פלוני נ' ביטוח לאומי

התובע, אשר עבד בתקופה נשוא התביעה בחנות מקס סטוק בכפר סבא (להלן: "החנות"), מבקש להכיר בפגיעה ביד ימין כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק").

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. התובע, יליד 1996, עבד באמצעות חברת כוח האדם ORS בחנות מקס סטוק בכפר סבא מספר חודשים בשנת 2019.

    

2. בחודש אפריל 2019 התובע זומן לשימוע בחנות, בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו.

    

3. לטענתו של התובע, ביום 1.5.19 טיפס על סולם לשם הורדת ארגז קרטון כבד, שהכיל מוצרי זכוכית. הארגז החליק ופגע ביד ימין של התובע, אשר נפצע בגב כף היד (להלן גם: "האירוע").

    

4. למחרת היום פנה התובע לטיפול רפואי, הודיע כי נפגע בעבודה ואף הודיע על הפגיעה לממונה עליו בחנות.

    

5. התובע לא שב לעבודה בחנות לאחר מכן.

    

6. התובע פנה בתביעה לתשלום דמי פגיעה, ותביעתו נדחתה.

    

7. במסגרת שלב הראיות בתיק נשמעו עדויות התובע ומר ארז שוורץ, מנהל החנות. לאחר מכן הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

    

   תמצית טענות הצדדים

8. התובע טוען, כי יש לקבל את התביעה ולהכיר באירוע כתאונת עבודה. התובע חשש מפיטוריו ולכן הודיע רק למחרת יום האירוע על הפגיעה לממונה עליו. התובע פנה לטיפול רפואי למחרת היום, לאחר שהכאבים ביד לא חלפו. הנתבע לא דאג לחקור את כל העדים הרלוונטיים ולברר את הנסיבות. הנתבע אף לא בדק את המצלמות במקום. המעסיק מסר לתובע טופס בל 250. לא הוכח כי התובע פוטר עוד קודם לתאונה.

    

9. הנתבע טוען כי התביעה נדחתה כדין. לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי בעבודה. התובע פוטר ולאחר מכן טען שנפגע. התובע לא הודיע על הפגיעה למנהל החנות ביום האירוע ולא פנה לטיפול רפואי. התובע טען בכתב התביעה כי קיבל סיוע משני מנהלי עבודה, ולאחר מכן הכחיש את הדברים. התובע לא הרים את הנטל וגרסתו מעלה סתירות ותהיות. התובע לא הביא עדים לאירוע, אף שטען שהיו עובדים שראו אותו פצוע.

    

   דיון והכרעה

10. בהתאם להוראת סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, תאונת עבודה הינה תאונה שארעה לעובד תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו, וכלשון הסעיף:

    "בחוק זה, במבוטח -

    "פגיעה בעבודה" - תאונת עבודה או מחלת מקצוע;

    "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו..."

11. חובת ההוכחה כי התאונה ארעה תוך כדי העבודה ועקב העבודה, כלשון סעיף 79 הנ"ל, מוטלת על התובע.

    ראו: עב"ל (ארצי) 9115-07-11 המוסד לביטוח לאומי- קעדאן פהמי (29.10.12).

     

12. בענייננו, בהתאם לראיות בתיק מצאנו כי התובע עמד בנטל להוכיח כי אירעה לו תאונה במסגרת עבודתו. ונפרט.

     

13. אין חולק, כי במועד האירוע הנטען התובע עבד בחנות (עדות מר שוורץ, עמוד 7 שורות 6-7 ושורת 11- 12). התובע העיד לפנינו אודות נסיבות האירוע, כך:

    "ש.תספר לנו איך קרתה התאונה, מה נסיבות קרות התאונה הנטענית?

    ת.אני הייתי בתוך מחסן, עליתי על הסולם, הוא ביקש ממני שאוריד לו קרטון.

    ש.מי ביקש?

    ת.אחד הפועלים. אני לא הייתי עובד לבד. היו כמה אנשים שעבדו איתי באותו הזמן והקרטון נפל על היד שלי, והיה בתוך הקרטון זכוכית. זו מחלקה זכוכית. בתוך הקרטון הייתה זכוכית והיא הייתה שבורה ולא שמתי לב. אני החלקתי על היד שלי והקרטון נפל עלי, על היד.

    ש.ומה קרה עוד?

    ת.התחלתי לקרוא לפועלים שם, והם ראו את היד שלי והלכתי לשירותים. הרבה אנשים פועלים ראו אותי. יש לי מספר טלפון שלהם. הלכתי לשירותים לשטוף ידיים. הקרטון נפל עלי. הלכתי לשירותים לשטוף ידיים, בדרך לשירותים ראו אותי, מצביע על היד. שאלו אותי מה קרה לי ואיפה והסברתי להם את הסיפור שזה נפל על היד שלי. נכנסתי לשירותים. צילמתי גם את היד שלי וגם שטפתי אותה. אני אח"כ לא ציפיתי שיקרה לי דבר כזה, כאבים, ותנועת היד שלי השתנתה עם הזמן. ופתאום למחרת, בעל הבית הודיע לי שלא לבוא לעבודה. אני באותו יום העברתי כרטיס והלכתי ואני לא יודע אם הכירו לי את אותו היום שנפגעתי בו" (עמוד 2 שורה 31- עמוד 3 שורה 8).

     

14. למחרת היום, ביום 2.5.19, פנה התובע לרופא בתלונה אודות הפגיעה ביד, וכבר במועד זה קשר במפורש את התלונה לאירוע בעבודה. במקביל, הודיע התובע לממונה עליו באותו יום, מר שוורץ, כי נפגע בידו בעבודה.

     

15. התובע הסביר בעדותו, כי המתין יום לפני שפנה לטיפול רפואי והודיע למעסיק, שכן חשש שיפוטר, וציפה שהכאבים יחלפו (עמוד 3 שורות 11- 25). הסבר זה מתיישב עם הגיון הדברים, ולא נסתר.

     

16. טענת הנתבע, לפיה התובע הודיע על האירוע רק לאחר שהודע לו על פיטוריו, לא בוססה בראיות. מנהל החנות העיד כי הייתה כוונה לפטר את התובע, אולם לא זכר את המועד המדויק בו זומן התובע לשימוע (עמד 6 שורה 10). מר שוורץ הבהיר בעדותו כי בפועל התובע לא התבקש להפסיק את עבודתו לפני מועד האירוע (עמוד 6 שורות 33- 34).

     

17. התובע השמיע לחוקר הנתבע את הודעתו למר שוורץ אודות התאונה, בצירוף תמונות (חקירת התובע שצורפה לכתב ההגנה, שורות 58- 63). התובע צירף גם לסיכומיו תמונות של ידו הימנית, חבולה בגב כף היד.

     

18. לא נעלם מעינינו, כי בחקירתו בנתבע אמר התובע כי לא היו עדים לאירוע (שורות 22- 23), ובעדותו לפנינו העיד כי קיבל סיוע מעובדים אחרים (עמוד 4 שורות 9- 10). עם זאת, התובע הסביר כי איש לא ראה את האירוע עצמו והסיוע ניתן לו לאחר מכן (עמוד 4 שורות 16- 19), והסתירה יושבה.

     

19. לאור כל האמור, שוכנענו כי בנסיבות המקרה הרים התובע את הנטל המוטל עליה להוכחת טענותיו לפיהן אירעה לו תאונת עבודה.

     

20. הנתבע יודיע תוך 14 יום האם הוא מסכים כי לאור ההכרה ישולמו בשלב זה דמי פגיעה לתובע בהתאם לאישורים הרפואיים. לפי הצורך, אם התובע טוען לנכות, יפנה בהתאם לוועדה הרפואית.

     

21. התיק יובא לעיוני ביום 27.12.21.

     

    ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ב, (09 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

    מר אברהם קמינסקי, נציג ציבור עובדים		חופית גרשון-יזרעאלי, שופטת- אב"ד		גב' אורה נורי, נציגת ציבור מעסיקים