובה כבר הסתיים וכי מדובר רק בשלב של "בירור" האופציה ומשכך עולה כי הצעה זו הועלתה כהצעה תיאורטית בלבד שאינה ישימה לשנת הלימודים הקרובה. יצוין, כי מסקנה זו נתמכת גם בדברי האם בפני פקידת הסעד במסגרת התסקיר שהוגש ביום 9.7.24 לפיהם: "האם אמרה כי חשבה על בי"ס הדמוקרטי, אך קבלתו של הבן תלויה בהגרלות וההרשמה כבר הסתיימה, ובשל כך מבינה שזה לא יתאפשר בשנה"ל הקרובה. האם הסבירה כי אין לה כל אפשרות להשתתף בעלויות הגבוהות של חינוך מונטיסורי".

50. הנה כי כן, עולה בבירור כי אופציה של רישום הקטין למסגרת של בי"ס דמוקרטי כהצעת האם אינה ישימה והועלתה בדיון ביום 29.7.24 כאפשרות תיאורטית בלבד ללא היתכנות ממשית בנוגע לשנת הלימודים הקרובה. אציין כי לאחר עיון בתגובת האב, מקובלת עלי גם עמדתו לפיה במסגרת בי"ס דמוקרטי קיימת חשיבות יתרה לשיתוף פעולה בין ההורים ותיאום ביניהם, עניין שלא מתקיים בענייננו כלל וכלל ולכן יש קושי רב גם מההיבט הזה ונראה כי יגרם לקטין יותר נזק מאשר תועלת. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי ממילא מדובר על פרק זמן קצר של שנה שנתיים ימים בלבד כאשר המטרה להכווין את הקטין בהמשך הדרך למסגרת של חינוך פורמלי, ועל כן, ספק אם יהיה במסגרת חינוכית זו כדי ליתן מענה לקטין אשר נדרש להתאמות רבות כמפורט בהרחבה באבחון הפסיכודידקטי. בכך, יידרשו הצדדים להשקיע מאמצים רבים על מנת להעניק לקטין את כל התמיכה והסיוע הנדרש לו הן מבחינה רגשית והן מבחינה לימודית לצורך שילובו במסגרת חינוכית פורמלית. עוד יש לקחת בחשבון כי לא מדובר בקטין שנדרש לחינוך מיוחד, אלא בקטין שיכול להשתלב במסגרת החינוך הפורמלי תוך מתן עזרה וסיוע מותאם לצרכיו.

51. אשר על כן, נוכח כל האמור לעיל, בנסיבות דנן, מצאתי להורות על רישום את הקטין למסגרת חינוכית עירונית ממלכתית רגילה תוך ביצוע כלל התאמות והתמקדות בצרכים של הקטין בהתאם לאמור בחוו"ד ובאבחון (סעיפים 1-3 לחוו"ד בעמ' 8 לחוו"ד; סעיפים 10-18 לאבחון בעמ' 24 לחוו"ד). כאמור, ערה אני לכך שמדובר בקטין בעל צרכים מיוחדים ונדרשת השקעה ניכרת מצד שני ההורים על מנת לבצע את כלל ההתאמות בהתאם לצרכים הייחודיים שלו, אולם בהעדר הסכמה בין ההורים ו/או אפשרות ריאלית לשילוב הקטין למסגרת אלטרנטיבית בשנת הלימודים הקרובה בעלות מקובלת על שני ההורים ומאחר שההרשמה למסגרת הלימודית במסגרת מסובסדת (ככל שקיימת היתכנות לכך) כבר הסתיימה ובשים לב לכך שהמשך החינוך הביתי פוגע בטובתו, אזי מדובר באפשרות היחידה האפשרית בנסיבות דנן, וכך אני מורה.

52. בנוסף, מקובלת עלי המלצת שירותי הרווחה כי נוכח תחלופת מקומות המגורים של האם באופן תדיר ועל מנת להעניק יציבות לקטין וכן לאפשר את הרישום למסגרת חינוכית בהתאם לשיבוץ בעירייה, אזי כתובת מגוריו של הקטין יהיה כתובת מגורי האב. כן, נוכח התרשמותי לאורך כל הדרך כי האם גוררת רגלים ועושה כל שלאל ידה על מנת לעכב את רישום הקטין למסגרת החינוכית ואף הצהירה כי אין בכוונתה לרשום את הקטין למסגרת זו, אני מורה כי ככל שהאם לא תשתף פעולה עם שיבוץ הקטין למסגרת החינוכית העירונית בהתאם לכתובתו של האב, אזי ככל שהאם לא תשתף פעולה עם הרישום הנ"ל, האב יוכל לרשום את הקטין למסגרת זו בחתימתו בלבד.

53. אשר לעתירת האב לקבוע כי האחריות ההורית תהא בידיו, אציין כי לא מצאתי כל הצדק לקבוע כי האחריות ההורית על הקטין תימסר לידי האב בלבד וספק רב אם יש בסיס משפטי לעתירה שכזו (שאינה על דרך של שלילת אפוטרופסות). בסופו של יום, עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בנוגע למסגרת החינוכית של הקטין כאשר זמני השהות ביניהם נקבעו בהסכם וכאשר במסגרת פסק דין זה ניתן מענה למחלוקת זו לרבות בנוגע לקביעת כתובת המגורים הרשמית של הקטין לכתובתו של האב על מנת להקנות יציבות וודאות לקטין, ולא מצאתי כי הוכחו נסיבות נוספות המצדיקות שינוי באחריות ההורית בין הצדדים. אציין כי בכל הנוגע להותרת הקטין מחוץ למסגרת החינוך הפורמלית, אף לאב יש אחריות למצב שכן האב נקט בגישה פאסיבית ועד להגשת הליך זה שיתף פעולה עם החלטת האם בעניין זה ואף התאים את מסגרת עבודתו לשהות עם הקטין בימים שבו הקטין היה אמור להיות אצלו ובכך תרם למצב הבלתי תקין שנוצר בעניינו של הקטין.

    סוף דבר:

54. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל – אני מורה כדלקמן:

    • האחריות ההורית על הקטין תיוותר משותפת לשני הצדדים.

    • כתובת מגוריו הרשמי של הקטין יהיה על פי כתובת מגורי האב: ----.

    • אני מורה על שילובו של הקטין למסגרת חינוכית מסודרת בבית ספר עירוני ממלכתי רגיל לפי שיבוץ העירייה לשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ד/תשפ"ה). מובהר כי במידה והאם לא תשתף פעולה עם רישום הקטין למסגרת החינוכית, אזי תינתן לאב הזכות לרישום הקטין למסגרת עירונית לשנת הלימודים הקרובה בחתימתו בלבד.

    • ההורים יפעלו לביצוע כל ההתאמות הנדרשות לקטין בהתאם להמלצות האבחון הפסיכודידקטי כמפורט לעיל.

    • למותר לציין כי ככל שהצדדים יגיעו להסכמה לגבי שילוב הקטין למסגרת אלטרנטיבית ו/או פרטית אלטרנטיבית, יוכלו לעשות כן.

55. אשר לפסיקת ההוצאות – נוכח התוצאה, מאחר שהתרשמתי כי האם יצרה הליך משפטי ארוך ומורכב ועשתה כל אשר ידה על מנת לגרור רגליים ולעכב את ההכרעה המשפטית ובכלל כך התנגדה לכל ההמלצות המקצועיות וכן הצעתה בדיון ביום 29.7.24 היתה בלתי ישימה ואף הועלתה ללא כל התכנות ממשית ביחס לשנת הלימודים הקרובה, אני מורה כי האם תשא בהוצאות האב בסך של 7,500 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד החיוב ועד התשלום בפועל.

56. המזכירות תמציא פסק הדין לב"כ הצדדים ולפקידת הסעד ותסגור את התיק.

    ניתן היום, ה' אב תשפ"ד, 09 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.