ברוך אל נ' בצורן

א. מבוא

1.התובע, מר בנימין ברוך אל, הוא הבעלים של מבנה ברחוב הגר"א 6, ראש העין.

2.בין התובע לבין נתבע 2, מר שלמה בצורן, קבלן בניין, נחתם ביום 17.08.12 הסכם לביצוע עבודות בנייה ושיפוץ של המבנה תמורת 180,000₪. התמורה שולמה במלואה לנתבע 2.

3.נתבע 1 (להלן: "הנתבע"), מר שרון בצורן, הוא הנדסאי בניין בתחום קונסטרוקציה ונתבע 2 הוא אביו.

4.לטענת התובע, הנתבע סיפק לו תמורת תשלום שירותי פיקוח על הבנייה נשוא ההתקשרות עם נתבע 2. טענה זו הוכחשה על ידי הנתבע אשר שלל כל התקשרות עם התובע ובכלל זה התקשרות למתן שירותי פיקוח.

5.בתביעתו התובע תבע לחייב את הנתבעים לשלם לו סך של 268,000₪ בגין עלות תיקון ליקויי בניה בסך 101,000₪, השבת סך של 24,000₪ בגין עבודות שלא בוצעו וציוד שלא סופק, הפסד ימי עבודה בסך 25,000₪, אובדן דמי שכירות בסך 15,000₪, פיצוי מוסכם בסך 50,000₪ ונזק לא ממוני בסך 50,000₪.

6.נגד נתבע 2 ניתן ביום 21.11.13 פסק דין בהיעדר כתב הגנה.

ב. טענות הצדדים והראיות

ב(1) תצהיר התובע 

7.לדברי התובע בתצהירו. בשל נזקי מים בשנת 2012 הוא הזמין בעלי מקצוע. כאשר נוכח לדעת כי בעלי המקצוע בתחום עבודות ההריסה ובניה של שלד, קירות ומחיצות, אינם פועלים בצורה מקצועית ולא עומדים בלוח הזמנים, הוא חיפש מפקח מקצועי בעל ניסיון בתחום השיפוצים והבניה על מנת שישמש כמפקח על בעלי המקצוע.

8.בעקבות פרסום של חברה בשם "רום הנדסה", התובע יצר קשר עם נציג החברה שהציג עצמו בשם שרון ונפגש אתו באתר. הנתבע הציג את עצמו כהנדסאי ומפקח בניה בעל ניסיון ורישיון בתחום והתובע השתכנע לשכור שרותיו.

9.לדברי התובע, בסמוך לאחר כניסתו של הנתבע לעבודה, הנתבע אמר לתובע שלא ניתן לעבוד עם בעלי המקצוע הקיימים משום שיש ליקויים רבים והעובדים אינם מקצועיים. הנתבע אמר לתובע כי באפשרותו לקשר את התובע עם קבלני ביצוע איכותיים לעבודות הגמר, איתם יש לנתבע ניסיון עבודה בעבר והתובע יוכל לקבל עבודה מקצועית ואיכותית. הנתבע המליץ לתובע על דרכי תיקון המבנה וכן הבטיח לשדך לתובע קבלן מהימן לביצוע התיקונים הנדרשים. התובע השתכנע והנתבע שלח לתובע את נתבע 2.

10.לדברי התובע, בזמן אמת הוא לא ידע ולא הובא לידיעתו כי בין הנתבעים קיים קשר משפחתי או כי קיים אינטרס חבוי אחר בין המפקח לקבלן. לדבריו, אז לא ידע את שם משפחתו של הנתבע והנתבע לא הציג בפני התובע את שמו המלא.

11.התובע נפגש עם נתבע 2 ולנוכח המלצותיו של הנתבע התובע התקשר עם נתבע 2 ונחתם ביניהם הסכם שנערך בהתאם להוראות הנתבע (נספח 3 לתצהיר התובע). התובע הודיע לבעלי המקצוע באתר על סיום ההתקשרות, שילם להם את מלוא דרישותיהם, הם פינו את האתר ונתבע 2 נכנס לעבודה.

12.לדברי התובע, הוא עמד במלוא התחייבויותיו על פי ההסכם עם נתבע 2, שילם את מלוא התמורה הכספית עבור העבודות ושחרר את הכספים לפי אישוריו של הנתבע והנחיותיו תוך שהוא מסתמך על היעדר ניגוד עניינים בין הנתבעים. לוח תשלומים מאושר בחתימות נתבע 2 צורף כנספח 2 לתצהיר התובע.

13.לאחר שנתבע 2 קיבל את כל הכספים וטרם סיים את העבודות להן התחייב, התובע נוכח לדעת כי עבודות רבות לא בוצעו וכי מתוך העבודות אשר בוצעו נראה כי מדובר בעבודות לקויות. כאשר התובע העיר על חוסרים וליקויים, נתבע 2 החל לנתק מגע עם התובע, הוא נעדר רבות מהמקום, לא השלים חוסרים שהתחייב לספק לבניין ובהמשך הסתלק מהמקום ולא חזר עוד.

14.התובע פנה לנתבע. זה זימן פגישה באתר, ערך רשימה של ליקויים ותיקונים נדרשים להשלמה וסוכם כי הוא כמפקח של הפרויקט יקבל לידיו שיק בטחון אותו ישחרר לידי נתבע 2, הקבלן, רק לאחר שימצא לנכון ויאשר כי העבודות בוצעו במלואן לשביעות רצונו. התשלום שנדרש היה בנוסף לתמורה אשר כבר שולמה במלואה. הנתבע ערך בכתב ידו תרשומת העבודות לבצוע והעלה לדפוס בלוגו של שמו המסחרי (רום הנדסה תכנון, ניהול ופיקוח בנייה). הצדדים נפגשו שוב באתר ביום 11.12.12 והתחייבויות הנתבעים, עליהן הושלמו הערות בכתב יד, נמסרו לתובע. (נספח 7 לתצהיר התובע).

15.הנתבעים לא עמדו בהתחייבויותיהם. התובע מצא באתר כרטיס ביקור בשם "שרון בצורן - הנדסאי בניין". (נספח 7 לתצהיר התובע). בשלב זה הבין כי חייב להיות קשר בין הנתבעים. עו"ד מטעם התובע שלח דרישות לנתבעים. נתבע 2 לא השיב. הנתבע השיב באופן מתחמק ונמנע מלציין שיש בינו לבין נתבע 2 קשר הדוק. בהעדר התייחסות הנתבעים התובע פעל לתיקון המבנה, השלמתו והשבתו לכשירות לשם השכרתו מחדש. התובע נאלץ לשכור שירותי קבלנים מזדמנים ועובדים זמניים להשלמות ותיקונים.

16.אישור לקשר המשפחתי בין הנתבעים, בא רק במכתבי ב"כ הנתבע מתאריכים 20.02.13 ו- 21.02.13, אז התברר שהנתבע הוא בנו של נתבע 2.

17.לדברי התובע, הוא שילם לנתבע את מלוא שכרו במזומן והנתבע לא הוציא חשבונית בגין התשלום.

18.להוכחת ליקויי הבנייה ואי השלמת עבודות הבנייה והשיפוץ, התובע הגיש חוות דעת מהנדס בניין, אינג' יאיר אברהמי, מיום 24.04.13.

ב(2) תצהירי הנתבע

19.לדברי הנתבע, התובע יצר אתו קשר טלפוני והזמין אותו לבקר בנכס שבבעלותו בראש העין. לאחר שנפגשו, התובע ביקש לשכור את שירותי הנתבע כמפקח בניה ולעמוד מקרוב אחר עבודת בעלי מקצוע שהוזמנו על ידי התובע לעבודות שיפוץ בנכס. לדבריו, הציע לתובע את שירותיו בכפוף לתשלום שכר טרחה בסך של 20,000₪. לאחר שקיבל את הצעת המחיר, התובע חזר בו מרצונו לשכור את שירותי הנתבע.

20.הנתבע לא פיקח, לא ייעץ, לא בדק ולא היה אחראי על שיקום הנכס של התובע בשום שלב. הדבר היחיד לו הסכים הנתבע היה להעביר לתובע שלושה שמות של קבלנים לבחירתו לביצוע העבודות. הנתבע לא התחייב כלפי התובע לבצע עבורו עבודה או פיקוח. בין הצדדים לא נחתם הסכם שכר טרחה ולכן הנכס לא נבדק על ידי הנתבע, הוא לא ביצע רישומים ולא קבע תמחור לתיקון הנזקים.

21.בשלושת שמות הקבלנים שמסר לתובע הנתבע כלל את אביו, נתבע 2 והתובע בחר בו מבין השלושה. לדברי הנתבע, הוא לא מצא לנכון לציין ליד שמו של אביו כי הנתבע הוא בנו משום שלא רצה להשפיע על הבחירה. התובע שכר את שירותי נתבע 2 מבלי שהנתבע היה מעורב בבחירה.

22.נתבע 2 עבד אצל התובע. בין השניים התגלו חילוקי דעות והנתבע נקרא על ידי שניהם "להיות סוג של בורר". בסופו של יום התובע ונתבע 2 החליטו כי נתבע 2 יבצע שיפור או תיקון של עבודות והתובע יעביר לידי הנתבע את השיק שנתבע 2 אמור לקבל עם סיום העבודות. באותו מעמד שבו הנתבע התבקש לשמש כבורר נרשם במסמך שהוכן ונכתב על ידי הנתבע כי הדוח נעשה תחת לחץ ואיומים מצד התובע נגד הנתבע. לדברי הנתבע, כשהועלו על הכתב ההסכמות אליהם הגיעו התובע ונתבע 2, התובע הודיע לנתבע כי אם נתבע 2 לא יקפיד על העבודות ולא יבצע אותן כפי שהתחייב, התובע יראה את הנתבע כאשם, ידאג להפיץ שמועות לפיהן הנתבע לא תפקד היטב כמפקח, יפיץ את השמועות בפני איגוד ההנדסאים והאדריכלים וידאג לכך שהנתבע לא יעבוד יותר בענף ויישלל רישיונו כהנדסאי לצמיתות. הנתבע הודיע לתובע כי דבריו אינם מקובלים עליו, כי איומיו אינם עושים עליו רושם והוא הודיע כי הוא מתכוון לכתוב את איומיו של התובע על המכתב שהוכן על ידי הנתבע באתר הבניה ונחתם על ידי הצדדים. (נספח א' לתצהיר הנתבע). לדברי הנתבע, העותק המקורי של המסמך נלקח על ידי התובע ולא ניתן לנתבעים. לאחר שהמסמך נמסר במהלך המשפט, הנתבע שם לב כי בכותרת המסמך הוסף על ידי התובע בכתב ידו המשפט: "רום הנדסה דוח המפקח שרון", דבר שלא נכתב על ידי הנתבע והוסף על ידי התובע.

23.לדברי הנתבע, כדי להכין את מסמך ההבנות בין התובע לנתבע 2 הוא "עלה" על מסמך מובנה במחשבו האישי ועשה "העתק הדבק" מבלי שמחק משפטים שלמים שהיו כתובים במסמך הקיים ואשר לא היו קשורים כלל לעניין. לדבריו, כך יצא, שמשפטים הקושרים את הנתבע כמפקח הבניה באתר העבודות לא הושמטו ומהם משתמע כאילו היה המפקח אך לא כך הדבר.

24.לדברי הנתבע, בפגישת ההיכרות הראשונה בינו לבין התובע, הוא מסר לתובע כרטיס ביקור כאקט שיווקי וטענת התובע לפיה הוא מצא את כרטיס הביקור שלו זרוק באתר אינה אמינה.

25.בתצהיר עדות ראשית משלים מיום 29.11.15 טען הנתבע כי בתאונה שארעה ביום 20.08.12 הוא נכווה כוויות של ממש בדרגה 2-3, כתוצאה מהתלקחות כבל חשמל באתר בניה בו עבד בשכונת צהלה בתל אביב במסגרת עבודתו כמהנדס בניין. הוא פונה לבית חולים באמבולנס. לאחר אשפוזו בבית חולים קיבל אישורי מחלה לתקופה של למעלה מחודש וחצי בהם לא עבד ולא יכל לעבוד. הנתבע הפנה לתיעוד רפואי. לדבריו, חזר לעבודה רק ביום 10.10.12 באתר של רכבת ישראל, תחנת בני ברק. לדבריו הנסיבות והתיעוד הרפואי מוכיחים כי לא יכל לעבוד אצל התובע.

ג. דיון 

ג(1) אחריות 

26.לטענת התובע, כאמור לעיל, בינו לבין הנתבע נעשתה התקשרות בעל פה שבמסגרתה התובע שכר מהנתבע שירותי פיקוח על הבניה. לטענת הנתבע לעומת זאת, לאחר שנתן לתובע הצעת מחיר לשירותי הפקוח, התובע חזר בו מרצונו לשכור את שירותי הנתבע. לטענתו, הוא לא פיקח על הבנייה, לא ייעץ, לא בדק ולא היה אחראי על העבודות בשום שלב.

27. טענת הנתבע נסתרה משני המסמכים שצורפו כנספח 7 לתצהיר התובע. האחד, מסמך מודפס. השני, בכתב יד.

28.המסמך בכתב יד נערך בפגישה שהתקיימה באתר בין התובע לבין הנתבע מספר ימים לפני 11.12.12 ושמטרתה הייתה להסדיר את השלמת העבודות וביצוע עבודות לתיקון ליקויים. במסמך נכתב:

"רום הנדסה דו"ח המפקח שרון

המפקח מקבל צק בנאמנות ע"ס 20,500₪ עד לגמר העבודה הכללית לפי ההסכם לאחר ביקורת של מפקח והיזם ולפי שביעות רצון לסיום העבודה של היזם והמפקח ולאחר תיקון ליקויים בביקורת מפקח עד לתאריך 23.12.12 כולל.

והיה והקבלן לא מסיים את העבודות כמו שהוסכם, לא יקבל כל תמורה.

יהיה איחור של מספר ימים בודדים יקנס הקבלן 500₪ ליום.

דוח שנעשה תחת לחץ ואיומים.

(חתימת הקבלן)

השיק ימסר בנאמנות לידי ולא ימסר הצק עד לביקורת מסירת הנכס ולשביעות רצון המפקח והיזם.

(חתימת הנתבע)"

29.הנתבע אישר כי את המסמך הנ"ל הוא כתב למעט את הכותרת בראש המסמך (רום הנדסה דוח המפקח שרון). (פרוט' עמ' 20 ש' 15-17). הנתבע מכונה במסמך הנ"ל "המפקח". במסמך מופיע התייחסות לנתבע כאל המפקח לפחות חמש פעמים. על פי האמור במסמך, הנתבע קיבל לידיו את השיק בנאמנות מכוח תפקידו כמפקח. לאחר ביצוע העבודות המשלימות והמתקנות היה על הנתבע לערוך בקורת על העבודות והיה עליו להעביר את השיק לנתבע 2 רק אם העבודות יבוצעו כנדרש לשביעות רצון המפקח (הנתבע) והתובע.

30.הנתבע ערך ביום 11.12.12 מסמך מודפס בהמשך לפגישה בינו לבין התובע ולמסמך שנערך בכתב יד. במסמך זה הנתבע ערך את רשימת העבודות לביצוע. בראש המסמך מופיע מודפס "רום הנדסה תכנון, ניהול ופיקוח בנייה". בעמ' הראשון נכתב:

"הסכם פיקוח:

לאחר ביקור באתר ומו"מ בין הקבלן ליזם הוחלט והוסכם בנוכחות מפקח הבניה שרון (רום הנדסה), להלן הפרטים:...".

בעמוד השלישי נכתב:

"לאחר ביצוע כל הסעיפים ואישור על כך ע"י המפקח לשביעות רצונו של היזם ישולם לקבלן 24,500₪ כולל מע"מ.

שיק בנקאי של היזם על סכום של 20,500₪ כולל יופקד אצל המפקח ביום התחלת העבודה שישולם לקבלן בסיום העבודה.

חובת הקבלן לסיים את העבודה ולמסור לבדיקת המפקח עד לתאריך 20.12.12...".

הנתבע אישר שהוא ערך את המסמך. (פרוט' עמ' 16 ש' 20-21).

31. גם מסמך זה תומך בגרסת התובע לפיה הנתבע שימש כמפקח על העבודות ושולל את גרסת הנתבע. הנתבע ערך את המסמך על נייר הנושא את שם עסקו. כותרת המסמך היא "הסכם פקוח". במסמך זה נאמר במפורש כי הנתבע הוא מפקח הבניה באתר. על פי האמור במסמך, היה על הנתבע לבדוק את העבודות ולאשרן לפני ביצוע התשלום לקבלן (נתבע 2). טענת הנתבע לפיה הוא לא היה מפקח אלא שימש כבורר בין התובע לבין נתבע 2 אינה מתיישבת עם ההתייחסות המפורשת, החוזרת והנשנית, במסמכים אל הנתבע כאל המפקח על העבודות ונשללת מהם. גם הטענה לפיה הנתבע השתמש בעת עריכת המסמך במסמך קודם והוא לא מחק משפטים שבהם מופיע ההתייחסות לפיקוח ולמפקח, והם בבחינת טעות קולמוס, אינה מתיישבת עם האמור במסמך ועם מכלול הנסיבות והיא אינה מהימנה.

32.כאמור לעיל בסעיף 22, הנתבע טען כי המסמך נספח 7 לתצהיר התובע נעשה תחת לחץ ואיומים מצד התובע נגד הנתבע. הטענה תמוהה. לדברי הנתבע עצמו האיומים אותם ייחס לתובע כלל לא הרשימו אותו. לטענת הנתבע הוא לא חב דבר לתובע, הוא רק התנדב לשמש כבורר ולא היו כל מעורבות או אינטרס או קשר לפרויקט. אם כך, מדוע יערוך את המסמכים נספחים 7 תחת איומים? הרבה יותר סביר שהנתבע ערך את המסמכים בשל אחריותו כלפי התובע הן משום שהוא היה המפקח על העבודות והן בשל הקשר המשפחתי בינו לבין הקבלן שאותו הסתיר מהתובע.

33.מעבר לכך שטענת האיומים גם אינה מתיישבת עם העובדה שהנתבע ערך את המסמך המודפס אשר כלל רשימה ארוכה של העבודות לביצוע, בביתו מספר ימים לאחר פגישתו עם התובע באתר, הנתבע לא סיפק הסבר, לא כל שכן הסבר מניח את הדעת, לכך שבמכתב בכתב יד הוא ראה לכתוב שהוא ניתן תחת איומים ואילו במסמך המודפס אין לכך כל אזכור. לעניין זה ר' חקירתו הנגדית בפרוט' עמ' 16 ש' 20-עמ' 21 ש' 6:

"ש.מי ערך את הסכם הפיקוח הזה?

ת.זה לא הסכם פיקוח. אני עשיתי את המסמך הזה.

ש.אני מניח שאתה ערכת את כל הרשימה המפורטת בהסכם הזה, שאורכו 3 עמודים אחרי שביקרת באתר אתה מסכים איתי?

ת.כן.

ש.מתי ביקרת באתר כדי לערוך הסכם זה?

ת.מתי שכתבנו את ההסכם הזה. (הנתבע מפנה למסמך בכתב יד בנספח 7 לתצהיר התובע) אין לי תאריך.

ש.המסמך בכתב יד נערך לפני ה- 11.12?

ת.יום יומיים לפני.

ש.ז"א שאותו מסמך בכתב יד שערכת, לפני ה- 11.12 בו רשום שתהיה ביקורת של מפקח לסיום עבודה... וגם רשום הדוח נעשה תחת לחץ ואיומים... יומיים אחרי זה אתה מכין את הדוח המודפס הזה האם אמת?

ת.אמת.

ש.גם דוח זה היה תחת לחץ ואיומים?

ת.במסמך בכתב יד רשום שהועבר אלי שיק של התובע, אני מחויב לעשות רשימה מסודרת מה הקבלן צריך לגמור בשביל לקבל את השיק של התובע.

ש.המכתב המודפס גם הוא נערך תחת איומים בזמן אמת?

ת.אני ישבתי בבית לכתוב אותו".

הנתבע נשאל פעמיים אם גם את המסמך המודפס ערך תחת איומים. הוא לא השיב בחיוב. גם תשובותיו מעידות שאין אמת בטענותיו בדבר לחץ ואיומים.

34.לדברי התובע בחקירתו הנגדית, הנתבע הגיע לאתר מספר ימים לאחר שנתבע 2 החל לעבוד, הגיע לאתר 4-5 פעמים במהלך ביצוע העבודות ונתן הוראות. (פרוט' עמ' 6 ש' 24-27. עמ' 7 ש' 3-7. עמ' 8 ש' 22. עמ' 9 ש' 5-6). עוד לדבריו, התשלומים לקבלן (נתבע 2), בוצעו בהוראת הנתבע לאחר שהתובע היה מתקשר לנתבע והנתבע היה נותן לתובע הוראה לשלם. (פרוט' עמ' 8 ש' 28-29).

35.כפי שכבר צוין, הנתבע טען בתצהירו כי הוא לא פיקח, לא ייעץ, לא בדק ולא היה אחראי על שיקום הנכס של התובע בשום שלב. בחקירתו הנגדית טען שלאחר שהתובע דחה את הצעת שכרו עבור הפקוח על העבודה, לא היה לו כל קשר עם התובע והוא לא ביקר באתר. ר' פרוט' עמ' 14 ש' 12-22:

"ש.שמעת את התובע שנחקר לגבי אופן החתימה על ההסכם עם אביך ולגבי הפיקוח והקשר שהיה בינך לבין התובע, אתה רוצה לומר שבכל התקופה הזו, אוגוסט וספטמבר לא היית בקשר עם התובע?

ת.התובע הגיע אלי בשיחה טלפונית, אין לי מושג ממי הוא קיבל את הטלפון, מעולם לא היה לי פרסום באינטרנט. אני לא הייתי עם התובע בקשר מהיום שיצאתי משם אחרי הצעת מחיר שזה היה לפני חתימת ההסכם עם הקבלן. אחרי זה לא הייתי יותר בקשר עם התובע.

ש.לטענתך אפילו לא ביקרת במקום, לא דיברת עם התובע?

ת.בזמן עבודת הקבלן לא".

בהמשך חקירתו הנגדית הנתבע נשאל אם במהלך החודשים אוגוסט וספטמבר 2012 הוא לא שוחח עם התובע ולא נכח באתר. הנתבע השיב כי הוא עומד על טענתו לפיה הוא לא שוחח עם התובע ולא היה באתר שלו. ר' פרוט' עמ' 17 ש' 9-11, 29:

"ש.אני מחזיק ביד דוח של פלאפון תקשורת בע"מ, זוהי רשומה מוסדית, דוח מפורט שיוצא מחברת תקשורת, תאשר לי שוב שבמהלך אוגוסט וספטמבר בכלל לא שוחחת ולא היית נוכח באתר עם התובע?

...

ת.אני עומד על זה".

36.התובע הגיש פירוט שיחות הטלפון שלו מאת פלאפון תקשורת בע"מ, לחודשים אוגוסט-נובמבר 2012. (מוצג ת/1). העיון בפירוט השיחות מעלה כי קודם לחתימת ההסכם עם נתבע 2, בין התאריכים 07.08.12 עד 16.08.12, הנתבע והתובע ניהלו 6 שיחות טלפון. לאחר מכן, בהמשך החודש, בין 19.08.12 ל- 29.08.12, בין הנתבע לתובע התקיימו עוד שלוש שיחות טלפון. במהלך חודש ספטמבר 2012 התקיימו ביניהם 10 שיחות טלפון. בחודש אוקטובר התקיימה שיחת טלפון נוספת. (ביום 29.10.12). לאחר מכן, בחודש נובמבר 2012 ניהלו עוד 3 שיחות טלפון. (בין 05.11.12 ל- 08.11.12). ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי הזמן הכולל של השיחות הוא 85 דקות.

37.פירוט השיחות מוצג ת/1, תמך גם הוא בטענות התובע וטענות הנתבע לפיהן הוא לא ניהל כל קשר עם התובע במהלך ביצוע העבודות התבררו ככוזבות. בהתכחשותו להתקשרות בינו לבין התובע ולמעורבותו בעבודות הבנייה הנתבע לא העיד אמת. הנתבע לא היה מסוגל ליישב את הממצאים שעלו מהמוצג ת/1 עם גרסתו והוא הסתבך בחקירתו הנגדית. (ר' פרוט' עמ' 18 ש' 2-עמ' 19 ש' 14).

38.התובע טען כי הוא שילם לנתבע שכר בסך 1,200₪ וכי הנתבע לא הפיק חשבונית בגין התשלום. לדבריו, הוא היה אמור לשלם לנתבע 200₪ נוספים בגין כל ביקור באתר אך הוא לא שילם משום שהנתבע לא ביקש את התשלום. לטענת הנתבע, השכר הנטען שולל קיומה של התקשרות משום שהוא בלתי סביר בשים לב לשווי העבודות. אינני מקבלת את הטענה. שכר נתון למו"מ והסכמה בין הצדדים וצד שהסכים, מסיבותיו, לשכר נמוך מהמקובל אינו רשאי להתנער בהמשך מהתחייבויותיו בטענה שהשכר לא סביר.

39.לאור המובא לעיל, תצהירי הנתבע ועדותו אינם מהימנים. מן העבר השני, גרסת התובע הייתה מפורטת, הגיונית ועקבית והיא נמצאה כנה ומהימנה. לפיכך, ותוך שאני מעדיפה את גרסת התובע, אני קובעת כי בין התובע לבין הנתבע נעשתה התקשרות למתן שירותי פיקוח על עבודות הבנייה.

40.הנתבע הציע לתובע להתקשר עם נתבע 2 מבלי לגלות לו שמדובר באביו. אפילו לא היה מספק לתובע שירותי פיקוח, ולא כל שכן כאשר התחייב לספק לתובע שירותי פיקוח על הבנייה, חובה הייתה על הנתבע לגלות לתובע כי נתבע 2, הקבלן שאתו התקשר התובע לביצוע העבודות על פי המלצת הנתבע, הוא אביו. זאת לאור ניגוד העניינים הלכאורי הממשי בו נתון הנתבע כאשר קבלן הביצוע הוא אביו. סיטואציה זו של ניגודי אינטרסים יוצרת קושי מובנה לבקר את עבודת הקבלן ללא משוא פנים. הנתבע הודה כי הוא לא גילה לתובע כי נתבע 2 הוא אביו. הוא גם הודה, למעשה, בחקירתו הנגדית, שאם הוא (הנתבע) מעורב כמפקח על הבנייה, עליו לגלות לתובע כי הקבלן שהוצע על ידו הוא אביו. (ר' עמ' 15 לפרוטוקול).

41.גם את טענת התובע לפיה הנתבע הציג את עצמו בשמו המסחרי ושמו הפרטי בלבד, אני מקבלת כמהימנה. תימוכין לגרסת התובע מצויים בנספח 7 לתצהיר התובע, שהוא, כאמור, המסמך שערך הנתבע ושבו פירט את רשימת העבודות שעל נתבע 2 לבצע לצורך השלמת העבודה ותיקון ליקויים. במסמך הנ"ל הנתבע כתב "בנוכחות מפקח הבנייה שרון (רום הנדסה)" תוך שהשמיט את שם משפחתו. הנ"ל תומך בטענת התובע לפיה מלכתחילה הנתבע הציג את עצמו בפניו בשמו הפרטי בלבד ובשמו המסחרי "רום הנדסה" והוא לא גילה את שם משפחתו, בצורן, על מנת להסתיר את קירבת המשפחה בינו לבין נתבע 2, הקבלן שהוצע על ידו.

42.ביחס לטענת הנתבע לפיה כתוצאה מתאונה מיום 20.08.12 הוא לא עבד למעלה מחודש וחצי, התובע העיד כי הנתבע הגיע לאתר לאחר שנפצע והיה עם חבישה. התובע אמר בעדותו: "מפקח לא צריך לעבוד עם פטיש ואיזמל הוא היה בשטח עם חבישה ואני זוכר את זה. הייתה לו איזושהי תחבושת מיוחדת לכוויה ואני זוכר שהוא אמר שהייתה לו כוויה, הוא אפילו אמר שהיה כבל חשמל ששרף אותו". (פרוט' עמ' 7 ש' 14-16). תימוכין לטענות התובע מצויים גם במוצג ת/1 אשר מעיד שבאותה תקופת אי כושר נטענת הנתבע ניהל שיחות עבודה רבות עם התובע. בנסיבות אלה, גם טענת הנתבע לפיה הוא לא יכל לספק לתובע שירותי פקוח מחמת מחלה, נדחית.

43.נתבע 2, כמי שביצע את העבודות בפועל, חב כלפי התובע בגין נזקיו ובעניינו ניתן, כאמור, פסק דין בהיעדר כתב הגנה. גם הנתבע חב כלפי התובע ביחד ולחוד עם נתבע 2. הנתבע סיפק לתובע את שירותי הפיקוח ההנדסי על הבנייה. לאור חוות דעת המומחה מטעם התובע כמפורט להלן בסעיף 45, הנתבע התרשל בפקוח, לא ביצע אותו כנדרש וכתוצאה מכך העבודות בוצעו באופן לקוי והליקויים לא תוקנו. בנוסף, העבודות לא בוצעו במלואן ולא הושלמו. הנתבע חב כלפי התובע גם בכך שאישר ביצוע תשלומים לנתבע 2. בהסתמך על אישורי הנתבע, התובע שילם את מלוא התמורה החוזית לנתבע 2 שעה שלא היה מקום לשלם חלק נכבד ממנה.

44.כאמור לעיל, הנתבע לא גילה לתובע כי הקבלן אשר הוצע על ידו לביצוע בעבודה, אותו קבלן שגם נבחר על ידי התובע לביצוע העבודה בהסתמך על המלצת הנתבע, הוא לא אחר מאשר אביו. הנתבע חב כלפי התובע בגין נזקיו גם מחמת אי הגילוי. קיימת אפשרות סבירה שבניגוד העניינים שבו פעל הנתבע, הוא אישר תשלומים לנתבע 2 תוך העדפת האינטרסים של נתבע 2, אביו, ותוך הפרת חובותיו כלפי התובע שלא לאשר את התשלומים לאור אי ביצוע העבודות בהתאם לסטנדרטים המקצועיים הנדרשים ואי ביצוע חלק מהעבודות. אם היה הנתבע מגלה לתובע כי נתבע 2 הוא אביו, הייתה בידי התובע האפשרות לבחור שלא להתקשר עם הנתבעים או לפחות עם אחד מהם, באופן שהיה יכול למנוע את נזקיו.

ג(2) הנזק

45.להוכחת נזקיו, התובע הגיש חוות דעת מהנדס בניין, אינג' יאיר אברהמי, מיום 24.04.13. המומחה נתן חוות דעת על עבודות הבנייה נשוא ההתקשרות בין הצדדים לאחר שבדק את העבודות ביום 08.04.13. על פי מסקנות חוות הדעת, חלק מהעבודות שהיה על נתבע 2 לבצע לא בוצעו על ידו. בנוסף, נמצאו בעבודות שכן בוצעו ליקויי בנייה. נקבע כי עלות תיקון ליקויי הבניה 93,000₪ כולל מע"מ בצירוף 8,000₪ כולל מע"מ עבור פיקוח הנדסי. העבודות שלא בוצעו על ידי נתבע 2 הן בסך של 22,000₪ כולל מע"מ בצירוף 2,000₪ כולל מע"מ עבור פקוח הנדסי.

46.נתבע 2 לא הגיש חוות דעת נגדית וגם לא ביקש לחקור את אינג' אברהמי על חוות דעתו. לכן, חוות הדעת מטעם התובע לא נסתרה והמסקנות המתבקשות ממנה הן שחלק מהעבודה שהיה על נתבע 2 לבצע בהתאם להסכם בינו לבין התובע לא בוצע על ידו, ובעבודה שבוצעה נמצאו ליקויים אשר טעונים עבודות תיקונים.

47.התובע טען לנזק נוסף בסך של 15,000₪ בגין אובדן דמי שכירות. לטענת התובע, המבנה נשוא העבודות היה מיועד להשכרה ואי השלמת העבודות במועד גרמה לו להפסד דמי שכירות. בהיעדר פירוט ובהיעדר ראיות אודות מהות הנכסים להשכרה, פרק הזמן שבו נמנעה ההשכרה ושיעור דמי השכירות, אין מקום לפסיקת פיצוי ברכיב זה. לטענת התובע, בהסכם בינו לבין נתבע 2 נקבע פיצוי מוסכם בגין הפרה בסך של 50,000₪ והוא עתר לחייב את הנתבע בתשלומו. מאחר שהנתבע אינו צד להסכם זה, אין עילה לחיובו בפיצוי ההסכמי.

48.התובע טען עוד להפסד ימי עבודה בסך של 25,000₪ ונזק לא ממוני בסך של 50,000₪. בהיעדר ראיות ממשיות להיקף הפסדי השכר הנטענים של התובע ובהתחשב בהיקף נזקיו של התובע, לאור חוות דעת המומחה מטעמו, אשר משקפים עיכוב משמעותי בהשלמת העבודות וצורך בהשקעת זמן נוסף מטעם התובע בניהול השלמת העבודות ותיקונן, אני מעמידה את הנזק לתובע בגין הפסד זמן ונזק לא ממוני בדרך של אומדן על הסך של 12,500₪.

ד. סוף דבר

49.התביעה מתקבלת.

50.התובע זכאי לסכומים כדלקמן:

א.101,000₪ בגין עלות תיקון ליקויי הבנייה.

ב.24,000₪ בגין השבת תשלומים עבור עבודות שלא בוצעו וציוד שלא סופק.

ג.12,500₪ בגין בזבוז זמנו של התובע ובגין נזק לא ממוני.

51.אשר על האמור, נתבע 1 ישלם לתובע את הסך של 137,500₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבע ישלם לתובע את אגרת בית המשפט, שכר המומחה מטעם התובע ובנוסף, שכ"ט עו"ד בסך של 25,000₪.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג אדר תשע"ז, 11 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.