החלטה בנושא גילוי מסמכי חשבון בנק של מנוח למועד הקודם לפטירתו

בהמשך לדיון בהתנהל ביום 4.4.2024, לבקשה ולתגובה, תינתן להלן החלטתי בבקשת המבקשים למתן צו לעיון בחשבונות המנוח, כולל בחשבון הבנק המשותף לו ולמשיבה וזאת החל משנת 2017 (מועד בו על פי הנטען שונו המוטבים בפוליסת ביטוח החיים בחברת "כלל") או לחילופין, מתחילת חודש 1/2020, מועד אשפוזו של המנוח בחשד לאירוע מוחי ועד למועד פטירתו.

יוזכר כי בין הצדדים (רעייתו השנייה של המנוח מצד אחד, להלן: "המשיבה", ושלושת ילדי המנוח מרעייתו הראשונה מצד שני, להלן: "המבקשים") מתנהלים מספר הליכים – בקשות לצו קיום צוואה והתנגדויות להן, לעניין צוואות שערך המנוח בשנת 2010 ובשנת 2021 (להלן: "הצוואה המאוחרת"); כמו כן, תביעת המשיבה נגד עזבון המנוח לאיזון משאבים וכן תביעת המבקשים לבירור היקף העזבון, במסגרתה עלתה הבקשה שבפניי (הגם שבפועל הוגשה מפאת שגגה בהליך מקביל).

בתביעתם מצביעים המבקשים על דוגמאות ממשיכות כספים שבוצעו מחשבונות המנוח בסמוך לפני פטירתו. כך, יומיים לפני פטירת המנוח, ביום 24.3.23 הועבר סך של 37,400 מחשבון החברה בבנק הבינלאומי בה היה המנוח בעל מניות יחיד, אל החשבון המשותף לצדדים בבנק "יהב"; וכן סך של 22,900 ₪ שהועברו מחשבון הבנק ע"ש המנוח אל החשבון המשותף. עוד נטען, כי המשיבה משכה את מרבית יתרת הזכות בחשבון המשותף לאחר פטירת המנוח, היינו, אף מעבר למחצית חלקהּ.

לטענתם, החל משנת 2020 אושפז המנוח מספר פעמים עקב חשד לאירועים מוחיים, מצבו התפקודי התדרדר והוא היה נתון לבלבול ומפנים בהקשר זה למסמכים רפואיים שונים. לשיטתם, המידע נחוץ לצורך בירור היקף עזבון המנוח, משעה שעלה כי המשיבה משכה כספים מחשבונות המנוח בסמוך לפני פטירתו כאמור. בהליכים המקבילים בעניין צוואות המנוח טוענים המבקשים כי המנוח לא היה כשיר במועד עריכת הצוואה המאוחרת וכי היה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד המשיבה.

לטענת המבקשים, אין להם גישה לחשבונות המנוח טרם הפטירה ודי בדוגמאות שהובאו לעיל כדי להקים חשש כי המשיבה הבריחה כספים מחשבונות המנוח באופן העלול לפגוע בזכויותיהם.

המשיבה בכתב הגנתה מבהירה כי סכומי המשיכות עליהם הצביעו המבקשים מהחשבון המשותף, נועדו למימון הוצאות קבורה של המנוח ותו לא, בהתאם להוראות צוואת המנוח, משיכות שאף לא כיסו לטענתה את כלל הוצאות השבעה. עוד נטען, כי במועד עריכת הצוואה המאוחרת, היה המנוח כשיר קוגניטיבית וכי ממילא מדובר בכספים בני-איזון בין המשיבה לבין המנוח. באשר לכספים בחשבון הפרטי של המנוח וחשבון החברה בה שימש כבעל מניות יחיד, נטען כי גם הם בני-איזון עם המשיבה וכי ממילא למשיבה לא היתה הרשאה לביצוע פעולות כלשהן בחשבונות אלה.

בנוסף טענה המשיבה כי מבחינה רפואית המסמכים הרפואיים שהציגו המבקשים מעידים על "בלבולים נקודתיים" בלבד וכי המבקשים מנועים מלהעלות טענות בהקשר זה, שעה המבקש מס' 3 [...] קיבל מהמנוח כספים בסך של 450,000 ₪ בשלהי שנת 2022. צוין עוד, כי המנוח הפקיד ייפוי כוח מתמשך לטובת המשיבה, אשר לוּ היתה חפצה לנהל את ענייניו, היתה פועלת להכנסתו לתוקף. המבקשים עצמם לא פעלו למינוי אפ' לאביהם ואף בכך יש לחזק הטענה כי המנוח היה כשיר וצלול.

בתגובה שהגישה ביום 16.4.24 חזרה המשיבה על הנטען בכתב ההגנה והוסיפה כי תביעה לבירור חשבונות כוללת הליך דו שלבי, כך שתחילה יש להוכיח את מערכת היחסים והמארג הראייתי המזכה בקבלת החשבונות ורק בשלב השני מתנהלת התביעה הכספית כתוצאה מגילוי החשבונות. אליבא דהמשיבה, המבקשים עותרים למסירת החשבונות עוד בטרם התבררה תביעתם ועוד טרם נקבעה זכאותם לקבלת החשבונות. לשיטתה, הליכי גילוי מסמכים אינם יכולים להפוך ל"מסע דיג" ונדרש בירור של הרלוונטיות שבגילוי המידע המבוקש.

דיון והכרעה

אכן, הצדק עם המשיבה כי ככלל, תביעה אזרחית למתן חשבונות העומדת בפני עצמה כוללת הליך דו שלבי ולפיו נדרש להוכיח תחילה את עילת התביעה, המארג הראייתי והזכות לעיון בדפי החשבון ואילו בענייננו טרם התבררה התביעה לגופה ועל כן לכאורה טרם בשלה העת למתן הסעד המבוקש. עם זאת, סבורני כי שונים הם פני הדברים שעה שבענייננו הצדדים כולם הנם יורשי המנוח, הזכאים לחלקם בעיזבונו, והם מצויים בסכסוך כולל לגבי מחלוקות רבות, לרבות בשאלת כשירותו של המנוח והאם הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת.

באשר לזכותו של יורש לעיין במסמכי חשבון הבנק של מנוח טרם פטירתו, ציינתי במקרה אחר (החלטה מיום 15.10.23 בתמ"ש 28419-02-23), שעסק בעתירתו של בן לעיין בחשבון בנק המשותף לאמו המנוחה ולאחיו, בין היתר כך:

"נקודת המוצא לענייננו היא היותם של הצדדים שניהם יורשי עזבון המנוחה על פי צו ירושה עליו אין חולק. מעצם מעמדו של התובע כיורש של המנוחה, הרי שהוא נכנס בנעליה וזכאי לקבל מידע בכל הנוגע לחשבונותיה גם על מנת לכלכל צעדיו. כך למשל, ב- פסק הדין בבש"א (י-ם) 14231-09-16 בסון נ' אדטו גורן (4.12.17) נאמרו הדברים הבאים היפים לענייננו:

'... הכוח לבקש תדפיסים מן החשבון עמד, ודאי, למנוח בחייו לפי החוזה שנקשר בינו לבין הבנק עם פתיחתו של חשבון-הבנק והפעלתו. הכוח הזה – בין שהוא מוגבל בפרק-הזמן, שאליו מתייחסים התדפיסים; באופן-המצאתם או בכל ענין אחר ובין שלא – עומד ליורשיו הבאים בנעליו כבעלי-החשבון. זאת, כאמור, בכפוף לכל מגבלה נוספת ומקורה בעובדה שהללו הם יורשים ולא בעליו המקוריים של החשבון'".

במסגרת ההחלטה הנ"ל הפנתי לדברים הבאים, היפים אף לענייננו:

"בפסק הדין ב-תמ"ש (נצ') 3691/03 עזבון המנוח ש.פ נ' י.א (11.9.11), הקיש ביהמ"ש על סוגיית העיון בחשבון על פי הדינים הנוגעים לתביעה למתן חשבונות, בציינו את יחסי הנאמנות הקיימים בין השותפים לחשבון ועל כך שעם מותו של אחד השותפים, נכנס עזבונו בנעליו (ההדגשה אינה במקור):

'... אילו היה מדובר בתביעה אזרחית רגילה המוגשת נגד המשיב 2, כי אז היתה עמדתו צודקת, מאחר ואין זה חלק משיטתנו להעניק לתובע הזכות לחדור לפרטיותו של נתבע ולדרוש מידע ממנו כדי לבסס את סכום התביעה או את מקום הימצאם של הכספים או נכסים שמהם יגבה כל סכום בו יזכה בפסק הדין. ברם, לא כך בענייננו, כשמדובר בדרישתו של מנהל עזבון נגד בנו של המנוח. דרישה מהסוג הזה ניתן להקיש להליך האזרחי המקובל של מתן חשבונות, לפיו זכאי התובע לקבלת מידע אודות רכוש המוחזק או המנוהל על ידי הנתבע. כידוע, צו למתן חשבונות יינתן רק בהתקיים שני תנאים מצטברים, ... ראשית עליו להראות קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות... שנית עליו להוכיח – ולו לכאורה – כי קמה לו 'זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות'... במקרה דנן, הגורם הדורש את החשבונות הרי הוא מנהל עזבון, העומד בנעליו של המנוח. המנוח והמשיב 2, כשותפים בחשבונות של המנוח, עמדו ביחס של נאמנות אחד לשני, ועם מותו של המנוח עברה חובת הנאמנות של המשיב 2 מן המנוח אל העזבון'.

הנה כי כן, מכוח יחסי הנאמנות בין השותפים בחשבון בנק משותף ונוכח מעמדו של יורש הנכנס בנעלי המנוח, אין מניעה למתן הסעד המבוקש של גילוי המידע הנדרש, לתקופה קצובה...".

לכך יש להוסיף כי לאחרונה נדרש בית המשפט המחוזי בחיפה לבחינת זכותם של יורשים "פוטנציאליים" לקבל לידם מסמכי בנק של המצווה, שלא במסגרת תביעה לבירור היקף העיזבון, אלא על בסיס טענה לבטלות הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת המועלית במסגרת התנגדות למתן צו קיום צוואה. נמצא כי קיימת זיקה בין העילה בדבר השפעה בלתי הוגנת לבין מסמכי בנק, ובלשון ביהמ"ש:

"במקרה זה, קיים היגיון בבקשה לקבלת מסמכי הבנק של המנוחה, שהרי ידוע כי להתנהלותו הכספית של מצווה לרבות בחשבונות הבנק נודעת פעמים רבות חשיבות במסגרת בירור טענה מעין זו, כך למשל מידת עצמאותה של המנוחה, קיומה או העדרה של תלות באחרים, היקף התלות או השליטה של אחרים בכספיה וחשבונותיה כאשר מידע זה חיוני לצורך ניהול הליך גלוי ופתוח. יחד עם זאת, סבור אני כי יש לתחום תקופת העיון" (רמ"ש 4855-12-23 ב. נ' ד., מיום 11.3.24, ס' 26).

עמדה זו מתבססת ראשית כל על הרלוונטיות של דפי חשבון הבנק לטענה בדבר השפעה בלתי הוגנת, ו"די להצביע על כך כי למידע-המסמך עשויה להיות רלבנטיות להליך ולבירור טענות המבקשת בעניין השפעה בלתי הוגנת, וסבורני כי נקודת המוצא בהליכים מעין אלה תהא לרוב כי יש לאפשר את הגילוי ובחינת ההתנהלות בחשבון הבנק. הדברים אמורים במיוחד משנראה כי המשיב היה מיופה כח בחשבון, בתקופה מסויימת [...]" (שם בס' 29).

עוד מוצא בית המשפט המחוזי כי גילוי מסמכי הבנק בנסיבות אלה אמנם פוגע בפרטיות המנוחה, אך במידה שאינה עולה על הנדרש ולתכלית ראויה (שם). ביסוס נוסף לעמדת בית המשפט נמצא בתפקידו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ובלשון ביהמ"ש המחוזי- "כאשר מועלות טענות כנגד תוקף הצוואה, בית המשפט מחויב לבחון ולהכריע בטענות, ובכלל זה טענה בדבר השפעה בלתי הוגנת אשר מביאה לבטלות צוואה. על כן, יש לבחון את מכלול הנסיבות של עריכת הצוואה ואת שקדם לה ולבחון כל ראיה שעשויה לשפוך אור על הלך הרוח ואומד דעת המצווה בעת עריכתה" (שם).

עם זאת, זכות העיון במסמכים אינה גורפת. עליה להיות מידתית בזיקה לזכות המנוח לפרטיות ולהיקף הטענות שהועלו (שם, ס' 32).

מן הכלל אל הפרט

בענייננו, עסקינן בשלושה חשבונות ע"ש המנוח - חשבון משותף ע"ש המנוח והמשיבה; חשבון הרשום ע"ש המנוח בלבד; וחשבון הרשום ע"ש חברה שבבעלות המנוח כאמור. מתוקף הצוואה המאוחרת (לקיומה עותרת המשיבה), המנוח ציווה למבקשים כספים שיוותרו בחשבונות הבנק ע"ש המנוח בבנק "הבינלאומי" (לאחר העברת סך של 1 מיליון ₪ למשיבה) ובבנק "לאומי". לאמור כי קיימת זיקה ישירה בין המבקשים לבין חשבונות הבנק, ולוּ מתוקף היותם יורשים גם לפי צוואתו המאוחרת של המנוח, וביתר שאת שעה שלמבקשים מוקנה חלק בעזבון מתוך חלק מהחשבונות המדוברים. בנוסף לבסיס המשפטי המצוי בבסיס בקשת המבקשים והונח בפסיקה שנסקרה לעיל, יש בכך להוות משקל לטובת קבלת הבקשה לעיון בדפי החשבון. בהמשך לדברים, עם פטירת המנוח נכנסים יורשיו בנעליו וזכאים לחשיפה מידתית של המידע מחשבונות הבנק הרשומים על שמו.

כמו כן, בענייננו העלו המבקשים טענות הנוגעות להעדר כשירותו של המנוח להבין טיבה של צוואה במועד עריכת הצוואה המאוחרת, ולכך שהיה נתון להשפעה בלתי הוגנת מצד המשיבה. לתמיכה בטענות אלה הציגו מסמכים רפואיים של המנוח בתקופה שקדמה לעריכת הצוואה, הנבחנים בימים אלו (בהסכמה) על ידי המומחה. תלויה ועומדת מחלוקת בין הצדדים, האם סבל המנוח מ"בלבולים נקודתיים" בלבד כטענת המשיבה, או שמא מפגיעה חמורה יותר, אשר השפיעה על כושרו של המנוח לצוות. בנוסף, המבקשים הצביעו על מספר משיכות שבוצעו בימים הסמוכים לפטירת המנוח, עת היה מאושפז והועברו לחשבון הבנק המשותף, אשר לאחר פטירת המנוח נמשכה ממנו מרבית יתרת הזכות. מבלי להקדים את המאוחר או לגרוע מעבודת המומחה או מהסבריה של המשיבה, שוכנעתי כי המבקשים הציגו מארג של ראיות לכאורה התומך בבקשה ומעניק ערך ראייתי לדפי החשבון המבוקשים.

אני מוצאת בנסיבות העניין שאיזון ראוי בין הערכים המתנגשים – גילוי האמת לעומת פרטיותו של המנוח - מוביל לקבלת בקשת המבקשים, תוך השמת סייגים מתאימים, ולמסקנה כי יש לבכר בענייננו את ערך גילוי האמת.

סבורני, כי די במעמדם של המבקשים כיורשים אף על פי הצוואה המאוחרת ובטענותיהם בנוגע לתוקף הצוואה המאוחרת ובהצבעה על המשיכות מחשבונות המנוח בסמוך לפטירתו, טענות המצריכות בירור, כדי להיעתר חלקית לסעד המבוקש. ודוק, הסבריה השונים של המשיבה לרבות לעניין סיבת המשיכה או טענתה להעדר גישה לחלקם של החשבונות, דינם להתברר במסגרת שמיעת הראיות, אך אין בהם די כדי למנוע כל זכות עיון בחשבונות בנסיבות האמורות.

דפי החשבון אינם בבחינת ראיה לכאורה רק לפעולות אותן ביצעה (או לא ביצעה) המשיבה בחשבון או חשבונות המנוח, אלא אף מהווים כאמור ראיה לכאורה שיש בה לסייע לבירור העילה של השפעה בלתי הוגנת; למידת ידיעתו של המנוח על המתרחש בחשבון; מידת עצמאותו ויכולתו לדאוג לענייניו. בנוסף, המשיבה לא העמידה צידוק לחריגה מעקרון הגילוי המוגבר בין כתלי בית משפט זה, ומזכות הגישה לערכאות הנתונה למבקשים לכפור בכשרות הצוואה, לצד זכותם הדיונית לסעד של גילוי מסמכים הרלוונטיים לסכסוך ואשר נועד לסייע בחקר האמת.

נוכח כלל האמור לעיל, באיזון הראוי, בשים לב למסמכים הרפואיים שצורפו ולמועד עריכת הצוואה אני מאשרת עיון בשלושת החשבונות האמורים לתקופה של שנה וחצי, החל מחודש ינואר 2020. יוער כי עיון בחשבונות עבור התקופה המאוחרת לפטירת המנוח, כבר אושר בהסכמת הצדדים בדיון קודם מיום 6.12.2023.

ניתן להמציא פסיקתא לחתימה.

ההחלטה מותרת לפרסום כפוף לתיקוני הגהה ולהשמטת כל פרט מזהה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י"ג אייר תשפ"ד, 21 מאי 2024, בהעדר הצדדים.