הטכנאי הרים טילים כבדים ביותר יחד עם שניים מחבריו, אף שהנוהל מחייב הרמה באמצעות חמישה. לאחר שכאבי הגב נמשכו באזרחות פציעתו הוכרה כקשורה לצבא
טכנאי מטוסים לשעבר, שבגלל חריגה מנהלי הצבא החל לסבול במהלך שירותו מכאבים עזים בגב התחתון, הוכר לאחרונה כנכה צה"ל. חברי ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמול ושיקום) בראשות השופט בדימוס ברוך אזולאי אימצו את עמדת המומחה הרפואי מטעם התביעה לפיה הפציעה בגב קשורה לשירות בצה"ל, והעדיפו אותה על-פני גרסת קצין התגמולים לפיה מדובר במחלה ניוונית.
המערער התגייס לצה"ל בדצמבר 2016 ולאחר טירונות וקורס שובץ לתפקיד טכנאי מטוסים בבסיס רמון. לטענתו שירותו הצבאי התאפיין בהרמת משקלים כבדים של עד 120 ק"ג על בסיס יומי, ובעיקר פצצות וטילים בהרמה לגובה. המערער סיפר שמספר חודשים לאחר כניסתו לתפקיד החל לסבול מכאבי גב עזים. לטענתו הוציא פטורים אך הם לא כובדו על ידי מפקדיו.
רק אחרי שנה וחצי קשות ומתישות, סיפר המערער, הואיל הצבא להעבירו לתפקיד קל יותר מבחינה פיזית, של "גורר פצצות בטרקטור". אלא שהכאבים סירבו לחלוף והם ליוו אותו אף אחרי שחרורו מצה"ל באוגוסט 2020. בנסיבות אלה ביקש טכנאי המטוסים לשעבר מקצין התגמולים להכיר בו כנכה צה"ל, אך הלה דחה את תביעתו ומכאן הערעור שהוגש לוועדה.
קצין התגמולים נימק את עמדתו בכך שבעיית הגב ממנה סובל המערער נובעת מתחלואה ניוונית, שמקורה לרוב בגילאי הילדות והנערות, והיא אינה נובעת מהמאמצים בשירותו הצבאי.
100 הרמות בחודש
שני חבריו של המערער לשירות הצבאי זומנו מטעמו לעדות ושפכו אור על נסיבות פציעתו. הם סיפרו בין היתר שנאלצו להרים טילים ופצצות כבדים מאוד מעל לגובה הראש, בתדירות שיכולה הייתה להגיע למאה פעמים בחודש. עוד סיפרו כי הרמת המשא הכבד נעשתה באמצעות שלושה חיילים בלבד, בניגוד לנוהל המחייב נשיאה בעזרת חמישה לפחות.
אחד העדים, שותפו לחדר של המערער, סיפר על הקושי של האחרון לקום מהמיטה ולבצע פעולות יומיומיות כמו החלפת מצעים, בשל כאביו העזים. "היה חוזר מהעבודה מפורק, היה קשה לו לקום מהמיטה ולהתלבש", אמר.
מנגד, מפקד האגף הטכני בטייסת העיד מטעם קצין התגמולים, שלא מוכרת לו הפרת הנהלים הנטענת. ואולם, חברי הוועדה הערר ציינו שהוא נכנס לתפקידו אחרי מסכת האירועים המתוארת בערעור כך שאין לייחס משקל רב לעדותו.
בסופו של יום בחרו חברי הוועדה לאמץ את עמדת התביעה, שקשרה בין הכאבים בגב לשירות הצבאי. "עדות המערער נראית לנו מהימנה והיא נתמכת בתיאור אופי התפקיד וסדר הפעולות היומי שתוארה באופן דומה על ידי חבריו ליחידה", כתבו. הם הוסיפו כי התמונה שעלתה בפניהם כללה מאמצים קשים במיוחד מצד המערער, שהיו כרוכים בתנועות כיפוף והרמת טילים כלפי מעלה אל המטוס, כל זאת בתנאים קשים ביותר.
עוד ציינו חברי הוועדה כי גם מעמדת ההגנה, ובפרט מעדות מפקד האגף בטייסת שלימדה על צורך של חמישה חיילים בסחיבת הטילים, ניתן להבין שמדובר בעבודה פיזית וקשה. בתוך כך הם הבהירו שהכאבים לא חלפו בסמוך להופעתם בזמן השירות הצבאי, אלא הם נמשכים עד עצם היום הזה ומכאן הקשר האדוק בין הליקוי הרפואי ממנו סובל המערער, לבין שירותו בצה"ל.
לפיכך הכירו חברי הוועדה במערער כנכה צה"ל וחייבו את קצין התגמולים לשלם לו הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 שקל.
- ב"כ המערער: עו"ד חברון חורי
- ב"כ קצין התגמולים: עו"ד סימונה גולדמן מימון
עו"ד שרון מאירי
עוסק/ת ב-
צבא ומשרד הבטחון
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.