ילדי המנוח מאשתו הראשונה סיפרו שרעייתו השנייה הבריחה סמוך למותו כספים מחשבונותיו, באופן העלול לפגוע בזכויותיהם. השופטת קבעה שטענתם מצריכה בירור
יורשי מנוח שטוענים כי אשתו השנייה, שאינה אמם, משכה כספים מחשבונותיו מעבר לחלק שלה בירושה, יוכלו לעיין בתדפיסי חשבון הבנק של אביהם כדי להוכיח את גרסתם – כך נקבע לאחרונה בבית המשפט למשפחה בחיפה. השופטת לירון זרבל-קדשאי נימקה כי משאין מחלוקת שהמבקשים הם בגדר יורשים, ובפרט שצוואת אביהם מעניקה להם נתח מכובד מכספו, הרי שעומדת להם זכות העיון בחשבונות.
המבקשים בהליך הם שלושת ילדי המנוח מאשתו הראשונה, והמשיבה היא רעייתו השנייה. המנוח ערך בחייו שתי צוואות, האחת ב-2010 והשנייה ב-2021, בה העניק לאשתו השנייה מיליון שקלים מחשבונותיו השונים, בעוד את היתרה ציווה לילדיו. עוד בטרם עריכת הצוואה השנייה, החל מינואר 2020, החל המנוח להתאשפז לפרקים בשל חשדות לאירוע מוחי. במרץ אשתקד הלך לעולמו.
לאחר פטירת המנוח החלו הצדדים במאבקים משפטיים על ירושתו, כשלטענת ילדיו – צוואתו השנייה נעשתה בתקופה שבה לא היה כשיר ונערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד אשתו. על רקע התנגדותם לצוואה המאוחרת, הגישו הילדים את בקשתם הנוכחית לבית המשפט, לבירור היקף העיזבון, שבמרכזה עמדה טענתם להברחת נכסים מצד אמם החורגת.
לגרסתם, יומיים בלבד לפני פטירת אביהם נמשכו מחשבונותיו האישיים עשרות אלפי שקלים לחשבון המשותף עם רעייתו. בנוסף, האחרונה משכה אחרי מותו את מרבית יתרת הזכות בחשבון המשותף, מעבר למה שמגיע לה. האחים הדגישו שאין להם גישה לחשבונות אביהם אך הדוגמאות שהביאו מספיקות על מנת להקים חשש שאמם החורגת הבריחה כספים, באופן שעלול לפגוע בחלקם בירושה. על כן הם ביקשו לאפשר להם לעיין בחשבונות.
לעומתם טענה אשת המנוח כי משיכות הכספים נועדו למימון הוצאות הקבורה של בעלה, והן אפילו לא כיסו את הוצאות השבעה. בתוך כך היא כפרה בטענה שבעלה לא היה כשיר במועד עריכת הצוואה השנייה, ולשיטתה העובדה שילדיו לא פעלו באותה תקופה כדי למנות לאביהם אפוטרופוס מוכיחה זאת. מה גם שלדבריה אחד מהם קיבל ממנו 450 אלף שקל מבלי שהעלה טענה לחוסר צלילות.
נכנסו בנעלי אביהם
השופט זרבל-קדשאי ציטטה מפסיקה קודמת שלה, לפיה מעצם מעמדו של ילד כיורש את הורהו, הרי שהוא נכנס בנעליו וזכאי לקבל מידע בכל הנוגע לחשבונותיו על מנת לכלכל צעדיו. יתרה מכך, בפסיקה הוכרה זכות העיון בחשבונות המנוח שעה שמועלית נגד צוואתו טענת השפעה בלתי הוגנת.
נימוק נוסף התומך בקבלת בקשת הילדים, לדברי השופטת, הוא עצם היותם זכאים על-פי צוואת אביהם לכספים המצויים בחשבונותיו. "המנוח ציווה למבקשים כספים שיוותרו בחשבונות הבנק ע"ש המנוח בבנק 'הבינלאומי' (לאחר העברת סך של מיליון שקל למשיבה) ובבנק 'לאומי'. לאמור כי קיימת זיקה ישירה בין המבקשים לבין חשבונות הבנק, ולוּ מתוקף היותם יורשים גם לפי צוואתו המאוחרת של המנוח, וביתר שאת שעה שלמבקשים מוקנה חלק בעיזבון מתוך חלק מהחשבונות המדוברים. בנוסף לבסיס המשפטי המצוי בבסיס בקשת המבקשים והונח בפסיקה שנסקרה לעיל, יש בכך להוות משקל לטובת קבלת הבקשה לעיון בדפי החשבון", כתבה השופטת.
לדבריה, שילוב מעמד הילדים כיורשים, עם טענותיהם בנוגע לתוקף הצוואה ולמשיכות שביצעה אשת המנוח סמוך לפטירתו – מצדיק להיעתר לבקשתם. בהתחשב בכך שזכות העיון צריכה להיות מידתית ולא גורפת, הותר לילדים לעיין בשלושת חשבונות אביהם בתקופה של שנה וחצי שחלה מאז ההידרדרות במצבו הרפואי ועד מותו. לגבי התקופה שלאחר המוות העיון בחשבונות המנוח אושר בהסכמת הצדדים.
- ב"כ המבקשים: עו"ד טל אבריאל
- ב"כ המשיבה: עו"ד עמוס צדיקה
עו"ד מיה רשל ארבל
עוסק/ת ב-
ירושות וצוואות
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.