לאחרונה הוגשה בכנסת מחדש הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה שתכליתה, בין היתר, לאפשר לרשויות המס בישראל להעביר מידע לשלטונות ארה"ב על "אמריקאים" המחזיקים חשבונות בנק בישראל וכן למדינות אחרות ב – OECD בהתאם לסטנדרט בינלאומי לחילופי מידע (CRS).
חוק ה-FATCA והקשר שלו לישראל
ביולי 2013 נכנס לתוקפו בארה"ב חוק ה-FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act), שמטרתו להעמיק את גביית המסים בארה"ב על הכנסות חייבים מנכסים מחוץ לגבולות ארה"ב. אף על פי שהחוק מתמקד בחייבים אמריקאים, בפועל הוא מטיל חובות על גופים ומוסדות בנקאיים ופיננסיים שאינם יושבים בארה"ב.
החוק האמריקאי מחייב את הגופים הפיננסיים הנ"ל לחתום על הסכם עם ה-IRS ולפיו עליהם להעביר לו כל מידע שיש להם על לקוחותיהם האמריקאים ועל נכסיהם, שאם לא כן ינוכה מס של 30% מכל הכנסה שאותו בנק יקבל בארה"ב, עבור עצמו או עבור לקוחותיו ועל התמורה שתהיה לו ממכירת נכסים אמריקאים.
כבר ביוני 2014 נחתם הסכם ליישום הוראות ה-FATCA בין ישראל לארה"ב. על פי ההסכם שנחתם בהתאם להמלצות ועדת פרידה ישראלי, הבנקים ידווחו לרשות המיסים הישראלית, שתעביר את הדיווחים לממשלת ארה"ב. מועד הדיווח שנקבע הוא ספטמבר הקרוב, אולם לאור היעדר חקיקה ישראלית המאפשרת את גילוי המידע על ידי רשויות המס, קרוב לוודאי שהוא יידחה למועד קרוב אחר.
הדבר מחייב אפוא היערכות מיידית של בעלי חשבונות בישראל שיש להם זיקה אמריקאית או זיקה למדינות ה- OECD.
מיהו "אמריקאי" לעניין זה?
ההגדרה רחבה – "U.S Person" – כוללת לא רק את אזרחי ארה"ב, אלא גם בעלי גרין קארד, תושבי ארה"ב ותאגידים הרשומים בארה"ב (כולל נאמנויות). גם בעלי אזרחות כפולה ייחשבו כאמריקאים לעניין זה אף אם הם מתגוררים מחוץ לארה"ב. באשר לתאגידים נקבע כי די בכך שמי שעונה להגדרת אמריקני מחזיק ב-10% מהאחזקות בתאגיד שאינו אמריקני כדי שאותו תאגיד ייחשב כלקוח אמריקני בכפוף למספר תקנות פטור.
דומה כי חברות רבות בישראל, שלהן בעלי מניות מהותיים אמריקאים, כלל לא יודעות שהן הפכו ל-"אמריקאיות" ונתונות לחובות הדיווח במסגרת ה-FATCA.
כיצד הבנקים מיישמים בשטח?
כבר היום, לקוחות "החשודים" כאמריקאים נדרשים לחתום על טופס דיווח W-9, שבו הם מצהירים שהם מדווחים לרשות המיסים בארה"ב. הטופס גם מסמיך, בין היתר, את הבנק להעביר את המידע לרשויות בארה"ב. כבר היום, חלק מהבנקים בישראל מסרבים לבצע העברות כספים מתוך החשבון ללא חתימה על הטופס.
כך למשל, אמריקאי המוכר נכס מקרקעין בישראל אינו יכול להעביר את התמורה מחשבונו בישראל לחשבון בחו"ל ללא חתימה על הטופס האמור. במסגרת ההעברה, הלקוח מדווח ומסומן במערכת ה-SWIFT לבנק הנעבר כ-U.S Person.
לאחרונה, החלו הבנקים להחתים לקוחות חדשים (יחידים וחברות כאחד) על טפסים מיוחדים שנועדו לברר את זהות בעלי החשבון וזיקתם לארה"ב במסגרת ההיערכות ליישום הוראות ה FATCA-.
האם התנהלות הבנקים מהווה הפרת חיסיון?
לענין זה יש לדעתנו להבחין בין הקפאה של כספים בחשבון כאמצעי לחץ לחתום על טופסי ההצהרה, לבין סירוב של הבנק לפתוח חשבון חדש או דרישה לסגירת החשבון. במצב הראשון, בהיעדר רגולציה מתאימה בישראל, לדעתנו הבנק אינו רשאי לכאורה להקפיא כספים בחשבון והוא חשוף לתביעת נזיקין בגין כל נזק שייגרם ללקוח כתוצאה מכך (עם זאת הפסיקה בישראל בענין זה מועטה ביותר ואינה אחידה: ר' לדוגמה רע"צ 10286-07-13 לעומת רע"צ 50179-01-13).
בסיטואציה השנייה המצב המשפטי אינו ברור. בהנחיה שפרסם בנק ישראל עוד באפריל 2014, צוין כי: "סירוב להעניק שירותים בנקאיים" בנסיבות האמורות, "ייחשב כסירוב סביר לעניין חוק הבנקאות (שירות ללקוח)". עם זאת, יש לזכור כי הנחיית בנק ישראל אינה בגדר חוק ואין לדעת מה תהיה עמדת בתי המשפט במידה שהדבר יגיע לפתחם.
כך או כך, במסגרת הרגולציה המונחת היום על שולחן הכנסת, חוסר הוודאות המשפטית הקיים היום אמור להיפסק, ובכך תיפתח דרך ליישום מלא של הוראות ה-FATCA בישראל. החוק הצפוי עשוי להטיל גם סנקציות אישיות על עובדי בנק שלא יזהו מידע רלוונטי על בעלי חשבונות או שיסייעו להם להעלים מס.
מי צריך לחשוש?
בישראל חיים לא מעט ישראלים הנחשבים על פי כללי ה-FATCA, כ-U.S Person. אלה מהם שהקפידו לדווח באופן מלא ושוטף לשלטונות המס בארה"ב, "מסודרים" מבחינת השלטונות האמריקאים, ואין להם כל בעיה לחתום על הטפסים.
עם זאת, קרוב לוודאי שחילופי המידע עם ממשלת ארה"ב ייעשו על בסיס הדדי. ועל כן, טוב יעשו אותם ישראלים אם ידאגו להסדיר במקביל את ענייניהם מול רשות המיסים בישראל במידה שהם מחזיקים בחשבונות בארה"ב שלא דווחו בישראל, וזאת במסגרת הליך גילוי מרצון שההקלות הכלולות בו אמורות להסתיים בתחילת חודש ספטמבר הקרוב.
באשר לאותם ישראלים הנחשבים אמריקאים לעניין חוק ה-FATCA ולא הגישו את דיווחיהם ל-IRS האמריקאי כנדרש שם, פתוחה גם בפניהם הדרך להסדיר את העניין במסגרת הליך גילוי מרצון אמריקאי, הכולל גם הסדרה של הדיווחים וקבלת מספר ID לצורך ה – Social Security האמריקאי.
כדאי לנקוט יוזמה
אין ספק כי טבעת ה-FATCA הולכת ומתהדקת ועל כן מומלץ לאמריקאים החיים בישראל שלא לטמון את ראשם בחול, אלא לנקוט יוזמה בטרם הרשויות יגיעו אליהם. כמו כן, הולך וגובר הסיכוי שבמסגרת כללי ה-FATCA שמם יעלה על שולחן העבודה של רשויות המס גם בישראל. כדאי למי שמחזיק בחשבונות לא מדווחים בחו"ל לנצל את חלון ההזדמנויות הפתוח נכון להיום עד ספטמבר ולהסדיר את ענייניו גם במסגרת הליך גילוי מרצון ישראלי. את המהלך המשולב יש לבצע בזהירות ולאחר התייעצות עם מומחה בתחום.
* עו"ד איתי הכהן בעל משרד עורכי דין העוסק במגוון רחב של דיני המס לרבות הסדרי גילוי מרצון
** כל המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית כלשהי. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.