השבעה נכנסו לישראל לצורך עבודה בענף הבנייה, כשרישיונם הוארך מעת לעת. טענתם כי תקופת שהייתם הממושכת מעניקה להם מעמד של קבע נדחתה בשלוש ערכאות
זה סופי: אזרחים סינים שהורשו לעבוד בישראל למשך כ-15 שנה לא יקבלו תושבות קבע – כך קבעה שופטת העליון יעל וילנר ב"גלגול שלישי", אחרי שתי ערכאות שקבעו כן לפניה. טענת המערערים לפיה תקופת שהייתם הממושכת בישראל מצדיקה להעניק להם רישיונות קבע, נדחתה.
מדובר בשבעה אזרחים סיניים שנכנסו לישראל בין השנים 2006-2007 כעובדים זרים בענף הבנייה. רישיונות העבודה שלהם הוארכו מעת לעת על-ידי שר הפנים, עבור שניים מהם עד 2019 ולחמישה האחרים – עד 2021. לפני כשלוש וחצי שנים דחה בית הדין לעררים בתל אביב את בקשת שלושה מהסינים לקבל תושבות קבע. את הסינים ייצג בהליך עו"ד יוני רן ואילו את משרד הפנים ייצג עו"ד צור הלוי. בהמשך ייצגו גם עורכי הדין אביאב הולנדר, מוריה פרימן ומתניה רוזין.
"בהתאם לחוק הכניסה לישראל", נימק הדיין דותן ברגמן, "אין למי שאינו אזרח ישראלי (או בעל אשרת עולה) זכות קנויה להתיישב בישראל", וזאת חרף תקופת שהייה ממושכת. ואולם הסינים לא ויתרו והגישו ערעור לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, אשר אוחד עם ערעורם של ארבעה נוספים.
השופטת מיכל אגמון-גונן קיבלה את טענת המדינה שלשון החוק ברורה ותואמת את הרציונל העומד מאחוריו: מתן אשרה לעובדים זרים לתקופה קצובה, בכפוף להארכות שניתנות כחריג כאשר העובד מודע לכך שמדובר בהארכת אשרת עבודה. "מלשון החוק לא נובע כי מי שנותר בישראל ברישיון עבודה תקופה ממושכת יזכה לקבל מעמד של קבע", קבעה השופטת בדחותה את הערעור.
פרשנות שגויה לחוק
כניסיון אחרון הגישו שבעת הסינים את בקשת הערעור לעליון, בה חזרו על הטענה כי שהותם הארוכה בישראל מצדיקה להעניק להם רישיונות קבע.
המדינה, מצדה, נותרה בעמדתה שאין למערערים זכות קנויה לקבל מעמד של קבע בישראל, וכי בהינתן שיקול דעתו הרחב של שר הפנים בענייני הגירה הרי שאין מקום להתערב בהחלטותיו, שאינן מעלות שאלה משפטית עקרונית המצדיקה ערעור בגלגול שלישי.
ואכן, השופטת וילנר הסכימה לטענת משרד הפנים וקבעה שעניינם של המערערים אינו נופל לאותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות לערער פעם נוספת. למעלה מהצורך היא ציינה שאף לגופו של עניין – כפי שנקבע בפסק הדין המנהלי – פרשנות המערערים לחוק, המקנה להם כביכול תושבות קבע מעצם שהייתם הארוכה בישראל, "אינה מעוגנת בלשונו או בתכליתו".
בתוך כך נדחתה טענה נוספת שהעלו הסינים, לפיה הארכת רישיונותיהם לתקופה ארוכה של כ-15 שנה במצטבר נעשתה על-ידי שר הפנים בחוסר סמכות. השופטת הבהירה שאין בכך כדי לבסס תשתית לזכאותם למעמד קבע בישראל.
לפיכך נדחתה בקשת הערעור ובכך נקבע באופן סופי שהחלטת משרד הפנים שלא להעניק למערערים תושבות קבע התקבלה כדין, וכי עליהם לצאת מישראל לאלתר.
- ב"כ הסינים: עו"ד יוני רן
- ב"כ משרד הפנים: עו"ד צור הלוי, עו"ד אביאב הולנדר, עו"ד מוריה פרימן ועו"ד מתניה רוזין
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.