פלוני נ' מאיר את בייגל תעשיות בע"מ ואח'

לפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, בתאונת עבודה שהתרחשה ביום 25.2.2013.

אירוע התאונה

1. התובע, יליד 1.4.89, נפגע ביום 25.2.2013 בזמן עבודתו במפעל החטיפים של נתבעת 1 באור עקיבא.

2. לטענתו, בזמן ניקוי מכונה להכנת בצק, נתפסה ידו השמאלית במכונה, שעבדה באותה עת, ונמעכה.

3. הצדדים חלוקים הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק.

   האחריות לתאונה

4. לטענת התובע, בעת שעסק בניקוי המכונה, שפעלה באותה עת, נתפסה ידו שמאלית במכונה. על כן, התעוררה השאלה, מדוע התובע ניקה את המכונה מבלי לכבות אותה ומה משמעות הדבר מבחינת אחריות המעביד והאשם התורם שיש לייחס לתובע.

5. לטענת התובע, בעת שהחל לעבוד אצל הנתבעת, הוסבר לו כיצד לנקות את המכונה ובמסגרת זו הוסבר לו כי פעולת הניקוי צריכה להתבצע כאשר המכונה פועלת.

6. לטענת התובע, כך פעל בכל תקופת עבודתו אצל הנתבעת, למעלה משנה וחצי.

   "ש. זאת אומרת שאתה טוען שאמרו לך לנקות את המכונה

   ת. הראו לי איך לנקות אותה

   ש. להכניס את היד שלך פנימה כשהסרט הנע מסתובב וכך לנקות את המכונה, זה מה שאמרו לך

   ת. להכניס את היד? לא

   ש. אז איך אמרו לך לנקות

   ת. הראו לי איך לנקות, אני לא מכניס את היד לתוך הזה... אבל אמרו לי לנקות

   ש. אבל המכונה עובדת, איך מנקים בפנים אם המכונה עובדת

   ת. אמרו לי לנקות את המכונה איך שהיא עובדת

   ש. יש מכונה שיש לה סרט נע ואתה אומר שהיא ממשיכה לעבוד, איך אפשר לנקות מכונה כשהסרט הנע ממשיך לעבוד ומכניסים את היד פנימה

   ת. אני לא מבין את השאלה.

   ש.ב. תגיד לי את הפעולות שאתה עושה כדי לנקות את המכונה

   ת. אני לוקח לחץ אוויר ואני מנקה, מעיף את הבצק וזהו."

   [עמ' 12 לפרוטוקול]

    

   "ש. אז מה קרה ביום התאונה, שלא קרה שנה ו-3 חודשים? איך שנה ו-3 חודשים אתה עשית את אותה פעולה, נכנסת לדבריך לתוך המכונה כשהיא עובדת ולא קרתה התאונה

   ת. היד שלי נתקעה

   ש. ולמה היא לא נתקעה ביום קודם או יומיים קודם

   ת. לא יודע איך להסביר את זה"

   [עמ' 13 לפרוטוקול]

    

7. אולם, בהמשך עדותו, התברר כי חולצתו של התובע נתפסה ומשכה את ידו פנימה:

   "ש. הרי היה איזה עובד שראה אותך אחרי התאונה

   ת. לא

   ש. אף אחד לא הגיע

   ת. נכון

   ש. האם יכול להיות שאיזה משהו גרם לך להימשך למכונה, משהו חיצוני ולא שאתה הכנסת את היד פנימה

   ת. אני לא מבין את השאלה

   ש. אני אתן לך דוגמה – אולי החולצה שלך נמשכה פנימה והיא גררה את היד שלך, אולי היתה לך כפפה, אולי משהו משך אותך פנימה למכונה, היה דבר כזה?

   ת. לא יודע, תשאל שוב

   ש. אתה סיפרת לנו שהכנסת את היד למכונה עם לחץ האוויר ואז היד שלך נתקעה. אני שואל אותך האם יכול להיות שזה לא קשור לזה שהכנסת את היד אלא משהו משך אותך פנימה לתוך המכונה

   ת. כן, החולצה

   ש. תראה לי בתצהיר שלך איפה כתוב – אני מפנה אותך לסעיף 6 לתצהירך, לנסיבות התאונה, איפה כתוב שהחולצה משכה אותך פנימה

   ת. (קורא את הסעיף)

   ש. איפה כתוב בתצהירך שבעצם נמשכה החולצה שלך פנימה

   ת. אני לא יודע מה לומר לך

   ש. יש סיבה שבתצהיר שלך לא כתבת את זה?

   ת. (אין תשובה)"

   [עמ' 13 לפרוטוקול]

    

8. הנתבעת מכחישה את טענות התובע, ועל פי תצהירו של מר מארט פורמן, שהיה מנהל המשמרת בזמן התאונה, התובע פעל בניגוד מוחלט להנחיות שקיבל ולא כיבה את המכונה בטרם החל בפעולת הניקוי.

9. על פי תצהירו של מר פורמן, התובע ידע היטב שיש לכבות את המכונה באמצעות מיקרו סוויץ וכך גם נהג במהלך עבודתו אצל הנתבעת.

10. בחקירתו הנגדית, תיאר מר פורמן את המנגנון שגרם לתאונה:

    "ש. אני אומר דבר מאוד פשוט – אתה בא ואומר לי שהמכונה הגדולה הזאת משמיעה רעש, שהליך הניקוי אורך 40 דקות או שעה, אתה כמנהל משמרת, נניח שזו לא שיטת העבודה, אתה לא רואה את פלוני בא ועובד על מכונה פועלת, לפחות שומע

    ת. היא לא היתה פועלת, היא היתה בהמתנה. זה עובד על המגשים, עושים מקלות גריסיני, ובזמן שנגמר הייצור וצריך לנקות, מוציאים את המגשים ועכשיו המכנה עומדת ומחכה למגש ומה שפלוני עשה, הוא הכניס שם ידיים, אני חושב עם המקל, לא זוכר והמכונה חשבה שזה מגש והתחילה לעבוד ותפסה את היד שלו, זה מה שקרה. אבל היא לא עשתה רעש כי המכונה עמדה.

    ש. אתה אומר שהמכונה עמדה ופלוני עם היד הפעיל את המכונה

    ת. כן, המכונה חשבה שזה מגש והתחילה לעבוד

    ש. דרך אגב זה לא מה שאתה כותב בתצהיר. בתצהיר אתה טוען שהתובע, מסיבה שאינה ברורה לך, בחר לנקות את המכונה כשהיא פועלת.

    באת ואמרת קודם שהמכונות הן אחרות. התובע מציין בתצהירו שהיום במכונות יש רשת וחיישנים שנועדו למנוע אירוע תאונה כזה, זה נכון

    ת. כן. אחרי שהוא נפצע אנחנו הוספנו מגנים שם כי ראינו שהוא נפצע שם וזה מקום מסוכן, אז הוספנו שם מגנים כדי שהבן אדם לא יוכל להכניס ידיים.

    [עמ' 27 לפרוטוקול]

     

11. מעדותו של מר פורמן ניתן ללמוד כי טענת התובע נכונה ופעולת הניקוי התבצעה כאשר המכונה אינה כבויה, אלא במצב של המתנה. לאחר התאונה, הוספו מגנים למניעת הכנסת ידיים לתוך המכונה. אילו היו מותקנים המגנים קודם לאירוע, הייתה נמנעת התאונה.

12. אילו גרסת הנתבעת הייתה נכונה, ופעולת הניקוי הייתה מתבצעת כאשר המכונה כבויה, לא היה צורך בהתקנת המגנים הואיל ולא הייתה נשקפת כל סכנה לעובד העוסק בפעולת הניקיון.

13. בנוסף, מר פורמן הודה כי המדובר היה במקום מסוכן, דבר שהתברר לנתבעת כתוצאה מהתאונה, אולם מצופה ממעסיק סביר הדואג לבטיחות עובדיו, כי יזהה את הסכנה מבעוד מועד וינקוט באמצעים הדרושים למניעת פגיעה.

    באי התקנת אמצעי הגנה עובר לתאונה, הפרה הנתבעת את חובת הזהירות כלפי התובע ובכך התרשלה וגרמה לתאונה.

14. לאור מנגנון הפגיעה המתואר על ידי מר פורמן, מסקנתי היא כי אין לייחס לתובע אשם תורם בגין ניקוי המכונה כאשר היא במצב המתנה, הואיל ואלה ההנחיות שקיבל. יחד עם זאת, על התובע, שהיה מפעיל המכונה תקופה ממושכת והכיר את אופן פעולתה ותכונותיה, היה להימנע מהכנסת ידו אל תוך המכונה ואת פעולת הניקוי היה צריך לבצע כפי שהוא עצמו תיאר – "אני לוקח לחץ אוויר ואני מנקה, מעיף את הבצק וזהו.".

    לכן, גם לתובע תרומה מסוימת להתרחשות התאונה ובנסיבות המקרה אני מוצא לנכון לייחס לו אשם תורם בשיעור של 20%.

     

    הנכויות שנקבעו

15. כאמור לעיל, אמת ידו השמאלית של התובע נמחצה במכונה, ונגרמו לו שברים שטופלו בבית החולים הלל יפה, בין היתר באמצעות ניתוח לקיבוע באמצעות פלטות וברגים.

16. התובע הגיש את חוות דעתם של ד"ר אלכסיי קלגנוב בתחום האורתופדי וד"ר ראסם כנעאנה בתחום הפסיכיאטרי. ד"ר קלגנוב קבע את נכותו של התובע בשיעור של 15% בגין הפגיעה האורתופדית והעצבית ביד שמאל ו – 10% בגין הצלקת שנותרה. ד"ר כנעאנה קבע את נכותו של התובע בשיעור של 20% בגין הפרעת הסתגלות ותסמונת פוסט טראומה.

17. הנתבעת הגישה את חוות דעתם של ד"ר אברהם משיח בתחום האורתופדי ופרופ' אברהם פלד בתחום הפסיכיאטרי. ד"ר משיח קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5% בגין השבר וההגבלה שנותרה בעקבותיו. פרופ' פלד קבע כי לתובע לא נורה כל נכות נפשית, לאחר שהתרשם שתלונותיו של התובע אינן אותנטיות.

18. מונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, ד"ר אבשלום כרמל בתחום האורתופדי ופרופ' יובל מלמד בתחום הפסיכיאטרי.

19. ד"ר כרמל קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 10% בגין הפגיעה העצבית ביד שמאל והחולשה באחיזה ביחד ז ו – 1% בגין הצלקת שנותרה בעקבות התאונה.

20. פרופ' מלמד קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 15% בגין הפרעת הסתגלות קלה – בינונית, בין היתר לאחר שהתרשם כי התובע נמצא במצוקה מתמשכת, כי תלונותיו אותנטיות ומכך שהתובע ירד בתפקודו בעבודה ממפעיל מכונה לעובד ניקיון.

    פרופ' מלמד מפרט בחוות דעתו את השיקולים לחיוב ולשלילה, לרבות עברו הצבאי ונסיבות שחרורו המוקדם בפרופיל 21.

    פרופ' מלמד הסביר, כי תחת טיפול מתאים מצבו של התובע עשוי להשתפר ובתשובות לשאלות הבהרה הסביר כי השיפור יכול להיות חלקי בלבד.

21. פרופ' מלמד נחקר בחקירה נגדית, במסגרתה טען ב"כ הנתבעת כי התובע שיקר בבדיקתו כאשר טען שמאז התאונה הוא עובד בעבודות מזדמנות, שבעבודתו בניקיון השתכר שכר גבוה יותר מזה שהשתכר אצל הנתבעת ושכל תלונותיו הן סובייקטיביות מבלי שהתובע עושה דבר לשיפור מצבו הנטען.

22. פרופ' מלמד לא שינה את עמדתו וסיכם את נקודת השקפתו באופן הבא:

    "ההתרשמות שלי היא חשש מאוד גדול מפניה לטיפול נפשי, אבל אני כן התרשמתי ממנו שהוא נמצא במצוקה נפשית, נוסע בדרך לעבודה ומתקשר לאמא והיא בלשונו הפסיכולוגית שלו ומרגיעה אותו. בנוסף לכך אני מוסיף ולכן לי זה צורם... בסדר אפשר לחשוד בכל מה שהוא מספר, אך היה פה אירוע איום ונורא, אין דרך לתאר את זה. זה לא שאדם הלך ברחוב, נפל לו כדורגל על הראש ומאז הוא פונה לרופאים. האירוע היה טראומטי, כשהיד שלך נשאבת לתוך מכונה, אני מניח שכל אחד מסכים שזה אירוע חמור. לא כל אחד יפתח נכות, אך היה פה אירוע חמור. אנשים שקורה להם משהו נפשי, הם לא יודעים, הם יודעים שהיד נשברה, אבל אם הבן אדם נהיה עצבני, או לא ישן בלילות או יש לו סיוטים, מעטים האנשים שמקשרים אחד לאחד ופונים לטיפול נפשי ולעתים הם פונים לטיפול מאוחר, כל הדברים האלה צריך לשים אותם על כף המאזניים, הרושם שלי שזה אותנטי והטיתי את הכף לכאן. פרופ' פלד חשב אחרת, זה הרושם שלי."

    [עמ' 23 לפרוטוקול]

23. מסקנתי היא כי חוות דעתו של פרופ' מלמד לא נסתרה בחקירה הנגדית, על אף האינפורמציה שהוצגה למומחה והתרשמותו מהמצוקה בה נמצא התובע, היא התרשמות מבוססת.

24. על כן, אני מוצא לנכון לקבל את קביעותיו של פרופ' מלמד לצורך הערכת הנזק.

25. יחד עם זאת, יש לזכור כי פרופ' מלמד ציין כי קיימת אפשרות מסוימת לשיפור מצבו הנפשי של התובע, אך זאת בכפוף לקבלת טיפול מתאים.

26. מכאן, שהנכות הרפואית הכוללת שנותרה לתובע כתוצאה מהתאונה היא בשיעור של 24.26%.

     

     

    מצבו של התובע נכון להיום

27. מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי כיום התובע אינו עובד, וזאת מסיבה שאינה ברורה. עוד התברר, כי לתובע בעיה רפואית שגרמה לו לאי כושר תקופה ממושכת:

    "ש. פיטרו אותך בגלל קיצוצים

    ת. כן וגם בשכר הם פגעו

    ש. ואתה אומר שזה היה לפני חצי שנה

    ת. כמעט שנה אפילו

    ש. מה עשית מאז

    ת. שום דבר

    ש. למה לא חזרת לעבוד בעבודה, לא משנה איזה

    ת. חתמתי אבטלה

    ש. חותמים אבטלה 6 חודשים

    ת. 3 חודשים

    ש. למה לא חיפשת עבודה אחרי 3 חודשים

    ת. חיפשתי את עצמי

    ש. מה זאת אומרת? נסעת להודו?

    ת. לא נסעתי לשום מקום

    ש. אז מה זה חיפשתי את עצמי

    ת. לא יודע להסביר

    ש. אז מה אתה עושה כל היום

    ת. אני בבית

    ש. למה אתה לא מחפש עבודה

    ת. אני מחפש את עצמי

    ש. יש לי הרגשה שאתה לא אומר לנו את האמת, תחשוב עוד רגע, עוד שניה

    ת. מה אתה רוצה שאני אגיד?

    ש. תגיד לבית המשפט את האמת למה אתה לא עובד, אתה בבית משפט ומבקש מבית המשפט לקבל מה שאתה אומר לגבי התאונה וכל מה שאתה טוען, אתה הרי יודע שאני יודע מה האמת

    ת. עברתי איזה משהו קטן בצוואר

    ש. תספר לבית המשפט בדיוק מה הדבר הקטן שעברת בצוואר

    ת. זז לי איזה משהו בגב, עשו לי ניתוח קטן וזהו, היום אני מרגיש מצוין

    ש. מתי הניתוח הקטן שעברת

    ת. בחודש חמישי

    ש. ומאז אתה לא עובד

    ת. לא עובד

    ש. ואז הפסקת גם לעבוד, בחודש חמישי

    ת. הייתי באבטלה תוך כדי

    ש. איזה ניתוח עשית?

    ת. זז לי איזה משהו, עשו לי ניתוח וזהו

    ש. למה אם בחודש מאי 2022 עברת ניתוח בצוואר, אתה לא מעדכן את בית המשפט על הניתוח

    ת. לא יודע, אני לא יודע מה להגיד לך

    ש. נכון שבעקבות הניתוח הקטן שעברת עשית גם שיקום בתל השומר

    ת. עשיתי שיקום

    ש. אני אגיד לך בדיוק מה אני יודע על הניתוח – אתה עברת ניתוח ראש לפני חצי שנה בערך, מכיוון שלפני שנתיים...

    ת. זה לא בראש, זה בצוואר

    ש. מכיוון שלפני שנתיים התחלת לסבול מכאבי ראש ואז התברר שחדרה לך חוליה למוח שהפעילה לחץ על הראש שלך, זה נכון?

    ת. כן. אבל בסדר, היום אני מרגיש טוב. הבעיה שלי זה ביד, יותר כואב לי ביד מאשר בראש.

    ש. כמה זמן היית מאושפז בגלל הניתוח

    ת. 4 חודשים"

    [עמ' 5-7 לפרוטוקול]

     

28. בתום ישיבת ההוכחות, ביקשה הנתבעת לשקול הגשת חוות דעת רפואית להוכחת מצבו הרפואי של התובע ללא קשר לתאונה ובהחלטה מיום 1.4.2023, התרתי הגשת חוות הדעת עד ליום 1.6.2023. חוות הדעת לא הוגשה ובעקבות בקשה שהגישה הנתבעת, הוארך המועד עד ליום 1.9.2023. חוות הדעת לא הוגשה גם במועד זה ובעקבות בקשת התובע למתן צו לסיכומים, ניתנה הזדמנות אחרונה לנתבעת להגיש את חוות הדעת, עד ליום 30.11.2023.

    בהחלטה מיום 16.11.2023 קבעתי, כי אם לא תוגש חוות הדעת עד למועד הנ"ל, לא תותר הגשתה.

29. הנתבעת לא הגישה חוות דעת מטעמה וניתן צו להגשת סיכומים מטעם הנתבעת.

    אמנם, ביום 13.12.2023, הגישה הנתבעת שתי חוות דעת, מבלי שקיבלה רשות לכך ובניגוד להחלטה מיום 16.11.2023 ועל כן מובהר, חוות דעת אלה אינן מהוות חלק מחומר הראיות בתיק.

    מצאתי לנכון לציין עניין זה, הואיל והתובע התייחס בסיכומי התשובה מטעמו לחוות הדעת הנוספות מטעם הנתבעת, כאילו הוגשו כדין ולא כך הדבר.

     

    הנזק

30. כאמור לעיל, נכותו הרפואית של התובע היא בשיעור של 24.26%, אולם ההשפעה של נכות זו על כושר ההשתכרות, חלקי בלבד. נזכור, כי לאחר שהחלים מהפציעה, שב התובע למעגל העבודה ועבד בחברת דקסל, עד שפוטר במהלך שנת 2022 בעקבות צמצומים. מאז התובע לא עובד ולדבריו - "מחפש את עצמו".

31. על כן, אני מעריך את תרומתה של הנכות שנגרמה לתובע כתוצאה מהתאונה לאובדן כושר ההשתכרות העתידי בשיעור של 15%.

32. בנתוניו האישיים של התובע, יליד 1.4.1989, שלא שירת שירות צבאי מלא עקב קושי בהסתגלות, עובר לתאונה עבד בעבודות כפיים בשכר של כ – 5,200 ₪ לחודש וחסר מוטיבציה תעסוקתית, כפי שהדבר קיבל את ביטויו בחקירה הנגדית, אני סבור כי פוטנציאל ההשתכרות העתידי שלו, לולא התאונה, אינו בגובה השכר הממוצע במשק אלא בסך של 8,000 ₪ בחודש בלבד.

33. לאור האמור לעיל, נזקו של התובע על פי ראשי הנזק הוא:

    • הפסדי שכר בעבר:

      על פי חוות דעתו של ד"ר כרמל, מיום התאונה ולמשך 4 חודשים שהה התובע באי כושר מלא ולאחר מכן, במשך 4 חודשים נוספים, הייתה נכותו הזמנית בשיעור של 30%. לעובד כפיים, כל תקופת הנכות הזמנית היא תקופה בה לא יכול היה לשוב לעבודה ולכן יש להכיר בהפסדי השכר שנגרמו לו בשל כך. לפי בסיס שכר של 6,100 ₪ [5,200 ₪ בתוספת הצמדה למדד] למשך 8 חודשים בתוספת ריבית מאמצע תקופה – 53,000 ₪.

      לאחר מכן, אין הסבר מניח את הדעת לכך שהתובע לא שב למעגל העבודה, עד לינואר 2015, אז החל לעבוד בחברת דקסל וגם לאחר שפוטר בשנת 2022.

      על כן, אין מקום לפסוק לתובע סכומים נוספים בגין ראש נזק זה.

    • הפסד כושר השתכרות לעתיד:

      לפי בסיס שכר של 8,000 ₪, 15% שיעור גריעה מהשכר, עד גיל 67 – הפיצוי המגיע לתובע בגין ראש נזק זה הוא בסך 292,000 ₪.

    • הפסדי פנסיה:

      לפי 12.5% מהפסדי השכר כמפורט לעיל – 43,000 ₪.

    • עזרת צד ג' לעבר:

      עבור עזרת בני משפחה בתקופת אי הכושר המלא, אני מוצא לנכון לפסוק לתובע סך של 2,500 ₪ לחודש בערכים של היום ובסה"כ 10,000 ₪.

    • הוצאות, לרבות הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות:

      התובע לא הגיש אסמכתאות על הוצאות שהוציא כתוצאה מהתאונה, אולם יש להניח כי נגרמו לו הוצאות הכרוכות בנסיעות לטיפולים רפואיים, תרופות, תחבושות וכדו'. בהתחשב בעובדה שמדובר בתאונת עבודה, אני מוצא לנכון לפסוק לתובע סכום גלובאלי בסך 3,000 ₪ כפיצוי בגין ראש נזק זה.

    • נזק לא ממוני:

      בהתחשב באופי הפגיעה, בתקופת ההחלמה הממושכת, הצורך בביצוע ניתוח לקבוע השבר באמצעות פלטות וברגים, וכן בהתחשב בנכות הרפואית שנקבעה לו, הפיצוי אותו אני פוסק לתובע בגין הנזק הלא ממוני הוא בסך 150,000 ₪.

    • לא מצאתי בסיס לפסוק לתובע פיצוי בגין ראשי נזק נוספים.

34. נזקי התובע, כמפורט לעיל, הם בסכום של 551,000 ₪.

35. לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 20%, סכום הנזק הוא 440,800 ₪.

36. לאחר ניכוי תגמולי המל"ל בסכום של 87,846 ₪ [65,449 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית], הסכום אותו על הנתבעות לשלם לתובע הוא בסך 352,954 ₪.

37. לא מצאתי מקום לנכות ניכוי רעיוני בגין הנכות הנפשית לאחר שתביעתו של התובע להחמרת מצב במוסד לביטוח לאומי נדחתה.

     

    התוצאה

38. התוצאה היא כי התביעה מתקבלת.

39. הנתבעות תשלמנה לתובע 352,954 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 20,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 83,300 ₪ כולל מע"מ. את סכום ההוצאות קבעתי, תוך התחשבות בהיקף ומשך ההליכים שנוהלו, וההוצאות שסביר שהוצאו על ידי התובע במסגרת תביעה זו, לרבות עלויות חוות הדעת הרפואיות.

40. התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

     

     

    ניתן היום, כ"ז כסלו תשפ"ה, 28 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.