התובע שכר ב-2012 מפקח בניה לשיפוץ מבנה בבעלותו בראש העין. באחרונה חויב המפקח לפצות אותו על ליקויי הבנייה מאחר שהמליץ לו לשכור קבלן מבלי לגלות לו שזה אביו.
בתביעה שהוגשה לפני כשלוש שנים וחצי סיפר התובע שב-2012 רצה לבצע שיפוץ במבנה שהיה בבעלותו בראש העין והזמין בעלי מקצוע. בעלי המקצוע ששכר לא עמדו בלוח הזמנים ולכן הוא חיפש מפקח מקצועי שיהיה ממונה על ביצוע העבודות. לדבריו, הוא שכר לצורך כך את הנתבע, הנדסאי בניין בהכשרתו.
לדברי התובע, זמן קצר לאחר כניסתו של הנתבע לעבודה הוא אמר לו שלא ניתן לעבוד עם בעלי המקצוע הקיימים ובאפשרותו לקשר אותו עם קבלן ביצוע איכותי. הוא השתכנע והנתבע שידך לו קבלן, שבהמשך התברר שהוא אביו.
התובע הדגיש שבזמן אמת הוא לא ידע שבין המפקח לבין הקבלן החדש יש קשר משפחתי ולכן חתם עם האב על הסכם לביצוע עבודות הבנייה.
לטענת התובע, אחרי ששילם לאב את מלוא התמורה, 180,000 שקל, נוכח לדעת שעבודות רבות לא בוצעו והעבודות שכן בוצעו היו לקויות. כשהעיר לנתבע על כך הוא החל לנתק מגע ובהמשך הסתלק מהמקום ולא חזר. רק בשלב זה ובעקבות כרטיס ביקור שמצא באתר הבין שיש קשר בין המפקח לבין הקבלן.
המפקח טען מנגד שאמנם ביקר בנכס כי התובע שקל לשכור את שירותיו אך לדבריו, התובע חזר בו לאחר שקיבל ממנו הצעת מחיר.
הנתבע הדגיש שהוא לא פיקח ולא היה אחראי על שיקום הנכס בשום שלב, ורק העביר לתובע שלושה שמות של קבלנים לבחירתו לביצוע העבודות. הנתבע הודה שבין הקבלנים שהציע היה אביו אך הסביר שלא רצה לגלות זאת לתובע כדי לא להשפיע על הבחירה. לדבריו, התובע שכר את שירותי אביו מבלי שהוא עצמו היה מעורב בהתקשרות ביניהם.
הנתבע הוסיף שלאחר שאביו החל לעבוד אצל התובע התעוררו ביניהם חילוקי דעות והוא נקרא לשמש כ"סוג של בורר". לדבריו, באותו מעמד התובע הכריח אותו תחת איומים לערוך "מסמך הבנות" בינו לבין אביו כשבטעות השתרבבו לשם משפטים ממסמך אחר שמהם משתמע שהוא היה המפקח.
קושי מובנה
אך השופטת עדנה יוסף-קוזין מבית משפט השלום בפתח תקווה דחתה את גרסת הנתבע וציינה שהיא נסתרה בשני מסמכים מהם עולה במפורש שהוא שימש כמפקח על העבודות. לדבריה, גרסתו גם לא מתיישבת עם העובדה שבינו לבין התובע נערכו עשרות שיחות טלפוניות.
היא ציינה שהנתבע היה חייב לגלות לתובע שהקבלן שעמו התקשר בעקבות המלצתו הוא אביו. "סיטואציה זו של ניגודי אינטרסים יוצרת קושי מובנה לבקר את עבודת הקבלן ללא משוא פנים", כתבה השופטת.
השופטת קבעה בסופו של דבר שהנתבע חייב לפצות את התובע על נזקיו הן משום שהתרשל בפיקוח על העבודות וכתוצאה מכך אלה בוצעו בצורה לקויה וחלקית והן מאחר שלא גילה לו שהקבלן הוא אביו.
המפקח חויב לשלם לתובע ב-137,500 בתוספת שכ"ט עו"ד של 25,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד רונן וייזל, עו"ד דן רינגל
- ב"כ הנתבע: עו"ד אריק חכים, עו"ד ניתאי נדר
עו"ד ראובן בילט
עוסק/ת ב-
דיני חוזים
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.