החלטתי לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום מחמת הספק, ואלו נימוקי הזיכוי:
1.כנגד הנאשם הוגש כתב האישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה – מעולם לא הוציא, בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה") ונהיגה ברכב ללא ביטוח, לפי סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי[נוסח חדש], התש"ל – 1970.
2.כעולה מפרק עובדות כתב האישום ביום 14.11.24 בסמוך לשעה 19:15 נהג הנאשם ברכב פרטי מסוג מיצובישי מ.ר. 3504676 בדרך צבי גוב ארי בעיר יבנה מכיון צפון לדרום.
באותן נסיבות הנאשם היה בלתי מורשה לנהיגה כלל בכלי רכב ונהג ללא רישיון רכב.
3.בישיבת יום 20.1.25 הנאשם כפר בנהיגה.
4.מטעם המאשימה העידו השוטרת מיראל ומתנדב המשטרה אדוארד.
העובדות שאינן במחלוקת
5.הנאשם מודה כי ביום 14.11.24 בסמוך לשעה 19:15 ישב ברכב פרטי מסוג מיצובישי מ.ר. 3504676 בדרך צבי גוב ארי בעיר יבנה. עוד מודה כי אין לו רישיון נהיגה.
המחלוקת
6.המחלוקת הינה האם המאשימה הוכיחה מעבר לספק סביר כי במועד ביצוע העבירה הנאשם נהג ברכב?
ראיות המאשימה:
7.באמצעות השוטרת מיראל מרים עמר (להלן: "השוטרת מיראל") הוגשו המסמכים הבאים:דו"ח פעולה מיום 14.11.24 (ת/1); דו"ח עיכוב מיום 14.11.24 (ת/2); סרטון מצלמת גוף (ת/3).
בחקירתה הנגדית העידה השוטרת מיראל כי במועד האירוע נשוא כתב האישום היא נהגה בניידת והשותף שלה אדוארד ישב לידה. העידה כי ראתה בוודאות את הנאשם מתחלף עם הנוסע (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 3 שורה 1). השוטרת העידה כי האירוע אירע בשעה 20:00 היתה תאורת רחוב היא עצרה מאחורי רכבו של הנאשם וכרזה לו לעצור ובאותו רגע הנהג התחלף עם הנוסע והיא ראתה הכל דרך השמשה האחורית של רכב הנאשם בעודה יושבת בניידת. לשאלה הכיצד בדיוק התבצעה ההחלפה? השיבה השוטרת מיראל "קודם כל הנהג עבר ואז אחריו הנוסע" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 3 שורות 35-36).
השוטרת אישרה כי את מצלמת הגוף הפעילה אחרי שירדה מהניידת ולא בזמן שישבה בניידת וראתה את התחלופה. לדבריה אחרי שהנאשם והנוסע התחלפו הרכב המשיך בנסיעה ועצר ברחוב הרצל. עת היא ניגשה לרכב על ההגה ישב אחיו של הנאשם בשם סתיו.
לשאלה מדוע עת ניגשה לניידת והטיחה בנאשם שהתחלף עם הנוסע לא הסבירה לו זכויותיו וכי כל מה שיגיד עלול להיות נגדו? השיבה השוטרת "אז בוא אני אגיד לך מה אני שוטרת שנה וחצי בסדר אני לאט לאט לומדת איך להתנהל באירועים, בוא אני לא שוטרת ותיקה שעשר שנים אני במערכת, כרגע אני לומדת את המקצוע שלי כן אני גם לא אשקר אני התייעצתי עם בולן התייעצתי עם ראש משמרת איך להתנהל באירוע וזה לא בושה"(פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 5 שורות 20-26).
לשאלה מדוע ההתייעצות לקחה 14 דקות ? לפי הסרטון המפגש מתחיל בשעה 19:44 ואילו האזהרה לנאשם עצמו היא בשעה 19:58? השוטרת השיבה כי מרגע המפגש ומאחר ועלה חשד היא ביצעה חיפוש ברכב, השותף שלה ביצע חיפוש על אח של הנאשם, ובהמשך התייעצה עם הבוחן ולכן העניין לקח זמן (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 6 שורות 3-15).
לשאלה האם יתכן כי עת כרזה לרכב לעצור הנאשם שישב ליד הנהג והיו לו ארגזים על הברכיים הוא העביר את הארגזים למושב האחורי והיא חשבה בטעות שהנהג והנוסע התחלפו? השיבה השוטרת " אני הייתי כל כך קרובה לרכב בסדר שיכלתי לראות את כל הפנים של הרכב בוודאות. לא היה שום ארגזים במושב הקדמי, היה החלפה היה רגליים באויר היה ידיים באויר וזה קרה כל כך מהר שאפילו לא היה לי את האפשרות אפילו להדליק מצלמת גוף" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 7 שורות 26-29).
השוטרת אישרה כי במושב האחורי של הרכב היה ארגזים כי הנאשם אמר לה שהוא מתגורר ברכב. לשאלה כמה ידיים וכמה רגליים ראתה ? השיבה השוטרת "ראו אותם קמים מהמושב, זאת אומרת נכון למשל שאחד יושב על השני... אמרתי לך הנהג ואז הנוסע" וכשניגשה אליהם "הנוסע היה נראה מאוד לחוץ נשמו עמוקות ואפילו הם לא היו חגורים ברמה כזאת" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 9 שורות 18-21, 27-28) . לשאלה למה לא רואים בסרטון שהם מתנשפים או לחוצים? השיבה השוטרת כי זה מה שראתה. וכי הם עצרו תחילה על נתיב נסיעה השותף שלה אדוארד הפנה את תשומת ליבה לכך שהם מתחלפים במקומות ואז היא הסתכלה עליהם (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 10 שורות 22-25) ואז היא אמרה לו (הכוונה לנהג) להמשיך קדימה ולקחת ימינה לרחוב הרצל. כך שמרגע שהתחלפו עד שעצרו והשוטרת יצאה אליהם והפעילה את המצלמה עברו כמה שניות.
8.באמצעות מתנדב אדוארד אדריאן גיטמן (להלן:"אדוארד") הוגשה הודעה (ת/4).
בחקירתו הנגדית העיד אדוארד כי ישב ליד השוטרת במושב שליד הנהג מקדימה, וההודעה מילא לאחר שהגיע לתחנה עם אחד משני המעורבים והתבקש לעשות זאת. אדוארד אישר כי הניידת עצרה מאחורי רכב הנאשם. אדוארד העיד כי רכב הנאשם עצר לכמה שניות באמצע נתיב ואז הוא ראה אותם מתחלפים ואז השוטרת מיראל כרזה להם לעצור. לשאלה האם לפני כן היא לא כרזה להם לעצור? השיב אדוארד בשלילה (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 17 שורות 29-32). אדוארד העיד כי אינו זוכר מי עבר קודם אך ההתחלפות התבצעה תוך שניות. לשאלה מדוע בכלל שיתחלפו אם לא כרזו להם לעצור? השיב אדוארד כי אינו יודע (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 19 שורות 3-4).
9.בהסכמה הוגשה הודעת נהג באזהרה מיום 14.11.24 (ת/5)
פרשת ההגנה
10.הנאשם העיד כי במועד האירוע נשוא כתב האישום נסע ברכב יחד עם אחיו, כאשר אחיו נהג והוא ישב במושב הקדמי לידו. השוטרת כרזה להם לעצור, אחיו עצר ואח"כ היא כרזה תתקדם ולפנות ימינה וכך עשה אחיו. השוטרת ניגשה אל החלון וביקשה רישיונות לאחר שבדקה את הרישיונות שאלה למה התחלפנו? הנאשם אמר לה כי לא התחלף. ולדבריו הסיבה לכך שהיא חושבת שהם התחלפו יכולה להיות העובדה שהיה לו ארגז עם מברגות על הברכיים והוא העביר אותו למושב האחורי ולכן חשבה השוטרת שהם התחלפו.
בחקירתו הנגדית העיד הנאשם כי ארגז הכלים העביר אחורה "רק כשהיא יצאה מהאוטו כבר שהיא התקרבה אלינו" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 21 שורות 34-35) . לשאלה כאשר הניידת עצרה בכביש מאחוריו האם אז העביר את הארגז? השיב הנאשם "לא, אני לא חושב שבאותו רגע זה אני חושב שאחרי שהיא אמרה לו תתקדם ואז התחלתי להבעיר את המברגות" ולשאלה מדוע העביר לאחור את הארגזים? השיב "שבאה השוטרת אני אהיה יותר מסודר, יש לי קנאביס באוטו וזה הלחיץ אותי ח קצת וזהו" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 21 שורות 1-9). לשאלה מדוע השוטרת הבחינה כי הוא לחוץ? השיב הנאשם כי היה לחוץ בשל קנאביס ברכב (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 23 שורה 9). הנאשם מסר כי השוטר הנוסף שהיה במועד האירוע אמר לו בפירוש שלא ראה אותם מתחלפים והדבר מתועד במצלמות.
11. עד ההגנה סתיו ולינסקי, אחיו של הנאשם העיד כי במועד האירוע נשוא כתב האישום הוא נהג ברכב וניידת נסעה אחריו, השוטרת ביקשה ממנו לעצור. העד עצר את הרכב בכביש ואחרי כמה שניות היא כרזה לו להמשיך בנסיעה ולפנות ימינה וכך הוא עשה. כאשר השוטרת ניגשה אל רכבו היא ביקשה לראות רישיונות . סתיו העיד כי הוא זה שנהג ברכב ולא אחיו . לשאלה הכיצד יתכן שהשוטרת ראתה אותם מתחלפים? השיב סתיו "לא היה ידיים ולא היה רגליים, באותו רגע הוא העביר את זה תיק כזה של מזוודות הוא העביר אותו אחורה יכול להיות שהיא ראתה את הידיים שלו מתנופפות אחורה ולא היה שום רגליים ושום ידיים ולא התחלפויות ולא שום דבר" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 26 שורות 1-6). סתיו העיד כי כשהשוטרת כרזה להם לעצור ולאחר שפנה ימינה ועצר הוא הוריד את החגורה כי ככה יותר נח לו (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 28 שורות 16-24).
סיכומי הצדדים:
12.המאשימה ביקשה לאמץ את עדותה של השוטרת מיראל ושל המתנדב אדוארד אשר העידו כי ראו את הנאשם והנוסע שלידו מתחלפים ולקבוע כי היה זה הנאשם אשר נהג ברכב.
המאשימה טוענת כי העובדה שהנאשם ואחיו לא היו חגורים עת השוטרת ניגשה אל הרכב מחזקת את גרסת השוטרת לפיה הם התחלפו ביניהם במקומות.
עוד טענה המאשימה כי גרסת הנאשם אינה מתיישבת עם עדויות עדי התביעה , שכן העיד הנאשם כי העביר את הארגז כאשר השוטרת ירדה מהניידת והתקרבה אליהם בעוד שהשוטרת ואדוארד העידו כי ההחלפה התבצעה עת עצר הרכב באמצע הכביש בפעם הראשונה.
מנגד ההגנה ביקשה לזכות את הנאשם מהעבירות המיוחסות לו וזאת לאור העובדה כי עדותה של השוטרת מלאת סתירות ואף סותרת את עדותו של המתנדב אדוארד. לפיכך המאשימה לא הצליחה להוכיח מעבר לספק סביר כי היה זה הנאשם אשר נהג ברכב במועד האירוע נשוא כתב האישום.
דיון והכרעה
13.הלכה פסוקה היא שניתן להרשיע אדם על סמך ראיית זיהוי יחידה, מבלי שהיה צורך בתוספת ראייתית בדמות "דבר מה" נוסף, אך נקבע כי על בית המשפט לנהוג בזהירות מרבית כאשר קיימת עדות יחידה בדבר זהותו של נאשם (ראו: ע"פ 10360/03 שדיד נ' מדינת ישראל (02.03.06); ע"פ 339/08 עדיקה נ' מדינת ישראל פ"ד ל (4) 106, 110; ע"פ 2218/06 הייב נ' מדינת ישראל (22.01.07)).
בית המשפט אינו מחויב לקבל כעובדה את זיהויו של אדם על ידי עד וראייה זו ככל ראייה אחרת כפופה למלאכה של הערכת המשקל שיש ליתן לעדות ולזיהוי, שכן ביסודו של דבר עדות הראייה איננה אלא עדות סברה (ראו: ע"פ 2331/08 קסטרו נ' מדינת ישראל ( 20.04.09)). באשר לראיית הזיהוי בית המשפט מחויב לבחון את התנאים והנסיבות שהתקיימו בעת ביצוע העבירה, ואשר יכולים, על פי מחקרים שנערכו, להשפיע על אמינות הזיהוי, כגון משך זמן החשיפה של העד בפני מבצע העבירה, את המרחק שביניהם, את התאורה שהייתה קיימת במקום ביצוע העבירה, את הזמן שעבר בין האירוע לזיהוי (ראו ע"פ 2331/08 קסטרו נ' מדינת ישראל). ברקע בחינת משקלו של הזיהוי עומדת האבחנה בין מהימנותו של העד המזהה, לבין מידת השכנוע בנכונות הזיהוי עצמו. כלומר, יכול העד להימצא אמין ועדיין תוטל בספק אמיתות הזיהוי שביצע (ראו: ע"פ 492/02 עסל נ' מדינת ישראל פ"ד נו (6) 935, 943).
הזיהוי של הנאשם צריך שיהיה מעל לכל ספק סביר ונטל ההוכחה מוטל על התביעה.
14.במקרה דנא העדה העיקרית הנה השוטרת מיראל. בת/1 רשמה השוטרת כי ראתה רכב שמגיע מצידה הימני והנהג מזיז את הראש ימינה כדי שלא תראה את פניו ונראה שמנסה להימלט. היא כרזה לנהג לעצור , ועת הרכב עצר באמצע הכביש והיא עמדה מאחוריו בניידת היא ראתה דרך השמשה האחורית של רכב הנאשם כי מתבצעת החלפה בעודה יושבת בניידת. בחקירתה הנגדית בביהמ"ש , לשאלה הכיצד בדיוק התבצעה ההחלפה? השיבה השוטרת מיראל "קודם כל הנהג עבר ואז אחריו הנוסע" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 3 שורות 35-36). " אני הייתי כל כך קרובה לרכב בסדר שיכלתי לראות את כל הפנים של הרכב בוודאות. לא היה שום ארגזים במושב הקדמי, היה החלפה היה רגליים באויר היה ידיים באויר וזה קרה כל כך מהר שאפילו לא היה לי את האפשרות הנהג ואז הנוסע" וכשניגשה אליהם "הנוסע היה נראה מאוד לחוץ נשמו עמוקות ואפילו הם לא היו חגורים ברמה כזאת" (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 9 שורות 18-21, 27).
לעומתה השותף שלה אדוארד (שהבחין ראשון שמתחלפים והעיר על כך לשוטרת) העיד כי רכב נשוא האישום עצר לכמה שניות באמצע נתיב ואז הוא ראה אותם מתחלפים ואז השוטרת מיראל כרזה להם לעצור. לשאלה האם לפני כן היא לא כרזה להם לעצור? השיב אדוארד בשלילה (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 17 שורות 29-32).
15.הנאשם העיד כי לא בוצעה החלפה אלא שהחזיק על ברכיו ארגז/מזוודה של מברגות והעביר אותה למושב האחורי ומכאן התזוזות שראתה השוטרת. עד ההגנה חזר על גרסת הנאשם.
16.אין חולק כי האירוע היה בשעת ערב עת היה חשוך ולא היה אור בתוך הרכב , רק תאורה בכביש (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 18 שורות 5-28) ומהסרטונים ת/3 עולה כי השמשה האחורית של רכב נשוא כתב האישום היתה מלוכלכת, המושב האחורי היה מלא בארגזים ותיקים. גם השוטרת מיראל אישרה בחקירתה הנגדית כי במושב האחורי של הרכב היה ארגזים. כך שלא ברור האם שדה הראיה היה פתוח כפי שטענה השוטרת מיראל בעדותה.
השוטרת מיראל העידה כי היה זה אדוארד שהפנה את תשומת ליבה להחלפה בעוד שאדוארד עצמו לא הצליח לפרט כיצד בדיוק בוצעה ההחלפה. השוטרת העידה כי ראתה את מי שיושב במושב הנהג עובר למושב הנוסע ואז בוצעה ההחלפה, כך שספק בעיני אם שדה הראיה היה פתוח לשוטרת כפי שהיא העידה.
אוסיף כי פרט לעובדה שהנאשם התחלף עם אחיו לא ציינו פרטים נוספים כדי לחזק את גרסת המאשימה כגון מרחק בין הרכבים, פרטי ליבוש או פרטים מזהים נוספים של הנאשם ואחיו, השוטרת מיראל ראתה ידיים ורגליים בעת ההחלפה אולם המתנדב אדוארד לא ראה (פרוטוקול מיום 3.2.25 עמ' 18 שורות 29-30), לא צוין האם בעת ההחלפה שהניידת הייתה אחורי רכב הנאשם פנסי הניידת היו דלוקים ולא צוין אם דלק אור בתוך רכב נשוא האישום.
בדו"ח פעולה של השוטרת מיראל עולה כי כאשר הבחינה ברכב לראשונה הבחינה גם בנהג הרכב מזיז את הראש לצד ימין לטענתה "שלא אראה את פניו ונראה מנסה להמלט" מבלי לציין כיצד הגיעה למסקנות הנ"ל כאשר אין פירוט לגבי אופן הנהיגה ומהירות הרכב.
יתרה מכך ניתן למצוא חיזוק בגרסתו של הנאשם שעסק בארגזים בכך שאכן נמצאו ארגזים/ תיקים במושב אחורי של הרכב וכן בלחץ בו היה מצוי הנאשם בעת האירוע כי החזיק לטענתו בקנביס ובשים לב כי על פי הדו"ח של השוטרת מיראל בוצע חיפוש ברכב בעקבות ריח של סם ונמצאו שאריות ברכב.
לעניין הסתירות ואי דיוקים בעדות הנאשם ועד ההגנה הרי שאין בהם כדי להשלים את החסר בראיות התביעה.
במשפט פלילי על התביעה להרים את נטל הראיה המוטל עליה מעבר לכל ספק סביר.
17.אחר ששקלתי את כל נסיבות המקרה משנותרו בלבי ספקות, שאין עליהן תשובה ברורה ונחרצת, עומדים ספקות אלה לטובת הנאשם. מאחר ואין באפשרותי להגיע למסקנה חד משמעית שהנאשם הוא אכן האדם שנהג ברכב, זכאי הנאשם להנות מספק זה. כאשר עומדות בפניי שתי אפשרויות ושתיהן סבירות ומתקבלות על הדעת, יש להעדיף את האפשרות הנוחה לנאשם.
אשר על כן, אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו מחמת הספק.
ניתנה היום, כ"ב ניסן תשפ"ה, 20 אפריל 2025, בהעדר הצדדים.
