הנתבע עותר לדחיית התביעה כיוון שהתובע לא הביא ראשית ראיה בתביעתו לקרות האירוע הנטען או למועדו.
שאר טענות הצדדים יועלו במסגרת פסק הדין.
מר י' ל', שעבד עם התובע בטלוויזיה החינוכית.
מר א' ח', שעבד עם התובע בטלוויזיה החינוכית.
-
לאחר ששמענו את העדויות, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל.
-
עדותם של התובע והעדים מטעמו הייתה מהימנה בעינינו. עדותו של התובע הייתה קוהרנטית והוא שב ותיאר כי ביום חמישי 6.9.18 אחר הצהריים נפל בגרם המדרגות, והעובדה שהתובע לא ידע לומר באיזו מדרגה הוא נפל אין לכך כל חשיבות שכן כאשר אדם נופל הוא לא בודק אם נפל מהמדרגה השלישית או החמישית וחבל שהנתבע בחר לשאול שאלות מעין אלו:
"ש:על איזה מדרגה נפלת?
ת:אני נפלתי די מלמעלה.
ש:מה, מלמעלה או מלמטה?
ת:מלמעלה כלפי מטה.
ש:בערך באיזו מדרגה?
ת:אני לא זוכר, זה בא לי בהפתעה, זה לא היה מתוכנן, לא תכננתי ליפול."
(עמ' 10 לפ' שורות 32-27 לעדות התובע)
-
העדים מטעמו של התובע סיפרו ותיארו את מצבו של התובע לאחר הנפילה (העדים לא ראו את הנפילה עצמה):
"ש:ולא היית עד לנפילה שלו במדרגות.
ת:לא.
ש:ופגשת אותו בסמוך לאירוע הפגיעה אחר כך?
ת:כן. "
(עמ' 28 לפ' שורות 28 – 31 לעדות לוי)
ש:ואתה ראית אותו מיד אחר הנפילה.
ת:כן, כמה דקות אחרי הנפילה.
ש:הבנתי. כי הוא לא אמר את זה וגם חבר שלו לא אמר את זה, השני, הוא לא הזכיר את זה שהוא פגש אותך מיד אחרי הנפילה.
ת:הוא פגש, אני ראיתי אותו אחרי הנפילה, זה לא כמה ימים אחרי. באותו רגע שהוא בערך נפל, כמה דקות, רבע שעה, 10 דקות או 20 דקות. לא יודע מתי הוא נפל בדיוק אבל ראיתי אותו באותו יום של הנפילה.
...
עו"ד שי:בסוף תשאל אותו מה שאתה רוצה. אתה יודע באיזה שעה של היום קרתה התאונה?
העד, מר ח':לא זוכר.
...
ש:אבל לא ראית את הנפילה.
ת:לא ראיתי את הנפילה.
ש:ראית אותו שהוא כואב אחרי הנפילה?
ת:כן, ומדדה עם הרגל.
(עמ' 20 לפ' שורות 13 – 33 לעדות חלפון)
-
אכן התובע המשיך להגיע לעבודה ולא נטל ימי מחלה בסמוך לאירוע הנטען מאחר שהמתין לתור לרופא מומחה:
"ת:לא לקחתי חופשת מחלה כי אמרתי אני אחכה לאורתופד, אני אחכה לזה, באתי,
ש:אז לא לקחת חופשת מחלה. זה, מספיק, זה מה ששאלתי.
...
ש:ופעם ראשונה שראית רופא זה ב-14.10.2018.
ת:כי זה היה,
ש:זה נכון?
ת:נכון.
ש:נכון, זהו.
ת:זה הרופא הראשון שהיה להם זמין.
ש:או קיי. והמשכת כרגיל לעבוד עד ה-29.04.2019.
ת:כן."
(עמ' 11 לפ' שורות 15-14, 26-19 לעדות התובע)
העובדה שהתובע הגיע לעבודה ולא נטל ימי מחלה מעידה על מוסר עבודה גבוה ולא על דבר אחר.
-
התובע טען כי בפני המל"ל קיימת הצהרה של מר י' ק' שראה את התובע שוכב על הרצפה אך התובע לא הזמין אותו להעיד ברם התובע אינו מיוצג ולכן סבר שאם קיימת הצהרה בפני המל"ל די בכך:
"אחד מ-, הבחור שנתן את ההצהרה הוא ראה אותי אחרי זה. י' ק' שנתן הצהרה לכם וההצהרה שלו אצלכם. אצלכם יש הצהרה של י' ק' שלא הבאתי אותו לכאן כי אין צורך. אתם הכרתם בזה שזה קרה אז מה אתה חוזר איתי לזה? אתם אמרתם שזה בעקבות ההצהרה שלו ובעקבות הדברים שלי, אז מה אתה חוזר איתי אחורה? כבר היינו שם."
(עמ' 12 שורות 13-9 לעדות התובע)
-
התובע הסביר כי לא פנה לרפואה דחופה מאחר שהאירוע הנטען אירע ביום חמישי כאשר יום ראשון חל ערב ראש השנה ולנוכח ניסיונו באשר לעומס בבתי החולים, לא פנה למיון וכאמור גם לא ניתן לו תור קרוב לאורתופד.
אך התובע פנה למוקד 2700* של קופ"ח כללית:
"מכיוון שכשאני התקשרתי לקופת חולים באותו ערב הם אמרו לי, למוקד *2700, אני כבר לא בקופת חולים הזאת יותר משנה. אני התקשרתי אליהם והם אמרו לי 'אדוני, מאיפה נביא לך? ערב חג ראש השנה, אין לנו רופאים לתת לך', אז אמרתי 'מה זאת אומרת?', אמרו 'מה, מה פתאום, אין רופאים', וזה מוקלט היה וזה גם לא רק שהוקלט,"
(עמ' 6 לפ' שורות 9-5 לעדות התובע)
ביה"ד:אבל הוא שאל אותך על מוקד רפואה דחופה, לאו דווקא בית חולים.
עו"ד שי: כן, בית חולים, טרם.
התובע:אני התקשרתי ל-*2700, חשבתי שיהיה לי רופא על הדבר הזה מחרת בבוקר מסודר בצורה הכי מסודרת. לא רק זה, אני גם ביקשתי באותה שיחה אחרי שהמוקדנית אמרה לי שאין, אמרתי לה 'טוב, תני לי לפחות לדבר עם אחות יועצת', כי יש כזה דבר שאחות יועצת, ושוחחתי עם אחות יועצת והאחות היועצת אמרה לי 'תקשיב, יש לך כדורים',
ש:אחות יועצת זה קשור לטרם או לחדר מיון?
ת:לא, יש את זה בשירות,
(עמ' 7 לפ' שורות 30-22 לעדות התובע)
אמינה עלינו עדותו של התובע.
-
לכן, הפעם הראשונה שהתובע פגש באורתופד הייתה בתאריך 14.10.18 והתלונן כי הוא סובל מכאבי ברך שמאל ומעד לפני חודשיים במדרגות (התובע מעד כ – 5 שבועות לפני הפנייה לרופא).
בהוכחת הארוע יש לייחס משקל רב לרישומי בית החולים ולאנמנזה, מתוך ידיעה שהיא פרי הניסיון, שרישומים אלה מהימנים ומדוייקים, שכן יש להניח, כי אדם המאושפז בבית-חולים או מגיע לרופא על מנת שיטפל בו, ימסור את העובדות הנכונות על מנת לזכות בטיפול הנכון (דב"ע מב/160-0 אבו ערב עלי נ. המוסד, פד"ע ט"ו 281; דב"ע מט/23-0 המוסד נ. שמעון הירשהורן, פד"ע כ 349).
-
התובע אינו אחראי למעסיקו אשר כתב על גבי טופס התביעה למל"ל "ע"פ דיווחי העובד בלבד":
"ש:או קיי. והוא חתם ב-19.05.2019 כי הוא לא רצה.
ת:הוא לא רצה, התחמק."
(עמ' 4 לפ' שורה 33, עמ' 5 שורה 1 לעדות התובע)
אך התובע דיווח למעסיקו בסמוך לאירוע:
"ש:אמרת שנפגעת ב-06.09.18, נכון?
ת:כן.
ש:ועל א' ר' שדחה אותך ודחה אותך. בסופו של דבר הודעת לו רק ב-06.05.19?
ת:לא, אני הודעתי לו במשך מלא פעמים וכל פעם שאני באתי אליו הוא אומר לי, כל פעם שהייתי בא אליו הוא אומר לי 'אני לא זוכר את הפעם הקודמת, לא מעניין אותי' וכאלה תירוצים. פשוט נפנף אותי. "
(עמ' 5 לפ' שורות 33-28 וכן עמ' 6 שורה 1 לעדות התובע)
לא הוכח אחרת ע"י הנתבע.
-
הנתבע טוען כי בניגוד לעדותו של התובע כי לא סבל מבעיות בברכיו, כעולה מהתיק הרפואי התובע סבל מבעיות בברכיו. התובע הסביר בסיכומיו כי לקה בדלקת פרקים שהשפיעה גם על ברכיו ובכל מקרה עניין זה שייך לקשר הסיבתי הרפואי ולקביעת אחוזי הנכות של התובע בוועדה הרפואית שתדון בעניינו.
-
העד מטעמו של התובע, מר י' ל', העיד בהגינותו שהוא אינו זוכר את היום המדויק של האירוע הנטען אך זה אירע "במהלך חודש ספטמבר" (עמ' 16 לפ' שורות 24-23 לעדות לוי).
-
ח' העיד כי ראה את התובע לאחר שנפל:
"ת:ראיתי אותו לידי, כמה דקות אחרי שהוא נפל ראיתי אותו יושב על הספה שהייתה ליד ה-, בלובי, והוא אמר שכואבת לו הרגל כי הוא נפל הרגע מ, איך קוראים לזה, מהמדרגות, והוא כמעט לא יכול להזיז את הרגל.
ש.אז הוא אמר לך שהוא נפל במדרגות.
ת:אמת."
(עמ' 20 לפ' שורות 12-8 לעדות כלפון)
"ת:הוא פגש, אני ראיתי אותו אחרי הנפילה, זה לא כמה ימים אחרי. באותו רגע שהוא בערך נפל, כמה דקות, רבע שעה, 10 דקות או 20 דקות. לא יודע מתי הוא נפל בדיוק אבל ראיתי אותו באותו יום של הנפילה."
(עמ' 20 שורות 19-17 לעדות כלפון)
-
אם כן, התובע סיפר לח' בסמוך לנפילה כי נפל. ניתן לתת משקל לעדות זו:
"הכלל הוא, כי אימרה של אדם המבטאת את הרגשתו בדבר "מצב בריאותו" בהווה – קרי: בעת האמירה – תתקבל כראיה לאמיתות תוכנה מפיו של השומע, גם אם האומר אינו מעיד; ובלבד – שהאימרה הייתה ספונטנית ונאמרה דרך שיגרה במהלך הדברים הרגיל, מבלי שיש יסוד לחשוש שהיא כוזבת. ואין לשכוח – כי האומר הינו המקור הטוב ביותר לתחושותיו."
(יעקב קדמי על הראיות חלק ראשון מהדורת 2003, עמ' 521)
-
והעיקר - אף הנתבע קבע כי אירע לתובע אירוע נפילה, כפי שהדבר עולה ממכתב הדחייה:
"הנדון פנייתך לוועדת התביעות מתאריך 23/10/2019 בנושא דמי פגיעה. בעניין החלטת פקיד התביעות מתאריך 10/07/2019
הריני להודיעך כי בתאריך 10/11/2019 דנה וועדת התביעות בפנייתך.
הוועדה המליצה לפקיד לבחון בשנית את החלטתו.
לאחר בחינת המלצת הוועדה, הריני להודיעך כי המלצת הוועדה לא התקבלה, והחלטת פקיד התביעות על דחיית התביעה מתאריך 10/07/2019 בעינה עומדת.
להלן הנימוקים לאי קבלת המלצת הוועדה:
מבחינה עובדתית - היה אירוע.
אולם מדובר בדחייה רפואית בלבד- הפניה המאוחרת לטיפול רפואי מנתקת את הקשר הסיבתי."
(נספח ב' לכתב התביעה – מכתב הדחייה) (ההדגשה שלי – א' ג' כ')
-
במכלול הראיות הכף נוטה להכיר בתביעתו של התובע ואנו סבורים כי התובע הרים את הנטל.
סוף דבר
-
התביעה מתקבלת.
-
הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 2,000 ₪.
-
משמדובר באירוע נפילה וברכו של התובע נפגעה, אין מקום למנות מומחה רפואי וקביעת הקשר הסיבתי ודרגת הנכות נתונה לוועדה רפואית מכוח סעיף 118 לחוק הביטוח הלאומי.
-
ערעור בזכות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.
ניתן היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, (08 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
|
|
|
|
|
|
|
מר אברהם בן קרת,
נציג ציבור (עובדים)
|
|
אריאלה גילצר-כץ, שופטת
סגנית נשיאה
|
|
מר יוחנן צנגן,
נציג ציבור (מעסיקים)
|