סע"ש 6814-03-14, 6793-03-14 Bahrinegasi ואח' נ' בבאני

1. הנתבע הינו עוסק מורשה שהפעיל בבני-ברק ובראשון לציון עסק לשטיפת מכוניות בשם "פוליש ארט". התובעים, שניהם מבקשי מקלט מאריתריאה, הועסקו על ידו במשך קצת למעלה משלוש שנים, עד לינואר 2014. בפני תביעה שהגישו עם סיום עבודתם.

במסגרת כתב התביעה שהגישו השניים ביום 4.3.14 הם טענו שפוטרו על ידי הנתבע ללא הודעה מוקדמת ובלא ששולמו להם פיצויי פיטורים. משכך, הם תבעו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. עוד טענו שעבדו מספר גדול של שעות נוספות מדי שבוע בלא ששולם להם גמול שעות נוספות, דמי חגים, ימי חופשה ודמי הבראה והפרשות לפנסיה, הכל כנדרש על פי דין. בכתב התביעה נטען שלאור כל זאת על הנתבע לשלם לכל אחד מהם סך של 95,905 ₪.

למען הסדר הטוב אציין שהתביעה הוגשה תחילה גם כנגד נתבעת נוספת – "פוליש ארט" – אך משהוברר שמדובר בשם העוסק המורשה של הנתבע, ואין מדובר באישיות משפטית נפרדת, הודיעו התובעים על מחיקת נתבעת זו (עמ' 4 ש' 11 לפרוטוקול).

2. הנתבע לא הגיש כתב הגנה, ומשכך ניתן כנגדו ביום 16.7.14 פסק דין על מלוא סכום התביעה, פסק דין שבוטל בהחלטה שניתנה ביום 30.8.14. במסגרת כתב ההגנה שהוגש ביום 14.12.14 טען הנתבע שהתובעים הם אלה שנטשו את מקום העבודה ללא הודעה מוקדמת, ועל כן אין הם זכאים לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, וכן טען ששולמו להם מלוא זכויותיהם כדין.

3. במהלך דיון קדם משפט שהתקיים בפני חברתי כב' השופטת העמיתה יהודית הופמן, הודיע הנתבע שבכוונתו להגיש הודעה לצד ג' כנגד חברת אוטו-דיל שהיתה הבעלים של המתחם שבו פעל העסק לשיטת הרכב. משכך, נקבע שהנתבע רשאי להגיש בקשה בכתב בנושא. לאחר שהוגשה בקשה, תגובה ותשובה לתגובה, ניתנה ביום 23.2.15 החלטה הדוחה את הבקשה.

בהמשך לכל זאת, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. התובעים הגישו כל אחד תצהיר עדות מטעמו, ואילו מטעם הנתבע הוגש תצהיר של מר דימטרי קיסיליוב ששימש בעבר כמנהל משמרת ואחראי עובדים בעיסקו של הנתבע, וכן הוגש תצהיר הנתבע עצמו. ודיון הוכחות בתיק התקיים ביום 2.11.15, בסיומו סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה. עתה העת לדון ולהכריע בטענות הצדדים.

דיון והכרעה

4. נקדים ונציין שבפתח דיון ההוכחות הודיע ב"כ הנתבע בשם הנתבע, שהוא מוותר על חקירתם הנגדית של שני התובעים. משכך, ועל פי ההלכה הפסוקה, יש לראות את העובדות כפי שפורטו בתצהירי התובעים כמוכחות. למרות זאת, להלן אבחן את רכיבי התביעה השונים תוך התייחסות הן לטענות העובדתיות של התובעים – שכאמור הנתבע בחר שלא להעמידן כלל במבחן החקירה הנגדית – והן לטענות הנתבעים.

פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת

5. שני התובעים טענו בתצהיריהם כך לגבי נסיבות סיום העבודה:

"בתחילת חודש ינואר 2014, העתיק הנתבע את מכון שטיפת המכוניות מהעיר בני ברק לעיר ראשון לציון. לאחר העברת המכון לראשון לציון המשכתי לעבודה במכון שטיפת המכוניות החדש בראשון לציון מספר שבועות מועט (2-3 שבועות), לאחר מכן פנה אלי הנתבע והודיע לי כי אין בי עוד צורך וכי אני מפוטר. עוד אציין כי במקום שטיפת המכוניות החדש בראשון לציון, גויסו עובדים חדשים. כאשר שאלתי את הנתבע למה הם עובדים במקומי, השיב לי הנתבע כי הם עובדים "ערבים" הם יותר זולים, "זה ביזנס" ואין מה לעשות".

משוויתר הנתבע על חקירתם הנגדית של שני התובעים ביחס לגרסתם זו, דומה שדי בכך על מנת להוביל לקביעה ברורה שהם פוטרו, וזכאים לפיצויי פיטורים. מעבר לנדרש, נציין שהנתבע מסר גרסאות שונות וסותרות לגבי סיום עבודת התובעים, ובכך מצאתי כמובן חיזוק של ממש לגרסת התובעים. כך, בכתב ההגנה טען הנתבע שעם מעבר העסק לראשון לציון, ביקשו התובעים לקבל פיצויי פיטורים מאוטו-דיל, שאותה ראו לטענתו כמעסיקתם. כשנענו בסירוב, החלו להעדר תכופות ממקום העבודה החדש "בחופף למחאת מבקשי המקלט בחודש 1/14", ובסופו של דבר ניתקו התובעים כל קשר ולמעשה נטשו את עבודתם. ברם, מעיון בתצהיר הנתבע עולה שאין בו חזרה על הטענות העובדתיות האלה בקשר לסיום העבודה, ולמעשה לא נכללה בו כל גרסה בדבר סיום העבודה. בתצהירו של העד מר קיסיליוב יש אמנם התייחסות קצרה לעניין סיום העבודה (סעיף 17 לתצהיר) אך מדובר בגרסה מבולבלת, שאיננה כוללת למשל התייחסות כלשהי לנושא המחאה. ולבסוף, בסיכומי הנתבע נטען שהסיבה האחת והיחידה לסיום עבודת התובעים היתה "יציאתם לשביתה שערכו כל האריתראים" (עמ' 8 ש' 11), טענה שכאמור אין לה כל אחיזה בתצהירי הנתבעים, וגם בכתב ההגנה היא לא נטענה כך. נוכח כל האמור, מתקבלת במלואה גרסת התובעים לנסיבות סיום העבודה, ומשכך הם זכאים לפיצויי פיטורים.

אשר לגובה פיצויי הפיטורים, התובעים טענו שיש לחשבם על פי שכר אחרון, שכן עבדו בשכר חודשי. הנתבע לא הגיש כל תחשיב נגדי לתחשיב התובעים, וכן הודה בחקירתו הנגדית שהתובעים עבדו במשכורת חודשית (עמ' 5 ש' 2). משכך אפסוק להם את מלוא רכיב תביעתם זה, סך 16,958 ₪ לכל אחד מהם (לפי 5,500 ₪ משכורת אחרונה X 3.08). התובעים לא תבעו פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, וגם בסיכומיהם לא ביקש בא כוחם שאפסוק להם פיצויי הלנה בגין רכיב זה. משכך, יצורפו לפיצויי הפיטורים הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (1.1.14) ועד ליום התשלום בפועל.

6. באשר לרכיב תביעתם לתשלום דמי הודעה מוקדמת. אפסוק להם כמלוא תביעתם, דהיינו סך של 5,500 ₪ לכל אחד. ב"כ התובעים זנח בסיכומיו את דרישתו המקורית לפסיקת פיצויי הלנה בגין רכיב זה, ומשכך גם כאן יצורפו הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (1.1.14) ועד ליום התשלום בפועל.