-
דיון בשאלת התרת צו איסור דיספוזיציה על רקע עמדת הנאמן לפיה היתה פעולה פסולה של הסתלקות היחיד מעיזבון אשר בוצעה כפי שעולה מצו ירושה שבוצע בשנת 2023.
-
כעולה מהפירוט שיימסר להלן האם טוענת שהצו פוגע בפרוייקט פינוי בינוי, אך לא הגיעו מראש לפתרון המתייחס למשל למהלך הקשור בהעתקת הזכות לדירה חדשה או לפידיון שמקובל על שני הצדדים.
-
כעולה מהמסמכים פעולת ההסתלקות של היחיד מהעיזבון נעשתה בתקופה הנתפסת בעיני הדין כחשודה בהיותה בתקופת 4 השנים שבהם ניתן לבטל פעולה שנעשתה לטובת קרוב והרי קשה להצביע על קרוב הקרוב יותר מהאם.
-
באופן קונקרטי עסקינן בצו זמני לאיסור דיספוזיציה על זכויות אם החייב בנכס שהוא דירה ברח' XXX שמסתבר שמצויה בגוש XXX חלקה XXX תת חלקה XX.
-
ביום 13.06.2024 ניתן צו פתיחת הליכים כנגד היחיד ולאחר מכן נערך בירור ממנו עלה שמרבה הצער נפטר אביו ב-14.12.2022 ואחריו ניתן הצו האמור ב-30.03.2023 ובו נכתב במפורש שילדי המנוח ובכלל היחיד יסתלקו מהעיזבון לטובת בת הזוג שהיא הגב' פלונית, האם.
-
הנכס מצוי בפרויקט להתחדשות עירונית כפי שצוין כבר מראש בפניית הנאמן (סעיף 7). לפי הסכם פינוי בינוי שצורף בהמשך עלה שבעלי הדירות בפרויקט אמורים לקבל: "דירה חדשה" כהגדרתה בסעיף 2, הסכם זה צורף לראשונה באחרונה ב-29.01.2025 כמדומני, לפניה של האם.
-
צו זמני הוצא לבקשת הנאמן כי כעולה מהצו נמצא שעל פניו הנזק שייגרם במתן הצו קטן מהנזק שעלול להיגרם בלעדי הצו ואם לא יישמר המצב הקיים, כלומר היה חשש בין היתר לביצוע של פעולה שעלולה למעשה לסכן את אחד מהכלים המיוחדים בהליך חדל"פ אשר מאפשר בעצם ביטול פעולה. כי למשל השבת הנכס לקופה תהיה בלתי אפשרית או בלתי צודקת, או פעולה שבה יירכש הנכס בידי אדם שלישי.
תמצית הטענות:
-
הנאמן ביקש ועמד על הותרת הצו כי מתקיימת לסברתו סעיף 220 לחוק שעל פיו ההסתלקות נחזית כפעולה שגרעה נכס ולכאורה בטלה. לפי סברתו היחיד היה חדל פירעון באופן מהותי ובפרק הזמן של 4 שנים קיימת הצדקה לבטל הסתלקות. יצויין מעתה שכעולה בנאמר בדיון המדובר ביחיד הנמצא בהליך פעם שנייה ושאין מחלוקת שנושא על גביו חובות עוד מהפעם הראשונה.
-
אמו של היחיד ביקשה לבטל את הצו אך נכון לפידיון בסכום שהיא מציעה וטעמה היה די בו כתמורה אז ובכפוף לתנאי שביקשה להציב. היא מפנה בין היתר לנסביבותיה ולנסיבות משפחתה שחלקן אכן מצערות ולא יפורטו מחמת צנעת הפרט.
-
היחיד ביקש גם הוא לבטל את הצו.
-
כעולה גם מהנאמר לעיל למעשה קיים בתמונה כבר היום צד שלישי שהוא חברת אזורים הנוגעת לפרוייקט פינוי בינוי, עמדתה צורפה כנספח שהוגש בשלב מסויים לפניה של האם ומתוכה עולה שצו המעינה שהוצא לבקשת הנאמן אינו מאשר אישור משכנתא לטובת הבנק המלווה של הפרוייקט ויש להסירו בדחיפות (סעיף 5) כל זה במתחם הבשל לביצוע לאחר ש-100% מבעלי הזכויות התקשרו בהסכמי פינוי בינוי ולאחר שהתקבל היתר לביצוע עבודות הריסה, חיפור ודיפון ושלצורך ביצוען עלה שלאחרונה ב-26.01.2025 הוצאו הודעות פינוי לכלל דיירי הפרויקט שמכוחן עליהן למסור דירות וחזקה לאזורים בתוך 90 ימים. החברה התריעה מפני נזק שעלול להיגרם אם יהיה עיכוב מבלי להכנס לפירוט יצוין שמדובר על פניו בנזק שהוא רב בהשוואה לפערים בין הצדדים כפי שעלו גם מהדיון שמחוץ לפרוטוקול שאליו לא התייחס.
-
בלא להביא עמדה נחרצת לגבי פתרון כזה או אחר מראש היתה הפניה לשיחה יעילה וגם מעבר לכך אף התייחסות ספציפית למה שעלה לאחר שהתברר שחברת אזורים אכן נמצאת בתמונה כפי שהראה ב"כ היחיד במסמך שנזכר לעיל. בהקשר זה אפנה בין היתר גם להחלטה מה-30.01.2025 סמוך לאחר הגשת המסמך כשבשים לב למידע הנוסף אף היתה החלטה שהתייחסה לחשיבות היות חברת אזורים בתמונה ובשים לב לאינטרסים של הצדדים.
-
כעולה מן הנאמר לעיל, בפתח הדיון ובמהלכו נוצר קשר עם חברת אזורים ובשים לב אליו למעשה גובש הפתרון שמסכם את המצב לגבי הצו הזמני והוא מופיע בעמ' 2 בפרוטוקול שעיקריו הם הסרת הערה מהנסח כדי לאפשר את הליווי של הפרויקט ולא לחשוף את האם או אחר לנזק, התחייבות של אזורים שניתנה לנאמן לכך שלא תאפשר כל דיספוזיציה בנכס נושא הבקשה מלבד רישום משכנתא וירושה ועוד כמפורט לעיל.
בדיון:
-
הצדדים בהמשך מסרו כולם את הסכמתם לפתרון הזה מבלי לגרוע מהטענות לגוף הזכויות.
-
היה ניסיון שלמרבה הצער שבשלב זה לא צלח גם לפתרון לגוף הסכסוך הספציפי מול הצד השלישי וחבל שכך, אבל יתכן שבהמשך יצלח וכמובן שיהיה ניתן להגיש הודעה מוסכמת.
החלטה ונימוקים עיקריים:
-
ראשית אציין שגם לאחר ששמעתי את הסכמת ב"כ הממונה סברתי שאין מקום לסטות מהסכמה אלא להשוואה.
-
בגדר הדין החל על הסעד הזמני דנן אפנה לחוק חדלות פירעון, לתקנות חדלות פירעון ובאופן משלים לתקנות סדר הדין האזרחי כמובן בראיה פסיקה.
-
לבחינת הזכות לכאורה אפנה לחוק חדלות פירעון לחלק ד' הדן בנשייה לפרק ב' הדן בקופת הנשייה שבו ובכוונה קיים סימן ב' שמיוחד להליך הזה שדן בביטול עסקאות הגורעות מקופה הנשייה וכוללת גם את הסעיפים 219-233 ובמיוחד בשים לב לטענות לסעיף 220 וגם להגדרת קרוב בסעיף 4 לחוק כשכאמור כאן המדובר בקרובה מאד, באם ובכל המשפחה בתמונה.
-
על פניו בוודאי שלשלב הנוכחי מתקיימים התנאים המצטברים בסעיף 220 הכולל סדרת תנאים מהותיים בסעיף 220 (א) וכן חזקה ראייתית בסעיף 220 (ב), את הסעיף הזה יש לפרש לאור תכליתו והרציונל שביסודו והוא כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי ידוע בשפל במקרה זה מדובר במי שזה הליך שני בעניינו קבעה הפסיקה שעליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהיה נדיב כלפי קרוביו ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים (כב' השופטת פרוקציה), בע"א 5709-99, התכלית הזו של ביטול הענקות נמצאה חשובה והצורך במניעת הברחות נמצא גם חוצה גבולות ראו התייחסות ברע"א 8066-22 (כב' השופט גרוסקופף). למעשה הסעיף הזה הוא חלק מהמגמה כעולה מהצעת החוק ומפסיקה נוספת למניעת סטייה מעקרון השוויון בין הנושים ראו ע"א 8158-21 (כב' השופט מינץ). אציין כי סעיף 220 אינו כולל תנאי של כוונת תרמית, כלומר אין הנחה לצורך הפעלתו שבמצב של השפל הכלכלי היתה תרמית או אף כוונה להבריח נכסים מפני נושים או כל פגיעה אחרת בעיקרון מוסרי, כלומר גם אם הבן הסתלק ומתוך כוונה טובה לטובת האם הרי שאין הדבר שונה את קיום תנאי הסעיף אפריורית וגם לכך התייחסה כב' השופטת פרוקציה בע"א 5709-99 פסקה 11. מכל הנאמר לעיל ברור שיש זכות לכאורה.
-
מעבר לכך, מאזן הנזקים נטה, כבר בהחלטה המקורית על יסוד מה שהיה ידוע אז ובמובהק למתן הצו כפי שניתן ולשיקול זה ישנה בכורה ראו למשל בעניין רע"א 4417-18.
-
יחד עם זאת, גם משום הרצון להגן על האם וגם משום הרצון להגן על הקופה טוב עשו הצדדים כאשר פנו לפתרון כפי שסוכם מול אזורים והנני כאמור נותן לו תוקף. הפירוט הנוסף ניתן גם מתוך תקווה וציפייה שבסגנון של "תבשיל קדירה", יימצא הפתרון שנראה היה כמעט בהישג היום מחוץ לפרוטוקול.
סוף דבר
-
מכל הנאמר לעיל ניתן תוקף של החלטה להסכמה לעיל. אין צו להוצאות כלפי מי מהצדדים.
ניתנה והודעה היום ח' שבט תשפ"ה, 06/02/2025 במעמד הנוכחים.

|
אילן בן-דור, שופט
|