1.בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ג. ספרא-ברנע) מיום 4.6.24, במסגרתה הופחתו בפועל דמי המזונות ששולמו ע"י המשיב בהתאם לפסק דין מיום 5.5.21, הגם שההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגישה המבקשת להגדלת המזונות בעטיו של שינוי נסיבות נטען - צמצום זמני השהות של הקטינים עם אביהם המשיב, עד כדי ביטולם מזה כשלוש שנים.
2.וביתר פירוט;
לצדדים שני ילדים, קטינים בגילאים 14 ו-13. ב-5.5.21 ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים ולפיו ישלם המשיב סך של 1,000 ₪ למזונותיו של כל אחד משני הקטינים, ובסך הכל 2,000 ₪ לחודש. הסכמות אלה קיבעו את הסכומים שנקבעו בהחלטת המזונות הזמניים שניתנה בשעתו בתביעה הקודמת (7972-01-19), שם הועמדו צורכי הקטינים על סך 1,600 ₪ לחודש לקטין, ובהתאם לנתונים הנוספים הבאים: הכנסת המבקשת האם הועמדה על 9,440 ₪ ואילו הכנסת המשיב - האב על סך 16,000 ₪, כך שיחס ההכנסות היה 63:37 לטובת המשיב. אשר לזמני השהות - אלה התקיימו ביחס של 70:30 לטובת האם.
מאוחר יותר, ובעקבות הסכמות אליהן הגיעו הצדדים, ולאחר שבקשת רשות ערעור של האם על החלטת המזונות הזמניים התקבלה והדיון הוחזר לבית משפט קמא על מנת שיקח בחשבון את צורכי הקטינים עת הם מתגוררים בשני בתים, הגיעו הצדדים להסכמה להעמדת המזונות על סך של 1,000 ₪ לכל קטין בהם יישא המשיב, זאת לאחר שזמני השהות של הקטינים עם אביהם גדלו. אלה הן למעשה ההסכמות שקבלו ב-5.5.21 תוקף של פסק דין.
3.המבקשת, ובעטיו של ניתוק הקשר בין האב לבין ילדיו והפסקת זמני השהות עמו, הגישה ביום 3.5.23 תביעה להגדלת סכום המזונות, ובמסגרתה פירטה את צורכי הקטינים והוצאותיהם ועתרה לחיוב המשיב במזונות בסך של 5,000 ₪ לחודש כסכום גלובלי שיכלול בתוכו את כלל ההוצאות הרובצים על כתפי האם עבור שני הקטינים עד הגיעם לגיל 18, ולחלופין, לחייבו לשאת בתשלום סך של 4,000 ₪ עבור מזונות ומדור הקטינים, וכן לחייבו לשאת בכל הוצאות החינוך בריאות ופנאי בשיעור של 70% - 30%, כפי שהיה בהחלטה על מזונות זמניים. עוד באותה תביעה, טענה המבקשת כי המשיב משתכר פי שלוש ממנה, עת שאינו פוגש בילדים כלל, משמע אינו שוהה עמם אף לא דקה אחת בשבוע או בחודש, כאשר היא מתמודדת לבדה עם גידול הקטינים על כל הכרוך בכך, כאשר אין מדובר באם עשירה.
המשיב הגיש כתב הגנה במסגרתו טען כי הכנסתו נכון להיום הינה בסך של 17,000 ₪ בעוד שרב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע להכנסתה של האם, אשר הוסמכה כ---------, ולה עסק ומשרד משלה, וכן עסק ---------- הפעיל מזה 25 שנים בעל מוניטין רחב.
אשר לטענה בדבר הפסקת המפגשים עם ילדיו, טען לניכור הורי לו גרמה המבקשת וכי הקשר בינו לבין ילדיו החל להתדרדר נוכח מעשיה המכוערים של המבקשת ובני משפחתה שגדרו את הקטינים והרחיקו אותם לגמרי ממנו ומבני משפחתו.
4.המבקשת עתרה לפני בית משפט קמא להגדלת המזונות באופן זמני בבחינת פסיקת מזונות זמניים מוגדלים, עד להכרעה בתובענה. המשיב התנגד לבקשה ובית המשפט קמא הורה למשיב להגיש תגובתו לבקשה. לאחר שהוגשה תשובתו ניתנה ההחלטה מושא בקשת רשות הערעור.
החלטת בית משפט קמא
5.במסגרת החלטה מפורטת וארוכה, סקר בית משפט קמא את טענות הצדדים, את תולדות הסכסוך ביניהם, את טענת האם כי המשיב יצא לפנסיה מוקדמת, בעוד שהמשיב ציין כי עזב מקום עבודתו בעקבות הסכם פרישה ובעקבות תאונת דרכים קשה שעבר שגרמה לו לשבר בצלעות, וכי בעקבות פרישתו התקבל סך של כ-900,000 ₪ אשר שימשו בעיקר לסגירת חובות. עוד ציין כי מצבו הכלכלי הורע וכי ב-3.3.24 התחיל עבודה חדשה כאשר הכנסתו מתקבלת על דרך אחוזים בלבד מעסקאות שהוא סוגר. עוד הרבו הצדדים להעלות לפני בית משפט קמא טענות שונות בדבר הוצאות שנגרמות להם בין אם כאלה הקשורות לקטינים ובין אם אחרות.
בית משפט קמא סקר את ההלכה בעניין שינוי שיעור מזונות שנקבעו בגדרי פסק דין, וכי נדרש שינוי נסיבות מהותי כזה שלא נצפה ולא ניתן היה לצפות מראש, עת חתמו הצדדים על הסכם.
6.נבחנו הכנסות הצדדים, ובית משפט קמא העמיד את הכנסת האם לכל הפחות 13,000 ₪ . אשר להכנסות האב, נקבע כי הוא קיבל פיצויים על סך של 1,000,000 ₪ והחל כיום לעבוד בעבודה חדשה. צוין כי במסגרת ההתדיינות הקודמת הועמד שכרו על כ-16,000 ₪, וכי האב צירף תיעוד לפיו שילם סך של 790,000 ₪ לשם החזר חובותיו, אולם חלק מההחזרים היו לאמו ו"אף לעצמו".
בית משפט קמא ציין כי בשלב זה לא ניתן לדעת מהי הכנסתו של האב, ועל כן העמידם על סך של "לכל היותר 17,000 ₪" כפי שטענה המבקשת.
לבסוף קבע בית משפט קמא כי בשלב זה יש להעמיד בצורה זהירה את יחס ההכנסות על 55:45 לטובת האב.
7.נוכח כל האמור לעיל, ולאחר שבית משפט קמא בחן את צורכי הקטינים, העמידם על סך של 3,600 ₪ לחודש, ועל כן בהתאם לפערי ההכנסות, חלקו של האב עומד על סך כ-2,000 ₪ לשני הקטינים, היינו 1,000 ₪ עבור כל אחד מהם. בית משפט קמא המשיך ודן בהוצאות החינוך והוצאות בריאות חריגות, וקבע כי יש לחייב את שני הצדדים לשאת בצורה שווה בהוצאות אלה, זאת בשונה מהקביעה שבפסק הדין ולהסכמות הצדדים מהעבר.
8.המבקשת מיאנה להשלים עם החלטת בית משפט קמא והגישה את בקשת רשות הערעור המונחת לפני. במסגרתה טענה כי שגה בית משפט קמא בקביעותיו השונות וכי התעלם משינוי הנסיבות המוכח והמהותי, עת הפסיק המשיב לפגוש את ילדיו והם לא מתארחים אצלו או נפגשים עמו מזה תקופה ארוכה.
9.התבקשה תשובת המשיב, ובהמשך התקיים דיון לפני במעמד שני הצדדים, אשר נועד בעיקרו של דבר כדי לנסות ולהוביל את הצדדים להסכמה ולהעלות לפניהם הצעה. משלא צלחה הדרך, אפשרתי למשיב להשלים טיעוניו בתמציתיות רבה.
10.לא מצאתי לסקור את כל טענות המבקשת כשם שאין בדעתי לסקור את טענות המשיב הסומך את ידיו על החלטת בית משפט קמא, על נימוקיה וקביעותיה השונות עת מפנה הוא לאותו פער הכנסות ולשינוי בהכנסות הצדדים.
דיון והכרעה
11.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, אני מחליט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
12.אכן, הלכה מושרשת היא כי ערכאת הערעור תמנע מהתערבות בקביעתם של בתי המשפט לענייני משפחה בדבר שיעור מזונות זמניים או שינוי שיעורם על דרך הגדלתו או הפחתתו, והתערבות זו תתאפשר במקרים חריגים ויוצאי דופן. כך מתחייב משום היקף שיקול הדעת הרחב המסור לערכאה הדיונית, ועל כן מידת ההתערבות של ערכאת הערעור תהא מצומצמת ביותר.
אלא שבמקרה שלפני, סבורני כי קשה להשלים עם ההחלטה קמא, עת זו מיקדה את הזרקור על אותו שינוי לכאורה, מזערי, בהכנסות הצדדים, וייחסה לו את אותה משמעות בדבר הפחתה בפועל בסכום המזונות שעל המשיב לשלם, בעוד שהשינוי המוכח - העדר זמני שהות, שמשקלו ותוצאותיו ברורות ומשליכות במישרין על גובה המזונות שעל המשיב לשלם, לא היתרגם בהגדלת המזונות. נראה כי בית משפט קמא בחר לייחס לשינוי יחס ההכנסות לכאורה, משקל מכריע בעוד שהתעלם מהשינוי המוכח המהווה על פי ההלכה הפסוקה שינוי נסיבות מהותי המצדיק שינוי שיעור המזונות אף במסגרת החלטה זמנית.
כזכור, המשיב אינו חולק על הפסקת זמני השהות של הקטינים אצלו, אך הוא טוען כי הדבר נגרם בעקבות התנהגותה והתנהלותה של המבקשת. אלא שבית משפט קמא טרם קבע האם המניעה לקיום המפגשים והתרחקות הילדים מאביהם, היו בעטיה של המבקשת, ובשלב זה יש להשקיף על אותו שינוי משמעותי בזמני השהות כמחייב שינוי שיעור המזונות, יהא הגורם לשינוי זה אשר יהא. כך מתחייב הדבר עת שאין חולק כי צמצום זמני השהות של הקטינים עם אביהם מזה זמן רב, מהווה שינוי נסיבות מהותי, ואין דומה מצב בו הקטינים מקיימים זמני שהות של 70:30 לטובת האם, הגם שבמועד בו התגבשה ההסכמה בין הצדדים וניתן פסק דין על יסוד אותה הסכמה, הם אף הודיעו כי זמני השהות אצל האב גדלו, לבין מצב בו שוהים באופן בלעדי אצל המבקשת, על כל הכרוך בכך מבחינת הנטל המוטל עליה גם בפן הכלכלי.
13.בנסיבות דנן, עת מדובר בשינוי נסיבות מהותי מוכח לעומת ספק שינוי נסיבות ובוודאי לא מהותי ביחס ההכנסות של הצדדים, על בית משפט קמא היה להורות על הגדלת שיעור המזונות שעל המשיב לשלם, ובאופן זמני עד לבירור והכרעה בתובענה.
ודוק, על פי בית משפט קמא יחס ההכנסות כיום עומד על 55:45 בעוד שבעבר עמד על 37: 63. לעומת זאת, זמני השהות היו ביחס של 70:30 (יתכן שאף יש להעמידם על 60:40), בעוד שכיום 100:0.
14.אשר לשיעור התוספת שיש להשית על המשיב, אין להכביר מילים במשמעות הכלכלית להעדר זמני שהות אצל האב, והמעמסה הכספית הנגרמת בשל כך בה אמורה לשאת האם לבדה, שלא לדבר על שיבוש מהלך חייה, צמצום הזמן הפנוי שהיה לה, עת מדובר בילדים בגיל ההתבגרות.
ככלל, הערכת גובה המזונות שיש להשית על הורים אינה מלאכה קלה וניתן, במקרים המתאימים, להיעזר בנוסחאות חשבונאיות ובנתונים הרלוונטיים: חלוקת זמני השהות, יחס ההכנסות, צורכי הילדים, ועוד.
בית משפט קמא מצא להעמיד את צורכי הקטינים במסגרת ההחלטה על סך של 1,800 ₪ לחודש כך שצורכי שניהם יחד יעמדו על סך של 3,600 ₪. עוד נקבע כי יש לחייב את האב להשתתף בעלות מדור הקטינים אם האם תעבור להתגורר בדירה משלה וכי אז יהיה עליה להוכיח הוצאותיה הנטענות בעניין מגורים. נראה כי בית משפט קמא קימץ את ידו עת לא פסק בגין מרכיב המדור ולו סכום מינימלי בגין הוצאות החזקתו של המדור.
15.לאחר שקלול כל הנתונים שלעיל, ובשים לב לסכומים שקבעו הצדדים בעבר ולגידול בצורכי הילדים, אני מעמיד את מזונותיהם הזמניים מאביהם המשיב על סך של 1,600 ₪ עבור כל קטין ובסך הכל על 3,200 ₪ עבור שניהם יחד לחודש, היינו בתוספת של 1,200 ₪ לחודש, וזאת לתקופה מיום 4.6.24.
16.אשר להוצאות חינוך והוצאות בריאות חריגות, אלה ישולמו בהתאם לפסק הדין מיום 5.5.2021.
17.המשיב ישא בהוצאות המבקשת בסך של 3,000 ₪.
עירבון שהפקידה המבקשת יושב לידי באת כוחה עבור המבקשת.
מותר לפרסום לאחר מחיקת שמות הצדדים והשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, י"א כסלו תשפ"ה, 12 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
