תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה חיפה
|
2533-05-15,56244-02-16
12/07/2017
|
בפני השופטת:
הילה גורביץ שינפלד
|
| - נגד - |
מבקשת/תובעת:
פלונית
|
משיב/נתבע:
פלוני
|
| החלטה |
בעניין:
** יליד **** (קטין)
*** ילידת **** (קטינה)
***** ילידת **** (קטינה)
- ביום /*****קבעתי כי בהיעדר הבנות בין שני ההורים ומבלי שהדבר יהווה מסמרות בטענה מטענות האב, אירוע בר המצווה של הבן **יתקיים ללא נוכחות האם ומשפחתה. ציינתי כי מוצע לאם לשלוח לבן ** ברכה ועל האב למסור לבן את הברכה ביום האירוע.
- החלטתי ניתנה לאחר שביום ****** הגיש האב "הודעה דחופה" במסגרתה תיאר כי "התובעת החלה לצרוח על הבנות למשמע אוזני הנתבע, וצעקה לעברן כי היום הן יבלו איתה עד השעה שמונה בערב ולא דקה לפני, ומצידה הן לא יצאו מהרכב, גם אם צריך לנסוע לתל אביב עשר פעמים הלוך וחזור עד שמונה בערב". תואר גם כי "לאחר מכן, קיבל שוב הודעה **** וכאן המצב היה גרוע יותר. כאשר פלונית שטענה בשיחה כי היא רועדת מפחד מהתובעת, ואמרה לנתבע שהיא צועקת כמו מטורפת, ומצמידה לעברה ולעבר ** אצבע מאיימת ומאיימת עליהן כי במידה ולא יבואו איתה עד שמונה בערב, היא תיגש למשטרה עכשיו להגיש תלונה על שתיהן והיא מבטיחה שמהיום בלילה התובעת והנתבע יישבו במעצר" (ההדגשות במקור). בהמשך ההודעה נטען כי הבנות הלכו אל בית האב ולאחר מכן הגיעו לבית האב שוטרים בעקבות תלונה שהגישה המבקשת לפיה האב חטף את הבנות. תואר כי הבנות מיררו בבכי ולאחר שהשוטרים הבינו כי מדובר בתלונת שווא והמבקשת אף חזרה בה מהתלונה ואישרה כי מדובר במקרה בו הבנות ברחו מכלי רכבה, השוטרים עזבו את המקום. נטען כי לאחר אותו אירוע, שלחה המבקשת מסרון בו הטיחה במשיב "האשמות זדוניות, מפחידות, חולניות ומסכנות, כאשר ייחסה לו מעשה אונס, סדום והתעללות פיזית קשה מאוד בתאורים". נטען כי מסרון זה נקרא על ידי הבן.
כן נטען כי הרקע להסלמה ביחסי הצדדים הוא העובדה כי בני משפחת המבקשת לא הוזמנו לאירוע בר המצווה של הבן **. בעקבות כך גם המבקשת ומשפחתה איימו לסכל את אירוע בר המצווה של הבן **
- ביום ****** הגיש האב בקשה למתן צו הגנה במעמד צד אחד. במסגרת הדיון במעמד צד אחד, חזר האב על טענותיו באשר לאירועים מיום *****. באותו מועד הוריתי כי בשלב זה לא יתקיימו מפגשים בין האם לבין הבנות וקבעתי דיון במעמד שני הצדדים ביום *****
- זה המקום לציין כי בתסקיר נושא תאריך ******* נכתב על ידי עו"ס לסדרי דין כי האב שיתף פעולה באופן מלא עם הנחיות הגורמים המטפלים בתחנה לטיפול משפחתי. נערכו ארבעה מפגשי הערכה למשפחה והעובד הסוציאלי שטיפל במשפחה התרשם כי האב משקיע משאבים רבים בגידול וחינוך הילדים, אשר משמשים עבורו כעוגן. כן נכתב כי מטרתו של האב לסיים את הסכסוך עם האם. באשר לאם צוין כי היא ממשיכה בקשר טיפולי, חשה כאב, צער ותסכול על הקשיים בקשר עם הילדים ומבקשת להיות אם נוכחת ומעורבת. נכתב כי המדובר במשפחה המתמודדת עם משבר פרידה וגירושין בקונפליקט גבוה. הילדים מזדהים עם הכאב והפגיעות של האב ומצבם מעורר דאגה. בעיקר מדאיג מצבו של *-*, אשר אינו בקשר עם האם. נכתב כי הקטינים זקוקים למרחב ניטרלי ויש להמשיך בטיפול בהורים על מנת שיתאפשר טיפול גם בילדים מתוך תקווה שתינתן תמיכת האב לטיפול.
- ביום ******* התקיים לפניי דיון במעמד שני הצדדים. הצדדים לא הצליחו להגיע להבנה לפני הדיון בכל הנוגע לאירוע בר המצווה. עיקר הדיון נסב סביב השאלה כיצד ימשיכו ויתקיימו המפגשים בין האם לבין הבנות. בסוף הדיון נפסק בהסכמת הצדדים כי המפגשים יתקיימו בנוכחות צד ג'. כן ניתנו הוראות באשר לתקשורת בין ההורים. אסרתי על ההורים לערב את הקטינות בנושא זמני המפגשים. קבעתי כי התקשורת בין ההורים תהיה במסרונים, אך ורק בנושאים הנוגעים לקטינים והמסרון יהיה ממוקד, ללא השמצות, ביקורת או נושא אחר. נאסר על ההורים לשנות מהמפגשים בין האם לבין הקטינים. נושא בר המצווה לא נדון.
- ביום ****** האם הגישה בקשה להבהרה או ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד וזאת ביחס להחלטה מיום ******* נכתב כי אירוע בר המצווה מחולק לשלושה אירועים נפרדים. ביום ****** עלייה לתורה בבית הכנסת ב----, ביום*******אירוע שבת חתן בבית הכנסת ליד הבית וביום ***** אירוע באולמי -----. נכתב כי לאב זכות לבקש כי המבקשת לא תתייצב לאירוע הממומן על ידו אך בכל הנוגע לאירועים בבית הכנסת, הרי שאין לו כל בעלות או זכות לקבוע מי יורשה להגיע לאירוע. נכתב כי טובת הבן ** כי אמו תהיה נוכחת בשמחתו. נכתב כי האם מעולם לא איימה לפגוע או להרוס או להפריע לקיומם של אירועי בר המצווה ובכל מקרה, היא מתחייבת לנהוג בהתאם לקדושת המקום ולכבד את האירוע. האם כתבה כי ייעשו על ידה מאמצים על מנת להגיע להבנות עם האב. האם ציינה כי לפני יום ההולדת של הבנות בחודש *, הפסיכולוגית מטעם מרכז התבוננות הסבירה לאם כי "טובת הילדים היא לא זהה לאופן בו הם תופסים את המצב, חשוב לי שבצבירת הזכרונות יהיה להם ברור שאמא לא הפסידה יום הולדת גם כשהם כעסו, חשוב לי שהמציאות כפי שהן תופסות אותה שאמא לא יכולה לבוא אפילו כאורחת שקטה ליום ההולדת תקבל קצת שינוי זו תפיסת מציאות לקויה לחשוב שדבר כזה לא יכול להתקיים וחשוב שיבינו שזו הדרך לחגוג את כל האירועים המשותפים". הבקשה נתמכה בתצהיר.
- האב הגיש תגובה לבקשה. בתגובתו נכתב כי אחות האם שולחת מסרונים מאיימים המטרידים את האב. נטען כי בקשת האם סתמית. נכתב כי ביטול ההחלטה מיום ***** הוא לערכאת הערעור ואין מה להבהיר. נטען כי האירוע על כל חלקיו הוא אירוע של המשיב הממומן על ידו ואין יסוד לטענה כי האירועים בבית הכנסת ממומנים גם הם על ידו. נטען כי האב שקל לבטל את כל האירועים על מנת שהמבקשת ומשפחתה לא יפגעו באירועים. באשר למסרון ששלח לאם ביום **** ובו כתב כי האם מוזמנת לעלייה לתורה ולשבת חתן בלבד. נכתב כי המסרון קדם לאירועים ומשאיימו המבקשת ומשפחתה להגיע לאירועים ולהרסם, הדבר הביא לביטול אותה יוזמה ראויה של המשיב.
- יצוין כי לא הוגשה מצד האב תביעה או בקשה לאסור הגעת האם או בני משפחתה לאירועים למעט אותה – הודעה שלא נתמכה בתצהיר.
- לאחר ששקלתי ובחנתי עמדותיהם וטענותיהם של הצדדים, שבתי ועיינתי בתסקירים והמלצותיהם, מצאתי להבהיר כי החלטתי מיום **** נוגעת אך ורק לאירוע הקבוע ביום *****, היינו נאסר על האם ובני משפחתה להגיע לאירוע באולמי ----. להלן נימוקיי:
- הצדדים וילדיהם יהודים.
חגיגת בר מצווה מקורה בדין האישי של הצדדים, אלא שיש להבדיל בין הטקס הדתי-מסורתי לבין סעודת המצווה.
ראו בהקשר זה דברי השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א) 103670/99 פרנץ פלונית פרנץ, מיום 30.8.01:
"במסכת סופרים (י"ח, ה) מסופר על מנהג נאה שהיה בירושלים: ילד שנכנס לשנתו הי"ג, העלהו אביו לירושלים ברגל, והיה מקרבו לפני כל זקן וזקן כדי לברכו ולחזקו ולהתפלל עליו שיזכה לתורה ולמעשים טובים.
בתקופה מאוחרת יותר המושג "בר-מצווה" נקשר לטכס הנחת תפילין, דרשה וחגיגה שעורכים לנער.
הדין האישי מביט על חגיגת בר-מצווה באספקלריה של "סעודת מצווה". המקורות ההלכתיים לכך הם:
(א) בראשית (כ"א, ח'): "ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק". אמר ר' הושעיה: "שנגמל מיצר הרע" (בראשית רבה פר' נג) ומסביר שם בעל "מתנות כהונה": "ומיום שנעשה בו י"ג שנה בא לו יצר טוב ונגמל מיצר הרע, ומפני שנגמל הנער מיצר הרע, שמחים ועורכים לו סעודה".
(ב) זוהר החדש (כ"ט, א'): אמר רבי יצחק: "מי"ג שנה חובה... לעשות סעודה כיום שנכנס לחופה. וכן עשה רשב"י משתה גדול לבנו ר' אלעזר במלאות לו שלוש עשרה שנה".
(ג) מגן אברהם (או"ח רכ"ה ב'): מצווה על האדם לעשות סעודה ביום שנעשה בנו בר-מצווה כיום שנכנס לחופה".
(ד) בעל ספר "קב הישר" (פי' כ"א): "חיוב גדול לעשות משתה ושמחה באותו היום שנעשה בר-מצווה"."
- בהקשר זה יש לציין גם כי הוצאות ומימון העלייה לתורה, שבת החתן, רכישת תפילין והאירוח בבית הכנסת הן בגדר מזונות הכרחיים בהם נושא האב להבדיל מהוצאות מסיבת בר המצווה, אשר הם צרכים מדין צדקה. ראו למשל תמ"ש 39571/98 ב.ש. ואח' פלונית ב.י. מיום 4.11.07 בסעיף 5.14 לפסק הדין.
- לאור האמור לעיל, ובשים לב למהות החגיגה שהיא אירוע מהותי בחיי כל קטין יהודי והוריו, איני סבורה כי יש לאסור על האם והוריה, סבי הקטין, להגיע לטקס הדתי-הלכתי, להבדיל מסעודת המצווה.
- סעודת המצווה היא אירוע אשר אין מחלוקת שהוא משולם כולו על ידי האב וזכותו לבחור את האורחים באירוע, סעודת המצווה היא אירוע שאינו טקס דתי-הלכתי והוא נלווה לבר המצווה.
- באשר לבר המצווה שאינה סעודת המצווה – לטעמי דווקא טובת הקטין היא שאימו וסביו יהיו נוכחים באירוע בר המצווה ובעת עליתו לתורה גם אם בינו לבין אימו אין קשר – שלא לומר דווקא בגלל שבינו לבין אימו אין קשר.
טובתו של הקטין היא, כפי שציינה האם, שהיא תהיה נוכחת בעת שבנה עולה למצוות ומניח תפילין וכמובן בשבת החתן, גם אם השתתפותה היא שקטה וברקע.
- אוסיף כי בדין נטען על ידי שני הצדדים, כי בית הכנסת הוא מקום ציבורי ודלתו פתוחה לכלל הציבור. למעשה, על פי ההלכה אסור לנעול דלתות בית הכנסת בפני המבקש להיכנס בשעריו.
- בנסיבות אלו, מובהר כי האם והוריה (ככל שהסבים מבקשים להשתתף) רשאים להגיע לאירועים בבית הכנסת.
- לא כן באשר לבני משפחה נוספים מצד האם. טובת הקטין היא כי לאירוע יגיעו האם והוריה, ולא בני משפחה נוספים של אם (אלא בהסכמת האב) וזאת מאחר ומטענות שני הצדדים, בכתב ובעל פה, עלה כי אחות האם ומשפחת האם המורחבת הם גורם מתסיס המסלים את יחסי הצדדים.
על האם ומבני משפחתה לשים לנגד עיניהם, בראש ובראשונה, את אינטרס הקטין. טובת הקטין היא כי האירועים יתקיימו ללא מתחים מיותרים, קונפליקטים ותחושת מלחמה, "ניצחון" או "הפסד" של מי מהצדדים.
- נפסק:
מובהר בזאת כי האיסור שבהחלטתי מיום *****נוגע אך ורק לאירוע סעודת המצווה הקבוע ביום******והמבקשת – אמו של הקטין – והוריה, ככל שהם חפצים בכך, רשאים להשתתף באירוע העלייה לתורה ובאירוע שבת חתן המתקיימים בבתי כנסת.
על המשיב להעביר לאם לאלתר, ככל שטרם עשה כן, את כל הפרטים הנדרשים, המועדים ומיקום האירועים.
אין מנוס מלציין בצער כי הנסיבות שבתיק זה הן קשות ומורכבות ותחת צמצום המחלוקת הקרע מעמיק. בית המשפט מאחל לקטין ולהורים כי אירועי בר המצווה יעברו בשקט, בשמחה וברגיעה ואולי יובילו להרגעת הרוחות, תקשורת בין ההורים וחיזוק הקשר בין המבקשת לבין שלוש ילדיה.
בנסיבות אלה, העניין צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ז, 12 יולי 2017, בהעדר הצדדים.