1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מ' אגמון-גונן), בערעורים מאוחדים: עמ"נ 6209-08-22, בעמ"נ 64297-08-22, בעמ"נ 61859-08-22, בעמ"נ 39710-08-22, בעמ"נ 39366-08-22, בעמ"נ 35862-08-22 ובעמ"נ 32917-08-22, מיום 5.11.2023. בפסק דינו, דחה בית המשפט המחוזי את ערעוריהם של המבקשים על פסקי דינו של בית הדין לעררים (הדיין ד' ברגמן) בעררים המאוחדים: ערר (ת"א) 1903-22 מיום 20.7.2022, וכן בערר (ת"א) 4536-21, בערר (ת"א) 1209-22, בערר (ת"א) 1335-22, בערר (ת"א) 1915-22, בערר (ת"א) 1469-22 ובערר (ת"א) 1897-22 מיום 1.8.2022, שבמסגרתם נדחתה בקשת המבקשים לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל.
רקע ומסגרת נורמטיבית
2.המבקשים הם שבעה אזרחים סיניים שנכנסו לישראל בין השנים 2007-2006 כעובדים זרים בענף הבנייה. רישיונותיהם של המבקשים לישיבת ביקור הוארכו מעת לעת מכוח סעיף 3א(א) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: החוק או חוק הכניסה), אשר מעגן את סמכותו של שר הפנים לעשות כן לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. ככלל, לאחר שתמה תקופת הארכה המותרת לפי סעיף 3א(א) לחוק הכניסה, קובע סעיף 3א(ג) לחוק כי "לא יינתנו לאותו עובד זר אשרה ורישיון חדשים לישיבת ביקור". בצד זאת, חוק הכניסה כולל מספר חריגים למגבלת חמש השנים, ובין היתר, כאשר מצא שר הפנים כי:
נתקיימו נסיבות מיוחדות וחריגות של תרומה של העובד הזר לכלכלה, למשק, לתרבות, לספורט או לחברה, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים; כמו כן רשאי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, בהסכמת שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לקבוע נסיבות שיראו אותן כנסיבות מיוחדות וחריגות של תרומת עובד זר כאמור (סעיף 3א(ג1) לחוק).
ואכן, בין השנים 2019-2011 האריך שר הפנים את רישיונותיהם של עובדים זרים בענף הבנייה – וביניהם גם המבקשים – על-פי סעיף 3א(ג1) לחוק הכניסה, בהתאם להחלטות ממשלה שונות שהתקבלו בעניין, ולנוכח תרומתם הייחודית לכלכלה ולמשק הישראלי. במהלך שנת 2019, פקע רישיונם של שניים מהמבקשים. באשר לחמישה הנוספים, עקב התפרצות מגפת הקורונה, הוארכו רישיונותיהם מספר פעמים נוספות עד ליום 31.10.2020; ובעקבות כניסתו לתוקף של חוק הארכת תקופות (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התש"ף-2020 (להלן: חוק הארכת תקופות), הוארך רישיונם – בדומה לעובדים זרים נוספים בענף הבנייה שרישיונם פקע – עד ליום 28.2.2021.
3.עם פקיעת רישיונם, הגישו המבקשים בקשה לקבלת רישיון לישיבת קבע בישראל, תוך שטענו, בעיקרו של דבר, כי שהותם הארוכה בארץ מקימה להם זכות לכך. עיקר בקשתם התבססה על פרשנות שנתנו להיסטוריה החקיקתית של סעיף 3א(א) לחוק, וכן על טענתם שהארכת הרישיונות מכוח סעיף 3א(ג1) לחוק נעשתה באופן גורף, ללא בחינה פרטנית, ועל כן נעשתה בהיעדר סמכות. בקשותיהם של המבקשים נדחו, תוך שנקבע כי משעה שרישיון העבודה שלהם פג, אין להם זכות בדין להמשיך ולהימצא בישראל, בשים לב לכך ששר הפנים לא האריך אותו פעם נוספת. עוד צוין כי אין במשך שהותם בארץ כשלעצמו כדי להקנות למבקשים מעמד בישראל. אף העררים הפנימיים שהגישו המבקשים על החלטות אלו, נדחו.
4.המבקשים עררו לבית הדין לעררים על ההחלטות בעניינם, אשר דחה את ערעוריהם. בפסק דינו של בית הדין לעררים נקבע, בין היתר, כי למבקשים לא עומדת זכות קנויה לרישיון לישיבת קבע בישראל, ולא עלה בידיהם להצביע על שיקולים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד כאמור.
5.המבקשים ערערו על פסק דינו של בית הדין לעררים לבית המשפט המחוזי, וערעורם נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי לשון סעיף 3א(א) לחוק ברורה, תואמת את תכליתו ואינה תומכת בפרשנות המבקשים. בנוגע לסעיף 3א(ג1) לחוק, נקבע כי הארכת הרישיונות לפיו נעשתה למטרות עבודה, וכי העובדים שנהנו מכך היו מודעים לדבר. בהקשר זה נקבע עוד כי חרף העובדה שהארכת הרישיונות נעשתה באופן גורף, היא נעשתה בפועל על יסוד בקשות פרטניות, לאחר התייעצות ועל סמך בקשות שהגישו המעסיקים; וכן צוין כי הרישיונות המוארכים היו מסוג ב/1, שהם זמניים מטבעם. לבסוף, נקבע כי המבקשים מנועים מלטעון כנגד סמכותו של שר הפנים למתן הארכות אלו, לאחר שלא עשו כן במשך עשור.
מכאן הבקשה שלפניי.
6.המבקשים טוענים, בעיקרו של דבר, כי שהותם הארוכה בישראל מצדיקה ליתן להם רישיונות קבע, לנוכח פרשנותו והגיונו של סעיף 3א(א) לחוק, כפי שעולה מההיסטוריה החקיקתית שלו. עוד לטענתם, סעיף 3א(ג1) לחוק לא הסמיך את שר הפנים להאריך את רישיונותיהם הזמניים באופן גורף. נטען כי על-מנת לאפשר את המשך ישיבתם בארץ לאחר חלוף פרק הזמן של חמש השנים לפי סעיף 3א(א) לחוק, היה על שר הפנים ליתן להם מעמד של קבע; התנהלות זו, כך נטען, הביאה אותם להשתקע בישראל וביססה את זכאותם לקבל כיום מעמד של תושבי קבע. עוד נטען, כי המבקשים לא ידעו שהרישיון שהוארך להם ניתן למטרות עבודה; וכי העובדה שלא טענו בשלב מוקדם יותר להיעדר סמכותו של שר הפנים להארכת הרישיונות באופן גורף, איננה רלוונטית.
המשיב, מנגד, טוען כי למבקשים לא עומדת כל זכות קנויה לקבל מעמד של קבע בישראל, וכי בהינתן שיקול דעתו הרחב של שר הפנים בענייני הגירה, אין מקום להתערב בהחלטותיו בנדון, אשר אינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית. לעמדת המשיב, פרשנות המבקשים מנוגדת ללשון סעיף 3א(א) לחוק שהינה ברורה ואינה נדרשת לדברי ההסבר ולתכליתו. המשיב מוסיף וטוען, כי מועד סיום רישיון העבודה של המבקשים נקבע בחוק להארכת תקופות, ואינו תוצאה של החלטות שהתקבלו בהתאם לסעיף 3א(א) לחוק. המשיב מציין עוד כי הרישיונות שהופקו לפי סעיף 3א(ג1) לחוק אושרו באופן פרטני, והיו לצורכי עבודה בלבד.
דיון והכרעה
7.לאחר עיון בבקשה ובתגובה שהוגשה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
8.כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית משפט לעניינים מנהליים, בערעור על פסק דין של בית הדין לעררים – תינתן במשורה, בהינתן אופיו של בית הדין ומומחיותו. לנוכח אמת המידה המצומצמת להתערבותו של בית משפט זה, מוטל על המבקשים להראות כי בקשתם מעלה שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני, או להצביע על פגיעה בלתי-מידתית שתיגרם לחירותם בהיעדר רשות כאמור (ראו, מני רבים: בר"מ 3674/23 לוקובסקי נ' משרד הפנים רשות האוכלוסין וההגירה, פס' 10 (25.6.2023); בר"מ 7890/20 קרפובסקי נ' משרד הפנים - רשות האוכלוסין וההגירה, פס' 7 (17.11.2020)).
לא מצאתי כי הבקשה דנא באה בקהלם של מקרים חריגים אלו. למעלה מן הצורך אציין, כי אף לגופו של עניין, כפי שנקבע בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי, פרשנותם של המבקשים לסעיף 3א(א) לחוק אינה מעוגנת בלשונו או בתכליתו, ואין בטענותיהם לעניין היעדר סמכותו של שר הפנים לאישור הארכות הרישיונות על-פי סעיף 3א(ג1) לחוק, כדי לבסס, ולו בקירוב, תשתית נורמטיבית לזכאותם למעמד של קבע בישראל.
8. אשר על כן, בקשת רשות ערעור נדחית מכוח סמכותי לפי תקנה 148אלתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אשר הוחלה גם על בקשות רשות ערעור בעניינים מינהליים, מכוח תקנה 34 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ז' אלול תשפ"ד (10 ספטמבר 2024).
| |
|
|
|
|
יעל וילנר
שופטת
|
|