לפני בקשה "למחוק את המתנגד מס' 1 מהתיק ולדחות על הסף את ההתנגדות לבקשה לקיום הצוואה מטעמו" (להלן-הבקשה).
הרקע העובדתי:
1.בקשה זו הוגשה בתיק זה שעניינו התנגדות לבקשה לצו קיום צוואתה מיום 28.5.2020 של המנוחה נ. ג. ז"ל (להלן בהתאמה- הצוואה, המנוחה, נ.).
2.הזוכה על פי הצוואה היא המבקשת בתה של המנוחה. המתנגדים לבקשה הם המתנגד 1 חתנה של המנוחה שהיה נשוי לבתה השנייה של המנוחה ד. שמה שהלכה לבית עולמה ביום 24.3.2020 (להלן-ד.). עוד מתנגדות לצוואה בנותיה של ד. (נכדותיה של המנוחה) המתנגדות 4-2.
3.ביום 12.2.2003 חתמו המנוחה נ. ובעלה י. על צוואה הדדית (להלן-הצוואה המוקדמת). הבעל, י., הלך לבית עולמו ביום 10.5.2016 וניתן תוקף לצוואתו המוקדמת ביום 17.8.2016.
4.נ. וי. היו בחייהם בעלי מלוא הזכויות במשק חקלאי --- ב ---- (להלן-המשק).
5.על פי הצוואה המוקדמת ציווה י. את מלוא רכושו לנ. וככל שלא תהא בחיים בעת פטירתו ציווה את כל רכושו ובכלל זה את המשק לבת ד. בכפוף לתשלום סך של 65,000 $ למבקשת.
נ. ציוותה ציווי דומה במהופך: ציוותה את כל רכושה לי. וככל שלא יהא י. בחיים בעת פטירתה ציוותה את כל רכושה ובכלל זה את המשק לבת ד. בכפוף לתשלום סך של 65,000 $ למבקשת.
6.כאמור, נ. ערכה צוואה מאוחרת לצוואה המוקדמת, היא הצוואה, ובה ציוותה, בין היתר, את המשק למבקשת. נ. ציינה והתייחסה מפורשות בצוואתה (ס' 5.1.1 (ב)) לבית שנבנה ע"י המתנגד 1 וד. במשק בזו הלשון:
"ב.הואיל ובתחומי המשק נבנה בית מגורים על ידי בתי המנוחה ד. ר. ז"ל ת"ז... ובעלה ד. ר. ת"ז... ובית זה נבנה על חשבונם [להלן: "בית ר."], אבקש מבתי ס. לפעול בתיאום עם ד. ר. על מנת לאפשר לו את פיצול בית ר. מהמשק באופן שבית ר. יישאר קניינו ויהיה רשום על שמו. למען הסר ספק אני קובעת כי מגרש המגורים עליו בנוי בית ר. בהתאם לגודל אשר יאושר ע"י רמ"י בתיאום עם ס., יעבור בירושה לד. ר. והוא לא יצטרך לרכשו מאת ס..
ג.ד. ר. וילדיו יוכלו להמשיך ולהתגורר בבית ר. ללא כל תנאי כל עוד לד. הזכות להתגורר בבית ר. על פי הוראות צוואה זו".
עיקר טיעוני המבקשת:
7.הפרשנות של הביטוי "כל המעוניין בדבר" שבסעיף 67 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 מתייחסת "...למי שעשוי ליהנות באופן ממשי מעיזבונו של המנוח, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף אם תידחה הבקשה לקיום הצוואה...ורק מי שיש לו אינטרס ממוני אובייקטיבי עכשווי בעיזבון וזאת אף להבדיל מאינטרס עתידי". (סעיף 2 לבקשה).
המשמעות על כן על פי המבקשת היא שמי "...שאינו טוען להיותו זוכה מכוח צוואה קודמת של המנוח ואינו יורש על פי דין של המנוח אינו יכול להיות "מעוניין בדבר" מכוח הוראות סעיף 67 לחוק, ובהתאם לכך לא היה זכאי להגיש את ההתנגדות לקיום הצוואה" (סעיף 3 לבקשה).
דברי המבקשת כוונו כלפי המתנגד 1 (להלן-המתנגד) מי שהיה נשוי עד לפטירתה לד. והוא אבי נכדותיה של המנוחה. המתנגד אינו יורש על פי דין של נ. המנוחה מכוח החוק. כך, גם בצוואתה המוקדמת של המנוחה, זו משנת 2003, (נטען שטרם הוגשה בקשה לקיומה), המתנגד לא מוזכר בה, הוא אינו זוכה בה גם לא במשתמע שכן בסעיף 6 לצוואה המוקדמת מצוינים במפורש שמות הזוכים על פי הצוואה והוא לא ביניהם.
משכך אין למתנגד מעמד או זכות להגיש את ההתנגדות ויש לסלק על הסף את ההתנגדות מטעמו.
עיקר טיעוני המתנגד :
8.התנגדותו לצוואה מתבססת, בין היתר, על סעיף 34 לחוק הירושה. לאמור הענקת המשק בצוואה למבקשת נגועה בכך שהיא "...לא חוקית או מוסרית או בלתי אפשרית או נוגדת את תקנת הציבור" (סעיף 1 לתגובה). הורשת המשק למבקשת בטלה שכן הזכויות במשק שייכות למתנגדים "מכוח מתנה שהושלמה (קרי, מתנה שניתנה לד. המנוחה ולמתנגד 1 ו/או התחייבות לתת מתנה (קרי התחייבות לתת מתנה שניתנה לד. המנוחה ולמתנגד 1 ו/או מכוח הסכם פנים משפחתי (שגם המתנגד 1 היה צד לו) ו/או מכוח הוראות הצוואות ההדדיות של נ. המנוחה ושל י. המנוח ו/או מכוח הסתמכות על הוראות הצוואות ההדדיות וההסכם הפנים משפחתי (שגם המתנגד 1 הסתמך עליו). (סעיף 2 לתגובה) (הדגש בקו תחתי במקור). טיעון זה הורחב בסעיפים 6-3 לתגובה.
משכך טען שיש לו אינטרס מידי וממוני בביטול הצוואה שכן צוואה זו מבטלת התחייבויות קודמות שמכוחן הוא זכאי לזכויות במשק. על כן יש לדחות את הבקשה.
המתנגד הפנה לסעיפים 5.1 (ב-ג) לצוואה שנוסחם הובא לעיל ומהם נצמח לו האינטרס הנדרש.
המתנגד הדגיש עוד שעל פי הצוואה המוקדמת הייתה זכאית ד. למלוא הזכויות במשק ובעקבותיה היה זכאי הוא לכך מכוח הסכם המשבצת. בצוואה זו, מושא ההתנגדות, קופחו זכויותיו אל מול הזכויות שהוענקו לו בצוואה הקודמת. משכך, הוא עשוי ליהנות מעיזבונה של המנוחה ככל שתתקבל ההתנגדות לצוואה וברי כי יש לו אינטרס ממוני עכשווי בעיזבון המנוחה.
עוד טען המתנגד שבנוסף לו הוגשה ההתנגדות על ידי 3 בנותיו המשותפות עם ד.. מחיקתו שלו לא תאיין את ההתנגדות ועל כן הביע תמיהה על הבקשה זולת היותה קנטרנית, טורדנית וחסרת אפקטיביות המעידה על מגישתה.
דיון והחלטה:
9.השאלה שבבסיס החלטה זו היא האם המתנגד יכול להיחשב "מעוניין בדבר" על פי חוק הירושה תשכ"ה-1965 (להלן-החוק) והפסיקה, קרי האם יש לו "...אינטרס ממוני אובייקטיבי עכשווי בעיזבון, להבדיל מאינטרס עתידי..." (ש. שוחט, נ. פיינברג ו-י. פלומין דיני ירושה ועיזבון (מהדורה 7) עמ' 189) אליו הפנה גם ב"כ המבקשת בטיעוניו.
המחברים מציינים זהותם של מי שיכולים להיחשב כ"מעוניין בדבר" ומונים, בין היתר, נושה של יורש, מנהל עיזבון, המדינה ועוד.
בין הגורמים המוזכרים כבעלי אינטרס עתידי, שאינם יכולים להיחשב כ-"בעל עניין" על פי החוק והפסיקה מונים המחברים, בין היתר, מי שהוא בנו של יורש פוטנציאלי, זוכה פוטנציאלי, יורש על תנאי, יורש אחר יורש, ועוד.
10.בספרו פירוש לחוק הירושה סיכם פרופ' שילה את 3 הגישות בפסיקה לפרשנות הביטוי "מעוניין בדבר" שבחוק:
א.הראשונה, גישתו הליברלית של כבוד השופט אלון בפרשת משולם (בג"ץ 673/89 שולמית משולם נ' בית הדין הרבני הגדול פ"ד מה(5) 594 ( 10.11.1991)) לפיה "...כל המרגיש באופן סובייקטיבי, שיש לו עניין בדבר רשאי להתנגד לצוואה".
ב.השנייה, גישת כבוד השופט טל בדעת מיעוט בפרשת עאסי ( ע"א 3154/94 הילאנה כאמאל עאסי נ' חביב עאסי פ"ד מט(2) 250 (9.8.1995)). כבוד השופט טל סבר שמעוניין בדבר יכול להיחשב גם מי שסובר שיש לו הנאה ממשית מהעיזבון וזו יכולה להיות גם עקיפה ולא רק וודאית.
ג.הגישה השלישית, ההלכה הנוהגת, היא זו שהתקבלה על ידי דעת הרוב בעניין עאסי וגישת בית המשפט בעניין פוקס (ע"א 49/64 פוקס נ' קוסובסקי פ"ד יח(2) 438 (31.5.1964)). על פי גישה זו צריך שיהיה למתנגד אינטרס ממוני אובייקטיבי של ממש בהווה ולא בעתיד.
11.בסכמו את הגישות השונות קבע פרופ' שילה: "מוכן אני, ככלל, לקבל גישה זו, (הגישה השלישית – מ.ל) הנראית בעיני נכונה והגיונית. עם זאת כיוון שהסעיף מנוסח בלשון גורפת - "כל המעוניין בדבר" – ומכיוון שייתכנו סיטואציות שבהן למרות היעדר זיקה ממונית זיקת המתנגד היא חזקה עבורו גם בעיני בית המשפט, לא הייתי סוגר את הפתח לנגישות לבית המשפט בצורה הרמטית ונוקשה" (שמואל שילה, פרשנות לחוק הירושה תשכ"ה-1965 (עמ' 41) וה"ש 22).
12.על פי החומר שלפני וההליכים המתנהלים בין הצדדים באתי לכדי מסקנה שלמתנגד אכן אותו אינטרס מידי הנדרש על פי הפסיקה ודין הבקשה למחקו להידחות.
13.הנקודה הארכימדית היא קיומו של אינטרס ממשי ועכשווי של המתנגד. קיומו של אינטרס זה עולה מהחומר בתיק:
א.המתנגד הגיש תביעה נפרדת ועצמאית תמ"ש 61631-07-22 בה עתר לפסק דין הצהרתי שיקבע שהוא זכאי למלוא הזכויות במשק, ולחלופין שהמשק יפוצל ותישאר לו הזכות לקבל את הבית שבנה עם ד. והובטח לו בצוואה עם שטח אדמה מתוך המשק, או קבלת פיצוי כספי בעבור אלו. לטעמי, די בכך כדי להקים לו אינטרס ממוני אובייקטיבי וממשי לביטול הצוואה המעניקה את המשק למבקשת.
ב.להתנגדות צורף אישור של המושב בו מצוי המשק (נספח 1 להתנגדות ) בו הוכרזו המתנגד ורעייתו המנוחה ד. כ"בנים ממשיכים" במשק. ברי שמסמך זה מקים למתנגד אינטרס לבטל את הצוואה. אין רבותא שמסמך זה יטה את הכף לקבלת ההתנגדות, אך הוא מקים למתנגד את האינטרס הנדרש להיות מתנגד.
ג.האינטרס הנדרש עולה גם ממכתבם של נ. וי. מיום 10.10.1999 (נספח 2 להתנגדות) בתמיכה לקבלת משכנתא של ד. והמתנגד ובה הדגישו שד. והמתנגד הם בן ממשיך במשק והסכימו "...לרישום הנכס על חשבון המשכנתא".
ד.המבקשת טענה ששמו של המתנגד לא מופיע בצוואה המוקדמת של המנוחה (זו משנת 2003) כך שגם אם תבוטל הצוואה (מושא ההתנגדות) לא קם למתנגד אינטרס ממשי ואובייקטיבי. המתנגד הוא היורש של ד. (פרוטוקול מיום 15.1.2023 ב-תמ"ש 61631-07-22) בצוואה המוקדמת ד. היא היורשת של המשק ועל כן לאחר הסתלקות הבנות יורשותיה של ד. הוא יורש. בשלב זה טרם הוכרעה השאלה מה מעמדו של המתנגד במאבק על הזכויות במשק ולא ניתן לשלול את זכותו להתנגד לצוואה. מעמדו אפשרי תוך כדי הדיון בהתנגדות שהמתנגד צד לה ולא לפסלו מראש ולמנוע ממנו לממש את האינטרס הקיים לו במשק לאור האמור.
ה.המתנגד טען שהצוואות ההדדיות משנת 2003 הן רק חלק מהסכם משפחתי המשתרע מעבר לצוואות עצמן. המתנגד רואה עצמו כחלק מאותו הסכם (כך, למשל, ההנחיה של האם המנוחה ביחס לבית אותו בנו הוא ורעייתו במשק). טענה זו מהותית ויש לאפשר למתנגד להוכיח טענתו ועל כן גם מטעם זה יש לאפשר לו להתנגד לצוואה.
14.אחר הדברים האלו מן הראוי לבחון את הבקשה מהיבט נוסף – זכות הגישה לערכאות.
זכות הגישה לערכאות היא מאבני היסוד של שיטתנו המשפטית ועולה כדי זכות חוקתית (יורם רבין, "זכות הגישה לערכאות –מזכות רגילה לזכות חוקתית (בעקבות ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ) המשפט כרך ה'); ד"ר שלמה לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד (מהדורה שניה)) .
מהותה של זכות זו מקבלת ביטוי בזהירות הנדרשת טרם מחיקתו של הליך ""הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט ישתמש בסמכותו למחוק תביעה על הסף... רק במקרים בהם יהיה ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל, על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. בית המשפט - בבואו לשקול אפשרות זו - ינהג בזהירות רבה וישתמש בסמכותו רק במקרים קיצוניים ויוצאי דופן" ..." (ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית (4.6.2007) ס' י"ב).
"כך, מתחזקת הזכות שעה שההליך מתנהל בבית משפט לענייני משפחה. הדברים יפים במשנה תוקף בהתחשב באופיו ובתכליתו של בית המשפט לענייני משפחה, שהוא ".. בעל אופי אינקוויזיטורי מעצם טיבו, ולא אחת נדרש הוא לרדת לחקר האמת...", מקום בו "... סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה מעביר לקדמת הבמה את 'עשיית הצדק' ודוחק לשוליים במידת מה (ובמידה הראויה) את דיני הראיות וסדרי הדין...." (שאול שוחט נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועזבון מהדורה שביעית , 192). " (ער (ב"ש) 20850-12-18 ה.א. נ' ה.ש. (26.3.2019) ס' 10 לפסק הדין).
15.לאור האמור לעיל הבקשה למחוק את המתנגד 1 נדחית.
16.המבקשת תשלם למתנגד 1 הוצאות בסך 2,000 ₪.
17.תואיל המזכירות לשלוח ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ"ז חשוון תשפ"ה, 28 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
