החשמלאי כעס על עובדים שבגללם נכשל בביקורת חברת החשמל. ביטוח לאומי טען שזה לא מצדיק הליך להכרה בפגיעה בעבודה אבל בית הדין לעבודה חשב אחרת
סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל-אביב אריאלה גילצר-כץ, קבעה לאחרונה כי חשמלאי בפרויקט תמ"א 38 שהתרגז על עובדים במהלך ביקורת של חברת החשמל, ולמחרת לקה באירוע מוחי, עבר אירוע חריג בעבודה. היא דחתה את עמדת הביטוח הלאומי שלא מדובר במקרה שמצדיק לנהל הליך להכרה בפגיעה בעבודה, והודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין ההתרגזות בעבודה לבין האירוע המוחי.
ביטוח לאומי דחה בשנה שעברה תביעה להכרה בפגיעה בעבודה שהגיש חשמלאי עצמאי שעבר אירוע מוחי. בתביעה שהגיש בעקבות זאת לבית הדין לעבודה טען החשמלאי כי מצבו נגרם בשל אירוע חריג שהתרחש במסגרת עבודתו כחשמלאי בפרויקט תמ"א 38, ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה.
לפי גרסתו, באוגוסט 2019 הוא ביקש משני העובדים שלו להכין את הבניין לקראת ביקורת של חברת חשמל. אבל כשהגיע למקום גילה שהם לא מילאו אחר ההוראות שלו והוא התרגז והחל לצעוק עליהם בנוכחות המבקר. בתוך כך הוא חש חולשה והתיישב להתאושש. למחרת בבוקר, כשהסיע את בתו, היא העירה לו שהוא לא נוהג כמו שצריך. לאחר מכן, כששלחה לו רשימת קניות והוא לא הצליח לקרוא אותה, היא הבינה שמשהו לא בסדר וביקשה ממנו לחזור הביתה. משם הוא פונה לבית החולים ואובחן עם אירוע מוחי.
לדבריו, אין מחלוקת שהיה בסערת רגשות קיצונית. הוא ציין כי הוא חשש מאוד שהכישלון בביקורת יגרום לכך שהבניין לא יחובר לחשמל והקבלן והדיירים ירצו לתבוע אותו בגלל עיכוב הפרויקט. לכן, לטענתו, מדובר באירוע חריג בעבודה.
ביטוח לאומי טען לעומת זאת שכעס על עובדים עקב כישלון בביקורת של חברת חשמל הוא לא משהו מיוחד, מה גם שבסופו של דבר הביקורת לא הובילה לניתוק החשמל או לעיכוב בפרויקט. עוד נטען כי לאחר המקרה התובע המשיך בשגרת חייו ורק למחרת התרחש האירוע. לפיכך בית הדין התבקש לדחות את התביעה.
תגובה קיצונית
אלא שסגנית נשיאת בית הדין לעבודה אריאלה גילצר-כץ קיבלה את עמדת התובע. היא ציינה כי לפי העדויות "התובע היה נתון בסערת רגשות וחד ברע באופן מידי לאחר התפרצותו על העובדים". עוד היא קבעה כי הכישלון בבדיקה היה די חריג שכן רוב הבדיקות הקודמות בפרויקט עברו בהצלחה. בפעם הזו התובע הגיב בצורה קיצונית משום הייתה זו בדיקה חשובה שהייתה יכולה להכריע האם הבניין יחובר לחשמל, והוא חשש מפני תביעה.
"לכן, מהפן האובייקטיבי כישלון הביקורת של חברת חשמל באותו יום והתרגזותו הקיצונית של התובע, כפי שתיאר זאת בודק חברת חשמל, מובילים למסקנה כי לתובע אירע אירוע חריג ביום הנטען והוא לא הרגיש טוב בעקבותיו", כתבה.
השופטת הוסיפה כי אמנם בהמשך היום המשיך התובע בעיסוקיו אבל עדותה של בתו הייתה אמינה וניכר שהוא לא חש עוד באותו הערב וכבר למחרת פונה לבית החולים.
לפיכך השופטת קבעה כי יש הצדקה להמשיך בהליך והודיעה שתמנה מומחה רפואי לבדיקת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג לבין מחלתו של התובע.
עו"ד אייל פלטק
עוסק/ת ב-
נזקי גוף ותאונות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.