הורים ל-2 מתבגרים הסכימו שאביהם ישלם עבורם 2,000 שקל בחודש, בהינתן שהוא מקיים עימם זמני שהות. בעקבות הפסקת המפגשים האם הגישה תביעה להגדלת מזונות
אב ל-2 נערים שנמנע לחלוטין מלקיים עימם זמני שהות ישלם לאימם מזונות מוגדלים בסך 3,200 שקל בחודש – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה. האב טען אמנם שנבצר ממנו לבלות עם ילדיו בשל ניכור הורי מצד האם, כך שאין להענישו, אלא שהשופט סארי ג'יוסי קבע שבשלב זה הטענה טרם הוכחה, ולכן צמצום המפגשים יתורגם להגדלת מזונות, כדרישת האם.
הצדדים הם הורים למתבגרים בני 13 ו-14. בעבר הם הסכימו שעל בסיס חלוקת זמני השהות של 70:30 לטובת האם, ישלם האב 2,000 שקל בחודש כמזונות עבור שני הילדים. ההסכמות קיבלו תוקף של פסק הדין במאי 2021.
אלא שלטענת האם, בשלב מסוים חדל האב מלקיים מפגשים עם ילדיהם, כאשר נטל גידולם נופל במלואו עליה. היא הגישה תביעה להגדלת סכום המזונות ל-5,000 שקל, בה הדגישה שהאב אינו שוהה עם ילדיהם "אף לא דקה אחת בשבוע או בחודש".
מנגד טען האב שהגורם להפסקת המפגשים הוא ניכור הורי מצד האם. לטענתו "הקשר בינו לבין ילדיו החל להידרדר נוכח מעשיה המכוערים של האם ובני משפחתה, שגדרו את הקטינים והרחיקו אותם לגמרי ממנו ומבני משפחתו".
על רקע הערכתו שפערי ההכנסות בין הצדדים הצטמצמו ברבות השנים לטובת האם, קבע בית המשפט למשפחה בחיפה ביוני האחרון שאין מקום להגדלת סכום המזונות. מכאן בקשת הערעור שהגישה האם למחוזי בחודש העוקב.
זרקור על הספק
השופט ג'יוסי קבע שקשה להשלים עם החלטת בית המשפט למשפחה "עת זו מיקדה את הזרקור על אותו שינוי לכאורה מזערי בהכנסות הצדדים", בעוד "שהשינוי המוכח – העדר זמני שהות – שמשקלו ותוצאותיו ברורות ומשליכות במישרין על גובה המזונות שעל המשיב לשלם, לא היתרגם בהגדלת המזונות".
בפסק דינו שב והדגיש השופט את העובדה שמונחים לפנינו, למעשה, שינוי נסיבות מהותי ברור ומוכח שאינו נתון במחלוקת (הפסקת זמני השהות מצד האב) למול ספק שינוי נסיבות שבוודאי אינו מהותי (צמצום מזערי בפערי הכנסות ההורים) – כך שמתחייב היה מבית המשפט לשים דגש על השינוי המוכח לרעת האם, וכפועל יוצא מכך להורות על הגדלת שיעור המזונות.
בתוך כך דחה השופט את טענת האב לפיה מוצדק שלא להגדיל את המזונות שהוא משלם, בשל ניכור הורי מצד האם. לדבריו טענה זו כלל לא נדונה בהחלטת בית המשפט מושא הערעור, וממילא טרם נקבע שהגורם להפסקת המפגשים בין האב לילדיו הוא אכן ניכור הורי של האם. לפיכך, כתב השופט, "בשלב זה יש להשקיף על אותו שינוי משמעותי בזמני השהות כמחייב שינוי שיעור המזונות – יהא הגורם לשינוי זה אשר יהא".
לקראת סיום הביע השופט אמפתיה כלפי האם, כשכתב שאין להכביר מילים במשמעות הכלכלית להעדר זמני שהות אצל האב והמעמסה הכספית הנגרמת בשל כך, בה אמורה האם לשאת לבדה, שלא לדבר על שיבוש מהלך חייה וצמצום הזמן הפנוי שלה, בהתחשב בכך שמדובר בנערים בגיל ההתבגרות.
בנסיבות אלה הורה השופט על הגדלת המזונות שמשלם האב, מ-2,000 שקל בחודש ל-3,200. בנוסף חויב האב לשלם לאם הוצאות משפט בסך 3,000 שקל.
- ב"כ המבקשת: עו"ד מאיה הר ציון
- ב"כ המשיב: עו"ד לירן שוובר קידר
עו"ד חגית הלוי
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.