פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

בפנינו תביעה להכיר באוטם שריר הלב שאירע לתובע כפגימה בעבודה.

כללי:

התובע יליד X.X.1963.

התובע עובד שכיר בעל שליטה בחברת MBT ספורט טריידינג בע"מ (להלן – החברה). עיסוקה של החברה הוא ייבוא ומכירה של מוצרי ספורט.

ביום 27.1.2022 אושפז התובע בבית חולים שיבא תל השומר כאשר הוא סובל מ"אוטם תחתון בהגעה מאוחרת". (מכתב שחרור מבית החולים, נספח 4 לכתב התביעה).

ביום 25.5.2022 הגיש התובע לנתבע תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה להכיר באוטם שריר הלב שאירע לו ביום 26.1.2022 כפגימה בעבודה. תביעה זו נדחתה בהחלטת הנתבע מיום 6.7.2022 מהנימוקים הבאים: "עפ"י המסמכים שבידינו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא לאוטם שהתפתח בתאריך 26.1.2022. מאמץ/מתח ממושך המשתרע על פרק זמן ממושך אינו בבחינת אירוע תאונתי. האוטם התפתח כתוצאה ממחלה טבעית. השפעת העבודה, אפילו אם היתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. לפיכך, לא ניתן לראות במקרה זה תאונת עבודה."

טענות התובע:

התובע טען כי מכירת מוצרי הספורט למזמיני השירות מהחברה מתבצעת על דרך של התמודדות החברה במכרזים שונים ברחבי הארץ, באופן שבו רק זכייה במכרז תאפשר לחברה למכור למזמין את המוצרים שהיא מייבאת, בהתאם לתנאי המכרז. לטענתו, כאשר הוא מאתר מכרז רלוונטי, הוא פועל לריכוז והמצאת המסמכים הדרושים לצורך התמודדות במכרז ומגישם במועד כאמור.

התובע טען כי בסביבות חודש נובמבר 2021 נודע לו כי ניתן להגיש מועמדות למכרז ל"רכישה, אספקה והתקנה של ציוד ספורט לאולם ספורט בבית ספר בעיר רהט". תנאי עיקרי להשתתפות במכרז הוא המצאת ערבות בנקאית.

התובע טען כי עלה בידיו להתפנות לטיפול בהפקת הערבות הבנקאית רק בבוקרו של היום האחרון להגשת המסמכים למכרז, שהוא 26.1.2022. לכן ביום זה, בשעה 08.30 הוא הגיע לסניף בנק לאומי בתל-אביב, כשהוא משוכנע שתוך זמן קצר תונפק עבורו ערבות בנקאית והוא יוכל לעשות את דרכו לעיר רהט ולהספיק להפקיד המסמכים עד המועד האחרון לכך: השעה 13.00.

התובע טען כי להפתעתו הרבה רק בשעה 11.30 ניתן לו כתב הערבות, כשלפניו נסיעה של כמעט 100 ק"מ לעיר רהט לצורך הגשת הערבות ומסמכי ההשתתפות במכרז. לטענתו, מצב דברים זה היה זר לו מפני שעד אותו מועד, הוא לא הפסיד מכרז על רקע של אי הגשת מסמכים. בנוסף, בתקופה המדוברת שב ועלה במדינת ישראל חשש מפני גל הקורונה החמישי, מה שרק הגביר את חששו שפרנסתו נפגעה ממילא באופן טבעי החל מפרוץ המגיפה.

התובע טען כי לבסוף הספיק להגיע לעיר רהט ולהפקיד את המסמכים לרבות כתב הערבות בתיבת המכרזים במועד, אך זאת כשהוא מצוי בסערת רגשות אדירה, לאחר נסיעה קשה ומייגעת.

התובע טען כי שב לביתו תשוש לחלוטין ורק רצה לנוח בתקווה שישוב לאיתנו לאחר מנוחה. למחרת, ביום 27.1.2022 בשעה 08:00 לערך הרגיש לחץ בחזה וקוצר נשימה. משתחושות אלו לא חלפו – פנה למרפאת טרם. משם הובהל באמבולנס לבית החולים שיבא תל השומר, שם אובחן כמי שסובל מאוטם שריר הלב והוחלט לבצע בו הליך צינתור.

התובע טען כי הלחץ והחרדה המתוארים והקשורים קשר ישיר לפועלו במשלח ידו והם בלבד הובילו לכך שלקה באוטם שריר הלב.

טענות הנתבע:

הנתבע טען כי מדובר בדחיה עובדתית ורפואית. לטענתו לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – החוק); לא אירע לו כל אירוע חריג תוך כדי ועקב העבודה ביום 26.1.2022 או בסמוך לכך, אשר ניתן לייחס לו את האוטם הלבבי הנטען. לכל היותר מדובר במתח מתמשך אשר אינו בא בגדר "תאונת עבודה" כמשמעה בחוק.

עוד טען הנתבע להעדר קשר סיבתי בין האירוע הנטען והמוכחש לבין האירוע הלבבי בו לקה התובע. לחילופין, השפעת האירוע הנטען על מצבו הרפואי של התובע פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, לרבות מצבו התחלואתי הקודם.

ההליך:

התובע הגיש תצהירי עדות ראשית שלו ושל רו"ח שמואל שטינמנץ וביקש להעיד את מר חסן אלעביד אשר נחקר בפני חוקר הנתבע ביום 26.6.2022. כל העדים נחקרו ביום 11.4.2024 ולאחר מכן הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב, לרבות סיכום תשובה.

המתווה המשפטי:

סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כתאונה שאירעה לעובד מבוטח תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו;

בהתאם להלכה הפסוקה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונה בעבודה, על המבוטח להוכיח התרחשות "דחק נפשי בלתי רגיל" או "מאמץ מיוחד" בסמוך לפני קרות האוטם, כיוון שרק אם יוכח אירוע כזה ניתן יהיה לקשור בינו לבין השינוי הפיזיולוגי הפנימי הפתאומי של אוטם שריר הלב (ראו עב"ל(ארצי) 45597-05-13 אריה כהן – המוסד לביטוח לאומי (26.6.2016) וכל המובאות שם).

הכללים להכרה באירוע בעבודתו של נפגע כאירוע חריג סוכמו בפסק דין של בית הדין הארצי בעב"ל 502/09 משה סידה – המוסד לביטוח לאומי (21.10.2010)(להלן – פסק דין סידה) כדלקמן:

"על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על התובע להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. משמעות הדבר:

ראשית - שעל התובע להוכיח קרות מאורע אובייקטיבי בעבודתו. כלומר, מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה.

שנית - על התובע להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטויו אצלו; או בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן. ....

שלישית - על התובע להוכיח, כי אותו מאורע חיצוני אובייקטיבי בעבודתו גרם לו לדחק הנפשי הבלתי רגיל.

רביעית - משמעות חובת הוכחת האמור הינה, שעל התובע להוכיח ובסבירות העולה על 50% את גרסתו לדחק נפשי בלתי רגיל הנגרם לו בעטיו של מאורע בעבודתו".  

(ראו גם עב"ל(ארצי) 45023-09-11 שאול בירן – המוסד לביטוח לאומי (4.12.2012); עב"ל(ארצי) 349/06 בלומשטיין – המוסד לביטוח לאומי (22.10.2007); (עב"ל(ארצי) 614/08 יהודה מרקוביץ – המוסד לביטוח לאומי (13.7.2009)).

כפועל יוצא מכללים אלה, משהוכח קיומו של אירוע, נבחנת חריגותו בעיניו של המבוטח, קרי מבחינתו הסובייקטיבית. אולם על מנת לקבוע כי אירוע מסוים נחווה על ידי פלוני כאירוע חריג נדרשות ראיות אובייקטיביות. בעניין זה נפסק בעב"ל(ארצי) 458-99 מאיר פלבסקי – המוסד לביטוח לאומי (11.3.2002)(להלן – פסק דין פלבסקי) כי:

"ד.אין ספק, כי קביעת חריגות הדחק הנפשי, או עוצמת ההתרגזות, צריכה להיבחן סובייקטיבית אצל האדם בו מדובר.

ה.משאין בית הדין, לצערו, בוחן כליות ולב ואין הוא יודע המתרחש בנפש האדם, אף הבחינה הסובייקטיבית להתרגזות בעוצמה חריגה טעונה ראיות אובייקטיביות ואין די לעניין זה בעצם אמירת המערער, כי התרגז התרגזות חריגה." 

(ראו גם עב"ל(ארצי) 1302/00 מיכאל אסולין – המוסד לביטוח לאומי (3.11.2005); עב"ל(ארצי) 37541-01-12 יוסף כץ - המוסד לביטוח לאומי (28.4.2013); (עב"ל(ארצי) 663/08 אהרון זילבר – המוסד לביטוח לאומי (22.2.2009)).

עוד נפסק כי אם קיים ספק בנוגע לחריגות האירוע, ימנה בית הדין מומחה רפואי, על מנת שלא לחסום את דלתות בית הדין בפני המבוטח בטרם יבחן המומחה את שאלת הקשר הסיבתי בין האירוע בעבודה ובין האוטם הלבבי בו לקה (עב"ל(ארצי) 481/99 המוסד לביטוח לאומי – דוד מכלוביץ (16.1.2003)). כמו כן, סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין קרות האוטם גם היא מבססת, ולו במקרה של ספק, את הצורך בקבלת חוות דעת של מומחה רפואי (עב"ל(ארצי) 35047-08-13 בריקלין מרינה – המוסד לביטוח לאומי (23.7.2014)(להלן – פסק דין בריקלין)).

כמו כן נפסק כי מתח מתמשך בעבודה, אפילו אם נמשך ימים או שבועות, אינו בגדר אירוע חריג. עם זאת נקבע כי יתכנו מקרים בהם אירוע חריג יוכר על רקע מתח מתמשך במידה וסמוך לאירוע נוצר אירוע שיא או עליית מדרגה חריגה באותו מתח מתמשך אשר יחשב כאירוע חריג  (דב"ע(ארצי) נד/0-268 ניב – המוסד לביטוח לאומי (16.1.1995); עב"ל(ארצי) 306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי (6.4.2006); (עב"ל(ארצי) 49968-06-19 יצחק דורני - המוסד לביטוח לאומי (מיום 30.04.2020)). לעיתים, המתח המתמשך הוא אף זה שמוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת האירוע ומעלה אותו כדי אירוע חריג (עב"ל(ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי נ' תשתש (מיום 09.10.2012)). בנוסף, קיומו של מתח ולחץ נפשי המתפרשים על פני פרק זמן לא שוללים "אפשרות "בידודו" של "אירוע מיוחד" במהלך אותה תקופה...ובלבד שהתקיימו בו התנאים להכרה בו ככזה" דהיינו, שאותו אירוע יהא מוגדר במקום ובזמן ועל פני הדברים ניתן יהיה להעריך כי הוא הטביע חותם על התובע וגרם לו לדחק נפשי שאינו רגיל אצלו (עב"ל(ארצי) 31298-09-10 משה בר ששת – המוסד לביטוח לאומי (24.12.2012).

דיון והכרעה:

התובע טען כי הוא שכיר בעל שליטה בחברה. משכך מעמדו כעצמאי אשר נטל ההוכחה המוטל עליו כבד מזה של מבוטח שכיר. להלן נבדוק האם התובע הוכיח קרות אירוע חריג בעבודתו בסמוך לפני קרות אוטם שריר הלב, בהתאם לתנאים שנקבעו בפסיקה שהובאה לעיל.

עיסוקה של החברה:

התובע צריך להוכיח קרות מאורע הקשור לעבודה שניתן לאיתור בזמן ובמקום, "כך שניתן יהיה לקבוע שביום זה וזה בשעה כזאת וכזאת אירע כדבר הזה והזה". (פסק דין סידה).

התובע לא פירט תביעתו לדמי פגיעה במסגרת טופס התביעה אלא באישור נסיבות, עליו חתם ביום 24.5.2022 ואשר צורף כנספח לתביעתו בפני הנתבע. (להלן – אישור נסיבות). מאישור נסיבות זה, כמו גם מכתב התביעה ומתצהיר התובע, עולה כי החברה שבשליטתו מגישה באופן שגרתי ושוטף הצעות למכרזים שונים ברחבי הארץ, זוכה בהם ובדרך זו מוכרת את מוצרי הספורט שלה. (ראו ס' 3 לאישור נסיבות, ס' 4 לכתב התביעה וס' 4 לתצהיר התובע).

התובע טען כי הוא זה שמאתר מכרז רלוונטי לחברה שבשליטתו, מגיש בשמה הצעות למכרזים והוא זה שאחראי להמציא את כל המסמכים הרלוונטיים בהתאם לתנאי ודרישות המכרז ולהגישם במועד שנקבע. (ס' 4 לאישור נסיבות, ס' 5 לכתב התביעה וס' 5 לתצהירו).

התובע טען כי עד ליום 26.1.2022 הוא לא הפסיד מכרז על רקע של אי הגשת מסמכים. (סעיף 13 לכתב ההגנה). כמו כן טען כי "זו פעם ראשונה שהגעתי למצב בו אני עלול להפסיד מכרז בגלל שאני לא מספיק להגיש את המסמכים בזמן" (ס' 11 לאישור נסיבות).

התובע אפוא הציג מצג על פיו החברה שבשליטתו מגישה באופן שגרתי ושוטף הצעות במכרזים שונים לצורך ביצוע עיסוקה, שהוא יבוא, שיווק ומכירה של מוצרי ספורט. (ס' 3 - 4 לתצהירה).

בחקירתו בפנינו נשאל התובע והעיד כך:

"ש.לכמה מכרזים ניגשת בעירייה?

ת.המסוימת הזאת? פעם ראשונה.

ש.כמה מכרזים בכלל ניגשת עד היום?

ת.זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה.

ש.זה המכרז היחידי שניגשת אליו אי פעם?

ת.כן.

ש.מפנה לסעיף 4, מצטט. אתה מתאר שגרת עבודה?

ת.שגרת עבודה של הצעות מחיר ולא מכרזים.

ש.מפנה לסעיף 4 באישור הנסיבות, מצטט.

ת.לא בהכרח למכרז.

ש.אלא?

ת.לערבות בנקאית אחרת.

ש.אתה לא מתכוון לסעיף 4 למכרז?

ת.לא.

ש.תסביר.

ת.יש פעמים שאתה נדרש להציג ערבות ויש פעמים שלא.

ש.אתה לא מתכוון למכרז?

ת.לא, העלאות מחיר שאני נאלץ להפקיד.

ש.אז למה אתה אומר ערבות?

ת.טעות בניסוח.

ש.אתה אומר בעצם שזו הפעם הראשונה שהגשת מועמדות למכרז.

ת.נכון." (עמ' 5 ש' 25 – עמ' 6 ש' 10 לפרוטוקול. הדגשה לא במקור. א.ה).

מעדותו זו של התובע עולה, כי בסתירה גמורה לגרסתו באישור נסיבות, כתב התביעה ותצהירו, החברה שבשליטתו לא מגישה באופן שגרתי ושוטף הצעות למכרזים ולא מוכרת מוצרי ספורט בהתאם לזכייתה במכרזים – אלא למעשה ביום 26.1.2022 היתה זו הפעם הראשונה שהיא הגישה הצעה במכרז. מכאן גם יוצא כי כל גרסתו כי הוא זה אשר מאתר מכרזים לחברה ומטפל בהגשת המסמכים מטעמה למכרז וכי עד יום 26.1.2022 הוא לא הפסיד מכרז בשל אי המצאת מסמכים – אינה נכונה.

בעדותו ביקש התובע לתקן גרסתו ולטעון כי מדובר בהגשת הצעות מחיר אך הוא לא פירט טענתו זו ולא הסביר מה ההבדל בין הגשת הצעת מחיר לבין הגשת הצעה במכרז לרכישה, אספקה והתקנה של ציוד ספורט.

רואה החשבון של החברה, שמואל שטינמנץ, לא הצהיר בתצהירו כי החברה נוהגת להשתתף במכרזים באופן שוטף וקבוע. תחת זאת הצהיר כי בשלהי חודש ינואר 2022 התובע הגיע למשרדו כדי להחתים אותו על תצהיר רואה חשבון הדרוש לצורך השתתפות החברה במכרז לאספקת ציוד בעיר רהט וכי זכור לו שהתובע היה משוכנע לחלוטין שהחברה עומדת לזכות במכרז מכיוון שלמיטב ידיעתו לא ניגשו למכרז מציעים רבים, אם בכלל, ועל כן הוא היה בטוח שכל שעליו לעשות הוא להגיש את מסמכי ההצעה במועד לצורך זכייה במכרז. (ס' 3 – 4 לתצהירו).

הנה כי כן, רואה החשבון של החברה העיד על השתתפות החברה במכרז. לא בהגשת הצעת מחיר סתם עוד העיד כי תצהירו נדרש לצורך השתתפות החברה במכרז.

בחקירתו בפנינו העיד מר שטינמנץ שהוא רואה חשבון של החברה עשרות שנים. (עמ' 9 ש' 35 – 36 לפרוטוקול). הוא נשאל והעיד כך:

"ש.על כמה תצהירים כאלה הוא החתים אותך?

ת.לא זכור לי שהיו. לא חושב שהיו.

ש.הייתה עוד השתתפות של התובע במכרזים?

ת.מכרזים אחרים? לא.

ש.מפנה לסעיף 4 בתצהירך, מצטט.

ת.מאיפה אני יודע. לא יודע.

ש.לא ניגשו בכלל או לא רבים?

ת.עד כמה שאני זוכר שאמר לי, בכלל.

ש.מפנה לסעיף 4, מצטט. מה מבין השניים היו, לא ניגשו רבים/בכלל?

ת.אולי ניגשו שניים.

ש.אז היו עוד?

ת.לא יודע. אני חושב שלא היו בכלל.

ש.מדוע לא ציינת את זה?

ת.אולי היה עוד אחד זה כבר יותר מאחד. אם היו יותר מאחד...

ש.יש שתי אפשרויות.

ת.לא יודע." (עמ' 10 ש' 1 – 16 לפרוטוקול).

מעדותו זו של מר שטיינמנץ עולה כי זו פעם ראשונה שהוא חותם על תצהיר של רואה חשבון לצורך השתתפות החברה במכרז; החברה לא ניגשה קודם למכרז ובמכרז המדובר כנראה שלא השתתפו מציעים נוספים מלבד החברה. העד חסן אלעביד נחקר ביום 26.6.2022 על ידי חוקר הנתבע ונשאל אם היו עוד מציעים במכרז. הוא השיב: "כן, אבל הם לא יכלו לעמוד בזה". (עמ' 3 ש' 20 להודעתו, נספח 3 לתצהיר התובע).

המכרז:

מר אלעביד, שהודעתו בפני חוקר הנתבע התקבלה לתיק כחקירה ראשית (ראו עמ' 10 ש' 28 לפרוטוקול), ציין כי הוא שימש מנהל אגף הספורט בעיריית רהט ובמסגרת תפקידו היה אחראי על המכרזים המפורסמים על ידי אגף הספורט. הוא ציין כי הוא מכיר את התובע מכך שהגיש הצעה במכרז "להצטיידות לאולם ספורט למכשירי ציוד התעמלות וקרקע". עם זאת הוא לא ידע לומר מתי פורסם המכרז. (עמ' 1 ש' 1 – 16 להודעתו), הגם שציין שאגף הספורט מוציא שני מכרזים בשנה בלבד. (עמ' 1 ש' 5 – 6 להודעתו).

הודעתו זו של מר אלעביד לא מתיישבת עם נספח 1 לתצהיר התובע, ממנו עולה כי עיריית רהט פרסמה ארבעה מכרזים. בשלושה מהם מועד ההגשה היה ביום 29.1.2021 ורק באחד מהם מועד ההגשה היה ביום 26.1.2022. כולם מכרזים ל"רכישה, אספקה והתקנה של ציוד ספורט לאולם ספורט בבית ספר".

בנוסף, מר אלעביד נשאל על ידי חוקר הנתבע כך: "ואם הוא (התובע. א.ה) לא היה מגיש את הערבות בדצמבר 2021 הוא היה מפספס את המכרז?" והשיב כך: "בטח. היו לוקחים לו את הערבות". (עמ' 3 ש' 11 – 13 להודעתו). מר אלעביד לא תיקן את החוקר ולא ציין כי התובע היה צריך להגיש את הערבות הבנקאית עד יום 26.1.2022.

התובע טען כי בערך בחודש נובמבר 2021 התקשרה אליו נציגה מעיריית רהט ואמרה לו כי העירייה מבקשת שיגיש מועמדות למכרז ל"רכישה, אספקה והתקנה של ציוד ספורט לאולם ספורט בבית ספר" ברהט. (ס' 5 לאישור נסיבות, ס' 7 לכתב התביעה, ס' 6 לתצהירו). מר חסן אלעביד נשאל על ידי חוקר הנתבע על כך והתחמק ממתן תשובה. (עמ' 3 ש' 1 – 5 להודעתו). בפנינו נחקר והעיד כך:

"ש.יש פקידה שיכולה להתקשר לתובע או אולי התקשרה אליו בנובמבר ואמרה לו שיש מכרז?

ת.הייתה פקידה ומשום מה הוחלפה והייתה חדשה.

ש.מה היה שמה של הפקידה הקודמת?

ת.אין לי מושג, לא מכיר, לא ברשותי.

ש.על איזה רקע היא יכלה להכיר את התובע ולדעת שהוא קיים?

ת.אם הוא ניגש למכרז, היא יודעת.

ש.מה גרם לה להתקשר אליו, האם היה רקע מקדים?

ת.לא חושב.

ש.הוא טוען שהתקשרה אליו נציגה מהרשות המקומית ואמרה לו שיש מכרז ב-11/2021. היא הכירה אותו לפני כן?

ת.אני מבין את השאלה אבל לרוב יש לנו מנהל שהעביר את הטלפון שלו על מנת שהיא תיצור איתו קשר.

ש.מאיפה הוא הכיר את התובע?

ת.קולגה שעובד איתו באותו נושא והמליץ לנו כספק התעמלות.

ש.מתי הייתה המלצה זו?

ת.לא זוכר תאריך אבל לפני המכרז. בתחילת התהליך.

ש.מה השם של אותו קולגה?

ת.דניאל שהייתה מורה לחינוך גופני ומאמנת. המאמן זה מאלק סאסי שזה התחום שלו והוא עובד אצלנו ברשות." (עמ' 11 ש' 9 – 27 לפרוטוקול. הדגשה לא במקור. א.ה).

מעדותו זו של מר אלעביד עולה כי במקרה דנן התובע הומלץ לעיריית רהט כספק מוצרי ספורט ולכן הוזמן על ידה להגיש הצעה מטעם החברה במכרז שלא ניגשו אליו מציעים נוספים או שניגשו מציעים שלא יכלו לעמוד בתנאיו.

ועוד, מר אלעביד ציין בהודעתו את החובה להמציא ערבות בנקאית כתנאי להשתתפות במכרז וציין כי במקרה של התובע דובר על ערבות "בסביבות ה-170,000 ₪" (עמ' 2 ש' 2 להודעתו). הודעתו זו לא מתיישבת עם עותק הערבות הבנקאית שהופקה לתובע על ידי בנק לאומי ביום 26.1.2022 על סך 4,500 ₪ בלבד (נספח 4 לתצהירו).

מכל המפורט עולה כי ביום הנטען, 26.1.2022, התובע לא עסק במהלך עבודתו השגרתית והשוטפת בחברה. החברה לא נוהגת להשתתף במכרזים והוא לא נוהג דרך קבע לטפל בהגשת מסמכים מטעמה למכרזים. עם זאת לטענתו ביום זה עסק התובע באיסוף מסמכים אחרונים: תצהיר רואה חשבון וערבות בנקאית והגשתם למכרז בעיריית רהט.

האירוע החריג:

התובע טען כי האירוע החריג היה למעשה הצורך שלו לבצע ביום הנטען נסיעה מתל-אביב לעיר רהט, כשלרשותו עומדות קצת פחות משעתיים (בס' 14 לכתב התביעה טען לכשעה וחצי בלבד) כדי להגיע לרהט ולהפקיד מסמכים בתיבת ההפקדות של עיריית רהט לצורך השתתפות החברה במכרז לאספקת ציוד ספורט לאולם ספורט בבית ספר בעיר. בשל אירוע חריג זה חווה התובע לחץ וסערת רגשות (ראו גרסתו בס' 10 – 12 לאישור נסיבות, ס' 14 לכתב התביעה, ס' 21, 23 לתצהירו וס' 2 לסיכומיו).

בחקירתו בפנינו העיד כי האירוע החריג בעבודה היה ביום הנטען בשעות הצהריים והוסיף "מתחילת אותו היום בבוקר עד סביבות השעה 13:00 בצהריים". (עמ' 3 ש' 32 – 36 לפרוטוקול). לאחר מכן ציין כי האירוע החריג אירע "כשהייתי בדרכים להגיש מסמכים של מכרז...מת"א לרעננה." (עמ' 4 ש' 5 – 8 לפרוטוקול).

נציין כי התובע לא ציין פרטים ביחס לפגיעה, כמו שעת הפגיעה, מיקום הפגיעה, עדים לפגיעה בסעיף 3 לתביעה לדמי פגיעה (נספח לכתב ההגנה) מלבד הנטען באישור נסיבות.

הנה כי כן, התובע בעצמו לא ידע להגדיר במדויק את גבולות האירוע החריג שאירע לו ביום הנטען.

קרות אירוע חריג לתובע:

בהתאם לפסיקה (פסק דין סידה) "על התובע להוכיח קרות אירוע חריג לגביו. אירוע חריג כאמור יכול למצוא ביטויו אצלו; או בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן."

התובע טען כי כחלק מאיסוף המסמכים הדרושים כדי להגיש הצעה במכרז – הוא נוהג להפיק ערבות בנקאית באמצעות האינטרנט ולא הולך פיזית לסניפי הבנק השונים. (ס' 4 לאישור נסיבות). התובע לא הוכיח טענתו זו. בחקירתו בפנינו שינה התובע במעט גרסתו זו והעיד כי בעבר יכול היה להפיק ערבות בנקאית באינטרנט והיום "טכנית אין כפתור כזה באתר האינטרנט בבנק". (עמ' 7 ש' 1 – 18 לפרוטוקול). התובע לא הראה כי בעבר יכול היה להפיק ערבות בנקאית באופן מקוון. (ראו עדותו בעמ' 7 ש' 14 – 18 לפרוטוקול). בנוסף, גרסתו זו לא מתיישבת עם עדותו, לפיה זו פעם ראשונה ואחרונה בה משתתפת החברה במכרז.

התובע טען כי כאשר ראה שהוא מתקרב מאוד למועד האחרון להגשת הצעת החברה במכרז, שהוא ביום 26.1.2022 בשעה 13.00. (בנספח 1 לתצהיר התובע לא צוינה שעה אחרונה להגשת המסמכים והתובע לא הוכיח טענתו זו) ועדיין לא הספיק להפיק את הערבות הבנקאית באופן מקוון כפי שעשה עד כה, והוא המסמך היחיד שנותר לו להמציא (לא מדויק. התובע טען לאחר מכן כי בבוקר יום 16.1.2022 החתים את רואה החשבון על תצהיר הנדרש לצורך המכרז), הוא החליט לנסוע ביום 26.1.2022 לבנק ומשם ימשיך לעיר רהט להגיש את המסמכים למכרז. (ס' 7 לאישור נסיבות).

בכתב התביעה גרס התובע כי לא עלה בידו להתפנות לטפל בהפקת הערבות הבנקאית אלא רק בבוקרו של היום האחרון להגשת המסמכים למכרז. (ס' 10 לכתב התביעה). בכתב התביעה התובע לא אזכר את האפשרות של הפקת ערבות בנקאית באופן מקוון. בתצהירו הצהיר כי העובדה כי התעכב בהפקת כתב הערבות לצורך צירופו למסמכי המכרז לא הלחיצה אותו במיוחד משום שעד אותו מועד ידע שיוכל לעשות זאת באופן מקוון, בקלות יחסית, ומבלי להידרש להגיע באופן פיזי לסניף הבנק שלו. לטענתו, להפתעתו הרבה, מסיבה שאינה בשליטתו, לא ניתן היה להפיק את כתב הערבות הבנקאית בצורה מקוונת ולכן נאלץ לגשת לסניף הבנק כדי להפיק כתב ערבות באופן פיזי. מכיוון שהדבר נודע לו מאוחר, המועד האפשרי היחידי שנותר לו היה בבוקר יום 26.1.2022, שהינו כאמור המועד הסופי להגשת הצעות למכרז. (ס' 10 – 11 לתצהירו).

התובע טען כי סבר שהפקת ערבות בנקאית בסניף הבנק שלו תמשך מספר דקות, אך להפתעתו קיבל אותה רק בשעה 11.30. (ס' 9 לאישור נסיבות, ס' 12 לכתב התביעה). בחקירתו בפנינו נשאל על הסיבה לעיכוב בהפקת הערבות הבנקאית והשיב כך: "מסתבר, בניגוד למה שאני חשבתי שזה תהליך בירוקרטי מאד קצר שעושים במקום והסתבר לי כשהגעתי לשם שזה תהליך מאוד ארוך, שצריך לשלוח את כל האישורים לטובת הערבות הבנקאית הזו לסניף המרכזי של הבנק, לקבל מהם אישורים מהסניף וכו' וכו'. חשבתי לפני זה שזה תהליך שניתן לעשות אותו אונליין ומסתבר שצריך להגיע לסניף." (עמ' 6 ש' 33 – 36 לפרוטוקול).

גרסתו של התובע בענין הפקת ערבות בנקאית באופן מקוון והצורך שלו לגשת באופן פיזי לסניף הבנק שלו – אינה אחידה וקוהרנטית בכתבי הטענות שלו: באישור נסיבות, בכתב התביעה ובתצהירו. גרסתו העובדתית משתנה בניואנסים מידי פעם ונראה לנו סביר יותר שהתובע מעולם לא הפיק ערבות בנקאית באופן מקוון מאשר האפשרות שאי פעם הפיק ערבות בנקאית כזו. התרשמותנו זו מתחזקת נוכח עדותו כי החברה לא השתתפה במכרזים קודם לכן וכנראה לא היה לו ניסיון בהפקת ערבות בנקאית לצורך הגשתם במסגרת מכרזים.

בתצהירו הרחיב התובע והצהיר כי ביום 26.1.2022 בשעה 07:30 הגיע למשרדו של רואה החשבון של החברה, מר שמואל שטינמנץ, שנמצא ברחוב העבודה 14 בתל-אביב לצורך החתמתו על תצהיר רואה חשבון לצורך המכרז. משם הלך ברגל כ-10 דקות לסניף הבנק שלו ברחוב דיזינגוף 50 בתל-אביב. (ס' 12 – 14 לתצהירו).

התובע טען כי הגיע לסניף הבנק שלו בשעה 08:30 והמתין לנציג שיקבל אותו (ס' 8 לאישור נסיבות). בעדותו ציין שמדובר בפקידה. (עמ' 6 ש' 12 לפרוטוקול). בתצהירו הצהיר כי היה בין הלקוחות הראשונים שנכנסו לסניף הבנק. (ס' 15 לתצהירו). התובע לא הראה ראיה לזמן שהותו בבנק באותו יום.

התובע הצהיר כי נחרד לגלות שהטיפול בהפקת הערבות בבנק התעכב מאוד "ואז נכנסתי בבת אחת ללחץ נוראי" (ס' 16 לתצהירו) כי ככל שהזמן חלף הוא התחיל להבין שהוא עלול לאחר בהגשת מסמכי המכרז ולהפסיד אותו רק מהטעם הזה. (ס' 18 לתצהירו).

התובע הצהיר כי בשלב מסוים הוא החליט לרוץ חזרה לרכבו (שחנה לטענתו בסמוך למשרדו של רואה החשבון שטינמנץ) ולהחנות אותו בחניון סמוך לבנק. (ס' 18 לתצהירו) וכאשר קיבל לידיו את כתב הערבות יצא מהחניון רק בסביבות השעה 11.10 ונקלע למצב שבו נותרו לו פחות משעתיים להגיע מתל-אביב לרהט. (ס' 20 ונספח 5 לתצהירו).

התובע טען כי קיבל הערבות הבנקאית בשעה 11:30. (ס' 9 לאישור נסיבות, ס' 12 לכתב התביעה). התובע צירף לתצהירו חשבונית מס בגין תשלום עבור החניה, אליה נכנס בשעה 10:26 ויצא בשעה 11:05 (נספח 5 לתצהירו). התובע נשאל בחקירתו בפנינו כיצד יצא מהחניון קודם שקיבל לידיו את הערבות הבנקאית. הוא השיב: "לא זוכר שאמרתי שקיבלתי את הערבות הבנקאית ב-11:30". לאחר מכן העיד כי נפלה טעות בזמנים וכי קיבל הערבות הבנקאית כמה דקות לפני שהגיע לרכבו. (עמ' 9 ש' 10 – 16 לפרוטוקול).

התובע צירף צילום מסלול מאתר גוגל מפות המעיד על זמן ההליכה המשוער ממשרד רואה החשבון לסניף הבנק (ס' 3 לתצהירו) אך לא צירף מאותו אתר מסלול נסיעה וזמן משוער מסניף הבנק בתל-אביב ועד עיריית רהט.

בחקירתו בפנינו נשאל התובע על נסיעתו מסניף הבנק בתל-אביב לעיר רהט בכביש 6 והשיב כך: "הסניף שלי ממוקם בלב העיר ת"א, לב דיזינגוף סנטר. אם יצאת משם בשעות הבוקר המאוחרות החוצה לתוך איילון/כביש שש יודע שהדרך מהסניף אל אילון/כביש 6 היא ארוכה יותר בזמן מאשר הדרך מכביש שש." (עמ' 8 ש' 1 – 3 לפרוטוקול).

התובע לא הציג ראיה לכך שנסע בכביש 6. התובע טען כי נהג בכביש זה ביום 26.1.2022 והגיש תצהיריו ביום 3.7.2023 – עד אז חזקה עליו שקיבל דרישת תשלום מכביש 6. התובע לא הציג אותה.

התובע לא ציין באישור הנסיבות ולא בתביעתו לדמי פגיעה את שעת הגעתו לעיר רהט. הוא לא ציין זאת גם בכתב התביעה ובתצהירו. התובע רק הצהיר שבשעה 12:50 הודיע למר חסן אלעביד בזמן אמת שמסמכי המכרז הופקדו. (ס' 24 לתצהירו). הוא נשאל על כך והעיד תחילה שהגיע בשעה 13:00 ולאחר מכן תיקן והעיד כי הגיע בשעה 12:50. (עמ' 8 ש' 24 – 27 לפרוטוקול).

התובע צירף לתצהירו צילום תכתובת בינו לבין העד חסן אלעביד מיום 26.1.2022 כדלקמן: בשעה 12:19 שאל מר אלעביד את התובע אם הוא בעירייה ובשעה 12:36 הוסיף שהוא באזור ושאל אם התובע הגיע. בשעה 12:50 השיב התובע: "מסרתי הכל הכל טוב". (נספח 6 לתצהירו). נוסח תשובת התובע, ככל שהיא מתייחסת למסמכים הקשורים למכרז, לא מעידה על לחץ וסערת רגשות שחווה.

התובע כאמור יצא מהחניה בשעה 11:05. הוא הצהיר כי לא מדובר רק בנסיעה לעיר רהט, כי אם באיתור מקום חניה בסמוך לבניין העיריה והגעה פיזית לתיבת המכרזים לצורך הפקדת המסמכים, פעולות אשר מצריכות זמן נוסף. (ס' 21 לתצהירו). אם הודעתו מיום 12:50 למר אלעביד התייחסה למסמכים הקשורים למכרז – חזקה עליו שהפקיד אותם כמה דקות קודם ששלח את המסרון. התובע לא הציג ראיה למועד המדויק בו הפקיד את המסמכים. מכאן שלתובע לקח כשעה ו-40 דקות נסיעה למסור את המסמכים. זמן סביר לנסיעה של כ-100 ק"מ (ס' 12 לכתב התביעה). מה גם שהתובע בעצמו העריך כי נסיעה כזו אורכת כשעה ורבע אם לא צצים עיכובים בלתי מתוכננים בדרך. (ס' 20 לתצהירו). התובע לא טען כי היו עיכובים כאלה בדרך.

התובע טען כי נכנס ללחץ ולסערת רגשות כי ידע שיש בפניו נסיעה קשה וארוכה מתל-אביב לרהט וכי אם יגיע באיחור – החברה לא תשתתף במכרז וכי "זו פעם ראשונה שהגעתי למצב בו אני עלול להפסיד מכרז בגלל שאני לא מספיק להגיש את המסמכים בזמן". (ס' 11 לאישור נסיבות). בתצהירו הצהיר כי היה בסערת רגשות אדירה כי "מדובר היה במצב זר עבורי שכן עד אותו מועד, לא זכור לי שהפסדתי מכרז על רקע של אי הגשת מסמכים במועד". (ס' 23 לתצהירו).

מהמפורט עולה שמבחינה אובייקטיבית היה בידי התובע מספיק זמן להגיע מתל-אביב לעיר רהט ולהפקיד את המסמכים הדרושים למכרז. אך מהבחינה הסובייקטיבית התובע חווה לחץ וסערת רגשות בשל הנסיעה הארוכה והחשש שלא יגיע בזמן להפקיד את המסמכים למכרז. אנו מוצאים כי תחושותיו אלה סבירות גם אם מדובר בהשתתפות ראשונה ואחרונה של החברה במכרז.

התובע העיד כי כאשר חזר הביתה ביום הנטען הוא הרגיש "טיפה קשיי נשימה, לא ייחסתי אותם לאיזשהו אירוע רפואי שאני עובר." (עמ' 8 ש' 32 – 33 לפרוטוקול). התובע לא ציין זאת באישור נסיבות וגם לא בכתב התביעה. רק בתצהירו הצהיר כי באזור השעה 21:00 ביום 26.1.2022 התחיל לחוש בקוצר נשימה שהטריד את מנוחתו והקשה עליו להירדם. (ס' 26 לתצהירו).

התובע טען כי ביום שלמחרת, 27.1.2022 בערך בשעה 08:00 הרגיש מעין לחץ בחזה וחווה קוצר נשימה בכל מאמץ קל שעשה. משתחושות אלה לא חלפו – פנה לטרם בשעה 20.00. (ס' 14 לאישור נסיבות, ס' 16 לכתב התביעה, ס' 27 לתצהירו). מעיון במכתב השחרור של התובע מבית החולים שיבא תל השומר (נספח 7 לתצהירו) עולה כי "כחודש טרם פנייתו מחלה וירלית אינטרקורנטית. מאז ההחלמה תעוקת חזה וקוצר נשימה במאמצים קלים. לא השלים בירור קרדיאלי."

במכתב השחרור האמור אין אזכור של הנסיעה מתל-אביב לרהט ביום שלפני. בדו"ח צנתור מיום 27.1.2022 (נספח 7 לתצהיר התובע) אין התייחסות לאירוע חריג בעבודה הגם שיש התייחסות לגורמי סיכון אחרים: סוכרת, יתר שומנים בדם ועישון.

גרסתו העובדתית של התובע שנפרשה בפנינו נסתרה בחלקה בעדותו, אינה קוהרנטית ומעלה סימני שאלה רבים. עדויות רו"ח שטינמנץ ומר חסן אלעביד לא סייעו להבהיר את גרסת התובע. בנוסף, האישורים הרפואיים שהוגשו בתיק לא תומכים בגרסת התובע ואף אפשר שסותרים אותה. חרף כל האמור נותר בלבנו ספק נוכח שניים: האחד, נוכח סמיכות אירוע אוטם שריר הלב לאירוע הנטען. השני, משמצאנו כי גרסת התובע באשר לתחושות הלחץ וסערת הרגשות שהתעוררו אצלו בזמן נסיעתו מתל-אביב לעיר רהט לצורך המצאת מסמכים עד השעה 13.00 סבירה בנסיבות המקרה. משכך ועל מנת לברר הספק שהתעורר אצלנו – מצאנו למנות מומחה רפואי אשר יחווה דעתו באשר לקשר הסיבתי בין תחושות הלחץ וסערת הרגשות שהתעוררו אצל התובע בזמן נסיעתו מתל-אביב לרהט ביום 26.1.2022 (הוא האירוע החריג) לבין הליקוי בלב בו לקה התובע. (ראו פסק דין בריקלין)

למומחה הרפואי תועבר תשתית עובדתית כדלקמן:

1. התובע יליד X.X.1963.

    

2. התובע עובד שכיר בעל שליטה בחברת MBT ספורט טריידינג בע"מ (להלן – החברה). עיסוקה של החברה הוא ייבוא ומכירה של מוצרי ספורט.

    

3. ביום 26.1.2022 ביצע התובע נסיעה מתל-אביב לעיר רהט כדי להפקיד מסמכים לצורך השתתפות החברה במכרז. השעה האחרונה להפקדה היתה 13:00. (להלן – האירוע החריג).

    

4. התובע יצא מתל-אביב בשעה 11.05 לאחר שעוכב זמן רב בבנק ונסע ברכבו כשעה ו-40 דקות. בשעה 12:50 הודיע לצד ג' במסרון כי מסר את המסמכים בעיריית רהט.

    

5. התובע חווה לחץ וסערת רגשות במהלך נסיעתו מחשש שלא יספיק להפקיד המסמכים במועד.

    

6. כאשר שב לביתו באותו היום חש "טיפה קשיי נשימה". למחרת, ביום 27.1.2022 בשעה 08:00 חש לחץ בחזה וקוצר נשימה בכל מאמץ קל שעשה. משתחושות אלה לא חלפו – פנה בשעה 20:00 של אותו יום למרפאת טרם ומשם פונה באמבולנס לבית חולים שיבא תל-השומר, שם אובחן כסובל מ"אוטם תחתון בהגעה מאוחרת".

    

7. מצבו הרפואי כמפורט בתיעוד הרפואי.

    

החלטה למומחה תינתן בנפרד.

הנתבע יודיע האם לאחר עיון בעובדות שנקבעו הוא מסכים שעניינו של התובע יועבר לועדה הרפואית, ללא מינוי מומחה. הדעת הנתבע עד ליום 17.11.24.

עיון 18.11.24

ניתן היום, י"ח תשרי תשפ"ה, (20 אוקטובר 2024), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.