פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

האם חשמלאי אשר לקה באירוע מוחי עקב כשלון בדיקה של חברת החשמל, אשר תוצאתה אי חיבור בניין תמ"א שעליו היה אמון לחברת החשמל. האם יש מקום להכיר באירוע המוחי כפגיעה בעבודה  – זוהי הסוגיה העומדת להכרעתנו.

1. העובדות והמחלוקת

    

   1. התובע עובד בתחום הבניין והחשמל.

       

   2. התובע עבד כעצמאי.

       

   3. לטענת התובע, ביום 15.8.19 הייתה מתכוננת ביקורת של חברת חשמל. התובע מעסיק 2 עובדים והוא ביקש מהם להכין את המתקן לקראת ביקורת חברת חשמל. כשהגיע התובע למקום התברר לו כי העובדים לא ביצעו את שהטיל עליהם. התובע התרגז וזעם והחל לצעוק על העובדים בנוכחות המבקר מטעם חברת חשמל. במהלך הדברים החל התובע לחוש חולשה וביקש הפסקה. התובע התיישב על המדרגות וניסה להתאושש מסערת הרגשות והזעם שחש. התובע המשיך וסגר את העניינים באתר ונסע לביתו (להלן: "האירוע החריג הנטען").

       

   4. לטענת התובע, למחרת בבוקר בזמן שהסיע את בתו אמרה לו בתו שהוא אינו נוהג כמו שצריך. בהמשך היום שלחה לו בתו רשימת קניות אך הוא לא הבין את תוכנה. בתו הבינה שמשהו אינו כשורה וביקשה ממנו לשוב לביתו. משם פונה התובע לביה"ח ואובחן כי מי שלקה באירוע מוחי.

       

   5. ביום 21.5.20 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין האירוע החריג הנטען.

       

   6. ביום 5.8.20 דחה הנתבע את התביעה.

       

   7. הצדדים חלוקים אם לתובע אירע אירוע חריג בעבודתו ביום 15.8.19.

       

2. טענות הצדדים

    

   טענות התובע

    

   1. האירוע החריג אינו הביקורת של חברת חשמל אלא סערת הרגשות שבה היה שרוי התובע כשגילה שעובדיו לא ביצעו את הנדרש.

       

   2. עדותו של ניר מירז תומכת בגרסתו של התובע.

       

   3. מהמידע שהתקבל על פי צו שהופנה לחברת חשמל עולה, כי מרבית הביקורות של התובע עברו בהצלחה, למעט שתיים (5/19, 6/19).

       

   4. הוכח כי בבניין המדובר שבו נערכה הביקורת רוב הדיירים מבוגרים והלוח הציבורי לא היה מוכן. משמע שהמעלית לא הייתה מוכנה, דבר שגרם לחוסר נוחות לדיירים.

       

   5. סערת הרגשות בה היה נתון התובע אינה במחלוקת.

       

   6. עדות התובע בבית הדין, בתצהירו ובפני חוקר המל"ל תאמה.

       

   7. בתו של התובע העידה על התסמינים של התובע בטרם האירוע המוחי.

       

   8. התובע הרים את הנטל הנדרש להוכיח קרות האירוע החריג.

       

   9. התובע עותר למינוי מומחה רפואי.

       

       

      טענות הנתבע

       

      1. התובע לא הצליח להוכיח קרות אירוע חריג.

          

      2. התברר כי ביקורת החשמל שלא עברה, לטענת התובע, עליה מבסס התובע את האירוע החריג, אין לה תימוכין. החשמל בבניין כלל לא נותק ולא הוכח כי לוח הזמנים עוכב בשל ביקורת חשמל זו.

          

      3. המעלית הוספה במסגרת פרויקט תמ"א 38 ולכן לא הושבתה. אי חיבור המעלית לא היה יוצר תסכול.

          

      4. התובע העיד שהוא לא פיקח על עבודת העובדים. עובדה זו באה בסתירה לטענת התובע באשר לחשיבות שייחס לפרויקט.

          

      5. אף אם כעס התובע על עובדיו, אין מדובר באירוע חריג.

          

      6. התרגזות במהלך יחסי עבודה אינה אירוע חריג.

          

      7. התובע המשיך בשגרת יומו למחרת האירוע הנטען, נסע לקניות והסיע את בתו.

          

      8. על פי דו"ח חברת חשמל מספר ביקורות של התובע נכשלו (4.9.19, 7.1.19) ואין זו הפעם הראשונה.

          

      9. על פי עדותו של ניר מירז 90% מהביקורות שנערכות על ידו נכשלות.

          

      10. התובע לא הוכיח מה היה חריג בביקורת הן מהפן האובייקטיבי והן מהפן הסובייקטיבי. בסיכומיו שינה התובע גרסתו וטען כי הלחץ היה מצד דיירי הבית להפעלת המעלית ובתצהיר טען, כי סבר שאם הביקורת תיכשל הדבר עלול לפגוע בדיירים בצורה מידית וקשה.

           

      11. הנתבע עותר לדחיית התביעה.

           

          הכרעה

           

          1. לאחר ששמענו את עדות התובע, את עדות בתו, ג.ב. ואת עדותו של ניר מירז, בודק מטעם חברת חשמל, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי יש מקום למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג הנטען למחלת התובע.

              

          2. אין חולק כי נעשתה ביקורת של חברת חשמל ביום האירוע הנטען וגם אין חולק אודות התרגזותו והתפרצותו של התובע בעת הביקורת של חברת חשמל. על פי העדויות, התובע היה נתון בסערת רגשות וחש ברע באופן מידי לאחר התפרצותו על העובדים, כפי שהיטיב לתאר זאת מר ניר מירז:

              

             "... וזה לא הלך טוב, זה לא הלך טוב מההתחלה. ... אבל לפני הכול אני בא וצריך לבדוק שכל הדירות מוכנות בשביל לקבל את המתנה הזאת (שיפור מערך החשמל בבניין במסגרת תמ"א – א.ג.כ), ופה נכנס החשמלאי שהיה אמור להכין את הדירות וזה לא היה מוכן כמו שצריך כשבאתי. עברנו דירה אחת, דירה שתיים, הייתה איזו דירה שבעל הבית בעצמו שיפץ שהייתה כן בסדר, אבל חוץ מזה היו בכול הדירות האחרות ליקויים וכשהתחלנו להתחיל לעבור דירה-דירה, דירה אחת מילא, דירה שנייה ידידנו (התובע) התחיל להתעצבן על העובדים למה הם לא הכינו את הדירות כמו שהוא ביקש מהם להכין לקראת הביקורת שלי, וכל דירה שנכנסנו היו פחות או יותר ליקויים – לא היה הארקה בשקע פה, לא היה הארקה במטבח או בסלון או בחדרים זה היה בכמה נקודות לא רק אחת בכל דירה, יש עוד כמה ליקויים, אבל בכל הדירות היה פחות או יותר אותם ליקויים. בשלב מסוים הוא כבר איבד את העשתונות שלו והתחיל לצעוק עליהם ונהיה אדום והתעצבן בצורה... 25 שנה אני עוסק בקטע של הבדיקות אבל לא ראיתי אף פעם חשמלאי שככה מתעצבן על העובדים שלו. הוא נהיה אדום ואז ביקש לעשות הפסקה."

             (עמ' 5 לפ' שורות 20-4 לעדות ניר מירז)

              

          3. בצו שהופנה לחברת חשמל לקבלת מידע באשר לביקורות חברת חשמל שנעשו לעבודת התובע, התחוור כי עד האירוע הנטען, התובע עבר את רוב הביקורות ונכשל בשתיים (5/19, 6/19) מתוך עשרות ביקורות. מידע זה שניתן לאחר שנשמעה עדותו של התובע תאם את גרסתו:

              

             "ש.גם בביקורות קודמות נמצאים ליקויים?

             ת.מעט מאוד, אני משתדל מאוד, אני יכול לספור על כף יד אחת את הליקויים כי אני מאוד מקפיד שהביקורות יעברו כי זה השם שלי."

             (עמ' 2 לפ' שורה 33 וכן עמ' 3 שורות 2-1 לעדות התובע)

              

          4. מהעדויות עלה, כי העבודה שבוצעה ע"י עובדיו של התובע והביקורת שבאה בעקבותיה, גרמו לתובע להתרגזות. מחדלי העובדים והחשש מפני אי חיבור הבניין לחשמל גרמו לתגובתו הקיצונית של התובע. בתצהירו ציין התובע, כי חשיבות הביקורת מבחינתו הייתה – חיבור הבניין לחשמל, והחשש מפני תביעה של הקבלן והדיירים עקב אי חיבור החשמל לבניין בעטיו של התובע.

              

          5. אכן בעדותו הוסיף התובע כי לא ניתן היה לחבר את המעלית ואת חשיבותה לדיירים המבוגרים אך מדובר למעשה באותה תשתית עובדתית והיא אי חיבור הבניין לחשמל.

              

          6. לכן, מהפן האובייקטיבי כישלון הביקורת של חברת חשמל באותו יום והתרגזותו הקיצונית של התובע, כפי שתיאר זאת בודק חברת חשמל, מובילים למסקנה כי לתובע אירע אירוע חריג ביום הנטען והוא לא הרגיש טוב בעקבותיו.

              

          7. אכן, בהמשך היום ולמחרת המשיך התובע בעיסוקיו, אך אמינה עלינו עדותה של בתו כי ביום פינויו של התובע לבית החולים, הסיע אותה אביה והוא נהג באופן מוזר וכאשר הלך לאחר מכן לקניות בעקבות בקשתה לא הצליח לקרוא את שכתבה ושאל אותה מדוע שלחה לו רשימה בראשי תיבות. יוער כי במסמכים הרפואיים מחדר מיון נכתב כי "ערב טרם פנייתו דיבור כבד, אירוע של בלבול...". קרי, כי כבר ביום האירוע הנטען, התגלו סימפטומיים לאירוע מוחי.

          8. בכל מקרה, באשר לקרות האירועים לאחר האירוע הנטען, הרי שעובדות אלו והשלכותיהן הרפואיות תתבררנה בפני המומחה הרפואי.

              

          9. על מנת להכיר באוטם מוחי כתאונת עבודה, בדומה לאוטם לבבי, יש להוכיח כי התרחש "אירוע חריג" בסמוך לקרות האוטם המוחי. יש להוכיח קיומו של אירוע חריג בעבודתו של התובע. אירוע חריג יכול שיהא מעמסה נפשית או גופנית יוצאת דופן. הבחינה לקיומו של אירוע חריג היא בחינה סובייקטיבית, דהיינו השאלה הנדונה היא האם האירוע היה חריג ביחס למצבו של התובע ולא ביחס למאן דהוא (בג"צ 1199/92 אסתר לוסקי - בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מז (5) 734). קביעה זו עליה להיתמך בראיות אובייקטיביות ואין די בעצם אמירתו של התובע (עב"ל 469/08 אפרים דיצר - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.4.2009, פורסם במאגרים האלקטרוניים).

              

          10. האירוע אירע ביום 15.8.19 בסביבות השעה 14:00 התובע לא הרגיש טוב מיידית עד כדי בקשה להפסקה וישיבה על המדרגות ועוד באותו יום, דיבור כבד ובילבול כעולה ממסמכי חדר המיון. למחרת בתוך 24 שעות פונה לביה"ח (14:01).

               

          11. הונחה תשתית עובדתית לקיומו של אירוע חריג. החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

               

              ניתנה היום, י"ז שבט תשפ"ב, (19 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

                 

              נציגת ציבור (עובדים), גב' אורנה רזניק		אריאלה גילצר-כץ, שופטת סגנית נשיאה		נציג ציבור (מעסיקים), מר גיל אלוני