הורים גרושים לשלושה ילדים התקוטטו על זכותה של האם להיות נוכחת בבר המצווה של בנה. לנוכח התנהגות האם ומשפחה, השופטת אסרה עליה להגיע לאירוע שיתקיים באולם, אולם סברה כי חשוב שתהיה בטקס הדתי.
השופטת הילה גורביץ-שינפלד מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריעה לאחרונה במחלוקת שניטשה בין הורים המצויים בסכסוך חריף, בנוגע לבר מצווה של בנם הבכור.
לשניים שלושה ילדים משותפים: בן שהגיע לגיל מצוות ואינו בקשר רציף עם האם, ושתי ילדות צעירות יותר.
לפני כארבעה חודשים, השופטת קבעה כי אירוע בר מצווה של הבן יתקיים ללא נוכחות האם ומשפחתה. השופטת אף הציעה לאם לשלוח לבנה ברכה שהאב יהיה חייב למסור לו ביום האירוע.
החלטה זו ניתנה לאחר "הודעה דחופה" שהגיש האב בה תיאר מקרה חמור שאירע יום לפני כן. הוא טען כי האם הזמינה משטרה והגישה נגדו תלונה שלאחר מכן הודתה כי היא תלונת שווא. באותו יום לטענתו, האם צעקה "כמו מטורפת" ואף הטיחה בבנותיו איומים שונים.
עוד הוא טען כי לאחר אותו אירוע האם שלחה לו מסרון, שבו הטיחה בו האשמות "מפחידות וחולניות" כאשר ייחסה לו מעשי סדום ואונס.
האב אף טען שהרקע להסלמה ביחסי הצדדים הוא העובדה שבני משפחתה של האם לא הוזמנו לא הוזמנו לאירוע בר המצווה של הבן – דבר שהביא לכך שהם איימו לסכל את האירוע.
בעקבות החלטת השופטת, הגישה האם בקשה להבהרה או ביטול ההחלטה, בה כתבה כי בר המצווה מחולקת למספר אירועים, ובהם עלייה לתורה בבית הכנסת, ו"סעודת מצווה" שתקיים מספר שבועות לאחר מכן באולם אירועים. היא הכחישה שאי פעם איימה והתחייבה לכבד את האירוע, וטענה כי טובת בנה היא לראות אותה נוכחת בשמחתו. היא אף
בלי "ניצחון" ו-"הפסד"
לאחר ששקלה ובחנה את עמדות הצדדים, השופטת גורביץ-שינפלד קיבלה את עמדת האם והורתה לאפשר לה ולהוריה להשתתף בעלייה לתורה שבבית הכנסת, וזאת בהתחשב במהות החגיגה והטקס הדתי-הלכתי.
ואולם, השופטת הותירה את החלטתה בכל הקשור למסעודת המצווה שתתקיים באולם אירועים, וממומנת על ידי האב ומהווה אירוע נלווה לבר המצווה.
"באשר לבר המצווה שאינה סעודת המצווה – לטעמי דווקא טובת הקטין היא שאימו וסביו יהיו נוכחים באירוע בר המצווה ובעת עליתו לתורה גם אם בינו לבין אימו אין קשר – שלא לומר דווקא בגלל שבינו לבין אימו אין קשר", כתבה השופטת, והזכירה גם שבית הכנסת הוא מקום ציבורי ודלתו פתוחה לכלל הציבור.
עם זאת, השופטת סברה שאין לאפשר לקרובים אחרים של האם להגיע (למעט הוריה), ובפרט לאחותה, המהווה גורם שמתסיס ומסלים את יחסי ההורים.
בתוך כך השופטת ביקשה מהאם ומבני משפחתה לשים לנגד עיניהם את האינטרס של בנם חתן בר המצווה, ולעשות מאמץ שהאירועים יתקיימו ללא קונפליקטים ותחושת מלחמה, "ניצחון" או "הפסד" של מי מהצדדים.
החלטת השופטת הסתיימה במילים שניכר כי יצאו מליבה, כשכתבה כי "אין מנוס מלציין בצער כי הנסיבות שבתיק זה הן קשות ומורכבות ותחת צמצום המחלוקת הקרע מעמיק. בית המשפט מאחל לקטין ולהורים כי אירועי בר המצווה יעברו בשקט, בשמחה וברגיעה ואולי יובילו להרגעת הרוחות, תקשורת בין ההורים וחיזוק הקשר בין המבקשת לבין שלוש ילדיה".
לנוכח הנסיבות, לא נפסקו הוצאות משפט.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהחלטה
עו"ד אלינור ברגר
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.