עסקת קומבינציה - מערכת היחסים בין בעל המקרקעין לבין רוכש הדירה מהקבלן

1. תביעה להורות על רישום זכויות הבעלות בדירה ברח' בן גוריון 47 בני ברק הידועה כגוש 6196 חלקה 41 תת חלקה 2 [להלן:"הדירה"] ע"ש התובעים 1-2 .

            הדירה נרשמה במרשם המקרקעין בפנקס בתים משותפים. זכויות הבעלות בדירה רשומות ע"ש הנתבעת - בעלת המקרקעין [להלן:"חב' קידר"]. רשומה הערת אזהרה על זכויות חב' קידר לטובת התובעים 1-2 – רוכשי הדירה מהקבלן [להלן:"משפ' שחרור"]. רשומה גם הערת אזהרה לטובת טפחות בנק למשכנתאות בגין משכנתא שנטלה משפ' שחרור בסך 108,750 ₪ לצורך מימון רכישת הדירה. סכום המכר היה 201,100 ₪ - ראו אישור מס שבח נספח ב' לכתב התביעה.הערת האזהרה לטובת בנק למשכנתאות רשומה על זכויות משפ' שחרור שלטובתה נרשמה הערת אזהרה .

2. ב-23.10.88 נחתם הסכם בין חב' סידלור חברה לפיתוח ולהשקעות בע"מ [להלן: "הקבלן"] לבין חב' קידר – הבעלים של המקרקעין, לצורך עריכת עסקת קומבינציה. עפ"י ההסכם הקבלן היה אמור לבנות על המקרקעין בניין ובו 6 דירות: 3 דירות שיוקצו לחב' קידר, ו-3 דירות שיוותרו בבעלות הקבלן.

            עוד נקבע בסעיף 20 להסכם הקומבינציה [ נספח א' לכתב ההגנה] שלא תירשם הערת אזהרה לטובת הקבלן בגין הסכם הקומבינציה, והערות אזהרה תירשמנה אך ורק לטובת רוכשי הדירות. עפ"י הוראה זו לא נרשמה על הדירה הערת אזהרה לטובת הקבלן, אלא נרשמה הערת אזהרה לטובת משפ' שחרור – רוכשת הדירה מהקבלן, והערת אזהרה לטובת הבנק למשכנתאות בגין משכנתא שנטלה משפ' שחרור לצורך מימון רכישת הדירה. 

ב-27.8.89 רכשה משפ' שחרור את הדירה מהקבלן. עפ"י סעיף 5[א] להסכם הרכישה - סכום המכר היה 100,000 דולר. עפ"י סעיף 5[א][4] להסכם נקבע שמסירת החזקה בדירה תבוצע ב-28.2.90, בחלוף 6 חודשים מחתימת ההסכם. עוד נאמר  בהסכם שהקבלן מתחייב לרשום את זכויות הבעלות בדירה ע"ש משפ' שחרור [סעיף 13[א] להסכם], ורישום זכויות הבעלות בדירה במרשם המקרקעין יבוצע בתנאי שמשפ' שחרור תשלם את מלוא התשלומים בהתאם להסכם המכר [סעיף 14 להסכם] . הסכם המכר צורף כנספח א' לכתב התביעה.

3. הקבלן בנה את הבניין בן 6 הדירות. עפ"י חוות דעת חב' אייזן הנדסה בע"מ, שנערכה ב-25.3.91 מטעם חב' קידר [צורף ע"י חב' קידר כנספח ד' לכתב ההגנה], נתגלו ליקויי בנייה ב-3 הדירות שהוקצו בעסקת הקומבינציה לחב' קידר – בעלת המקרקעין, שעיקרם: רטיבות בתקרות, צורך בתיקוני טיח פנים, סדקים, מסגרות ונגרות.

            באשר לרכוש המשותף בבניין, במרץ 91' קבע המומחה מטעם חב' קידר, שיש צורך בנוסף לביצוע תיקונים, לבצע גם השלמת עבודות בנייה שלא בוצעו ע"י הקבלן :בניית קירות ודלתות חדר מכונת מעלית, התקנת מכונת מעלית, סגירת חלק משותף של גג ע"י מעקה/קיר, חיבור מערכת דודים וקולטים לדירות, התקנת פתח וסולם עליה לגג, התקנת אחיזות יד מעקה ו-4 חלונות בחדר מדרגות, התקנת ויטרינה בכניסה ראשית ו-2 דלתות  בהול כניסה.

4. עפ"י פרוטוקול הדיון מ-1.5.90, בהתדיינות שהתקיימה בבית המשפט המחוזי בת"א בין הקבלן לבין חב' קידר [ה"פ 460/90 – נספח ח' לכתב ההגנה], ניתן ללמוד שמשפ' שחרור עברה להתגורר בדירה לפני 1.5.90. עפ"י הסכם המכר החזקה בדירה היתה אמורה להימסר ע"י הקבלן למשפ' שחרור               ב-28.2.90.

            משפ' שחרור התגוררה בדירה משנת 90 ואילך. ב-9.8.06 מכרו התובעים 1-2 את הזכויות בדירה לבנם – התובע 3 .

            עפ"י עדות אופיר קידר, שהעיד מטעם חב' קידר, 3 הדירות שנבנו ע"י הקבלן ונמסרו עפ"י הסכם הקומבינציה לחב' קידר – נמכרו ע"י חב' קידר עוד בשנים 88' ו-94' [ ראו עדות אופיר קידר בעמ' 45-46 לפרוטוקול].

5. בחלוף כ-25 שנים מהמועד שמשפ' שחרור שילמה את התמורה עבור דירתה ועברה להתגורר בדירה, טענה חב' קידר שמשפ' שחרור לא שילמה את מלוא התמורה עבור הדירה, פלשה לדירה [סעיף 33 לסיכומי הנתבעת] ואינה זכאית לרישום זכויות הבעלות בדירה על שמה.

            במשך 25 השנים שחלפו לא הוגשה תביעה ע"י הקבלן או ע"י חב' קידר בגין כספים שנטען שחבה משפ' שחרור לקבלן או לחב' קידר. גם בתביעה נשוא הדיון, שהגישה משפ' שחרור לצורך רישום זכויות הבעלות בדירה על שמה, לא הוגשה ע"י חב' קידר תביעה שכנגד בעניין כספים שנטען שחבה משפ' שחרור.

            הובא לידיעת ביהמ"ש עוד בתחילת ההליך שהחב' הקבלנית נמחקה                  ב-7.12.90, לפני כ-25 שנים. נעשה ניסיון לקבל את עמדת בעלי המניות הרשומים: רחמים עוזי ורחמים דליה. לא נתקבלה תגובתם של בעלי המניות חרף הוראה שקוימה לבצע מסירה לכתובתם הרשומה כיום במרשם האוכלוסין.

כפי הנראה, לאור העובדה שלא נרשמה הערת אזהרה לטובת הקבלן על הדירה [לאור ההוראה המפורשת בסעיף 20[א] להסכם הקומבינציה], ולאור העובדה שהקבלן לא השלים את הבניה של הרכוש המשותף בבניין ועפ"י סעיף 22[ב] להסכם הקומבינציה נתן הקבלן המחאת זכות בלתי חוזרת לחב' קידר לגבות כל סכום שיגיע לו מרוכשי הדירות, הצהירו הצדדים לתביעה בעמ' 10 שורות 25-26  ובעמ' 11 שורות 2-3: " ב"כ תובעים: ... אני לא חושבת שחב' סידלור [הקבלן – י.ג.] היא צד נדרש לבירור התביעה. ב"כ הנתבעת 1: חב' אליהו קידר קיימת ורשומה כבעלים. לצורך בירור התביעה די שהנתבעת 1 תהיה בעלת דין".   

חב' קידר הודיעה בעמ' 6 לפרוטוקול שורה 21, שכנגד החזר של 80,000 דולר היא מוכנה כבעלים לחתום על הסכמה להעביר את הזכויות בדירה ע"ש משפ' שחרור. לא ניתנה הסכמה לכך ע"י משפ' שחרור, והפנייה להליך גישור לא הביאה לסיום הסכסוך.

6. בענייננו עסקת הקומבינציה הולידה מספר מערכות יחסים מקבילות : בעלים- קבלן; קבלן- רוכש; רוכש- בעלים; בעלים – בנק משכנתאות, שמימן לרוכשי הדירה חלק מסכום הרכישה תמורת משכנתא.

            הערות האזהרה שנרשמו , עפ"י הסכמת חב' קידר – הבעלים של המקרקעין, לטובת משפ' שחרור רוכשת הדירה, ולטובת הבנק למשכנתאות, שמימן 54% מסכום הרכישה – מקימות קשר משפטי ישיר בין בעל המקרקעין לבין רוכשת הדירה והבנק למשכנתאות .

            ללא התחייבות חב' קידר כבעלים לרשום הערת אזהרה לטובת הרוכשת משפ' שחרור – לא היתה משפ' שחרור משלמת את מלוא התמורה לקבלן. ללא התחייבות  חב' קידר כבעלים לרשום הערת אזהרה לטובת הבנק למשכנתאות – הבנק שמימן 54% מהתמורה ששילמה משפ' שחרור לקבלן – לא היה הבנק למשכנתאות מעביר את הכספים לביצוע העסקה. גם משפ' שחרור וגם הבנק למשכנתאות סמכו על הסכמת הבעלים לרשום בסיום העסקה את הבעלות בדירה ע"ש הרוכשת ואת המשכנתא לטובת הבנק על זכויות הרוכשת בדירה. 

            בע"א 3382/92 פרג' נ' דוד פ"ד מט(2) 61 , 74 הדגיש השופט שמגר :

" על בעל מקרקעין שעושה עצמו צד לעסקת קומבינציה להיות ער לכך כי בכריתת חוזה עם קבלן, המוכר דירות לקונים, נוטל גם הוא על עצמו אחריות כלפי הקונים, וכי נזק כספי יכול  ליפול גם עליו ".

משנבנו הדירות ע"י הקבלן והושלמה מרבית הבניה, ומששולמה מלוא התמורה ע"י הקונה, משפ' שחרור, בין אם יש לראות בהתחייבות בעל המקרקעין התחייבות על דרך השלילה להימנע מעסקה סותרת, ובין אם יש לראות את התחייבותו על דרך החיוב להקנות לקונה זכות בדירה שנבנתה – יש להורות עפ"י שיקולי צדק על רישום הזכויות בדירה ע"ש משפ' שחרור, לאחר ששולמה מלוא התמורה ומשפ' שחרור מתגוררת בדירה כ-25 שנים, ולא להתנות הרישום בתשלומים נוספים.

ראו לעניין זה:  ע"א 813/85 נחשון נ' שי  פ"ד מב(1) 340.

7. מחומר הראיות שהונח בפני ביהמ"ש ניתן לקבוע שעוד בשנת 90' משפ' שחרור שילמה לקבלן את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה. 

            ראשית, עפ"י חוזה המכר שנחתם ב-27.8.89 בין משפ' שחרור לבין הקבלן, היה על משפ' שחרור לשלם עבור רכישת הדירה 100,000 דולר, והתשלום האחרון נקבע שיבוצע לא יאוחר מ-28.2.90 –מועד מסירת החזקה, חלוף 6 חודשים ממועד חתימת ההסכם.

            הוצגו בפני ביהמ"ש קבלות וחשבוניות בעניין סכום התמורה ששולמה בעסקה ע"י משפ' שחרור [ ראו סעיף 10 לתצהיר שושנה שחרור והקבלות שצורפו ].

            התשלומים ששולמו היו כדלקמן:

            העסקה דווחה לשלטונות המס. דווח על סכום רכישה בסך 201,100 ₪, והוכח בקבלות שנשתמרו לאחר חלוף 25 שנים, ששולמה התמורה בסך 200,950 ₪ .

            שנית, לא מצינו שהוגשה תביעה כספית ע"י הקבלן או חב' קידר כנגד משפ' שחרור במשך כ-25 שנים, מאז עברה משפ' שחרור להתגורר בדירה שרכשה, בנושא כספים שנטען שמשפ' שחרור חבה בגין רכישת הדירה .

            יתרה מכך, חב' קידר צירפה לכתב ההגנה מכתב מ-1.4.90 , ששלח  ב"כ הקבלן לב"כ חב' קידר בטרם הושלמה הבנייה. המכתב נכתב לאחר שמשפ' שחרור שילמה את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה. במכתב הקבלן דרש מחב' קידר לא לפנות את משפ' שחרור מהדירה בה היא מתגוררת. עמדה זו מתיישבת עם הראיות שהוצגו, שהקבלן קיבל את מלוא התמורה ממשפ' שחרור, ולכן עמד על כך שחב' קידר לא תפנה את משפ' שחרור מדירתם, לאחר שעברה להתגורר בה קודם לכן.

            בסעיף 1 למכתב מ-1.4.90 מציין ב"כ הקבלן בפנייתו לב"כ חב' קידר: " עד להשלמתו לא ימסרו דירות בבניין. יחד עם זאת, לא תפונה משפ' שחרור שכבר מתגוררת בבניין".

            שלישית, גב' שושנה שחרור העידה בחקירתה, שלא נסתרה, בעמ' 21 שורות 30-31: "אני קיבלתי חזקה לאחר ששילמתי את מלוא התשלום". עדות זו נתמכה בקבלות ובחשבוניות שהוצגו בפני ביהמ"ש.

            העד היחיד שהעיד מטעם חב' קידר, מר אופיר קידר, העיד בעדותו בעמ' 50 שורות 27-30: " ש. האם אי פעם שלחת מכתב או דרשת מהם [ממשפ' שחרור – י.ג.]... לגבי יתרת כספים עבור הדירה שלא שולמה ? ת. ... מאיפה אני צריך לדעת ".

            עדותה של גב' שושנה שחרור, שנתמכה בקבלות ובחשבוניות ובעמדת הקבלן שאין לפנותה מהדירה -  מהימנה על בית המשפט.

            רביעית,  בדיון שהתקיים ב-1.5.90 בבית המשפט המחוזי בת"א נקבע בפסק הדין, שניתן בהסכמה, שלא יינתן צו מניעה כנגד משפ' שחרור שכבר התגוררה בדירה. בית המשפט הפנה את חב' קידר, ככל שיש לה עילה, להגיש תביעה לבית משפט השלום לפינוי משפ' שחרור [ראו נספח ח' לכתב ההגנה ].

            במשך כ-25 שנה מאז אותו דיון לא הוגשה תביעה לפינוי ע"י חב' קידר כנגד משפ' שחרור. מר אופיר קידר, שהעיד מטעם חב' קידר, הסביר את הסיבה לאי הגשת התביעה בעמ' 53 שורות 25-26:" אני לא אשקיע כסף עכשיו על תביעה בשביל להוציא אותם [לפנות את משפ' שחרור מדירתם – י.ג.], והם יגידו שהם שילמו חלק ולא שילמו [תשלום התמורה עבור רכישת הדירה – י.ג] ... וכן ישארו [בדירה – י.ג.] ". חב' קידר לא היתה משוכנעת בסיכויי תביעת פינוי כנגד משפ' שחרור, בהתחשב בעובדה שמשפ' שחרור טענה עוד בשנת 90' ששילמה את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה, ולכן זנחה חב' קידר את האופציה להגיש תביעת פינוי נגד משפ' שחרור. גם עמדה זו מדגישה את העובדה שעוד בשנת 90' לא היו בידי חב' קידר ראיות שמשפ' שחרור לא שילמה את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה.

            משקבענו שמשפ' שחרור שילמה עוד בשנים 90'-89' את מלוא התמורה עבור רכישת דירתה – ממילא לא עומדת לחב' קידר הזכות להפעיל את הוראת סעיף 2[ג] להסכם המכר שנחתם בין משפ' שחרור לבין הקבלן. בסעיף 2[ג] להסכם המכר נאמר: " הקונה [ משפ' שחרור – י.ג.] מצהיר ומתחייב כי המוכר בהסכם הקומבינציה רשאי בנסיבות המפורטות שם להמשיך בעצמו את בניין הבניין והוא יהא זכאי בין היתר לכל יתרת הכספים שיגיעו מהקונה [ ממשפ' שחרור – י.ג.] עבור הדירה ".  

8. לא מצינו בחומר הראיות שהונח בפני ביהמ"ש, שהקבלן ביטל את הסכם המכר עם משפ' שחרור או טען שמשפ' שחרור הפרה את הסכם המכר עמו.

            לא מצינו בחומר הראיות שהונח בפני ביהמ"ש, שחב' קידר ביטלה את הסכם הקומבינציה שנחתם עם הקבלן.

            גם אם הקבלן מסר את הדירה למשפ' שחרור לאחר ששולמה מלוא התמורה, בניגוד להוראת סעיף 2[ב] להסכם, שהרי היה צריך למסור קודם לכן את 3 הדירות שהוקצו לחב' קידר- הבעלים של המקרקעין – לא ניתן להסתמך על הפרה זו ולמנוע ממשפ' שחרור, ששילמה את מלוא התמורה ומתגוררת בדירה כ-25 שנה, את רישום זכויות הבעלות בדירה על שמה.

            חב' קידר קיבלה את החזקה ב-3 הדירות שבנה הקבלן . עפ"י דו"ח המומחה מטעם חב' קידר בדירות הנ"ל היה צורך בתיקוני בנייה. הדירות שנמסרו לחב' קידר נמכרו על ידה לצדדים שלישיים. הבקשה לצו מניעה שנדונה ב-מאי 90' בבית המשפט המחוזי לא נעתרה ביחס למשפ' שחרור, ששילמה את מלוא התמורה ועברה להתגורר בדירה עוד קודם לכן. האופציה שהותיר בית המשפט המחוזי לחב' קידר להגיש תביעה לבית משפט השלום לפינוי משפ' שחרור מהדירה – נזנחה ע"י חב' קידר. חב' קידר ויתרה על אופציה זו לאחר שלא היתה בטוחה בסיכויי תביעתה לאור טענת משפ' שחרור ששילמה את מלוא התמורה עבור רכישת הדירה, והיא מנועה מלטעון טענה של "נזק ראייתי" עקב שיהוי. משויתרה חב' קידר על הגשת תביעת פינוי עוד בשנת 90' – אין היא יכולה עוד להיבנות, בחלוף 25 שנים, מכך שהדירה נמסרה למשפ' שחרור בטרם נמסרו לה 3 הדירות שהוקצו עבורה בעסקת הקומבינציה, ולמנוע את רישום הזכויות בדירה ע"ש משפ' שחרור.

9. חב' קידר טענה שמגיעים לה כספים מהקבלן בגין ליקויי בניה ב-3 הדירות שהוקצו לה ובגין איחור במסירת הדירות, ועל משפ' שחרור לשאת בעלויות אלו באשר חב' קידר לא קיבלה את מלוא התמורה בעסקת הקומבינציה. עוד טענה חב' קידר שעל משפ' שחרור לשאת בחלק מעלות הבנייה שלא הושלמה ע"י הקבלן ביחס לרכוש המשותף בבניין.

            טענות אלו אין בהן כדי למנוע את רישום הבעלות בדירה ע"ש משפ' שחרור, ואת רישום המשכנתא לטובת הבנק למשכנתאות בגין המשכנתא שנטלה משפ' שחרור. בסעיף 14 להסכם המכר, על פיו רכשה משפ' שחרור את הדירה, הותנה רישום הבעלות אך ורק בתשלום התמורה שצריך לשלם הקונה עפ"י הסכם המכר. בהסכם המכר אין אזכור לתשלומים שעל הקונה לשלם בגין חובות כספיים של הקבלן לבעל המקרקעין או בגין כספים להשלמת הבנייה העולים על סכום התמורה שצריך לשלם הקונה. ההסדר היחיד שנקבע בסעיף 2[ג] להסכם המכר היה בעניין תשלום יתרת התמורה שלא שולמה ע"י הקונה לבעל המקרקעין, אם ישלים בעל המקרקעין את הבניה במקום הקבלן. גם בסעיף 23 להסכם הקומבינציה לא הותנה רישום הזכויות בדירת הקונה, כאשר הקונה שילם את מלוא התמורה, בתשלום הוצאות שתידרשנה להשלמת הבניה או בקיום התחייבויות כספיות של הקבלן כלפי בעל המקרקעין שלא מולאו. הוראת הסעיף מאזכרת " דרישה" ו" הגשת תביעות".  

10. לא הוכח בפני ביהמ"ש אלו ליקויי בנייה תוקנו ע"י חב' קידר, ואלו השלמות בנייה בוצעו ברכוש המשותף ע"י חב' קידר במקום הקבלן. חוות הדעת של חב' אייזן שהוגשה מטעם חב' קידר אינה מלמדת מה בוצע בפועל . לא הוצגו בפני ביהמ"ש ראיות מה היו העלויות של העבודות שבוצעו בפועל. לא הובאו בפני ביהמ"ש ראיות מי מימן את העלויות הנ"ל. בסעיף 25 להסכם הקומבינציה נקבע הסדר של חשבון מיוחד, אשר אליו תיכנס כל הכנסה בפרויקט וממנו תצא כל הוצאה. עוד נקבע שמשיכת כספים מהחשבון תעשה ע"י שתי חתימות -של הקבלן וחב' קידר. לא הובאו ראיות לעניין כספי מכר הדירות שהוכנסו לחשבון הפרויקט וההוצאות שהוצאו.

            העד היחיד שהעיד מטעם חב' קידר, מה אופיר קידר, העיד בחקירתו בעמ' 61 שורות 7-9, שחב' קידר הגיעה להסדר כספי עם אחד מרוכשי הדירות, מר אטלסוביץ, בעניין ההשתתפות בהשלמת הבניה, אולם לא ידע לפרט מה היה ההסדר הכספי. עוד העיד בעמ' 59 שורה 15 שאין בידו קבלות ונתונים על עלות השלמת הבנייה שבוצעה ע"י חב' קידר.

            לא הוכח לעניין האיחור במסירת 3 דירות חב' קידר מתי היתה אמורה להתבצע המסירה [מועד קבלת היתר הבניה שממנו נימנו 12 חודשים לקבלת החזקה בדירות], ומתי נמסרו הדירות לחב' קידר.

11. משפ' שחרור לא היתה מיוצגת ע"י פרקליט בחתימת הסכם המכר עם הקבלן. הסכם המכר נערך ע"י פרקליטתו של הקבלן, ומשפ' שחרור חתמה על ההסכם ללא ייצוג משפטי.

בהסכם המכר לא נאמר מפורשות שמשפ' שחרור עלולה לחוב גם במימון התחייבויות נוספות שהתחייב הקבלן כלפי חב' קידר ולא בוצעו. בסעיף 2[ג] להסכם המכר נאמר מפורשות שאם חב' קידר, הבעלים של המקרקעין, תמשיך ותבצע את השלמת הבנייה במקום הקבלן אזי היא תהיה זכאית לגבות ממשפ' שחרור את יתרת כספי התמורה שמגיעים לקבלן ממשפ' שחרור, אולם כאמור מלוא התמורה שולמה לקבלן.

משהסכימה חב' קידר לרשום הערת אזהרה לטובת משפ' שחרור ולטובת הבנק למשכנתאות, שמימן חלק מעסקת רכישת הדירה ע"י משפ' שחרור – נתנה חב' קידר הסכמתה לרישום הבעלות ולרישום המשכנתא לטובת הבנק בכפוף לתשלום מלוא תמורת המכר לקבלן או לחב' קידר כחליפו של הקבלן. לא ניתן להתנות את רישום הבעלות בדרישות כספיות נוספות שמקורם במערכת היחסים בעלים- קבלן  או בתשלום השתתפות חלקית בעלות השלמת הבנייה ברכוש המשותף של הבניין .

12. בשולי הפסק, הסמכות לדון בתביעה לרישום בעלות בדירה, הרשומה בפנקס בתים משותפים במרשם המקרקעין – נתונה לבית המשפט המחוזי. לא ניתן לטעון טענת התיישנות כנגד העתירה להורות על רישום הזכויות בדירה ע"ש משפ' שחרור, כאשר רשומה הערת אזהרה על הדירה במרשם המקרקעין לטובת משפ' שחרור והערת אזהרה נוספת לטובת הבנק למשכנתאות בגין המשכנתא שנטלה משפ' שחרור לצורך מימון הרכישה, וכאשר משפ' שחרור מתגוררת בדירה במשך 25 שנים ממועד הרכישה.

13. סוף דבר

[א]  מוצהר בזה, שהתובעים 1-2 הם הבעלים של הדירה הידועה כגוש 6196  חלקה 41 תת חלקה 2, והם זכאים לרישום הבעלות בדירה על שמם.  

            [ב]   להסמיך את ב"כ התובעים, עו"ד אסתר לוי, לחתום בשם חב' קידר על כל מסמך שיידרש לצורך רישום הזכויות בדירה ע"ש התובעים.

להותיר לשיקול דעת התובעים אם לבצע את הרישום ע"י ב"כ התובעים או באמצעות ב"כ הקבלן , ששולמה לה תמורה עבור רישום הזכויות.  

[ג]  הנתבעת תשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 40,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

ניתן היום,  י"ג אב תשע"ה, 29 יולי 2015, בהעדר הצדדים.