מדינת ישראל נ' בורוצ'נר

הנאשם הורשע על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון עונשי, בעבירות של הפקרה לאחר פגיעה ונהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם חבלות של ממש וניזוק רכוש - בניגוד לסעיפים 64א(א), 62(2) ו-38 (2) + (3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 23.12.2022 בשעה 10:00, נהג הנאשם ברכב שטח מדגם פולאריס "רייזר" בכביש 57 מכיוון מערב למזרח. בסמוך לו נסעו עוד 3 רכבי שטח נוספים. באותה עת, נהג השוטר זיו גולדשטיין בניידת סמויה ולצדו ישב המתנדב פלוני – ושניהם לבשו מדי משטרה ואורות הניידת הבהבו.

עם הגעת הנאשם לק"מ 12 עצר בנתיב הנסיעה השמאלי בעוד מופע הרמזור בכיוונו, המורה על פניה שמאלה, היה אדום. לפניו עצרו שני רייזרים, וצמוד מאחוריו עצר רייזר נוסף בו נהג עודד יחזקאל. השוטר זיו אשר הבחין באופן נסיעת ארבעת הרייזרים שעברו בין הנתיבים, עצר את הניידת באלכסון כך שחסם חצי מנתיב נסיעת הרייזרים בהם נהגו עודד והנאשם.

השוטר זיו יצא מהניידת, ניגש לנאשם אשר חבש מסיכת סקי וביקש ממנו להציג מסמכים. הנאשם ענה ב"כבר נותן". בשלב זה המתנדב פלוני יצא מהניידת ונעמד בסמוך לדלת הנהג של הניידת, אשר הייתה פתוחה. מיד לאחר מכן השוטר זיו ניגש אל עודד – או אז הנאשם החל בנסיעה, פגע עם הרייזר בפלוני, הטיחו אל דלת הניידת שכתוצאה מכך התעקמה לכיוון הנגדי ואל מעבר לחזית הניידת.

הנאשם, אשר היה עליו לדעת כי פגע בפלוני, לא עצר את הרייזר במקום התאונה כדי לעמוד על מצבו של פלוני ולהזעיק עזרה והמשיך ונהג ברכב אל ביתו של אדם אחר.

כתוצאה מהתאונה נגרמה לפלוני חבלת פנים עם שריטות מימין; סימני חבלה על פני החזה משמאל; סימני חבלה על פני הבטן העליונה; סימני חבלה על כל הגפיים התחתונות; נפיחות אמה משמאל; כאבים וירידה בטווח תנועה בכתף ימין; סימן חבלה משמעותי על ירך שמאל; כאבים בעמוד השדרה התחתון; שפשופים במרפק ימין וחתך באורך כ- 2 ס"מ עם חשיפת תת עור ביד ימין. בהמשך, פלוני סבל מכאבים מפושטים בברכיים, בגב התחתון, בכתפיים ובצוואר וקושי בתנועה ונזקק לטיפולי פיזיותרפיה והידרותרפיה.

בחלוף כמה שעות, בשעה 16:15, הנאשם התייצב בתחנת המשטרה בטייבה.

במעשיו האמורים, הנאשם נהג ברכב השטח ברשלנות וגרם לתאונה בה נחבל אדם חבלות של ממש וניזוק רכוש והיה עליו לדעת כי בתאונה נחבל אדם אך הוא לא עצר במקום התאונה או קרוב לו ככל האפשר, או עצר כאמור ולא הגיש עזרה.

הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום במסגרת הסדר טיעון עונשי לפיו הצדדים יעתרו במשותף להטלת העונשים המוסכמים הבאים: 7 חודשי מאסר בפועל אשר יכול וירוצו בעבודות שירות במידה וימצא מתאים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי ופיצוי לנפגע העבירה בסך 20,000 ₪.

לעניין רכיב הפסילה - הוסכם כי הצדדים יטענו באופן פתוח.

מחוות דעת הממונה על עבודות השירות עולה כי הנאשם נמצא כשיר לעבודות שירות במגבלות.

ראיות המאשימה לעונש וטיעוניה לעונש:

מטעם המאשימה, העיד נפגע העבירה, מר פלוני והוגש מסמך בכתב ידו (ת/1). עולה מן המסמך אשר הוקרא על ידו כי הנפגע, אשר שרת בצבא והיה מתנדב פעיל במשטרה ובמד"א עשרות שנים, סבל מחבלות שונות בגופו בגינן הפסיק התנדבותו הן במשטרה והן במד"א; לדבריו הזדקן והפך לנכה. נפגע העבירה עמד על היקף הפגיעה בו, במשפחתו ובגופים השונים להם תרם מזמנו כמתנדב ובעבודתו.

ב"כ המאשימה בטיעוניה, ביקשה לכבד את הסדר הטיעון ופרטה את הנימוקים להסדר אשר נערך במסגרת הליך שימוע: לקיחת האחריות, העדר עבר פלילי והסכמת הנאשם לתשלום פיצוי משמעותי לנפגע העבירה. לגישת המאשימה מתחם הענישה באשר לעונש פסילת הרישיון בפועל נע בין 4-7 שנים.

המאשימה עתרה להטלת 5 שנות פסילת רישיון – ולו כאיזון אל מול רכיב המאסר שלדבריה הוא מקל עם הנאשם ולגביו הוסכם כאמור כי יעמוד על 7 חודשים וירוצה בדרך של עבודות שירות.

המאשימה תמכה טיעוניה בפסיקה.

טיעוני ההגנה לעונש:

ב"כ הנאשם בטיעוניו, פרט את נסיבותיו האישיות של הנאשם – יליד 1981, נשוי ואב ל-3 קטינים המטפל בהוריו הנכים; עמד על לקיחת האחריות והחיסכון המשמעותי בזמן שיפוטי; עבודתו כאיש אחזקה בקיבוץ שדות ים – ולשם הגעה אליה הוא נזקק לרישיונו; גם חיי הנאשם השתנו בעקבות המקרה.

לגישת ב"כ הנאשם, מתחם הענישה באשר לעונש פסילת הרישיון בפועל נע בין 18 חודשים ועד 4 שנים. ב"כ הנאשם ביקש לחרוג מפסילת המינימום הקבועה בחוק ולהסתפק ב-2 שנות פסילת רישיון לצד יתר רכיבי הענישה המוסכמים ולחילופין לסווג הפסילה כך שתותר נהיגת הנאשם ברכב פרטי.

ההגנה תמכה טיעוניה בפסיקה.

הנאשם בדבריו האחרונים, הביע צערו על אירוע התאונה ופרט את נסיבותיו האישיות – לרבות עבודתו בקיבוץ שדות ים והיותו אב ל-3 קטינים הסובלים מבעיות קשב וריכוז ונזקקים לטיפולים.

דיון והכרעה:

העבירות אותן בצע הנאשם הינן חמורות, בפרט בהתייחס לעבירת ההפקרה לאחר פגיעה, אשר לצידה הן דופי פלילי והן דופי מוסרי.

ראו מדברי כב' הש' ברון בע"פ (עליון) 8729/20 יוסף כהן נ' מדינת ישראל (נבו 21.07.2022):‏‏

"עבירת ההפקרה היא עבירה התנהגותית. היא נועדה להטמיע מסר הרתעתי ולשרש תופעה מכוערת של פגיעה והפקרת הנפגע, תוך שימת דגש על ערך קדושת חיי האדם ושלמות גופו... מדובר בחובה מוסרית מהמדרגה הראשונה ובהתאם הענישה המחמירה שלצד עבירת ההפקרה."

ר' גם מדברי הרכב בית המשפט המחוזי בעפ"ת (מחוזי מרכז) 51493-06-17 גנדי גירון נ' מדינת ישראל, (פורסם בנבו) 22.05.2018):

"בע"פ 5867/09 קרביאשוילי נ' מ"י (22.6.2010) נקבע כי 'עבירת ההפקרה היא מן העבירות הקשות עלי ספר החוקים בפן המוסרי המאפיין אותה. מקורה בערך המוגן המעגן בתחומי המשפט את החובה המוסרית החלה על אדם המעורב באירוע פוגעני לסייע לנפגע, לדאוג לשלומו, ולהציל את חייו. חובה מוסרית זו קיבלה לבוש משפטי הנשען על יסודות של אתיקה וערכים אנושיים. היא משקפת תפיסה המחייבת אדם להושיט עזרה לזולתו המצוי בסכנה, ולהצילו ככל שידו מגעת... מעשה הפקרה פוגע בגרעין הסולידריות החברתי והאישי המקיים חיי חברה תקינים... ".

הנאשם במעשיו המתוארים בכתב האישום, נהג ברשלנות גבוהה (יפורט להלן) ופגע בערכים המוגנים של הגנה על שלום הציבור ושלמות הגוף וכן ערך הושטת עזרה לנפגעי תאונות הדרכים והצלת חיים.

בשל משקלם של הערכים ובעיקר הפגנת הזלזול הקשה בחיי אדם ושלמות הגוף – הפסיקה אימצה גישה המחייבת הטלת עונשים כבדים ונקיטה ביד קשה כדי להלחם בתופעה (עפ"ת (חיפה) נסאר נגד מדינת ישראל (29/10/18).

מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ברף בינוני – גבוה: מידת הרשלנות גבוהה; מידת הנזק שנגרם היא בינונית; יוחסה עבירת הפקרה שהיסוד הנפשי בה הוא של רשלנות - והכל כפי שיפורט להלן.

נסיבות ביצוע העבירות

באשר לנסיבות ביצוע העבירות, נתתי דעתי לכך שהנאשם נהג ברכבו ורשלנותו היתה גבוהה: הנאשם עצר כשלפניו ניידת שחסמה חצי מנתיב נסיעתו. השוטר זיו והמתנדב פלוני יצאו מן הניידת, השוטר זיו פנה אל הנאשם וביקש כי יציג מסמכיו, וכשפנה בהמשך לעודד, הנאשם החל בנסיעה ממצב עמידה ופגע בפלוני שעמד ליד דלת הניידת והטיחו לעברה וגרם לחבלותיו. אומנם לאירוע התאונה לא קדמה נהיגה פרועה או נמהרת של הנאשם אך האירוע המתואר בעובדות כתב האישום חמור. הנאשם, החל בנסיעה עוד בטרם הציג את מסמכיו כפי שנדרש, בעוד המתנדב עומד בסמוך ופגע בו עם רכבו; פגיעה בכל אדם, בנסיבות המתוארות, היא חמורה אך הפגיעה באיש מרות במהלך מילוי תפקידו – היא חמורה כפליים.

הנאשם בנוסף, הפקיר את המתנדב פלוני, נפגע העבירה, נסע מן המקום ולא הגיש לו עזרה – ואיש לא השפיע עליו; נתתי דעתי לכך שהנאשם התייצב בתחנת המשטרה כעבור מספר שעות; נתתי דעתי לכך שחלקו של הנאשם בביצוע כל העבירות הוא מוחלט.

עוד נתתי דעתי לחומרת הפגיעה. לנפגע העבירה נגרמו חבלות שלהן השפעה על איכות חייו עד היום – לכן מידת הנזק שנגרם היא ברף בינוני; נפגע העבירה במקרה שבפני אינו סיעודי ואינו רתוק למיטתו, וזאת מבלי להקל ראש כלל בחבלותיו ובהשפעתן עליו עד היום.

מדיניות הענישה:

על מדיניות הענישה הנוהגת ניתן ללמוד מפסקי הדין הבאים:

• רע"פ 4971/21 סלים עסלי נ' מדינת ישראל (18/07/2021) – המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם (פגיעה ברכב שעמד בפקק, הנהגת המעורבת סבלה מבחילות והקאות וכאבים בגפיים העליונות ובבטן). לנאשם עבר תעבורתי מכביד ולאחר האירוע נהג 3 פעמים בזמן פסילה).בית משפט קמא גזר דינו ל 9 חודשי מאסר בפועל, 5 שנות פסילה בפועל, פיצוי בסך 20,000 ₪ ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

• רע"פ 8701/18 וליד נסאר נ' מדינת ישראל (03/01/2019) – המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(א) ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם (פגיעה בהולכת רגל – חבלותיה קלות). בית משפט קמא גזר דינו ל 6 חודשי מאסר בפועל (לריצוי בעבודות שירות), 3 שנות פסילה בפועל, ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על חומרת העונש נדחה. בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה.

• רע"פ 1892/16 עומר פדילה נ' מדינת ישראל (16.3.16): המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפקרה בניגוד לסעיף 64א(א) לפקודת התעבורה (ללא אחריות לקרות התאונה). המבקש נהג ברכבו, פגע בהולך רגל אשר הושלך לאוויר ואיבד הכרתו. המבקש שב לכביש והמשיך בנסיעה. בית משפט קמא גזר על המבקש 20 חודשי מאסר בפועל, 12 שנות פסילת רישיון וענישה נלווית, ערעורי הצדדים על קולת העונש וחומרת העונש נדחו. בקשת רשות נדחתה, כך גם נדחתה בקשה למשפט חוזר.

• רע"פ 7029/15 צאנורי נ' מדינת ישראל (24.11.15). המבקש הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של הפקרה לפי סעיף 64א(א) ונהיגה ללא ביטוח, ללא אחריות לקרות התאונה. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 1-12 חודשי מאסר, 3-5 שנות פסילה וענישה נלווית, וגזר על המבקש חודש מאסר בפועל, 3 שנות פסילה וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין ועל חומרת העונש וקיבל בחלקו את ערעור המשיבה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם עומד על מספר חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר והעמיד את עונשו של המערער על 5 חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. יתר רכיבי גזר הדין נותרו ללא שינוי. בקשת רשות ערעור נדחתה.

• רע"פ 120/14 ‏האני פריג נ' מדינת ישראל (3.3.14): המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירה של הפקרה ברשלנות לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה ( ללא אחריות לקרות התאונה). המבקש נהג במשאית, פגע בשתי רוכבות אופניים שנפלו ארצה ונחבלו חבלות קשות, והמשיך בנסיעה מבלי שעצר לסייע לנפגעות. בית משפט קמא ציין כי מתחם העונש ההולם כולל מאסר וכן 3- 6 שנות פסילה לצד ענישה נלווית. המבקש נדון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, פסילה בפועל למשך 3 שנים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על הכרעת הדין אך קיבל את הערעור על חומרת העונש, קבע כי מתחם העונש ההולם בשים לב למידת אשמו של המבקש מתחיל בענישה שאינה כוללת מאסר, וביטל את עונש המאסר שהוטל על המבקש. בקשת רשות ערעור נדחתה.

• רע"פ 6823/13 נסים בראנץ נ' מדינת ישראל (28.11.13): המבקש הורשע לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות הפקרה בניגוד לסעיף 64א(א) לפקודת התעבורה לצד עבירות של נהיגה בקלות ראש, התנהגות הגורמת נזק, אי מתן זכות קדימה בצומת. המבקש נכנס עם רכבו לצומת בו הרמזורים הבהבו בשל תקלה, לא נתן זכות קדימה לרכב המעורב, התנגש בו, גרם לו להסתובב ולהתנגש במדרכה. הנהגת המעורבת חולצה רק עם הגעת כוחות החילוץ. המבקש נמלט עם רכבו. בית משפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 9-48 חודשי מאסר בפועל ו- 7-15 שנות פסילת רישיון לצד ענישה נלווית. בית משפט קמא גזר על המבקש 20 חודשי, 10 שנות פסילה וענישה נלווית. בית המשפט המחוזי קיבל את הערעור בחלקו, קבע כי מתחם העונש ההולם בעבירת ההפקרה הרשלנית נע בין 6-24 חודשי מאסר והעמיד את תקופת המאסר על 15 חודשים וכן קיצר את תקופת הפסילה ל-7 שנים. בקשת רשות ערעור נדחתה.

• עפ"ת (מחוזי ירושלים) 28654-02-21 ששון כהן נ' מדינת ישראל (26/11/2021): המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירות של הפקרה אחרי פגיעה (סעיף 64א(א)) ונהיגה רשלנית שגרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם (אי שמירת רווח, פגיעה חזית באחור רכב הנהגת המעורבת אשר סבלה מכאבים בראש ובצוואר ואושפזה ל-24 שעות, רכב הנאשם נעצר במרחק 150 מטרים ממקום התאונה בשל נזקיו). בית משפט קמא גזר דינו ל 6 חודשי מאסר בפועל (בדרך של עבודת שירות), 36 חודשי פסילה בפועל, פיצוי בסך 5,000 ₪ ועונשים נלווים. ערעורו לבית המשפט המחוזי על הכרעת הדין המרשיעה נדחה.

• עפ"ג (באר שבע) 18739-12-20 תומר כהן נ' מדינת ישראל (20.1.21): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של הפקרה לפי סעיף 64א(א), נהיגה ברשלנות ושיבוש הליכי משפט. המערער נהג ברכבו, פגע עם חזית רכבו ברכב המעורב בתוך כיכר, הנהגת המעורבת (לבושה מדי שוטרת) יצאה מרכבה וסימנה למערער בידיה, המערער נסע לעברה, פגע בה, גרר אותה עם רכבו מספר מטרים עד לנפילתה על הקרקע, ונמלט מהמקום מבלי להזעיק עזרה. בית המשפט קבע כי מתחם הענישה ביחס לעבירות שביצע המערער נע בין 6-20 חודשי מאסר וגזר על המערער 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 4 שנות פסילה וענישה נלווית. הערעור התקבל חלקית: תקופת הפסילה קוצרה והועמדה על 3 שנים, שאר הרכיבים ללא שינוי. (להלן: עניין תומר כהן).

• עפ"ת (י-ם) 19949-12-18 פלאח גויאלס נ' מדינת ישראל (16.1.19): המערער הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירה של הפקרה לפי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה ונהיגה ללא כיסוי ביטוחי. המערער נהג ברכבו, פגע ברוכב אופניים ועל אף שראה את נפילת הרוכב, המשיך בנסיעה ולא עצר. בית המשפט קמא קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר, ופסילה בת 2-7 שנים לצד ענישה נלווית. בית משפט קמא גזר על המערער 2 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, שנתיים פסילה וענישה נלווית. הערעור נדחה.

   

בשים לב לרף הרשלנות הגבוה, לפגיעה באיש מרות במהלך מילוי תפקידו, למידת הנזק הבינונית אשר נגרמה לנפגע העבירה, וליסוד הנפשי של רשלנות הנלווה לביצוע עבירת ההפקרה – מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר בפועל (שיכול וירוצו בעבודות שירות) ועד מאסר בפועל בן 18 חודשים, באשר לרכיב הפסילה - המתחם נע בין 42 חודשי פסילת רישיון (3.5 שנים) ועד 6 שנות פסילה בפועל, לצד עונשים נלווים.

איני סבורה כי המתחם, בנסיבות האירוע המתואר בכתב האישום, באשר לרכיב הפסילה מתחיל מפסילת המינימום הקבועה בחוק לצד עבירת ההפקרה – וזאת בהתווסף הרשלנות הגבוהה, הפגיעה באיש מרות במהלך מילוי תפקידו ומידת הנזק הבינונית שנגרמה לנפגע העבירה – המתחם באשר לרכיב הפסילה מתחיל מ 42 חודשי פסילה בפועל.

בעניין כהן תומר לעיל (עפ"ת (חיפה) 18739-12-20) – נפגעת העבירה היתה גם כן שוטרת ושם התקבל ערעור הנאשם והפסילה קוצרה והועמדה על 36 חודשים. ואולם, הנפגעת שם, לא נפגעה במהלך מילוי תפקידה (אלא נהגה ברכבה שנפגע מאחור ויצאה ממנו כשהיא לבושה במדי משטרה), חבלותיה היו קלות ובית המשפט התחשב בגילו הצעיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות (על סף הקטינות) – בשונה מן המקרה שבפני.

לאור כל האמור ונוכח הכלל בדבר כיבוד הסדרי טיעון - מצאתי לכבד ההסדר אשר הוצג בהיותו הולם את מתחם הענישה.

רכיב פסילת הרישיון

אשר לעונש פסילת הרישיון – הצדדים טענו טיעונים פתוחים. המאשימה כאמור עתרה להטלת 5 שנות פסילת רישיון. ההגנה עתרה להטלת 2 שנות פסילת רישיון.

ייאמר כבר עתה, לא מצאתי לחרוג לקולה או לחומרה ממתחם העונש ההולם אותו קבעתי. אין בפני שיקולים לשיקומו של הנאשם.

בבואי לגזור את עונש פסילתו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את הנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירה:

• זקפתי לזכותו של הנאשם את נטילת האחריות וההודאה באשמה – הנאשם, בדברי הסיכום אותם נשא, הביע בושה בשל קרות האירוע ואת צערו על התרחשותו.

• זקפתי לזכותו של הנאשם את עברו הפלילי הנקי.

• זקפתי לזכותו של הנאשם עברו התעבורתי הקל. הנאשם אוחז ברישיון נהיגה משנת 1999 ולחובתו 8 הרשעות קודמות; רובן, פרט להרשעה האחרונה משנת 2020 (הסעת ילד שאינו רתום למושב בטיחות), התיישנו בשנת 2014 והן קלות ומסוג ברירת משפט.

• לקחתי בחשבון את גילו של הנאשם (כבן 43 שנה), את נסיבותיו האישיות כפי שפורטו מפיו ומפי בא כוחו ואת הנזקים שנגרמו לנאשם מביצוע העבירה ומהרשעתו ואת פגיעת העונש הצפוי בנאשם ובמשפחתו.

  הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי, גילה אחריות כלפי משפחתו; הנאשם עובד כל השנים בעבודה מסודרת כאיש אחזקה בקיבוץ שדות ים ופעל עד למקרה המתואר בכתב האישום על פי סולם ערכים נורמטיבי.

   

הצדדים הסכימו בנוסף כי יוטל רכיב עונשי ראוי של פיצוי בסך 20,000 שח לנפגע העבירה – סכום שכבר הופקד בקופת בית המשפט. יש בפיצוי כדי לשתף את נפגע העבירה, ולו באופן סמלי בהליך הפלילי, ויהיה בכך, להערכתי, תרומה לשיקום הנאשם. הפיצוי האמור הינו פיצוי עונשי אשר יתווסף לכל פיצוי לו זכאי הנפגע במסגרת הליכים משפטיים אזרחיים.

לאור כל האמור ובאיזון בין כלל רכיבי הענישה – 7 חודשי מאסר בפועל (לריצוי בדרך של עבודות שירות) ופיצוי לנפגע העבירה בסך 20,000 ש"ח – אני סבורה כי ככל שהדבר נוגע לפסילת רישיון הנהיגה של הנאשם– יש למקם את עונשו ברף התחתון של המתחם ולהעמיד את תקופת הפסילה על 3 שנים ו-6 חודשים (42 חודשים).

לא מצאתי מקום כאמור לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם וגם לא מצאתי מקום לחרוג לקולה מפסילת המינימום הקבועה בסעיף 40 לפקודת התעבורה לצד עבירת ההפקרה (כבקשת ההגנה): "הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 64 או לפי סעיף 64א, דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר".

ההלכה הפסוקה היא כי היות הנאשם אדם נורמטיבי, ללא עבר פלילי, כאשר העבירה בה הורשע חריגה לאורחות חייו – לא הוכרו כנסיבות מיוחדות המצדיקות הטלת פסילה לתקופה קצרה יותר (עפ"ת (חיפה) אבו כליב נ' מדינת ישראל (31/05/18) וההפניות שם).

גם הפסיקה אליה הפנתה ההגנה אינה מתאימה לענייננו –

• בעפ"ת (חיפה) 46198-03-18 אבו כליב נ' מדינת ישראל (31/05/18) – הועמדה פסילתה של המערערת על 24 חודשים תחת 36 חודשים בשל "תיקון מוסרי של דאגה וטיפול בנפגעת העבירה". 2 שופטים מתוך 3 שופטי הרכב ערכאת הערעור מצאו כי המערערת יזמה קשר עם המתלוננת והתמידה בו ויש בכך כדי להצדיק הקלה מסוימת בעונש הפסילה.

  אין זה המקרה שבפני. לא נטען כי הנאשם פנה אל נפגע העבירה. גם בבית המשפט, בדבריו האחרונים, הנאשם לא התייחס לנפגע העבירה.

   

• בת"פ (נצרת) 1275-05-20 מדינת ישראל נ' יגאל יפרח (12/04/21) – לא יוחסה עבירת הפקרה אלא ניסיון לחבלה חמורה כך שאין להסיק מאי הטלת רכיב עונשי של פסילה לענייננו.

   

• בת"פ (חיפה) 45417-03-14 מדינת ישראל נ' ראמי קורדי (25/02/15) – חרג בית המשפט ממתחם העונש ההולם משיקולי שיקום לאור המלצות חיוביות של תסקיר שירות המבחן והתרשמות בית המשפט כי יש סיכוי ממשי לשיקום הנאשם.

  אין זה המקרה שבפני.

   

כפי שכבר ציינתי, איכות חייו של נפגע העבירה הורעה; נסיבות האירוע ובכללן היבטי רשלנותו של הנאשם, לצד לקיחת האחריות ונסיבותיו האישיות של הנאשם – ראויים כולם להיכלל בשיקולי הענישה.

כאמור, הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים ראוי ומצוי במתחם העונש ההולם ולכן אכבדו.

לאור כל האמור , אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות

מאסר בפועל לתקופה של 7 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות במעון נווה חורש חדרה.

הנאשם יועסק 5 ימים בשבוע על פי טווח השעות המתאפשר בחוק העונשין.

הנאשם הביע את הסכמתו לרצות את עונש המאסר בעבודות שירות.

על הנאשם להתייצב לתחילת ריצוי המאסר ביום 05/09/24 בשעה 08:00 במשרדי הממונה על עבודות

שירות במפקדת מחוז צפון, יחידת עבודות שירות מגידו.

מוסבר לנאשם כי עליו לבצע כל עבודות שמוטלות עליו במסגרת עבודות השירות על פי ההנחיות

שתינתנה לו מעת לעת על ידי הממונה במקום וכל הפרה של עבודות שירות תגרום להפסקה מנהלית

של עבודות השירות וריצוי עונש המאסר בפועל.

מאסר על תנאי

מאסר על תנאי בן 5 חודשים למשך 3 שנים מהיום, לבל יעבור הנאשם עבירה של נהיגה בזמן

פסילה או עבירה בניגוד לסעיף 64א לפקודת התעבורה (על כל חלופותיו).

פסילה בפועל

פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 שנים ו-6 חודשים.

הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום 05/09/24, ועל הנאשם להפקיד רישיון הנהיגה במזכירות בית

המשפט לא יאוחר משעה 10:00 באותו מועד.

מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.

לא יופקד הרישיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מיום 05/09/24 אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

פסילה על תנאי

פסילה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

פיצוי

פיצוי לנפגע העבירה, מר פלוני, בסך של 20,000 ₪.

סכום זה כבר הופקד ויועבר לידי נפגע העבירה לאלתר – על פי פרטים אותם תמציא המאשימה

למזכירות בית המשפט.

העתק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות שירות ולשירות המבחן.

זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 יום מהיום.