פלוני נ' קצין התגמולים-משרד הביטחון-אגף השיקום

ההליך

מדובר בערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 10/03/22 בה הוחלט לדחות את בקשת המערער להכרת זכות נכה מיום 30/09/21 בגין מצב הגב התחתון בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצבו ובין תנאי שירותו כטכנאי מטוסים, וזאת - בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר בועז ליברמן מיום 15/02/22. לטענת המערער הוכח הקשר הסיבתי האמור בהתאם לחוות דעתו של ד"ר שלמה בלום מיום 23/05/22.

הראיות

חוות דעת של ד"ר ליברמן בועז (מומחה מטעם המשיב) מיום 15/02/22 (הוגשה ביום 14/04/22)

בחוות הדעת נאמר שהמערער התגייס ב-12/2016 עם פרופיל 64 עקב הפרשת חלבון והימצאות דם בשתן. בתיקו הרפואי מדווחות תלונות על כאבי גב משנת 2017 ללא רקע חבלתי או תלונה על מאמץ. בבדיקות ההדמיה נמצאה בעיית גב המתבטאת בתזוזת חוליות בגובה המעבר מעמוד השדרה לאגן ומחלת ניוון של טבעת או דיסק בין חולייתי בחוליות הממוקמות בסופו של האזור המותני (L4 וL5). בשל ריבוי תלונותיו הועבר לתפקיד שאינו דורש מאמץ פיזי שהביא לשיפור בתדירות תלונותיו. שוחרר באוגוסט 2020 והמשיך בבירור רפואי בעקבותיו נקבעה לו נכות על ידי ד"ר מחאמיד אחמד עקב בעיית הגב אך ללא הסבר שקושר זאת לשירותו.

לדעתו בעיית הגב ממנה סבל המערער נובעת מתחלואה ניוונית התפתחותית ואינה נובעת מהמאמצים בשירותו הצבאי כפי שטען. לאור זאת, המליץ שלא להכיר בנכותו.

תצהיר המערער מיום 12/04/22 (הוגש ביום 14/04/22)

בתצהיר נאמר שהוא התגייס ביום 14/12/16 לתפקיד טכנאי מטוסים, לאחר הכשרה לכך שובץ בטייסת. לאחר מספר חודשים, בהם הרים משקלים כבדים של עד 120 ק"ג יחד עם חיילים נוספים, החל להרגיש כאבים עזים בגבו התחתון עם הגבלות בתנועות הגב והקרנת כאבים לרגל ימין ולכן החל בבירור רפואי. בבדיקות ההדמיה שבוצעו אובחנה אצלו פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ על השק. ביום 11/02/18 הגיע לוועדה רפואית בה נקבעו לו סעיפי ליקוי ביחס לגבו ובהמשך לכך הועבר לתפקיד מנהלי שלא כרוך במאמץ פיזי. חרף שינוי התפקיד המשיך לחוש כאבים והגבלות בהרמת משקלים או בתנועות אחרות בגבו שנמשכים גם היום. לדבריו, המצב הרפואי התפתח רק לאחר הרמת המשקלים הכבדים בזמן שירותו.

בחקירתו הנגדית אמר שעם גיוסו עבר טירונות וקורס שהסתיימו ב08.01.2017 (פרוט' עמ' 68). בעת שהחלו הכאבים וההגבלות קיבל פטורים אך הם לא כובדו והוא המשיך לעבוד תחת מאמץ פיזי בשל מחסור בכוח אדם למרות הכאבים, ההגבלות והקושי בתפקוד (פרוט' עמ' 37 ש' 13-23 ועמ' 40 ש' 11-22). לשאלה מדוע בסוף השירות ובמשך שנה מהשחרור לא הייתה כל תלונה, אמר שבסוף השירות היה בתפקיד שלא דרש מאמץ כפי שהיה לפני כן, ולאחר מכן המשיך בחייו לצד כאבי הגב והתלונן רק כשהם התעצמו עד לרמה שנדרש טיפול רפואי באמצעות זריקה (פרוט' עמ' 43, ש' 11-25 ועמ' 44, ש' 1-3). כמו כן אמר שהרמת הטילים הייתה בניגוד לנהלים מתוך ביקוש של הטייסים ובשל מחסור בכוח אדם (פרוט' עמ' 48 ש' 11-15).

חוות דעת של ד"ר שלמה בלום (מומחה מטעם המערער) מיום 23/05/2022 (הוגשה ביום 29/05/2022)

בחוות דעת נאמר שבמסגרת תפקידו כטכנאי מטוסים הרים משאות כבדים על בסיס יום יומי פעמים רבות, ביניהם פצצות וטילים בהרמה לגובה בסיוע של אחרים. מספר חודשים לאחר מכן החל להרגיש כאב בגב והמשיך לעבוד למרות הכאבים שהחמירו עם הזמן, ורק לאחר שנה וחצי הועבר לתפקיד קל יותר מבחינה פיזית של "גורר פצצות בטרקטור". כמו כן הצביע בחוות דעתו על התיעוד הרפואי שהתייחס במידה רבה למועדים בהם התלונן על כאבים והגבלות כמפורט בתיעוד הרפואי.

בבדיקה פיזית נמצאו מגבלות תנועה קלות בגב התחתון. לדעתו, בניגוד לעמדתו של ד"ר ליברמן, נכותו בעמוד השדרה המותני נגרמה עקב שירותו הצבאי ואופי תפקידו כטכנאי מטוסים שדרש הרמת משאות כבדים על בסיס יומי. לדבריו, למערער לא הייתה כל היסטוריה רפואית הנוגעת לתלונות בגין כאבי גב, על אף שעסק בספורט לפני הגיוס. הופעת כאבי הגב החלו על רקע הרמת משאות יום יומית במהלך שירותו. כמו כן הציג ספרות רפואית שהיה בה כדי להוכיח לדבריו קשר סיבתי בין מחלת דיסק וכאבי גב ובין ביצוע פעולות חוזרות של הרמת משא. לדבריו קיימת שכיחות של 6% בלבד להתפתחות מחלת תזוזה בחוליות בקרב מתבגרים, שברובה אינה סימפטומטית, בעוד שכתוצאה מהרמת משקלים כבדים וביצוע תנועות של כיפוף ויישור של עמוד השדרה תיתכן החמרת כאב.

בחקירה הנגדית העיד כי חוות דעתו נכתבה בעיקר בהתבסס על דברי המערער (פר' עמ' 4 שורות 16-20), לפיה הרים משקל כבד מספר רב של פעמים ביום למשך תקופה של כמה חודשים (פר' עמ' 18 שורות 5-16). בחקירה הנגדית, לשאלת ב"כ המשיב ביחס לספונדילוליזיס אמר שלעתו אין מדובר בשינויים ניווניים אלא בממצא התפתחותי שנקרא ספונדילוליזיס שקרוב לוודאי היה קיים לפני גיוסו, ועל פי הספרות הרפואית יש ממצא כזה אצל 10% מהאוכלוסייה, אך סביר להניח שממצא זה היה א-סימפומטי וללא כאבים, כאשר מרבית האנשים שיש להם ממצא כזה אינם סובלים כלל מכאבים (פרוט' עמ' 11 שורה 1), ואלמלא הרמות המשא סביר שלא היה סובל מכאבים (פר' עמ' 10 שורות 18-25).

כמו כן התייחס לחשיבות המאמרים שהובאו על ידיו ואמר כי המאמר הראשון (נספח ג', צורף לחוות דעתו) מעיד על שכיחות ממצא הספונדילוליזיס שיש באוכלוסייה ומראה כי מרבית הלוקים בו אינם תסמיניים כלל, ולא סובלים מכאבים (פרוט' עמ' 13). המאמר השני מעיד על הקשר שיש בין מאמץ כרוני של הרמה להתפתחות בקע דיסק, כמו שיש למערער בחוליות המותניות (פרוט' עמ' 14 ש' 18-23). המאמר השלישי מתייחס לשכיחות הופעת מחלת הספונדילוליזיס בקרב חיילי הצבא הטורקי שהתלוננו על כאבי גב בהקשר להרמת משקל כבד (פר' עמ' 15 שורות 8-13). בחקירתו נשאל על כך שבעניין אחר הוא הזכיר את מחקר התאומים שממנו עלה שתאומים שעסקו בעיסוקים שונים, האחד בעבודה פיזית והאחר בעבודה משרדית, לא היה אצלם הבדל בשכיחות של כאבי הגב ביניהם, ואמר ששם התייחסו באופן כללי לעניין, שאם מדובר באדם שישב ונהג באוטובוס ויש קפיצות על הכיסא או אדם שלוקח תיק על הגב במשקל סביר אז הדבר נכון, אבל זה תלוי בנסיבות, ובמקרה זה השפעת המשקל לא הייתה מינורית בעוד שהגורמים האחרים הניווניים היו זניחים (פרוט' עמ' 18 ש' 3-24). במקרה שמדובר באדם שהרים משקלים כבדים הוא נוטה יותר למחקרים שהוא צירף לחוות דעתו המצביעים על הקשר שבין הרמת המשקלים ובין כאבי גב.

חוות דעת מגיבה של ד"ר בועז ליברמן מיום 18/06/22 (הוגשה ביום 31/07/2022) נאמר בה כי מצבו הרפואי של המערער נובע מתחלואה ניוונית והתפתחותית שמקורה לרוב בילדות/ התבגרות ואינו קשור לשירותו הצבאי. הוסיף כי אין במאמרים שצורפו על ידי ד"ר בלום כדי לתמוך בטענותיו.

בחקירתו הנגדית נשאל על כך שד"ר מחמיד רשם באנמנזה שקיים קשר סיבתי בין אופי עבודתו עם הרמת חפצים כבדים וכיפוף חוזרני לבין הפגיעה בגב ואמר שד"ר מחמיד לא נתן הסבר לכך (פרוט' עמ' 22-23), והוסיף כי הפתולוגיה ממנה סבל המערער הינה פתולוגיה התפתחותית מוכרת שאינה קשורה להרמת משאות (פרוט' עמ' 23 ש' 14-15). לדבריו, יש הבדל בספרות הרפואית בין הופעת כאבי גב שחולפים ונגרמים בעקבות מאמצים ובין הופעת כאבי גב שנגרמים משינויים התפתחותיים כמו המקרה של המערער (פרוט' עמ' 24 ש' 13-25). המערער סובל מפגם מולד בגבו שגורם להחלקה של החוליות אחת על האחרת ובמקרים של החלקה מוגברת דרגת הכאב עולה ומתגברת. לרוב האנשים הלוקים בפגם הזה אינם סובלים מכאבים כלל ומדובר בכאבים חולפים. רק במקרים קשים הטיפול הוא ניתוחי בהברגת קיבוע למניעת ההחלקה המדוברת (פרוט' עמ' 24 ש' 13-25 ועמ' 25 ש' 1-2). בהתאם לספרות הרפואית שלל את הקשר בין מאמצים להתפתחות בעיות דיסק או מחלות ניווניות (פרוט' עמ' 25 ש' 11-16). כמו כן אמר כי בהתאם לספרות, המחלה נכללת בקבוצת בעיות התפתחותיות (פרוט' עמ' 23 ש' 17-22 ועמ' 24, ש' 1-6). לדבריו, המאמר השלישי שהוצג על ידי המערער (נספח ז' צורף לחוות הדעת של ד"ר שלמה בלום) מצביע על הבדל בקרב קבוצות החיילים שנבדקו במחקר (פרוט' עמ' 26, ש' 11-24, עמ' 27 ש' 1-7). לטענתו ספונדילוליזיס הוא שבר, והוא נגרם מסיבות משולבות כמו תורשה, הוא שכיח אצל ילדים לקראת או תוך כדי גיל ההתבגרות והכאב נעלם לבד לאחר איחוי שלא דורש טיפול או התערבות רפואית (פרוט' עמ' 29 ש' 7-18).לדבריו הרמת משאות יכולה לגרום לכאבי גב זמניים ולא לתחלואת גב (פרוט' עמ' 30 ש' 12-24).

תצהיר העד מטעם המערער ל' א' מיום 27/07/22 (הוגש ביום 09/08/22)

העד התגייס לצה"ל ביום 14/12/2016, עבר טירונות עם המערער והועבר להכשרת טכנאי מטוסים דרג א' עם המערער וחבריהם בבסיס הטכני של חיל האוויר. בתום ההכשרה שובץ בבסיס רמון, הוא וחבריו קיבלו שיבוץ שונה אבל עבדו יחד אחת לחודש ובזמנים של פעילות מבצעית מספר פעמים בשבוע. התפקיד כלל הרמת טילים בעלי משקל כבד מאוד. לאחר שהמערער נפסל בתפקידו, התראה עמו יותר בפעילות של שינוע טילים והרמתם לעגלות על ידי שלושה חיילים. לדבריו, ההרמה הייתה הנפה פיזית לגובה מעל הראש ולכן נדרש כוח פיזי רב ומאמץ משותף של החיילים הנוספים. בשל נמיכות הקומה שלו ושל המערער נדרש מהם מאמץ רב יותר בהרמת הטיל בהשוואה לחיילים גבוהים. בתקופות אינטנסיביות נדרשה מהם עבודה מאומצת הנמשכת שש עשרה שעות ביום ומנוחה בת שמונה שעות, הרמה יומיומית של נשיאת ארגזים עם כלי עבודה ומכשירים כבדים. תדירות בהרמת הטילים בין עשרות פעמים בחודש ויכולה להגיע למאה פעמים בחודש. לדבריו, המערער החל לסבול מכאבי גב והגבלות, סיפר לחבריו שהסיבה לכך הייתה העבודה הפיזית הכרוכה בהרמת הטילים, אמר שהוא מבצע בירור רפואי אורתופדי ובהמשך לכך הועבר לתפקיד אחר. המערער לא התלונן על כאבי גב או בעיה רפואית אחרת בשום שלב מיום הגיוס, פרט לתלונותיו בהמשך להרמת המשאות כמתואר.

בחקירתו הנגדית אמר על מהלך היום של טכנאי דרג אלף, הכולל תחזוקה שוטפת למטוסים, בדיקת ציוד בדת"ק (דיר תת קרקעי) ושעות עבודה רבות משש בבוקר ועד תשע בערב, לעיתים העבודה נמשכת עד שעות מאוחרות יותר. נשאל על תצהירו של מפקד האגף רס"ן הירש שאמר כי יום העבודה הסתיים לכל המאוחר בשעה שבע בערב, אמר שהדבר לא נכון (פרוט' עמ' 50 ש' 6-19), וכן שעבודתו ביחידה הייתה זהה לעיסוקו של המערער והיא כללה הרמת ציוד כבד בצורת שינוע טילים מעגלת גרירה לעגלת טיל בודד באופן פיזי ושינוע שלו על המטוס. ההרמה נעשית בצורה פיזית ולגובה מעל הראש, הוא זוכר שביצע את הפעולה עם שני חיילים נוספים ואמר שזה מנוגד לנהלים על פיהם יש לבצע את הדבר עם מספר רב יותר של חיילים (פרוט' עמ' 51 ש' 8-20). בחקירה הנגדית חזר על כך שפעולות פיזיות שדורשות הרמת טילים כבדים בוצעו בפועל על ידי שלושה חיילים בניגוד לנוהל שדורש מספר רב יותר של חיילים (פרוט' עמ' 53 ש' 12-24 ועמ' 54 ש' 11-22). כמו כן, לא ידע להשיב לשאלה- מה הייתה העבודה המשרדית שביצע המערער כשקיבל פטור. בחקירה חוזרת אמר שעד פסילת התפקיד ביצע עבודה כטכנאי דרג אלף, ורק לאחר הפסילה הועבר למחלקה (פרוט' עמ' 54 ש' 23-24 ועמ' 55 ש' 1-4).

תצהיר העד מטעם המערער ר' ש' מיום 27/07/22 (הוגש ביום 09/08/22)

לדבריו הוא התגייס לצה"ל ב-14/12/16, לאחר טירונות עבר הכשרה לתפקיד טכנאי מטוסים דרג אלף. בתום ההכשרה שובץ עם המערער וחייל נוסף לבסיס רמון, כל אחד שובץ לדת"ק אחר, אך העבודה הייתה זהה. התפקיד מאופיין בהרמת טילים בעלי משקל כבד מאוד הן בזמן תרגיל או בזמן מבצעי. לדבריו, שירת פעמים רבות יותר לצד המערער מאז שהמערער פסל תפקיד ותפקידם היה בהעברת טילים לעגלה כדי לשנע אותם למטוס. בסוג מסוים של טילים, ההרמה בוצעה בשיתוף עם חיילים נוספים בהתאם לסוג ומשקל הטיל, תוך עבודה פיזית מאומצת שדרשה כוח רב, היו תקופות מיוחדות בהן ארכה העבודה שש עשרה שעות והוקצו לחיילים שמונה שעות מנוחה. העבודה דרשה גם הרמת כלי עבודה ביניהם ארגזי כלים, ציוד ומכשירים בעלי משקל רב, ובהתאם לרמת הפעילות המבצעית חזרו על הפעולות עשרות פעמים עד כמאה פעמים בחודש. לאחר מספר חודשים של עבודה אינטנסיבית המערער החל לסבול מכאבים והגבלות בגבו התחתון וסיפר על כך לחבריו ביחידה. כשותפו לחדר, סיפר על הקושי של המערער לקום מהמיטה, היו לו כאבים עזים והגבלה בפעולות יומיומיות כמו החלפת מצעים, הוא סיפר לחבריו על הליכי הבירור הרפואי ובהמשך הועבר לתפקיד אחר בבסיס. בשום שלב מגיוסם ועד מספר חודשים לאחר שירות מאומץ, לא ידע או שמע את המערער מלין על מצב גבו.

בחקירתו הנגדית אמר שהמערער היה בדת"ק מספר חודשים אך אינו זוכר את מספר החודשים. לדבריו המערער היה חוזר מהעבודה מפורק, היה קשה לו לקום מהמיטה ולהתלבש, התלונן על כך אך לא היה לו עם מי לדבר. כמו כן אמר שהיו סוגים שונים של טילים וביניהם טילים שהיו צריכים להרים אותם חמישה אנשים אך בשל מחסור באנשים הרימו אותם בדרך כלל רק שלושה אנשים וזאת עד לנקודה הגבוהה ביותר במטוס (פרוט' עמ' 73-74), פרט לאחד הטילים שאותו היו מעבירים לעגלה ביידים ומעלים אותו למטוס באמצעת מנוף (פרוט' עמ' 74). ביחס לטילים שהרימו לכנף המטוס, אמר שהיו צריכים לבצע פעולה של הרמה מעל החזה ומעל הראש, טילים אלה היו צריכים להרים חמישה אנשים: שניים בזנב, שניים בראש ועוד אדם אחד באמצע שהיה מחבר את הפלק, אך בפועל הם היו רק שלושה אנשים (פרוט' עמ' 78). כך היה גם לגבי טיל "אשוח" אותו היו צריכים להרים חמישה אנשים ובפועל הרימו רק שלושה (פרוט' ע' 79). כך גם לגבי טילים אחרים שהיו צריכים להרים חמישה אנשים מעל החזה.

תצהיר עד מטעם המשיב רס"ן עידן הירש מפקד אגף טכני בטייסת מיום 6/12/22 (הוגש ביום 07/12/22)

לדבריו המערער שירת בדת"ק (דיר תת קרקעי) בציר חימוש לאור בעיות רפואיות, תפקידו היה נהג טרקטור הגורר ציוד ואחראי על בדיקת הציוד אתו עבד ואחזקתו. אופי העבודה היה בחימוש מטוסים, הרמת טילים למטוסים על ידי קבוצת חיילים תוך שימוש בעזרים ומנשאים. לדבריו ההרמה נעשתה תמיד על ידי קבוצת חיילים. שעות העבודה היו משבע וחצי בבוקר עד השעה שש בערב עם הפסקות והלינה הייתה בשטח הבסיס.

בחקירתו הנגדית אמר שהוא מכיר את המערער משנת 2018 בעת שהחל לשמש כמפקד האגף הטכני. כשהגיע ליחידה, היו למערער פטורים רפואיים לפיהם לא יכול לשרת בדת"ק ולכן הועבר לתפקיד נהג טרקטור במחלקת חימוש (פרוט' עמ' 56, ש' 1-3), לא ידע מה היו הסיבות לפטורים (פרוט' עמ' 56, ש' 5). הרמת טילים ביחידה על ידי החיילים מתבצעת בהתאם לנהלים ובעזרת עזרים. אמר שהוא לא מכיר מצב בו שלושה חיילים הרימו טיל לבדם, לא הגיוני מבחינת כובד המשקל וגם אם זה נעשה זה קרה בניגוד לנהלים (פרוט' עמ' 58, ש' 18-21). ביחס לעדויות החיילים שדיווחו כי הרימו לבדם טילים, השיב שאסור להם להרים ושמעשה כזה הוא חמור לאור עלויות הטילים (פרוט' עמ' 59 ש' 1-5). הרמת טילים הייתה מתבצעת בשינוע באמצעות עגלה, והרמה פיזית למטוס באמצעות מלגזה (פרוט' עמ' 59 ש' 9-17). ביחס לדברי החיילים שהם הרימו את הטילים בעצמם בעת שהיה חוסר במלגזות, הוא אישר את הדברים וציין שהפעולה נעשית באמצעות חמישה חיילים ואין בכך חריגה מהנהלים (פרוט' עמ' 60 ש' 4-16). הרמה על ידי שלושה חיילים אינה תקינה ובניגוד לנהלים, ההרמה מתבצעת בהנפה פיזית מעל הראש (פרוט' עמ' 60 ש' 17-24). הרמת טיל על ידי שלושה חיילים ולא חמישה פוגעת בהם ובבריאותם (פרוט' עמ' 61, ש' 5-8). כשנאמר לו שהם ביצעו את ההרמה עם שלושה אנשים אמר שהם עשו זאת בזמנים בהם לא היה עליהם פיקוח ועל דעת עצמם (פרוט' עמ' 61, ש' 16-19). ביחס להרמת פילון השוקל 125 ק"ג מעגלה לעגלה, אישר שעשו זאת על ידי שלושה חיילים ובעזרת עזרים למרות המשקל הכבד ובהתאם לנוהל (פרוט' עמ' 62 ש' 1-15). כמו כן אישר שהעבודה הייתה אינטנסיבית בעיקר בתקופות מבצעיות ובאימונים, וכן שהרמת טילים בעלי משקל כבד הינה פעולה חוזרת ונשנית, אך לא יותר משלושים פעם בחודש לחייל (פרוט' עמ' 64 ש' 5-8).

מכתב האם הגב' פלונית עבור מפקדי היחידה מיום 05/12/2017 (צורפה לבקשת ב"כ המערער ביום 19/06/2023)

במכתב מאמו של המערער בפנייה אל מפקדיו, סיפרה על אכזבתה משירותי הרפואה בצבא ועל התפתחות הכאבים שהופיעו אצלו בהמשך לפעילות פיזית מאומצת והרמת משאות כבדים. לדבריה, הייתה להם תחושה של זלזול וחוסר אמון מצד מפקדיו, לא הייתה התייחסות הולמת לתלונותיו והייתה מודאגת ממצבו הרפואי מבחינה פיזית ונפשית.

תיעוד רפואי:

1. ב-20/06/17 "מזה שבעה ימים כאב בגב תחתון ובמותן דו צדדי, מקרין לעכוז ללא קשר לחבלה וסובל מכאב המעיר משינה, התייעצות עם ד"ר נועה- פטור משקלים כבדים למשך 48 שעות, שיכוך כאבים". (עמ' 76 לתיק הרפואי).

2. ב-04/07/17 נבדק על ידי אורתופד, המלצות: צילום עמ"ש מותני בשל כאבי גב (עמ' 38 לתיק הרפואי).

3. ב-12/07/17 הגיע לאחר ייעוץ אורתופד עם המלצה לריפוי בעיסוק, מעקב וצילום עמ"ש בשל כאבי גב (עמ' 73 לתיק רפואי).

4. ב- 25/09/17 אבחנת ספונדילוליזיס בגובה L5 וLBP-. הומלץ השלמת בירור CT עמ"ש מותני, טיפול במשככי כאבים, פטורים והמלצה לביצוע עבודה משרדית (ת"ר עמ' 39).

5. ב- 08/10/17 בהמשך לביקור מיום 25/09/17 תלונות על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגליים מזה ארבעה חודשים. הנפקת פטורים והפנייה לבדיקת אורתופד. (ת"ר עמ' 40).

6. פענוח סריקת CT עמ"ש מותני מיום 15/10/17: בלט דיסק כללי משיק לשק בגובה L3-L4. פריצת דיסק אחורית מרכזית עם לחץ קל על השק בגובה L4-L5 ובגובה L5-S1. ממצא לוואי- נוזל בכמות קטנה באגן הקטן מימין. (ת"ר עמ' 42).

7. ב-23/10/17 סיכום ייעוץ: תלונות על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגליים במשך ארבעה חודשים. החמרת כאבים לאחרונה, כאבים במאמץ הרמת משאות. רגישות במימוש על פני עמ"ש מותני, טווח תנועות מוגבל. המלצה על הימנעות מהרמת משאות מעל 5 ק"ג, פטור מעמידה והליכה ממושכת, עבודה משרדית, פיזיותרפיה, ללא הטבה תחת טיפול תרופתי ממליץ טיפול תחת מרפאת כאב ומפנה לוועדה רפואית לעדכון פרופיל והמלצה לפסילת מקצוע. (ת"ר עמ' 43-44).

8. ב-31/10/17 תלונות על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגליים במשך ארבעה חודשים, CT עמ"ש מותני, בלט דיסק בגבהים L4, L5, S1 .הופנה לוועדה רפואית והמשך טיפול אצל רופא יחידה לדיון על פסילת מקצוע. עד אז, הארכת הפטורים זמנית. (ת"ר עמ' 45).

9. ב- 12/11/17 ביקור במרפאת עמוד שדרה ברמב"ם אצל ד"ר כמאל חמוד, מתלונן על כאבים בגב התחתון מלפני כחצי שנה על רקע עבודה פיזית קשה. הכאב מקרין לשתי רגליים, ימין יותר עד הברך, הכאב גובר במאמץ והליכה ממושכת. טופל ע"י תרופות וממתין לטיפול פיזיותרפי. רגישות דיפוזית בגב תחתון, טווח תנועות הגב מלא לכל הכיוונים ללא חסר נוירולוגי וסימן גירוי שורשי. בדיקת CT עמ"ש מותני מראה ספונדילוליזיס צדדית של L5 עם ליסטזיס קלה L5 L1, פרוטרוזיה דיסקלית מרכזית בגובה L4-5. ניתנה המלצה לטיפול פיזיותרפיה והימנעות מכל מאמץ פיזי או נשיאת משקל. הומלץ על וועדה רפואית וקביעת פרופיל מתאים. (ת"ר עמ' 48).

10. ב-22/11/17 הופנה על ידי רופא יחידה לוועדה רפואית להתאמת סעיפי ליקוי ושקילת המשך מקצוע (עמ' 90 לת"ר).

11. ב-03/12/17 הודעת ועדה רפואית על קביעת פרופיל 64 קבוע בגין שישה סעיפי ליקוי (עמ' 56 ת"ר).

12. ב- 11/12/17 פטור זמני לתקופת של 30 ימים מהרמת משא מעל 10% ממשקל גוף (עמ' 53 ת"ר).

13. ב-15/01/18 התמשכות כאבים תחת פטור משקל וטיפול פיזיותרפי, התייעצות עם ראש תחום אורתופדיה... הארכת הפטור המדובר בסעיף לעיל לתקופה של 30 ימים נוספים והפנייה למרפאת כאב (ת"ר עמ' 55).

14. ב- 11/02/18 הופיע בפני ועדה רפואית ונקבע לו פרופיל 64 קבוע בגין 4 סעיפי ליקוי הזהים לאלו מהועדה ביום 03.12.17 ועוד שני סעיפי ליקוי חדשים שנוספו (ת"ר עמ' 57).

15. ב- 12/02/18 ביקור אצל ד"ר וונדי שפרה אסנת אן במרפאת כאב במרכז רפואי "רעות", "סובל מכאבי גב תחתון מקרין לחלק אחורי.... במשך שנה אחרונה. מתגבר בזמן הרמת משקולות, פשיטה של הגב אחורה, הליכה ועמידה ממושכת. רמת הכאב בין 4-7". הומלץ על הזרקות לעמ"ש מותנית וטיפול בפיזיותרפיה. (ת"ר עמ' 58).

16. ב- 22/03/18 הזרקה תחת אולטרסאונד רופא אשפוז יום במרכז רפואי "רעות". (ת"ר עמ' 59).

17. ב-11/04/18 "דיון ותוכנית החייל עם כאבי גב ע"ר בעיה מבנית במדרג פרופיל 64 ניתנו פטורים בהתאם להנחיות ה"נפרתם" אשר מונעות את המשך שירותו בתפקיד אינטנסיבי כטכנאי דרגה א', אני מתרשמת כי יש מקום לפסילה חריגה, ישובץ במגבלת הפטורים בכל שעת עמידה ינוח רבע שעה קבוע, בכל שעת הליכה ינוח רבע שעה קבוע. פטור מהרמת מסע מעל 7 ק"ג קבוע. יישא אפוד מוקל קבוע." (ת"ר עמ' 39).

18. ב- 27/09/19 אנמנזת רופא: בתאריך 23.10.17 נבדק ע"י אורתופד ד"ר דז'ברוב רוסטם באופן פרטי, תלונות על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לרגליים במשך ארבעה חודשים, בלטי דיסק, סימני ספונדולוליזיס. המלצות: הרמת משא עד חמישה ק"ג, פטור מהליכה ועמידה ממושכת, עבודה משרדית, פיזיותרפיה. במידה וללא הטבה תחת טיפול תרופתי, המשך טיפול במסגרת מרפאת כאב. כרגע מתלונן על כאבים בגב, במנוחה פחות, בעיקר בעבודה. (ת"ר 16).

19. פענוח בדיקת CT עמ"ש מותני מיום 14/08/20 ע"י ד"ר צודיקוב ודים, ממצאי ספונדילוליזיס ללא ליסטזיס בגובה L5-S1, בקע דיסקלי מרכזי קטן בגובה L4-L5, בליה אחורית קלה של הסחוס דיסקלי בגובה L4-L5. (ת"ר ע"מ 63).

20. ב-14/09/20 ייעוץ אצל ד"ר רוסטם דז'ברוב, "סובל מכאבי גב שלא חלפו מתקופת הצבא עקב שברי מאמץ והקרנה לרגל, מתקשה בהרמת משקלים" . המלצה על פיזיותרפיה. (ת"ר עמ' 64).

21. ב-30/10/20 בדיקה אורתופדית אצל ד"ר אחמד מחאמיד והערכת נכות צמיתה בשל כאבים והגבלת תנועה בעמ"ש בגובה 10% וזרמים ברגל ימין בגובה 5% נכות, עם קביעת קשר סיבתי בין אופי עבודתו כטכנאי מטוסים להתפתחות הבקעים המתוארים. (ת"ר עמ' 66-67).

22. ב- 18/03/21 פענוח בדיקת MRI עמ"ש מותני ע"י ד"ר מינץ אינסה. הודגמה עקמת קלה, בלט דיסק דיפוזי מינימלי וספונדילוליזיס דו צדדי בדרגה 1 בגובה L5-S1. גלישה אחורית קלה של חוליה L4, בלט דיסק עם בקע דיסק אחורי על עצבים היקפיים של L5 עם הצרות משנית של תעלת השדרה. (ת"ר עמ' 65).

23. ב-09/05/21 בפענוח בדיקת EMG שבוצעה ע"י ד"ר חוסאם אודי, הודגמה מעורבות שורשי העצבים בחוט השדרה המותני בגובה L4-S1 . (ת"ר עמ' 50).

     

דיון

המחלוקות בין הצדדים 

המחלוקות בין הצדדים נוגעות לקביעת העובדות הנוגעות לעניין, שאלת הקשר הסיבתי העובדתי הרפואי בין מצב הגב התחתון ותנאי שירותו של המערער- המחלוקת בין המומחים, האם הוכח הדבר ברמה הנדרשת ושאלת הקשר הסיבתי המשפטי, האם התקיימו התנאים הנדרשים בקשר לכך.

העובדות

התמונה המתקבלת מהעדויות ומהתיעוד הרפואי היא שהמערער התגייס לשירות סדיר בדצמבר 2016, עבר טירונות והכשרה, שובץ בתפקידו הקשה ב-08.01.2017, ולאחר מספר חודשים בהם הרים משקלים כבדים מאוד ומעבר לנהלים הקיימים במסגרת תפקידו האמור החל להתלונן על כאבים והגבלות כפי שמשתקפים בעדותו ובתיעוד הרפואי המתייחס לתקופה שמיום 20.06.17. הרגיש כאבים עזים, נשנים ומתמשכים בגבו התחתון עם הגבלות תנועה שבעקבותיהם הורד לו הפרופיל, ניתנו לו פטורים ושונה לו התפקיד והמשיך לסבול מכאבים והגבלות עד היום. הדברים משתקפים בתיעוד הרפואי עד ליום 09.05.21 ומשתקפים גם בחוות הדעת של המומחים ונמשכים עד היום, היינו תקופה בת חמש שנים, כאשר תביעתו הוגשה ביום 30.09.21 כך שמרבית הדיווחים משקפים אנמנזות של דבריו שנרשמו על ידי הרופאים והתיעוד הרפואי זמן רב לפני שהוגשה תביעתו.

עדות המערער נראית לנו מהימנה והיא נתמכת בתיאור אופי התפקיד וסדר הפעולות היומי שתוארה באופן דומה על ידי חבריו ליחידה, ל' א' ור' ש', סדר היום כלל אחריות שוטפת להטענת טילים במטוסי הטייסת ופעילות מוגברת בתקופות מבצעיות בשעות ארוכות, עבודה בניגוד לנהלים בשל מחסור בכוח אדם ועדות למחסור באמצעי עזר כמו עגלות ומנשאים מיוחדים שהביאו להגברת העומס הפיזי והמאמץ המוטל על המערער בהרמת משקלים כבדים מאוד פעמים רבות מידי חודש. ביחס לטילים שהועברו מהעגלות לכנף המטוס, כאשר הנוהל חייב הרמה באמצעות חמישה אנשים: שניים בראש הטיל, שניים בזנב הטיל ואחד באמצע, והם נאלצו לבצע את הדבר באמצעות שלושה אנשים בלבד כאשר ההרמה נעשתה על ידי אדם אחד בראש הטיל, אחד בזנב הטיל ואחד באמצע, כאשר ההרמה בוצעה בהנפה עד למעל הראש בגובה כנף המטוס, למעט פעולות שנעשו באמצעות מנוף ועזרים ייעודיים. כמו כן נתמכת גרסת המערער בתיעוד הרפואי, באנמנזות שניתנו בזמן אמת והצביעו על כך שהיו לו כאבים חוזרים ונשנים, פטורים שניתנו לו מהרמת משאות ועמידה ממושכת שבסופו של יום הורד לו הפרופיל מסיבה זו והועבר לתפקיד עם עבודה קלה יותר. גרסת המערער נתמכת גם במכתב של אמו מיום 05/12/17 שנכתב בזמן אמת אשר הוגש ביום 19/06/2023 כאמור בראיות.

ביחס לעדותו של ראש האגף רס"ן עידן הירש שהעיד באופן שונה לגבי שעות הפעילות, תדירות ההרמה של הטילים ומספר האנשים שעסקו בהרמת הטילים, הוא העיד בעיקר על הנהלים שהיו קיימים אך לא היה נוכח במקום בעת ביצוע תפקידו של המערער שכן הוא נכנס לתפקידו בשנת 2018 והכיר את המערער רק לאחר שעבר מתפקידו נשוא הדיון לתפקיד של גרירת טילים בטרקטור ולא יכול היה להעיד על אופן ביצוע העבודה בעת שהמערער ביצע את העבודה הקשה עליה העיד. הוא אמר שהרמה באמצעות שלושה חיילים בלבד היא בניגוד לנהלים והיא חמורה מאוד ככל שהדבר נעשה, כאמור בהצגת עדותו דלעיל.

יצויין שעדותו של ראש האגף אף מחזקת את עדות המערער וחבריו מההיבט של הקושי והמיוחדות שהייתה בהרמת הטילים באמצעות שלושה אנשים בניגוד לנהלים ומבחינת ביצוע העבודה בפועל נראה לנו שיש להעדיף את עדות המערער וחבריו שביצעו את העבודה בפועל והעובדה שהמערער קיבל פטורים רבים שלא כובדו, בעוד שראש האגף התייחס רק לנהלים ולא היה קשור לתפקידו בעת שבוצעה העבודה בפועל על ידי המערער.

לאור זאת, נראה לנו שיש לראות את גרסת המערער כמוכחת ברמה מאוד מתקבלת על הדעת כנדרש.

המחלוקת בין המומחים בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי

ביחס למחלוקת בין המומחים בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי נראה לנו שיש להעדיף את עמדתו של המומחה מטעם המערער על פני עמדת המומחה מטעם המשיב ולקבלה כמוכחת ברמה מאוד מתקבלת על הדעת כנדרש.

המומחה מטעם המשיב כתב בחוות דעתו הראשונה שבתיקו הרפואי של המערער מדווחות תלונות על כאבי גב משנת 2017 ללא רקע חבלתי או תלונה על מאמץ ולדעתו בעיית הגב ממנה סבל המערער נובעת מתחלואה ניוונית התפתחותית ולא מהמאמצים בשירותו. מנגד, סבר המומחה מטעם המערער שעמדה זאת הייתה יכולה להתקבל על הדעת לו היה מדובר במאמצים קלים ולא בתנאים קשים כפי שעולה מהנתונים העובדתיים על פי העדויות והתיעוד הרפואי. מבחינה זאת נראית לנו עמדת המומחה מטעם המערער עדיפה שכן כפי שעולה מהתיעוד ומהעדויות מדובר במאמצים קשים במיוחד שהיו כרוכים בתנועות כיפוף והרמת טילים מהעגלה כלפי מעלה אל המטוס בתנאים קשים במיוחד כאשר החיילים שעסקו בהרמתם ביניהם המערער, היו צריכים לעשות זאת בקבוצה של חמישה אנשים כאשר שני אנשים מרימים את ראש הטיל, שניים את זנב הטיל וחייל אחד באמצע בעוד שבתנאים שהיו להם הם פעלו בניגוד לנהלים והרימו את הטילים באמצעות שלושה אנשים ובכל מקרה מדובר בתנאים קשים ביותר כפי שעולה מהעדויות, מהתיעוד הרפואי וכפי שעלה מהדיון בעובדות.

בקשר לכך ציין המומחה מטעם המערער על פי העדויות והתיעוד כי המערער במסגרת תפקידו הרים על בסיס יום יומי משאות כבדים פעמים רבות, ביניהם פצצות וטילים בהנפה לגובה ומספר חודשים לאחר מכן החל להרגיש כאבים בגב והמשיך לעבוד למרות הכאבים שהחמירו עם הזמן ורק לאחר תקופה ממושכת הועבר לתפקיד אחר. כפי שעלה מהעדויות המאמצים היו קשים במיוחד בשל העובדה שמדובר היה בטילים שהיו צריכים להרים אותם מתוך עגלות מעל ראשם אל המטוס כאשר הדבר היה צריך להתבצע על ידי חמישה אנשים ששניים אוחזים בראש הטיל, שניים בזנב ואחד באמצע, ובפועל- עקב מחסור בכוח אדם הרימו אותם רק שלושה אנשים. לדברי המערער גם כשניתנו לו פטורים אמר שלא עמדו בכך, לעניין זה סבר המומחה מטעם המערער שהאפשרות שהרמת משאות גורמת לשינויים ניווניים בלבד מתאימה למשאות קלים ולא למשאות מהסוג שהרים המערער כפי שעולה מהעדויות ומהתיעוד הרפואי.

עמדת המומחה מטעם המשיב אינה מתיישבת עם העדויות האמורות לעיל ועם התיעוד הרפואי.

עמדת המערער נתמכת גם בתיעוד הרפואי המעוגן ברשימה הארוכה האמורה לעיל של 24 רישומים החל מיום 20.06.17 ועד ליום 20.7.19 המצביעים על זיקה, סמיכות זמנים וקשר בין תפקודו של המערער בכיפוף והרמת משאות כבדים ובין כאביו ומגבלותיו וכך שניתנו לו פטורים רבים בסמיכות לביצוע העבודה, שלדברי המערער לא כובדו ובשל כך קיבל טיפולים נרחבים הקשורים לכאבים באמצעים תרופתיים שונים, זריקות, טיפול במרפאת כאב ופיזיותרפיה ואין מדובר בכאבים חולפים אלא בכאבים המתועדים בתקופה האמורה שלדברי המערער נמשכים עד היום. מצב זה מהווה נכות על פי ההגדרה הקבועה בחוק שכן אין מדובר בכאבים זמניים חולפים בלבד אלא בכאבים כרוניים נמשכים ונשנים והגבלות תנועה שיש בהם משום נכות.

בעניין זה עדותו של ראש האגף שהעיד על הנהלים על פיהם הייתה צריכה להתבצע העבודה על ידי חמישה אנשים בעוד שעל פי עדויות המערער וחבריו שהתקבלה על ידינו כמפורט לעיל, בוצעה העבודה על ידי שלושה אנשים, עדויות אלו מצביעות על המיוחדות בקושי בהרמת הטילים ועל מיוחדות האופי הצבאי של ביצוע התפקיד, בכך שמפאת חיוניות העבודה לצרכים צבאיים מובהקים נאלצו לבצעה בצמצום משמעותי של מספר האנשים שעסקו בכך.

עמדת המומחה מטעם המערער נתמכת גם בסמיכות הזמנים בין ביצוע העבודה בתנאים הקשים האמורים לעיל ובין הופעת הכאבים וההגבלות בכך שלא היה מדובר במשאות קלים או בכאבים קלים וחולפים שהיו מתאימים לתוצאה של שינויים ניוונים התפתחותיים כפי שסבר המומחה מטעם המשיב.

על פי התיעוד והעדויות המפורטות לעיל הוא הרגיש בכאבים עזים בגבו בסמיכות להרמת המשקלים, ואין מדובר בכאבים חולפים כפי שסבר המומחה מטעם המשיב אלא בכאבים עזים ונמשכים כפי שמשתקף באנמנזות כמפורט לעיל שהופיעו זמן קצר לאחר שהחל עם הרמת המשקלים.

סמיכות זמנים ומיוחדות האופי הצבאי בביצוע התפקיד מהווה גם ראייה תומכת שיש בה אף כדי להעביר את נטל הראייה אל המשיב כפי שעולה מפסק הדין "רוט" של בית המשפט העליון, כדברי הנשיא שמגר:

" משהוכיח קיומן של נסיבות מסויימות במהלך השירות על קצין התגמולים הנטל לסתור קיומו של קשר סיבתי כזה. הנסיבות המסויימות אותן על התובע להוכיח על מנת להעביר את הנטל המשני לשכמו של קצין התגמולים, נעוצות באופיו המיוחד של השירות הצבאי, אותו ניתן לקשור מבחינת סמיכות הזמנים אל פרוץ המחלה. כאשר מדובר בשירות קצר (סדיר, מילואים) ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני בהם שרוי החייל הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה".

ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' אברהם רוט פ"ד מ"ה (5) עמ' 204 ניתן ביום 07.10.91.

בעניין זה סבר המומחה מטעם המשיב שמדובר בתלונות על כאבי גב ללא רקע חבלתי או תלונות על מאמץ בעת שהעדויות והתיעוד הרפואי מצביעים על מאמץ עילאי מעבר לנדרש על פי הנהלים בתנועות של כיפוף והרמה מעל הראש של משקלים כבדים ביותר, דבר שאינו עולה בקנה אחד עם תיאור העובדות עליהן הסתמך המומחה מטעם המשיב.

מן ההיבט הרפואי סבר המומחה מטעם המשיב שהרמת משא יכולה לגרום לכאבים חולפים בלבד בעוד שבמקרה זה אין מדובר על פי התיעוד והעדויות בכאבים חולפים בלבד אלא בכאבים נמשכים ונשנים והגבלות שהופיעו בסמיכות לפעולות הרמה שנעשו בדחיפות בצורה אינטנסיבית ובניגוד לפטורים שניתנו למערער בגין הכאבים וההגבלות שהיו לו בעקבות ההרמה. גם מן ההיבט הרפואי כשנשאל המומחה מטעם המשיב אם יש בידו אסמכתא ספציפית לכך שהרמת משאות בתנאים כאלה יכולה לגרום רק לכאבים חולפים כפי שסבר ולא לכאבים נמשכים ונשנים, לא היה בתשובותיו ובספרות הרפואית שהוצגה על ידיו מקור ספציפי לכך. בעניין זה סברנו שיש להעדיף את עמדת המומחה מטעם המשיב שיש להבחין בין נשיאת משאות קלים ומאמצים קלים שיכולים לגרום לכאבים חולפים בלבד ובין תנאים כה קשים כפי שעולה מהעדויות ומהתיעוד הרפואי ומסמיכות הזמנים בין הרמת המשאות הכבדים שהייתה נמשכת לאורך זמן רב ובין הופעת הכאבים וההגבלות.

כמו כן, נראה לנו הסברו של המומחה מטעם המערער שהתופעה של שינויים ניווניים מתאימה לממצא התפתחותי שנקרא ספונדילוליזיס שקרוב לוודאי היה לפני גיוסו של המערער, שקיים אצל 10% מהאוכלוסייה אך סביר להניח שממצא כזה היה אסימפטומטי, ללא כאבים ואלמלא הרמות המשא הכבד שהיה כרוך בתפקידו של המערער לא היה סובל מכאבים והגבלות כפי שסבל. התייחס המומחה מטעם המערער למאמרים עליהם הוא הסתמך. מנגד ב"כ המשיב לא הציג כל ספרות רפואית עליה הסתמך ביחס לטענתו.

לאור האמור נראה לנו שהוכח קיומו של הקשר הסיבתי רפואי בהתאם לחוות דעת המומחה מטעם המערער ברמה מאוד מתקבלת על הדעת כנדרש.

הקשר הסיבתי המשפטי

ביחס לקשר הסיבתי המשפטי, נראה לנו שמדובר באירועים ותנאי שירות קשים ומיוחדים בהם קיימת זיקה הדוקה לפעילות צבאית מובהקת כפי שעלה מהעדויות ומהדיון האמור לעיל ביחס למחלוקת בין המומחים בהם צויינו הקשים המיוחדים בביצוע העבודה בהרכב של שלושה אנשים במקום חמישה אנשים על פי הנהלים, דבר המצביע באופן מובהק על האופי היחודי של העבודה מבחינת הקושי וגם על הקשר ההדוק והמובהק אל השירות הצבאי בפעולות חיוניות של העמסת טילים למטוסים אותן נאלצו לבצע בניגוד לנהלים בשל חיוניותן והמחסור בכוח אדם.

בנסיבות אלו יש להכיר בקשר הסיבתי המשפטי, בשים לב לאופי התפקיד הצבאי שהיה כרוך בהרמת משאות של טילים צבאיים כבדים לאורך תקופה ממושכת והופעת כאבים והגבלות בסמוך לכך, כפי שצוין בעדות המערער, בחוות דעת המומחים והתיעוד הרפואי.

בנסיבות אלו מתקיים הקשר הסיבתי המשפטי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בתיק רע"א 4949/18, פלוני נ. משרד הביטחון קצין התגמולים ניתן ביום 12.5.20, וברע"א 7796/20 פלוני נ' משרד הביטחון, שניתן ביום 25.4.22 ופסק הדין של ועדת הערעורים בע"נ 57189-11-14, פלוני נ' קת"ג שניתן ביום 05.07.23.

הכרעה

לאור האמור אנו קובעים שהוכח מעבר למאזן ההסתברות וברמה מאוד מתקבלת על הדעת כנדרש שיש להכיר בנכותו של המערער בגב התחתון שנגרמה תוך כדי ועקב השירות. כמו כן, אנו מחייבים את המשיב לשלם למערער הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך כולל של 15,000 ₪.

ניתן היום, ח' כסלו תשפ"ד,21 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.

ברוך אזולאי ד"ר רוברט פינאלי עו"ס שלום שגב שופט מחוזי בכיר בדימוס   חבר ועדה חבר ועדה