קליר נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

בפניי בקשה מטעם הנאמן לביטול צו פתיחת ההליך בעניינו של היחיד או לחילופין לחייבו להפקיד בקופת הנשייה סך של 156,130 ₪ (בתוספת הוצאות ההליך) לצורך הותרת ההליך על מכונו.

רקע עובדתי :

בתאריך 15.12.2022 הוגשה על ידי היחיד, יליד שנת 1950, בן 75 שנים כיום, בקשה למתן צו פתיחת הליכים שבה ציין כי הינו חב סך של 171,848 ₪ לשבעה נושים שונים.

בתאריך 7.2.2023 ניתן על ידי הממונה צו פתיחת הליכים שבו נקבע כי על היחיד להעביר לקופת הנשייה סכום חודשי בסך של 150 ₪ לחודש החל מיום 10.3.2023 ואילך.

כנגד היחיד הוגשו 6 תביעות חוב בסכום כולל של 172,842 ₪ שמתוכן אושרו על ידי הנאמן 6 תביעות חוב ע"ס 156,130 ₪ מתוכם סך של 726 ₪ במעמד של דין קדימה וסך של 155,404 ₪ כחובות כלליים.

היחיד טען במהלך חקירתו על ידי הנאמן בתאריך 29.6.2023 כי הינו מתקיים מקצבאות ממשלתיות (קצבת הבטחת הכנסה וקצבת נכות ממשרד הביטחון) בסכום של 5300 ₪ לחודש וכי הסתבכותו הכלכלית נבעה כתוצאה מפיטוריו ממקום עבודתו ובשל נטילת הלוואות כספיות לצורך מימון הליך גירושיו מרעייתו לשעבר שממנה התגרש בשנת 2008.

היחיד טען גם בחקירתו בפני הנאמן כי במהלך שנת 2018 מכר דירה לצד ג' דירה אשר הייתה מצויה בבעלותו ובבעלת גרושתו במושב מעונה .

בתגובת היחיד מיום תאריך 19.7.2023 נטען כי הסתבכותו הכספית קשורה גם להונאה כספית שבוצעה כלפיו על ידי ארגון פשע זר בסכום של כמיליון ש"ח (126,000 $ + 573,270 ₪) לאחר שגיסו שכנע אותו לבצע השקעות כספיות בחו"ל במהלך השנים 2018 ועד 2019.

היחיד צירף לתגובתו אישורים שלפיהם בוצעו העברות כספיות לחו"ל, את ההיתרים שניתנו לו על ידי רשות המיסים לצורך ביצוע ההעברות לחשבונות בנק זרים, וכן גם אישור בכתב מיום 19.8.2020 מטעמו של מר ג'ון בראון ממחלקת הסייבר של ארגון ה – FBI האמריקאי שלפיו חלק מחברי ארגון הפשע נלכדו ונאסרו.

בתאריך 20.6.2023 הוגשה לבית המשפט בקשה מטעמה של צד ג' (גב' רינת קורסיה) להסרת עיקול אשר רבץ על מקרקעין במושב מעונה שאותם רכשה מהיחיד בתאריך 13.4.2018 תמורת סכום של 3,550,000 ₪ (קרקע חקלאית וכן גם דירת מגורים בת שישה חדרים ברחוב XXX גוש XXX חלק מחלקה מספר XX חלק מתת חלקה XX).

במסגרת הבקשה לביטול העיקול, שאותו הגישה הגב' קורסיה בתאריך 20.6.2023, נטען כי לאחר השלמת הליך רישום על שמה בתאריך 29.10.2018, ולאחר העברת מלוא התמורה המוסכמת לידי היחיד התחוור לה כעבור מספר שנים שעיריית חיפה הגישה ללשכת ההוצאה לפועל בתאריך 3.11.22 בקשה להטלת עיקול ברישום על המקרקעין בשל חוב כספי שאותו צבר היחיד וכי זמן קצר לאחר מכן היחיד הגיש פנה אל הממונה בבקשה למתן צו פתיחת הליכים.

בתאריך 19.7.2023 הוגשה לבית המשפט תגובה מטעמו של היחיד שבה נטען כי מחצית מתמורת מכירת המקרקעין (1,750,000 ₪) הועברה לגרושתו.

היחיד הבהיר בתגובתו כי ציין במהלך חקירתו במשרד הנאמן שהמקרקעין נמכרו תמורת סכום של 300,000 ₪ משום שבפועל נותרו לו כ – 320,206 ₪ לצורך תשלומי דמי השכירות והוצאות השכירות (חשמל, מים, ארנונה) לאחר שהעביר לארגון הפשיעה הזר אשר הונה אותו כמיליון ₪ (126,000$ + 573,270 ₪) ולאחר קיזוז הוצאות שונות (302,924 ₪ בגין מס שבח; 100,00 ₪ עבור שכר טרחתו של מתווך המקרקעין 70,000 ₪ ; 30,000 ₪ עבור שכר טרחתה של עוה"ד אשר טיפלה בעסקת המכר).

הנאמן ציין בדו"ח ממצאי הבדיקה מטעמו מיום 3.12.2023 כי יש מקום להורות על ביטול הליך זה, משום שהיחיד הסתיר מידיעתו מידע ומסמכים בכל הנוגע לאופן ניתוב כספי המכירה, בעוד שהממונה ציין בהצעתו מיום 10.3.2024 כי על היחיד להמציא מידע נוסף ומסמכים נוספים בנוגע לשימוש אשר נעשה בכספי התמורה אשר התקבלו ממכירת הדירה.

בתאריך 20.5.2024 הוגשה הודעת עדכון מטעם הנאמן שלפיה עיון בהסכם הגירושין מעלה כי היחיד התחייב להעביר לחזקתה של גרושתו מחצית מסכום מכירת הדירה (מחצית מהסכום 3,550,000 ₪), אולם בפועל נשא במלוא ההוצאות הנוגעות למכירת הדירה בסך של כ – 980,000 ₪ (מס שבח בסך 302,000 ₪ ; מס מועצה בסך 117,000 ₪ ; סילוק יתרת משכנתא לבנק "לאומי" בסך 340,000 ₪ ; מינהל מקרקעי ישראל בסך 120,000 ₪ ; הוצאות תיווך בסך 71,000 ₪ ; הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪) .

הנאמן טוען בתגובתו כי הינו מתקשה לקבל את טענת היחיד שלפיה העביר מחצית מהסכום אשר התקבל ממכירת הדירה לידי גרושתו וכי נשא במלוא תשלומי הוצאות המכר בסך של כ– 980,000 ₪, אשר הייתה אמורה לשאת בתשלום מחציתם, וכי את יתרת הכספים העביר לגיסו לצורך השקעה בחו"ל אולם בדיעבד התברר שהולך שולל.

הנאמן מוסיף ומציין בתגובתו כי למרות שעל פניו נראה שמדובר בכספים אשר הוברחו על ידי היחיד, הרי שבהתחשב בנסיבותיו של היחיד קיימת אפשרות לאפשר הפטר מותנה בכפוף לתשלום מלוא סכום תביעות החוב אשר הוגשו כנגד היחיד בסך של 156,130 ₪ או לחילופין להורות על ביטול ההליך.

במענה לטענות הנאמן ציין היחיד כי העביר לגרושתו מחצית מסכום המכירה המוסכם (3,550,000 ₪) אולם גרושתו לא הסכימה לחלוק עימו בתשלום ההוצאות הנדרשות אלא לקבל את מחצית סכום המכירה בסך של 1,775,000 ₪.

לטענתו, על מנת ש"לא לסבך את העניינים", כלשונו, שילם את ההוצאות הנדרשות אשר פורטו בתגובת הנאמן מתוך חלקו היחסי מתמורת המכירה (כ – 930,000 ₪) כלשכך התווסף גם סך של 192,000 ₪ עבור תשלומי שכירות הוצאות שכירות למשך תקופה השל שנתיים.

לדבריו, בשל גילו המבוגר (75 שנה) הינו זכאי לקצבת זקנה ממנה הינו מתקיים, מה גם שבנוסף לכך, לא מצויים בחזקתו נכסים שמהם נושיו יוכלו להיפרע ולכן בנסיבות העניין יש לאפשר בידיו לקבל הפטר מכלל חובותיו.

דיון והכרעה :

בעניינו, היחיד סבור כי בשל גילו המבוגר והיעדר יכולתו לגייס כספים לצורך פירעון חובותיו יש לפטור אותו מכלל חובותיו כלפי נושיו, בעוד שהנאמן והממונה סבורים כי לצורך קבלת ההפטר המותנה יש לאפשר בידי היחיד לשלם את סך חובותיו לקופת הנשייה, או לחילופין להורות על ביטול ההליך בשל חוסר שיתוף הפעולה מצידו.

ככלל, להליך חדלות פירעון קיימות שלוש תכליות שלובות – האחת, מתן אפשרות לחייב/יחיד אשר נקלע לחובות לפתוח "דף חדש" בחייו; השנייה, הגנה על זכותם הקניינית של הנושים באמצעות כינוס נכסי החייב וחלוקתם באופן יעיל ושוויוני בין נושיו ; והשלישית, הגנה על האינטרס הציבורי של קיום חיי מסחר תקינים.

שלוש תכליות אלה עומדות בעינן בכל אחד משלבי הליך פשיטת הרגל ועל בית המשפט של פשיטת רגל להעמידן לנגד עיניו בהחלטותיו השונות לרבות בהליכי הפטר (ראה : רע"א 56309-03-25 עו"ד מאיר הלר (נאמן) נ' אבנר חיימוב ואח' מיום 28.3.2025).

כפי שצוין בהודעת העדכון מטעם הנאמן, היחיד נמנע מהעברת מסמכים מהותיים למשרדו ובעיקר במתן הסברים בכל מחצית מתשלומי הוצאות המכר שאותם גרושתו הייתה אמורה לחלוק עימו לאחר מכירת הדירה (מס שבח, מס מועצה וכו'), ובנוסף לכך גם לא הבהיר בתגובתו להודעת העדכון מטעם הנאמן, מהי המשמעות של החלטתו לשלם סכומים כה גבוהים על מנת שלא "לסבך את העניינים", כלשונו (ראה : סעיף 5 לתגובת היחיד).

היחיד אמנם נעדר כושר השתכרות בשל גילו ובשל כך שאינו עובד לפרנסתו במשך שנים רבות, ובנוסף לכך לא מצויים בחזקתו נכסים אשר ניתנים למימוש (ראה : עמוד 11 לדו"ח ממצאי הבדיקה מטעם הנאמן), דא עקא, שעובדה זו אינה מצדיקה את הסתרת המידע מצידו בכל הנוגע להעברות הכספיות אשר התבצעו לאחר מכירת הדירה.

לא רק שבהסכם המכר וכן גם בבדיקת הזכויות שאותה ביצע שמאי המקרקעין, מר מור תרזי, אשר העריך את שווי הדירה בתאריך 23.4.2018, אין שום אזכור לגרושתו של היחיד כבעלת זכויות קנייניות בנכס (ראה : סעיף 6 לחווה"ד) ולא רק שהסכם הגירושין לא צורף לתיק בית המשפט, קשה להלום כי בית המשפט לענייני משפחה היה מאשר הסכם גירושין אשר מטיל על בן זוג אחד בלבד את מלוא ההוצאות אשר נובעותם כתוצאה מפירוק שיתוף (בדרך של מכירה) של דירת מגורים משותפת ללא קיומן של נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת וללא הסדרת מנגנון שיפוי/קיזוז מתאים לטובת בן הזוג אשר נשא במלוא תשלומי המס הרלוונטיים.

לאחר בחינת כלל עמדות הצדדים הנני מוצא להורות על ביטול ההליך וכן גם על ביטול צו פתיחת ההליכים בשל חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד עם הנאמן והסתרת פרטים מהותיים מצידו בשלב החקירה במשרד הנאמן, ובעיקר בכל הנוגע להעברות הכספיות אשר התבצעו לאחר השלמת מכירת הדירה (ראה גם : עודד מאור ואסףדגני, הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים (כרך א'), 2019, עמ' 377). 

עוד אציין כי התנהלות היחיד, שהינה משום זלזול בנושיו ואדישות לגורלם, כאשר העביר סכום העולה בהרבה על חובותיו במסגרת אותו "עוקץ ניגרי", אינה תורמת לכך כי ניתן למצוא הצדקה למתן צו שיקום והפטר לאלתר, שכן גם הפטר לאלתר, בשל גיל וכושר השתכרות, יכולים להיות כפופים, מעת לעת, לחובת תום הלב.

סוף דבר :

אשר על כן, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ועל דחיית הבקשה למתן צו שיקום כלכלי.

ההגבלות אשר הושתו בגדר הצווים לפתיחת הליכים מבוטלות.

צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים מהיום.

ככל שהיחיד ירצה להגיש בקשה עיקרית חדשה, עליו לעשות זאת בתנאים שנקבעו בעניין ע"א 8673/13ג'מיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמימיום 2.4.14 ולאחר הפקדת סך של 2,000 ₪ לקופת הממונה תוך צירוף פסק דין זה.

כספים שהצטברו בקופות היחידה אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם.

ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"ה, 16 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.