פלוני נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 8.9.20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

עו"ד יעקב זיסמן מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.

במסגרת הצו הושת על היחיד תשלום חודשי בסך 200 ₪.

זהו אינו הליך חדלות פירעון הראשון המתנהל בעניין היחיד.

ההליך הקודם (פש"ר 39245-12-12) בוטל ביום 12.8.18 לאחר שהיחיד לא עמד בתכנית הפירעון שנקבעה בעניינו.

במסגרת ההליך הוגשו נגד היחיד 7 תביעות חוב בסכום כולל של 1,171,378 ₪.לא נתבעו חובות בדין קדימה.

תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן ואושר סך כולל של 1,028,925 ₪ בדין רגיל.

ביום 28.7.21 הוגשו דיווחי בעלי התפקיד בהם פורטו נסיבותיו האישיות של היחיד וכן התייחסו בעלי התפקיד למחדלים שצבר היחיד בניהול ההליך, לרבות אי הגשת דוחות, אי מיצוי כושר השתכרות ואי המצאת מסמכים נדרשים ואישורי מסירה לכל הנושים.

ביום 12.10.21 התקיים דיון בתיק. בהחלטה שניתנה בדיון נקבע כי על אף שהתנהלות היחיד מצדיקה את ביטול ההליך, לפנים משורת הדין, תינתן לו הזדמנות נוספת לשתף פעולה עם בעלי התפקיד לצורך מתן אפשרות לבוא בהצעה למתן צו לשיקום כלכלי בעניין היחיד.

ביום 24.1.22 הודיע הנאמן כי העביר המלצה עדכנית לממונה וביום 27.1.22 הוגשה הצעה עדכנית מטעם הממונה. בעלי התפקיד באו בהמלצה לקבוע ליחיד תכנית שיקום במסגרתה ישלם היחיד תשלום חודשי בסך 2,500 ₪ למשך 60 חודשים (סך הכל (150,000 ₪). בנוסף, הנאמן המליץ בנוסף על מימוש זכויות פיננסיות נזילות של היחיד וכן פידיון זכויותיו בעזבון אביו ככל שלאחר המצאת אישור מס רכוש ימצאו נכסים במסגרת העיזבון.

בהחלטה מיום 31.1.22 קבעתי כי יש להעביר את ההצעה לעיון היחיד והנושים ותינתן להם הזדמנות להגיב להצעה עד ליום 2.3.22.

ביום 14.2.22 הגיב היחיד להצעה. לטענתו, נוכח גילו ומצבו הרפואי הוא אינו מסוגל לעמוד בתשלום חודשי גבוה מסך 500 ₪.

בחנתי את הצעת בעלות התפקיד ואת עמדת היחיד. תחילה, יש להבהיר מספר רכיבים בהצעה על רקע נסיבות העניין.

היחיד הינו יליד 1960, גרוש ואב לשלושה בגירים. היחיד מתגורר בדירת חדר בהוסטל של משרד השיכון ונראה כי הוא אכן פועל להקטנת ההוצאות שלו במהלך ניהול ההליך.

בנוסף, היחיד סובל ממחלות רקע שונות ואף הוכרה לו נכות רפואית בשיעור 28%. עם זאת לא הוצג במסגרת ההליך אישור על אבדן כושר עבודה וכל טענות היחיד בדבר קושי במציאת עבודה נטענו בעלמא. על פי מסמכים שהגיש היחיד בתגובתו האחרונה נראה כי פנה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת הבטחת הכנסה וכן פנה לועדה רפואית של שירות התעסוקה. למרות זאת, לא הוצג כל אישור מטעם הועדה הרפואית של שירות התעסוקה ולא נראה כי היחיד פנה למוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת קצבת נכות, על אף טענותיו בדבר מצבו הרפואי. יש לזכור כי החובה לממש זכויות סוציאליות הינה חלק מחובות היחיד במסגרת ההליך מכוח חובתו למקסם הכנסותיו (ראו לדוגמה ועל משקל דומה בפש"ר (חי') 34790-02-17 ויצמן נ' הכונס הרשמי (פורסם במאגרים, 20.01.2019) בס' 11 העוסק בחובת החייב לפנות לקבלת הנחה בארנונה כאשר הוא זכאי לכך). החובות ביסוד ההליך נוצרו בשנים 1999-2010 בנסיבות שאינן מעידות על חוסר תום לב.

היחיד הועסק עד חודש מרץ 2020 כנהג משאית בחברת ארועים. בעלי התפקיד הסתמכו על משכורתו מחודש 12/19 בסך כ-8,500 ₪ לצורך קביעת כושר ההשתכרות של היחיד בסכום זה.

דא עקא, בחלק לא מבוטל מתקופת ניהול ההליך היחיד לא עבד והיה זכאי לתשלום דמי אבטלה בתקופת הקורונה. על פי הדיווח האחרון הוא הוכר כזכאי לגמלת הבטחת הכנסה בסך של כ-2,150 ₪.

ליחיד רישיון לנהיגה על משאית וניסיון בעבודה בתחום זה. מעבר לטענות בעלמא בנוגע לקושי במציאת עבודה, היחיד לא הראה כי ניסה באופן פעיל למצוא עבודה בתחום זה, אף שזוהי חובתו בהליך (רע"א 6256/20 ורולקר נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 3.11.20) בס' 10-11 ופש"ר (ת"א) 22086-03-16 בן-דור נ' כונס נכסים רשמי (פורסם במאגרים, 12.01.2021) בס' 25). היחיד עצמו טען בתגובתו להצעת בעלי התפקיד כי הוצא לחל"ת בתקופת הקורונה והתקשה להשתלב מחדש בשוק העבודה נוכח גילו ומצבו הרפואי. על אף טענות אלה, לא הציג היחיד ניסיון כלשהו להשתלב בשוק העבודה, אף לא בעבודה שתואמת לטעמו את מצבו וטענותיו במישור זה הינן בעלמא ואינן משקפות מיצוי אמיתי של פוטנציאל השתכרות.

מנגד, לא ניתן לטעמי לקבל את ההסתמכות של בעלי התפקיד על שכר מחודש 12/2019 כמדד לקביעת כושר ההשתכרות של היחיד ולכן לא יהיה זה נכון לחייבו בתשלום חודשי בסך 2,500 ₪. מנגד, איני מקבלת את הסתמכות היחיד על הכנסתו הנוכחית מקצבת הבטחת הכנסה בלבד. זכאות להבטחת הכנסה אינה ראיה חלוטה למיצוי כושר השתכרות (ראו רע"א 6256/20 הנ"ל בס' 11 ופש"ר (מרכז) 26967-10-17 אלסעדי נ' כונס נכסים רשמי (פורסם במאגרים, 18.02.2021) בס' 11-10) משהיחיד לא הראה כי פנה לקבלת קצבת נכות, לא הציג אישור על היעדר כושר עבודה ולא הראה כי חיפש עבודה באופן פעיל, אין מקום לקבוע כי הוא ממצה את כושר ההשתכרות שלו.

נוכח עברו התעסוקתי של היחיד, נסיבות הפסקת עבודתו, בהתחשב בטענותיו לעניין פגיעה בכושר התעסוקה, אך בהיעדר כל אסמכתה רשמית בנושא, ראוי לטעמי להעמיד את התשלום החודשי על סך 1,600 ₪, לפי כושר השתכרות בסך כ-7,000 ₪ ועל יסוד הנתונים הקיימים.

לעניין משך זמן התכנית, הגם שמדובר בפריסת תשלומים הנמשכת מעבר ל-36 חודשים הקבועים בדין, אזי נוכח התנהלות היחיד בהליך, דומה כי יש הצדקה להארכת תקופת הפריסה על מנת לתת מענה למטרות החוק. עם זאת, בשים לב לאינטרסים הגלומים בייסוד חוק חדלות פירעון, דהיינו שיקום היחיד מחד והשאת החוב לנושים מאידך איני רואה איך תכנית באורך של 60 חודשים הינה ראויה בשים לב לגילו של היחיד ומצבו הרפואי. על כן, אני קובעת כי יש להעמיד את תקופת תכנית השיקום על 50 חודשים.

לעניין זכויות בנכסים, מן המסמכים שהציג היחיד, נראה כי על אף שהחזיק במספר נכסי מקרקעין במהלך השנים, כולם נמכרו ולא נראה כי החזיק נכסים בעשרים השנה האחרונות. ככל שעל שם היחיד מנוהלים כספים נזילים בקופות או בקרנות שונות, על הנאמן לפעול למימוש כספים אלה.

לאור עמדת בעלי התפקיד, בהעדר התנגדות מטעם הנושים, אני מקבלת את ההצעה ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

חובת התשלומים - על היחיד להוסיף לקופת הנשייה סך של 80,000 ₪, באופן הבא –

1. סכום התשלומים – היחיד יישא בתשלום חודשי בסך 1,600 ₪.

   1. תקופה – היחיד יישא בתשלומים הנ"ל למשך 50 חודשים, החל מחודש יוני 2022.

   2. היה ויבקש היחיד להקדים תשלומים, יהא רשאי לעשות כן כפוף לאישור בית משפט ובהתאמה תתקצר תקופת התכנית.

   3. הסכום דלעיל, בתוספת הסכום שהצטבר בקופת הנשייה עד כה כולל את הוצאות ההליך.

נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – הנאמן יהיה רשאי לממש כל נכס כספי נזיל לא מוגן המוקנה לקופת ההליך ומנוהל על שם היחיד. סכומים אלה יתווספו לקופת ההליך מעבר לתכנית התשלומים דלעיל. ככל שלא הומצאו לנאמן כל המסמכים לעניין זה, על היחיד לפעול להמציאם ללא דיחוי, שאלמלא כן יפנה הנאמן בכל בקשה נדרשת בנושא.

בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.

תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על היחיד במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף 143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.

הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – בהתאם להמלצת הממונה, אין להפנות את היחיד להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , יהא היחיד, והוא בלבד, פטור מחובות העבר שלא ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.

ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.

הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והיחיד יפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי, יהא חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן.

• הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להמלצת הממונה והנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –

  1. היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;

  2. היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;

  3. היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;

  4. היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון;

  5. ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –

     • מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;

     • נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;

     • מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;

  6. היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת הנשייה או להבריח נכסים;

  7. ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.

• שינוי התשלום החודשי – בקשה לשינוי התשלום החודשי שנקבע תוגש לממונה בהתאם להוראות סעיף 170(ג) לחוק.

• הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, בית המשפט רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.

• ביטול הליך – בית המשפט רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.

  הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.

• הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.

הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתו של היחיד בתנאיו.

מובהר כי היחיד פטור מחובת הגשת דוחות חודשיים שוטפים במהלך תקופת התכנית, למעט הגשת דוחות אחת לחצי שנה בלבד.

על הנאמן לפנות לבית המשפט בכל בקשה נדרשת במקרה של הפרת הצו על ידי היחיד. לחילופין, יוגש דו"ח מסכם לבית המשפט לצורך מתן הפטר מאת הממונה בתום תקופת התשלומים.

דו"ח מעקב ביצוע התכנית יוגש על ידי הנאמן עד ליום 30.3.24.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.