1.בפני בקשתו של המבקש , הזוכה בתיק הוצאה לפועל שמספרו 01-91289-12-5 , ליתן לו רשות ערעור על החלטתו מיום 20.01.12 של כבוד הרשם עוזי מאיר , שדחה את בקשתו של המבקש למימוש הכספים המוחזקים על ידי צד ג ללא חתימה על מסמכי הגילוי והדיווח.
רקע:
2.בתאריך 11.09.12 נחתם בין מר משה מאיר (להלן: המבקש) לבין יהודית ושמואל מאיר (להלן : החייבים) הסכם חוב המובטח במשכון (להלן: ההסכם) .
3.בתאריך 12.09.12 , להבטחת תשלום החוב למבקש, נרשם משכון על כספי החייבים המצויים בבנק הפועלים סניף בלפור 527, חשבונות מספר 357634 ו- 373079 (להלן: המשכון)
4.החייבים לא שילמו את חובם על פי המוסכם , ולכן פתח המבקש כנגד החייבים תיק הוצאה לפועל אשר מספרו 01-91289-12-5 .
5.לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל הגיעו הזוכה והחייבים בתאריך 24.10.12 להסדר לפיו יסולק החוב בתיק ההוצל"פ כנגד מימוש המשכון והעברת הכספים מחשבונות החייבים בארץ לחשבונו של המבקש בארה"ב.
6.בתאריך 03.12.12 אושר ההסכם על ידי כבוד ראש ההוצאה לפועל וניתן צו למימוש המשכון.
7.באותו היום בו ניתנה ההחלטה , העביר ב"כ המבקש , מכתב למשיב אשר אליו צירף את כל המסמכים הרלוונטיים וכן את צו המימוש , תוך שהוא מבקש מהמשיב לבצע את הצו ולהעביר למבקש את הכספים הממושכנים בחשבונות החייבים.
8.המשיב לא העביר את הכספים למבקש והגיש בתאריך 27.12.12 בקשה להבהרת צו ביצוע המשכון, בו ביקש מכבוד ראש ההוצאה לפועל להורות שצו המימוש יהיה כפוף לחתימת החייב ולעמידה בכל תנאי הבנק לצורך העברת הכספים האמורים מהחייבים, שהינם אזרחי ארה"ב , למבקש.
9.בתאריך 16.01.13 הגיש המבקש את תגובתו לבקשת המשיב.
10.תאריך 20.01.13 קיבל כבוד ראש ההוצאה לפועל את בקשת המשיב , והורה על מימוש המשכון בכפוף לחתימת החייבים על מסמכי המשיב. .
החלטת כבוד הרשם:
11.לדברי כבוד הרשם לא ראה בתגובת הזוכה מענה ענייני לטענות צד ג כי הדינים החלים עליו אינם מאפשרים לו לשלם את הכספים ללא הטפסים אותם דורש צג ג' מהחייב .
12.כבוד הרשם מציין כי הזוכה כלל לא התייחס לטענות אלה ועיקר טענותיו נסובו אודות זכותו של הנושה כנושה מובטח , ואולם על עובדה זו אין צד ג' חולק.
13.כבוד הרשם סבור כי צו מימוש הכספים אינו פוטר את צד ג' מחובות המוטלות עליו מכח תחיקה או חוקים שונים.
14.כבוד הרשם מציין כי במקרה זה מדובר בהוראות המחייבות את צד ג' מכח תחיקה בינלאומית , אשר מטרתה למנוע העלמות מס , כך שמדובר בנושא בעל חשיבות רבה .
15.בהחלטתו , מורה כבוד הרשם כי על החייב לחתום על מסמכי הגילוי והדיווח אותם דורש צד ג'.
טיעוני המבקש:
16.המבקש טוען כי שגה כבוד ראש ההוצאה לפועל כאשר התנה את מימוש צו המשכון בחתימת החייבים על מסמכי המשיב, וזאת בניגוד לדין ולפסיקה.
17.המבקש טוען כי תיק ההוצאה לפועל נפתח כדין, בהתאם למשכון אשר נרשם כדין ברשם המשכונות וצו המימוש ניתן כדין.
18.המבקש טוען כי ייחודו של מנגנון המשכון הוא במתן אפשרות לנושה לקבל את הכספים המגיעים לו בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות.
19.המבקש טוען כי מימוש המשכון מתבצע בהתאם לסעיף 18 לחוק המשכון וסעיף 81 לחוק ההוצאה לפועל וצירופם מביא לידי מסקנה כי שטר המשכון הוא מסמך שניתן לביצוע כמו פסק דין של בית משפט.
20.המבקש טוען כי מימוש משכון שונה מגביית חוב רגיל בהליכי הוצאה לפועל כיוון שכל תפקידו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצם למימוש המשכון ומה היא הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון.
21.המבקש טוען כי כבוד ראש ההוצאה לפועל אינו מוסמך להרחיב את שיקול דעתו מעבר לדרך המימוש, ואין הוא רשאי להתנות את מימוש המשכון בצורה כלשהי כפי שמבקש המשיב .
22.המבקש טוען כי שגה כבוד ראש ההוצאה לפועל כאשר התעלם לחלוטין מטענת המבקש כי אין לו כל סמכות להתנות את צו המימוש.
23.המבקש טוען כי בעצם התנאת מימוש המשכון בתנאים כלשהם , פוגע פגיעה אנושה במטרת חוק המשכון, דהיינו , קבלת הכספים המגיעים לזוכה בדרך מהירה וללא דחיות מיותרות.
24.המבקש מוסיף לטעון כי החייב מסרב לחתום על מסמכי הבנק , דבר שלמעשה לאור החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל ימנע את מימוש המשכון, והמבקש לא יוכל לקבל את כספו והכל בניגוד לחוק המשכון.
25.לטענתו, שגה כבוד ראש ההוצאה לפועל בקבעו כי על המשיב מוטלות חובות מכוח חקיקה או דינים שונים.
26.המבקש מוסיף לטעון כי נהלי הבנק אינם חקיקה או דינים.
27.המבקש טוען כי שגה כבוד ראש ההוצאה לפועל עת התעלם לחלוטין מטענת המבקש כי בקשת הבנק נגועה בחוסר תום לב, תוך שהבנק נוקט באמת מידה כפולה, שכן מחד הבנק מימש שיעבוד על חשבונות החייבים בזמן שהחוב היה לטובתו וזאת ללא כל דרישה מהחייבים , ומאידך מסרב לממש את המשכון לטובת המבקש ללא חתימת החייבים על מסמכי הבנק.
28.המבקש טוען כי בקשת המשיב נגועה בחוסר תום לב קיצוני , תוך שהמשיב הסתיר בבקשתו מפני כבוד ראש ההוצאה לפועל כי הלוואה שנלקחה על ידי חברת האחים מאיר רשת חנויות הלבשה (1990) בע"מ מהבנק לפני מספר שנים ושאר הובטחה בשעבוד החשבונות נשוא צו המשכון , סולקה בתאריך 03.09.12 על ידי הבנק, אשר מימש את השעבוד שניתן לו, ופדה את ההלוואה בסך של למעלה ממיליון דולר מהכספים שהיו בחשבונות המשועבדים.
29.המבקש טוען כי הבנק נוקט באמת מידה כפולה , שכן במקרה בו היה החוב לבנק, פרע הבנק את השעבוד מהחשבונות נשוא צו המשכון ללא כל תנאי ו/או דרישה מהחייב , ואולם עתה מסרב הבנק לממש את המשכון לטובת הזוכה ומבקש מכבוד ראש ההוצאה לפועל להתנות את המימוש בחיוב החייב בחתימה על מסמכים שונים , והכל בניגוד לדין.
30.המבקש טוען כי עצם העובדה כי הבנק מימש שיעבוד לטובתו על חשבונות החייבים ללא כל דרישה אומר שאין כל ממש בדרישת הבנק לחתימת החייבים על מסמכי הבנק.
31.בנוסף, טוען המבקש כי שגה כבוד ראש ההוצאה לפועל עת התעלם לחלוטין מטענת המבקש כי לבנק אין כל מעמד בתיק ההוצאה לפועל ואין הוא רשאי להגיש לראש ההוצאה לפועל בקשות כלשהן "להבהרת הצו מימוש" והתנאת המימוש בחתימת החייב על מסמכים כלשהם , בייחוד כאשר הבנק אינו טוען לזכות כלשהי בנכס הממושכן.
32.המבקש טוען, כי עיכוב מימוש המשכון על ידי הבנק הינו בניגוד לדין, תוך שלמבקש נגרמים נזקים כבדים של עשרות אלפי ש"ח, עקב ירידת שער הדולר כלפי השקל.
תגובת המשיב:
33.המשיב טוען כי אכן כנטען על ידי המבקש, בהסכמת החייבים מימש הבנק שעבוד שנעשה על ידם זמן רב לפני שחוקק ה-FATCA, אלא שלעניין זה אין דבר וחצי דבר לתיק ההוצאה לפועל ו/או להחלטה מושא ערעור זה .
34.המשיב מציין כי תום הלב הינו עקרון על, החולש על כל תחומי המשפט האזרחי, ובכלל זאת גם על ניהול הליכי הוצאה לפועל , ומביא פסקי דין לסמוך הערה זאת.
35.המשיב מציין כי בהתאם להוראות סעיפים 39 ו 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי) , התשל"ג-1973, חייב אדם לעשות שימוש בזכותו , בדרך מקובלת ובתום לב.
36.המשיב מציין כי הלכה היא כי במהלך ניהול תיק ההוצאה לפועל (בין אם במסגרת ביצועו של פסק דין ו/או במסגרת מימוש משכון ) , רשאי רשם ההוצאה לפועל לבחון אם הזוכה עושה שימוש בזכותו בדרך מקובלת ובתום לב. המשיב מביא אסמכתא לדבריו מתוך ספרו של כבוד השופט דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות, הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה שביעית , פסקה 79 בעמוד 194-197.
37.המשיב מציין כי בכל מקום בו מתעורר אצל כבוד הרשם הרושם כי ניהול ההליך מתבצע בחוסר תום לב ו/או שלא בדרך מקובלת, מוסמך הוא לקבוע מהי הדרך המקובלת לביצוע החיוב.
38.המשיב מציין כי זוהי הדרך בה פעל כבוד הרשם בתיק זה, לאחר שהמבקש לא הציג כל הסבר מניח את הדעת (ולמעשה לא נתן שום הסבר) ביחס לחשש שהועלה על ידי הבנק במסגרת הבקשה כי פתיחת תיק ההוצאה לפועל נעשתה לשם עקיפת הוראות החקיקה האמריקאית ונהלי הבנק מכח ה- FATCA, קבע כבוד הרשם כי ביצוע המימוש כפוף לחתימה על מסמכי הגילוי והדיווח הנדרשים, בין היתר, על פי הדין האמריקאי.
39.המשיב מציין כי גם במסגרת בקשת רשות ערעור זו, לאחר שהמבקש עיין בהחלטת כבוד הרשם בה ציין זה האחרון כי לא ניתן מענה ענייני לטענות הבנק במסגרת הבקשה, לא נתן המבקש כל הסבר ביחס לסמיכות הזמנים בין המועד בו סירב הבנק להעביר את כספי החשבונות ללא חתימה על טפסי הגילוי והדיווח, לבין מועד יצירת המשכון, פתיחת תיק ההוצאה לפועל וההסכם בין המבקש לבין החייבים להעברת הכספים בחשבונות לידי המבקש.
40.לעניין סמכותו של כבוד הרשם ליתן הוראות ביחס לאופן היעיל והצודק למימוש המשכון סעיף 17 לחוק המשכון , התשכ"ז-1967 (להלן: חוק המשכון) , קובע את דרכי מימוש המשכון ולפיו ככלל מימוש משכון יהא על פי צו של בית משפט, אולם, בהתקיים אחד החריגים הקבועים בסעיף 17 האמור , ניתן יהא לממש את המשכון גם בלא צורך בצו בית משפט. סעיף 17(2) לחוק המשכון, לפיו כאשר נרשם המשכון על פי חוק ברשם המשכונות ניתן לממשו גם על פי צו של רשם ההוצאה לפועל. סעיף 18 לחוק המשכון קובע כי הסמכות המסורה לכבוד רשם ההוצאה לפועל הינה להחליט על הדרך היעילה והצודקת למימוש המשכון. המשיב מסכים עם טיעוניו של המבקש כי אין זה בסמכותו של כבוד הרשם לקבוע כי אין לממש את המשכון ו/או להרהר אחר תוקפו של המשכון, אלא שבהחלטתו לא קבע כבוד הרשם דבר ביחס לתוקפו של המשכון. החלטת כבוד הרשם נוגעת לאופן מימוש המשכון , ובמסגרתה קבע כבוד הרשם כי הדרך הצודקת יותר בנסיבות העניין למימוש המשכון הינה בכפוף , בין היתר, להוראות התחיקה האמריקאית ביחס לחייבים ולכך כי החייבים יחתמו על מסמכי הגילוי והדיווח. טענת המבקש כאילו קביעה זו אינה בסמכותו של כבוד הרשם חותרת תחת לשונו הברורה של סעיף 18 לחוק המשכון.
41.המשיב טוען, כי בקביעתו את אופן המימוש היעילה והצודקת מוסמך כבוד רשם ההוצאה לפועל להידרש להוראות הדין החלות על החייבים (ובכללם החקיקה האמריקאית) , ואין קביעתו משום חריגה מסמכותו.
42.המשיב טוען, כי כל קביעה אחרת תהפוך, דה פקטו, את רשמי ההוצאה לפועל ואת מערכת המשפט לחותמת גומי המאפשרת עקיפת הוראות הדין בדרך של חתימת שטר משכון הכולל הוראות המתנות על הוראות הדין הכלליות .
43.המשיב טוען, לעניין האסמכתאות שהובאו על ידי המבקש , כי כולן עוסקות במצבים בהם התעוררה השאלה האם רשאי כבוד רשם ההוצאה לפועל להרהר אחר עצם יצירת המשכון ו/או תוקפו של המשכון , במישור היחסים בין החייב לנושה, ואין להם דבר וחצי דבר לקביעת כבוד הרשם ביחס לצורך בעמידה בנהלי הבנק ובהוראות הדין האמריקאי.
44.המשיב טוען, כי לכבוד רשם ההוצאה לפועל סמכות טבועה ליתן הוראות ביחס לאופן ניהול תיקי המימוש וזאת מכוח תקנה 126 א לתקנות ההוצאה לפועל , תש"ם -1979 , המסמיכה את הרשם ליתן כל הוראה בכל עניין הנוגע להפעלת סמכותו ככל שהדבר נראה לו צודק.
45.כאשר נתבקש כבוד הרשם במסגרת בקשת ההבהרה להבהיר את הצו למימוש משכון, שיצא תחת ידיו של כבוד הרשם, ומשכך, רשאי היה כבוד הרשם להוסיף ולתקן צו זה, ככל שהדבר נראה לו צודק , כחלק מסמכותו הטבועה על פי תקנה 126 א לתקנות .
46.המשיב מציין כי על פי תקנה 27(א) לתקנות ההוצאה לפועל רשאי כבוד הרשם לבטל ולשנות את הצו למימוש משכון שניתן על ידו מבלי שנתבקשה עמדת הבנק ביחס לצורך בהעברת הכספים מושא המשכון.
47.המשיב טוען כי החלטת כבוד הרשם ניתנה כדין , וכי כל קביעה אחרת תהפוך את השימוש בהליך ההוצאה לפועל ככלי לעקיפת הוראות התחיקה האמריקאית ונהלי הבנק ביחס לטיפול בחשבונותיהם של תושבי חוץ .
דיון והכרעה:
48.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ושקלתי את טיעוניהם , מצאתי כי הדין עם המשיב וכי החלטתו של הרשם הנכבד נכונה וראוייה ואין להתערב בה, ועל כן דינה של הבקשה למתן רשות ערעור להידחות.
49. אין מחלוקת על עניין קיום המשכון , וכבוד הרשם לא הטיל דופי בכך בהחלטתו ואף הורה על העברת הכספים. עצם המחלוקת היא אם העברת הכספים כפופה להוראות הדין החלות על המשיב.
50.אין כל ספק כי רשם ההוצאה לפועל לא יורה על ביצוע הוראות שיהיו בניגוד לחוק או לדין , וזוהי בעצם בקשתו של המבקש מהרשם.
51.שהרי מכללא, אם המבקש והחייבים הגיעו להסכם ביניהם, יהיו כפופים לדינים והחוקים השונים, ולכן חלים עליהם גם הוראות תחיקה בינלאומית, אשר מורות כי על החייב לחתום על מסמכי הגילוי והדיווח לצורך מימוש הכספים המוחזקים על ידי המשיב.
52.כמו כן, גם במסגרת בקשת רשות ערעור זו, לאחר שהמבקש עיין בהחלטת כבוד הרשם בה ציין זה האחרון כי לא ניתן מענה ענייני לטענות הבנק במסגרת הבקשה , לא נתן המבקש נימוק של ממש מדוע החייב לא יחתום על המסמכים המבוקשים המתחייבים מכח הוראות החוק, והסירוב העיקש מעורר תמיהה על מניעיו של המבקש.
53.לאור כל האמור לעיל הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, המבקש ישלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ד אדר תשע"ג, 06 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.