1.בפניי בקשת החייב להכריזו פושט רגל, למתן הפטר בעניינו והחלת צו ההפטר על חוב המזונות.
אבהיר כבר עתה כי בעלי התפקיד אינם מתנגדים לבקשת החייב להכרזתו פושט רגל ולמתן הפטר לאלתר בעניינו. המחלוקת בן החייב לבעלי התפקיד נוגעת לסוגיית החלת צו ההפטר על חוב המזונות.
2.אשר על כן, מנימוקי הבקשה, לאור עמדת הכנ"ר ובהיעדר התנגדות מטעם נושי החייב, אני מקבלת את הבקשה ומכריזה כי החייב פושט רגל.
4.כמו כן , לאור עמדת בעלי התפקיד ולאחר ששוכנעתי בקיומן של נסיבות המצדיקות מתן הפטר לאלתר, וביניהן היעדר תועלת לנושים, בין השאר עקב מצבו הרפואי של החייב של החייב והעדר נכסים מהם יכולים נושיו להיפרע, אני עושה שימוש בסמכותי על פי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה ונותנת לחייב הפטר לאלתר מחובותיו, מתוך הכרה כי אין בניהול ההליכים של פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושיו.
אם יתברר כי המידע שנמסר לבית המשפט בדבר נכסי החייב וחיוביו אינו נכון, יישקל ביטול ההפטר לאלתר.
5.בשלב זה יש לבחון האם להחיל את צו ההפטר שניתן לחייב בהתאם לבקשתו גם על חוב המזונות למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"), בשל חלוף הזמן, מצבו הכלכלי והבריאותי של החייב.
רקע וטענות הצדדים
6.ביום 22.7.2019 ניתן לבקשתו של החייב צו כינוס בעניינו וצו התשלומים הועמד על סך של 250 ₪ לחודש. במסגרת הדיון שהתקיימו בעניינו של החייב ביום 19.12.2020 וביום 13.5.2021 התברר כי החייב בן 66, סובל מבעיות בריאותיות שונות (בעיות לבביות, מחלת ריאות וחסימת כלי דם), בגינן הוכר כבעל 73% נכות לצמיתות מטעם המוסד לביטוח לאומי וזכאי לקיצבה בסך של 2,698 ₪ . בעבר עבד החייב בעבודה פיזית כמתקן גגות וכיום לטענתו אינו יכול לעבוד עוד.
החייב ואשתו מתגוררים אצל אמה של אשתו בדירת 2 חדרים לדבריו, בזכרון יעקב. חמות החייב אישה סיעודית המרותקת למיטתה ומתקיימת מקצבת שארים בסך 971 ₪ , קצבת אזרח ותיק 2,639 ₪ ובהעדר מטפלת זכאית לקיצבת סיעוד זמנית בסך של 6,146 ₪.
אלו נישואיו השניים של החייב, אב ל- 4 ילדים מנישואים קודמים. לחייב ולאישתו אין ילדים. אשת החייב עובדת כמטפלת בקשישים ומרוויחה כ- 3,500 ₪ לחודש. החייב ואשתו תומכים באמה של אשת החייב אשר זכאית לסיוע מהמל"ל רק במהלך 3 שעות ליום.
אשת החייב מחזיקה ברכב איסוזו משנת 2000 המשרת אותה בעבודתה.
זהו הליך פשיטת הרגל השני המתקיים בעניינו של החייב. ההליך הראשון, פש"ר 861/05 בוטל לאחר מתן צו כינוס בעניינו של החייב וטרם הכרזתו פושט רגל.
7.החייב טוען בבקשתו כי חוב המזונות עבור 4 ילדיו הינו חוב ישן, כאשר הצעירה מבנותיו כיום בת 29 (נכדתו הבכורה בת 20). לטענת החייב מקור חוב המזונות הינו בשנים בהם התגורר עם גרושתו. לטענתו גרושתו, שלא בידיעתו, גבתה דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי בשנות ה-80' , ותחילת שנות ה-90'. בני הזוג התגרשנו בשנת 1994, שבו לחיות שנתיים נוספות ביחד, ונפרדו סופית. החייב טוען כי גם במהל תקופה זו גבתה גרושתו דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי.
8.החייב מפנה למצבו הכלכלי, הבריאותי ומבקש להחיל את צו ההפטר גם על חוב המזונות על מנת לפתוח דף חדש בחייו ולחיות את חייו בכבוד. החייב מפנה לפסיקה אשר הכירה כי במצבים שונים יש בכדי להצדיק את מתן ההפטר ולהחילו גם על חוב מזונות. החייב מפנה לרע"א 7940/13 יוסף קצ'קה נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 29.1.201, פורסם בנבו, להלן: "קצקה") וטוען כי נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות דומות ועל כן יש להפטירו מחוב המזונות.
9. המל"ל מתנגד להחלת ההפטר על חוב המזונות של החייב וטוען כי החייב אינו עומד בקריטריונים המחמירים שנקבעו בסוגיה זו בפסיקה. המל"ל מדגיש כי אינו אדיש לקשייו של החייב, אך מטבע הדברים בשים לב לכך שבתחום פשיטת הרגל עסקינן, קשייו של החייב אינם שונים מאלו של כלל ציבור פושטי הרגל וכי הפטר מחוב המזונות ניתן רק במקרי קיצון.
10. המל"ל מציין כי שילם לידי גרושת החייב דמי מזונות כפי שנקבעו על ידי בת משפט לענייני משפחה בן השנים 1986-2003. יתרת החוב הרשומה על שם החייב במל"ל מתסכמת בסך של 110,000 ₪. המל"ל מתייחס לקביעת אחוז נכות קודם של החייב (65%) ולדו"ח המנהל המיוחד על פיו החייב ואישתו אינם ממצים את כושר השתכרותם. המל"ל מתייחס לעמדת המנהל המיוחד אודות נסיבות יצירת חוב המזונות שלא בתום לב ומדגיש כי חלוף הזמן כשלעצמו אינו סיבה מספקת לשמיטת חובות. המל"ל מציין כי הליך פשיטת הרגל הקודם בעניינו של החייב בוטל בשל מחדלי החייב וניצול לרעה של ההליך.
11.באשר לטענות החייב בנוגע לחוקיות היצוורות חוב החייב, המל"ל סבור כי לא ניתן לברר טענות אלו במסגרת ההליך דנן וכי נטל הראיה מוטל על החייב.
12.המל"ל תומך עמדתו בפסיקה, בקטריונים הקשיחים שנקבעו לצורך קבלת הפטר מחוב מזונות, מדגיש את האיטנרס הציבורי והשמירה על הקופה הציבורית והחשש שככל שיוגמשו הקריטריונים לקבלת הפטר מחוב מזונות, חייבים רבים יעשו דין לעצמם ויפסיקו לשאת בתשלומים אלו מתוך הבנה כי בעתיד ישמט חוב זה ממצבת חובותיהם.
13.בשולי הדברים, בשל נסיבותיו של ההליך, הסכים המל"ל כי בנסיבותיו של תיק זה ראוי לנקוט בגבייה רכה, כך שיושתו על החייב תשלומים עתיים (גם אם נמוכים) לצורך השבה חלקית של חובו.
14.המנהל המיוחד טוען כי נסיבותיו של החייב אינן עונות לקרטריונים שנקבעו בפסיקה לשם החלטת צו ההפטר על חוב המזונות. המנהל המיוחד מפנה לעובדה כי אומנם החייב מתקרב לגיל הפרישה וספק רב אם יש ביכולתו להתפרנס, אך עם זאת דרגת הנכות שנקבעה בעניינו הועמדה על שיעור של 73% לצמיתות ולא הובאה כל ראייה כי החייב נעדר כושר השתכרות לחלוטין. המנהל המיוחד מציין כי על אף שכל ילדי החייב בגירים, הקושי הממשי בעניינו של החייב נעוץ בנסיבות יצירת חוב המזונות.
15.בהליך פשיטת הרגל הקודם שהתקיים בעניינו של החייב, פש"ר 861/05 נקבע כי מקורו של חוב המזונות אינו נובע מחוסר יכולת כלכלית של החייב אלא ככל הנראה מסכסוך בין החייב לגרושתו ומכאן שמדובר בחוב שנוצר בחוסר תום לב.
16.המנהל המיוחד ציין כי התנהלות החייב לאורך השנים בנוגע לחוב המזונות צריכה במקרה זה לעמוד לחובותו, וכי אין לראות בפרק הזמן שחלף כטיעון לזכות החייב, שעה שהחייב למעשה בחר להתנער מחוב המזונות מסיבותיו שלו.
המסגרת המשפטית
17.סעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל תש"ם – 1980 ( להלן: "הפקודה") קובע:
"(א)צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר- תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
-
חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
-
חוב או חבות שנוצרו במרמה שפשוט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
-
חבות לפי פסק דין לחובותו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה".
18.הפסיקה הכירה בקיומם של חריגים בהם ינתן לחייב פטור מלא או חלקי מחוב מזונות. בשיקולים למתן הפטר בגין חוב מזונות נמנו בן היתר: גילו של החייב, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי משך הימשכות הליך פשיטת הרגל ומצבת נכסיו (ראו : ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו 3.5.2015).
19.בפסק דין קצקה העניק בית משפט העליון לחייב הפטר מחוב מזונות למוסד לביטוח לאומי והתייחס לנסיבותיו האישיות של החייב שהוכר כנכה בשיעור של 100%, במצב כלכלי חמור המשתכר מקצבת נכות בלבד בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות) הנמוכה מקו העוני לאדם בודד כשהחייב בן 62 ובנו,"הזכאי" למזונות כבר בן 34 שנים. נקבע כי בנסיבות ספציפיות אלו ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות.
20.בית המשפט העליון נדרש שוב לשיקולים למתן צו הפטר על חוב מזונות במסגרת ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (פורסם בנבו, 22.10.2015) ואלו הם:
כושר הפירעון הנוכחי של החייב ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד בשם לב לקיומם של נכסים בבעלותו, גילו, מצבו הבריאותי ומצבו המשפחתי.
נסיבות היווצרות החוב האם מדובר בחוב עבר בלבד או חוב שוטף הממשיך להצטבר, חלוף הזמן מעת יצירת החוב, "תרומתו" של החייב להיווצרות החוב והתמשכות ההליך והכל במטרה מעידוד חייבים "למשוך" חובותיהם בשל שיקול של הפטר עתידי בגינם.
מאמצי החייב לפרוע את החוב לאורך השנים או שמא נפרע החוב עקב הליכים יזומים של אחרים וזאת מתוך דאגה כי הזכאים למזונות לא חסרו דברים בשל המחוייבות ההורית לפעול לסיפוק קיוםפ מינמאלי בכבוד של אלו התלויים בחייב כמו גם פעולות החייב למיצוי ההליכים העומדים לרשותו במסגתר ההוצאה לפועל על מנת להבטיח לנושים כי יצאו ותועלת בידם.
לבסוף הדגיש בית משפט את החשיבות שיש לתן לסוגיית תום הליב של החייב בבואו לדון בשאלת החלת ההפטר על חוב מזונות.
21.בפסיקה מאוחרת יותר (ע"א 2837/17 עמוס ברדה נ' כונס הנכסים הרשמי, פורסם בנבו, 6.6.2018) התייחס בית המשפט גם לתכלית הציבורית והסוציאלית הנעוצה בדרישה לקרטריונים ייחודים שיצדיקו מתן הפטר על חוב מזונות. בית משפט התייחס לחשיבות חוב המזונות מבחינה סוציאלית לנושה החוב לצורך קיומו היום- יומי וכן לחוסר בקופה הציבורית שעה שהחייב לא משלם חובותיו.
22.בשולי הדברים אציין כי גם חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, קובע בסעיף 175(א)(3) כי "ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה ...חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".
דיון והכרעה
23.לאחר עיון בטענות הצדדים, בפסיקה שצויינה לעיל ובנסיבותיו של החייב בפני, שוכנעתי כי דין הבקשה להחלת ההפטר שניתן בעניינו של החייב על חוב המזונות, להידחות.
24.עיון בקריטריונים שאומצו בפסיקה מלמד כי החייב בפני, הגם אם נסיבותיו דומות לאלו שנקבעו בעניין קצקה, אין הן זהות: החייב הוכר כבעל 73% נכות (ולא 100%), לחייב אומנם אין צפי לשינוי בסך הכנסותיו והוא נעדר נכסים, אך בהתאם לקביעת בית משפט בהליך פשיטת הרגל הקודם בעניינו של החייב ( פש"ר 861/05) לחייב חלק מרכזי בנסיבות פריסת חוב המזונות לאורך שנים רבות ונסיבותיו נוגעות בחוסר תום לב ששורשו בסכסוך בן החייב לגרושתו. בנסיבות אלו, על אף המצב הבריאותי והכלכלי הרעוע של החייב, חוסר תום ליבו של החייב מוביל למסקנה כי העלאת מימד הזמן כטיעון בעד שמיטת חובות, עומד כנגד החייב.
היעלה על הדעת כי בית משפט ישתף פעולה במצב בו חייב גורר חוב מזונות לאורך השנים בשל טענות שונות, שעה שהוא יודע כי אי תשלום מזונות פוגע בילדיו המצויים באחריותו, שעה שהוא נסמך על הקופה הציבורית שתכנס בננעליו ותספק את צריכהם הכלכלים, וכל זאת בכדי להעלות לאחר פרק זמן כזה או אחר את הטיעון כי ילדיו כבר בגרו וכי בשל נסיבותיו האישיות אין עוד מקום לזקוף חוב זה כנגדו. טיעון זה מתחדד במקרה שבפני שעה שבעת ניהול הליך פשיטת הרגל הקודם, בתו הצעירה של החייב היתה קטינה ולמעשה החייב בחר שלא לשלם חוב מזונות שוטף ומסיבה זו ממש, בין היתר, בוטל ההליך הקודם בעניינו.
25.בשולי הדברים אעיר כי ככל שהחייב עומד על טענותיו כי מקורו של חוב המזונות אינו חוקי שעה שגרושתו גבתה כספים מהמוסד לביטוח לאומי עת בני הזוג עדיין חיו יחדיו, אינו יכול להתברר במסגרת הליך זה. ככל שהחייב עומד על טענותיו, יש לבררן במסגרת הליך משפטי יעודי ולתמוך טענותיו בראיות אשר לא הובאו בפני ומכאן שאיני יכולה לדון בסוגיה לגופה (מה גם שלא ניתנה לגרושה כל הזדמנות להגיב על טענות אלו).
26.עיון בהוראות פקודת פשיטת הרכל ברורות מאוד בכל הנוגע לחוב מזונות. התנהלות החייב לאורך השנים במיוחד בשם לב להליך פשיטת הרגל הקודם שנוהל בעניינו, מעלה חשש כי גם אם לא בכוונת מכוון, קיווה החייב כי השתמטות מחוב המזונות ככל שנוקפות השנים וילדיו כבר בגירים, יוביל להפטר בגינו. לא בכדי ביכר המחוקק את תשלום המזונות וקבעו בחוק כחוב בדין קדימה וצמצם את האפשרות לתן הפטר בגין חוב זה, בשל המשמעות החוקית והסוציאלית גם יחד.
27.עם זאת, ובשם לב לעמדת המוסד לביטוח לאומי. בשל מצבו הרפואי של החייב, ובשים לב למצבו הכלכלי, לאתגרים העומדים בפני החייב בחייו היום- יומיים, נוכח העובדה כי כל ילדיו בגירים, אני סבורה שגם אם החייב לא זכאי לקבלת הפטר בגין חוב המזונות, אכן בפני מקרה בו יש מקום למדיניות הגבייה הרכה אותה ציין ברגישות מוערכת המוסד לביטוח לאומי בתגובתו. אשר על כן אני מורה כדלקמן:
הבקשה להחלת צו ההפטר על חוב המזונות נדחית כאמור.
החייב ישא בתשלום חודשי בסך של 100 ₪ עבור המוסד לביטוח לאומי בגין חוב המזונות.
בשם לב להכרזת החייב פושט רגל ולמתן הפטר בעניינו, אני מורה כי כל ההגבלות שהוטלו על החייב בטלות בזה, לרבות הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ.
הכספים שהצטברו בקופת הכינוס יועברו לבעלי התפקיד : שכר טרחת המנהל המיוחד והוצאותיו כמו גם שכר השגחת כנ"ר.
בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות בכל הנוגע לבקשה להחלת צו הההפטר גם על חוב המזונות.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"א, 02 יוני 2021, בהעדר הצדדים.
