ע"ח 26365-08-15

כללי

1. לפני ערעור על החלטה לביטול צו מנהלי לסגירת עסקו של המשיב – קיוסק-פיצוציה – מכח סעיף 23 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח – 1968 (להלן: "הצו" ו"החוק").

2. ביום 5.8.15 בשעות הערב נכנסו שני קטינים לעסק ורכשו משקה אלכוהול בניגוד להוראת סעיף 193א(א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, האוסר מכירת משקה משכר לקטינים.

   בשנים האחרונות היו מספר אירועים בהם עלה חשד כי בקיוסק נמכרו משקאות לקטינים ובעקבות חשדות אלו, נשלחו התראות לבעלי הקיוסק והוצאו צווי סגירה מנהליים (הגם שבאף אחד מהם כתב אישום לא התגבש להרשעה).

   בעקבות האירוע, הורה קצין אג"מ בתחנת משטרת רחובות, רב פקד אייל כהן, על שימוע שיעשה לבעלי הקיוסק שבסופו, הורה על סגירת העסק לתקופה של 15 יום לאחר שהגיע למסקנה, כי בוצעה מכירת אלכוהול לקטינים ומתוקף אחריותו לשלום הציבור. כן קבע כי "מתוקף תפקידי ובכפוף לחוק רשאי אני לסגור את העסק ל-30 יום בכפוף לשימוע אך אסתפק בשלב זה בסגירה ל-15 יום...". (להלן: "ההחלטה").

3. על החלטה זו השיג המשיב בבקשה לבית משפט קמא, אשר קיבל את הבקשה והורה על ביטול צו הסגירה. מכאן הערעור שבפניי.

   המסגרת הנורמטיבית

4. סמכות קצין המשטרה למתן צו מנהלי לסגירת עסק מעוגנת בסעיף 23 לחוק כדלקמן:

   "(א) קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום.

   (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

   (1) קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה – עבירה);

   (2) למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה.