פלוני נ' פלונית

בפני תביעת מזונות ותביעה לחלוקת זמני שהות של הקטינה XXX שהגישו הצדדים אגב פרידתם:

תלה"מ 34814-01-21 תביעת האב בעניין הקטינה- החזקת ילדים ו - תלה"מ 539-05-21 תביעת האם למזונות (בין הצדדים התנהלו גם הליך י"ס והליך ה"ט אשר לא נדונו בפניי).

במסגרת ההליכים, התקיימו בפניי חמישה דיונים מתוכם שני דיוני הוכחות כאשר אחד מהם הוקדש לבקשת הצדדים לחקירת המומחית הפסיכולוגית הגב' XX בעניין חוות הדעת מטעם מכון שלם לעניין מסוגלותם ההורית של ההורים. בנוסף, התקיים דיון לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה, כשבוע לאחר הדיון הוגשו לתיק בכתב סיכומיה של האפוטרופוס לדין בשל היעדרותה מהדיון בו נשמעו סיכומים.

רקע ומהלך העניינים בתמצית

1. הצדדים הינם בני זוג אשר נישאו ביום x/x/2017, לצדדים קטינה משותפת אחת XXX ילידת x/x/2018 (כבת 5.5), זמן קצר לאחר הולדת הקטינה התגלעו בין ההורים מחלוקות אשר הובילו לפרידתם.

    

2. לצדדים הכנסה מעבודתם, האם xx במקצועה עובדת ב -X ואילו האב מתפרנס מעבודתו כ X במשרה מלאה, בתקופות מסוימות עבד האב בשתי עבודות במקביל אחת כ-X והשנייה כ-X

    

3. ביום 4.11.20 פתח האב הליך ישוב סכסוך שלא צלח.

    

4. ביום 4.5.21 הגישה האם תביעת מזונות, בד ובד עם התביעה הוגשה בקשה לפסיקת מזונות זמניים.

    

5. ביום 19.6.21 ניתנה החלטה בבקשה למזונות זמניים הקובעת כי האב ישלם לאם תשלום בסך של 1,000 ₪ עבור מזונות הקטינה (מקטני קטנים) ותשלום נוסף בסך 1,000 ₪ בגין מדור ואחזקת מדור ובסה"כ: 2,000 ₪ . בנוסף לכך ישולמו מחצית מההוצאות החינוך והרפואה.

    

6. התקשורת בין ההורים התאפיינה ומאופיינות בחשד הדדי של כל אחד מההורים כי ההורה האחר מזיק לקטינה, הצדדים אינם מסוגלים לתקשר בצורה מכובדת ולהגיע להסכמות ולו בהחלטות שוליות ביותר הנוגעות לקטינה, לנוכח הדינמיקה ביניהם, לא אחת זומנה המשטרה להגיע לביתם בכדי להתערב במחלוקת.

    

7. במסגרת ההליכים הוריתי על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינה וכן הוריתי על מינוי עו"ס לסדרי דין מטעם לשכת הרווחה בXX. בנוסף, מונה מומחה מטעם בית משפט (מכון שלם) לבדיקת מסוגלות הורית והערכה כוללת ליכולת ההורית של שני ההורים ובחינת יחסיהם עם הקטינה.

    

8. זמני השהות של הקטינה עם האב הורחבו במהלך ההליכים מספר פעמים, בתחילת ההליך האב שהה עם הקטינה מספר שעות מצומצם באמצע שבוע ללא לינה, בהמשך שהה עמה פעמיים באמצע שבוע בימים שני ורביעי כולל לינה ובכל סוף שבוע שני מסיום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד כשעה לאחר מוצאי השבת ללא לינה. הרחבה נוספת קבעה את זמני השהות באופן הבא: הקטינה תשהה אצל האב בימי שני ורביעי כולל לינה ובכל סוף שבוע שני החל מסיום המסגרת החינוכית ביום שישי ועד להבאתה למסגרת החינוכית ביום ראשון בבוקר. זמני שהות אלו מתקיימים גם כיום.

    

9. האב עתר לקבלת סעד של חלוקה שיווניות ואחריות משותפת של שני ההורים על ידי קביעת יום חמישי כיום מתחלף לסירוגין בין ההורים. ביום 19.9.22 נחקרו בדיון קדם המשפט העו"ס לסדרי דין והאפוט' לדין בסיומה נתנה החלטה שלא לשנות את הסדרי הראייה הנהוגים ולהפנות את המשפחה לבדיקת מסוגלות הורית במכון שלם.

    

10. חוות הדעת ממכון שלם המליצה על אחריות הורית משותפת והפניית שני ההורים לטיפול פסיכולוגי והדרכת הורים וכן הומלצו זמני שהות שוויוניים מהטעמים המפורטים בחוות הדעת. עוד נקבע בחוות הדעת כי תפקודם של שני ההורים בעייתי, שניהם שקועים ומושקעים בקונפליקט ביניהם וברצונו של כל אחד מהם להוכיח כי הוא הורה טוב יותר ומנגד ההורה השני כלל אינו ראוי. למעשה ההורים מפנים את כל המשאבים לקונפליקט זה תוך שהם זונחים את הקטינה וצרכיה.

     

11. ביום 4.12.23 נחקרה המומחית הגב' XX על חוות הדעת וזאת לבקשת הצדדים.

     

12. ביום 4.3.24 הגישה האפוט' לדין סיכומיה לתיק, במסגרתם מובאת הסכמתה להמלצות חוות הדעת. עם זאת, לעמדתה יש להרחיב את זמני השהות כבקשת האב כך שיהיו שיוויונים רק לאחר שיתקבל אישור מגורם ההמטפל של האב כי הושלם טיפול משמעותי בהתאם להמלצות המומחית.

     

13. האפוט' לדין מצאה כי מדובר בשני הורים מסוגלים כאשר לכל אחד מהם ישנן חולשות וחוזקות כמו לכל הורה. לפיכך המלצתה היא להותיר את זמני השהות כפי שנהוגים כיום 60/40 וזאת עד קבלת אישור על השלמת טיפול של האב. להערכתה אהבתו ומסירתו של האב יביאו לכך שייבחר ללכת לטיפול אשר יסייע בידיו לשאת מצבים עמומים וישפר את תפקודו ההורי במצבים אלו.

     

14. לנוכח האמור, ההכרעה בתיקים תעשה בשני שלבים, ראשית תתקבל החלטה לעניין הרחבת זמני השהות ולאחריה תנתן הכרעה לתיק המזונות.

     

     

    טענות הצדדים בתיק הקטינה

     

15. מחלוקת הצדדים ביחס לזמני השהות הינה כדלקמן: מחד, האב מבקש להרחיב את זמני השהות ולהורות על חלוקת זמני שהות שווה בדרך של הוספת יום חמישי מתחלף מידי שבועיים. מנגד, האם מתנגדת לבקשה זו ואף מבקשת לצמצם את זמני השהות המתקיימים מזה שנים ודורשת להורות על ביטול לינת הקטינה אצל האב באמצע שבוע והותרת הלינה בכל סוף שבוע שני בלבד.

     

16. לטענת האב, כפי שעלה מכל המלצות הגורמים המקצועים, כתבי הטענות וחקירת המומחה, לאם לא הייתה כל עילה לניהול התיק נגדו ולמעשה היא עשתה שימוש לרעה בהליכי משפט. האב מבקש לקבוע אחריות הורית משותפת ומדגיש את חשיבות קביעה זו לנוכח טענותיה של האם כלפיו כי הוא אב מתעלל אשר אינו זכאי להיות עם בתו ואינו ראוי לגדלה. לטענתו התנהגותה האובססיבית של האם באה לידי ביטוי בניסיונותיה הבלתי פוסקים למחוק אותו מחיי הקטינה. האם מסרבת לקבל את תוצאות בדיקת המסוגלות ההורית ואף מציינת כי גם במידה וייקבע כי אין לאב בעיית מסוגלות הורית בחוות דעת פסיכאטרית מעודכנת שתוגש היא לא תשנה את עמדתה ביחס למסוגלותו וביחס ללינת הקטינה אצלו.

     

17. לטענת האב לאחר סיום חקירתה של האם, ניתן היה ללמוד כי כל טענותיה כלפיו הסתכמו בכך שהוא גרם לקטינה להקיא בשל שנתן לה לאכול כמויות אוכל גדולות, הדליק מזגן וטיגן יחד עם הקטינה חביתה וגרם לכוויה בידה. לשאלת ב"כ האב כיצד מניעת הלינה אצל האב תפתור בעיות אלו, לא השיבה האם.

     

18. לטענת האם, האב הינו אדם אובססיבי בעל שיקול דעת מוטעה שאין לו מסוגלות הורית ואינו יכול להיות אחראי לXXX הקטנה. לטענתה עלה גם בתוצאות המבדקים כי האב אינו יציב וגורם לקטינה נזקים. כמו כן נלמד מחוות הדעת כי האב מתקשה להתמודד עם מצבים עמומים, מתקשה לווסת את עצמו, אינו פנוי לצרכיה הרגשיים של הקטינה, רואה באם כאחראית הבלעדית למצב הנוכחי אינו לוקח אחריות על חלקו ומתקשה לווסת את עצמו.

     

19. לטענת האם, האב אובססיבי עם קווים נרקסיסטים, הוא הגיש אין ספור בקשות לבית משפט, סירב לשתף פעולה עם עו"ס XX, האשים את הרווחה שהיא מוטה לטובת האם, לא הגיע על דעת עצמו לוועדה שהתכנסה בעניינינם לאור האירוע עם השכן שאסף את XXX מהגן ולטענתו "הטריד מינית" את XXX.

     

20. לטענת האם, בית המשפט לא יכול לקבל את חוות דעת המומחה שכן המלצות זמני השהות הן בכפוף לטיפול אותו על האב לעבור, דבר שלא מבוצע כעת.

     

21. האם אינה מסכימה ללינה בימי שני ורביעי, בוודאי לא מסכימה להרחבת הלינה בימי חמישי היא נותנת הסכמתה ללינה בכל סוף שבוע שני רק בשל העבודה שהאב עושה שבתות וחגים אצל משפחתו. עוד מבקשת האם כי האב יעבור אבחון פסיכאטרי, אף כי לטענתה לא יהיה באבחון כזה, ככל שיהיה "מניח את הדעת" כדי לשנות את דעותיה.

     

22. לטענתה, על מנת לקבוע זמני שהות ואחריות שווה נדרשת תקשורת טובה בין ההורים וכן שההורים יהיו בעלי יכולת לקבל החלטות טובות ומשוכלות עבור הילדה, ותנאים אלה אינם מתקיימים במקרה זה.

     

     

    מהלך התיק בעניין הקטינה והחלטות מהותיות שניתנו בעניינה

     

23. בהליך מונו אפוט' לדין לקטינה וכן מונתה עו"ס לסדרי דין מלשכת רווחה בXX ולאחר מכן מונה מומחה מטעם בית המשפט.

     

24. ביום 30.6.21 הוגש תסקיר ראשון לעניין חלוקת זמני שהות בו הומלץ כי הקטינה תשהה עם האם בימים א,ג ו- ה ועם האב בימים ב' וד' כאשר השהות אצל כל אחד מהם תכלול לינה, סופי שבוע יחולקו לסירוגין מיום שישי מתום המסגרת החינוכית ועד ראשון בבוקר והחופשות והחוגים יתחלקו באופן שווה בהתאם לטבלה שצורפה. ביום 6.8.21 ניתנה החלטתי המקבלת את המלצות התסקיר במלואה.

     

25. בדיון מיום 29.9.21 טען ב"כ האב כי כיום זמני השהות הם פעמיים בשבוע בימים שני ורביעי כולל לינה וכל סופ"ש שני עד מוצאי שבת ללא לינה. בהמשך הורחבה הלינה באופן שנוספה לינה גם במוצאי השבת, כך שזמני השהות זמני השהות מאז ועד להיום עומדים על יחס של 6/8 לטובת האם.

     

26. ביום 30.6.22 הוגשה בקשת האב לחלוקת זמני שהות שווה עם יום חמישי מתחלף מידי שבועיים ומנגד נרשמה התנגדות האם להרחבה מחשש לבטחון הבת במחיצתו. עוד עלו מחלוקת נוספות בין ההורים כגון שיחות הטלפון עם הקטינה וחשש כל הורה כי האחר מזיק ומסכן את הקטינה, בנוסף צויינו קשיי התקשורת בין ההורים והדינמיקה האלימה בינהם שבגינה אף זומנה פעמיים משטרה.

     

27. ביום 19.9.22 נחקרו בדיון קדם המשפט העו"ס לסדרי דין ונשמעה האפוט' לדין ובסיום הדיון ניתנה החלטה שלא לשנות את חלוקת זמני השהות הנהוגים והמשפחה הופנתה למכון שלם לצורך עריכת אבחון מסוגלות הורית לשני ההורים.

     

28. ביום 12.6.23 הוגשה חוות דעת מכון שלם שבסופה הומלץ על אחריות הורית משותפת והסדרי שהות שיוויונים והפניית שני הההורים לטיפול פסיכולוגי והדרכת הורים, בשאלות ההבהרה חזרה המומחית על המלצתה וציינה כי תפקודם של שני ההורים בעייתי והתנהגותם מצביעה על תמונת מצב מורכבת בה שני ההורים כאחד שקועים בקונפליקט ביניהם יתר על המידה בניסיון בלתי פוסק להוכיח את היותם הורים אידאלים תוך שלילת ההורות זה של זה עד כדי שהקטינה עצמה נשכחת. משנמצאה פגיעה בתפקודם של שני ההורים לא נמצאה מניעה להסדרי ראיה שיוויונים שכן אין לאף הורה יתרון על משנהו ויש לפנות לטיפולים שהומלצו בחוות הדעת.

     

29. לבקשת הצדדים, ביום 4.12.23 נחקרה ארוכות מומחית בית המשפט, הפסיכולוגית XX ממכון שלם על חוות הדעת שהיא חלק מהעורכות שלה.

     

     

     

    דיון והכרעה

     

30. זמני השהות הנהוגים היום בין הצדדים הינם ביחס של 6/8 לטובת האם, האב שוהה עם הקטינה בימים ב' ו- ד' כולל לינה וכן בכל סוף שבוע שני כולל לינה עד ליום א'. האב הגיש בקשה להרחבת זמני השהות וחלוקת זמני שהות שווה בדרך של הוספת יום חמישי מתחלף מידי שבועיים, האם מתנגדת לבקשה זו ואף דורשת לבטל את לינה הקטינה אצל האב באמצע שבוע.

     

    חוות דעת מכון שלם

     

31. ביום 12.6.23 הוגשה חוות דעת מקיפה של מכון שלם אשר ממליצה על אחריות הורית משותפת והסדרי שהות שיוויונים וכן הפניית שני הההורים לטיפול פסיכולוגי והדרכת הורים.

     

    ביחס להתנהגות האב נקבע כי הממצאים אינם בחומרה המצדיקה הסדרי ראיה לא שיווויונים אלא חומרה המצריכה טיפול והדרכה, עוד נקבע כי התנהגותו אינה מסכנת את XXX. ביחס להתנהגות האם קבעה חוות הדעת כי תפקודה נמצא בעייתי במידה דומה לזו של האב. נקבע בחוות הדעת כי משנמצאה פגיעה בתפקודם של שני ההורים לא קיימת מניעה להסדרי ראיה שיוויונים שכן אין לאף הורה יתרון על משנהו ולכן על שני ההורים לפנות לטיפולים שהומלצו בחוות הדעת.

     

32. בשאלות ההבהרה חזרה המומחית על המלצתה וציינה כי תפקודם של שני ההורים בעייתי והתנהגות שניהם מצביעה על תמונת מצב מורכבת בה הם שקועים בקונפליקט ביניהם יתר על המידה בניסיון להוכיח את היותם הורים אידאלים תוך שלילת ההורות זה של זה עד כדי שהקטינה עצמה נזנחת ונשכחת וההורים שניהם משקיעים את כל משאביהם במאבק ביניהם. חוות הדעת התייחסה גם לנזק הנפשי שנגרם לXXX כתוצאה מהתנהגות ההורים אשר מעמידים אותה בקונפליקט נאמנויות וחושפים אותה להערות פוגעניות של הורה אחד כלפי משנהו.

     

33. ביחס לתפקוד ההורי של האב נקבע – כי לא עלו אינדקציות העלולות להציב סימן שאלה על יכולותו לשמש כאב לבתו או לשלול את מסוגלותו ההורית. הוא אוהב את בתו מושקע בגידולה ורוצה להוות עבורה דמות משמעותית. עם זאת אינו מצליח לראות קושי או כשל בתפקודו ההורי ורואה את האם כאחראית בלעדית למצב הנוכחי. נקבע כי האב אינו לוקח אחריות על חלקו בקונפליקט. עיסוקו בעצמו עלול לגרום לו להיות פחות פנוי לצרכיה הרגשיים של בתו.

     

34. ביחס לתפקוד ההורי של האם נקבע – כי האם נוטה לטשטש אלמנטים שליליים במערכות יחסים, דבר שעשוי להשפיע על הורותה. אין עדות לקשיים אשר יש בהם לפגום ביכולתה ההורית באופן החורג מן הנורמה. נקבע כי האם רואה עצמה כדמות משמעותית לבתה ופועלת לטובתה על פי צרכיה. לצד זאת תוארה האם כמי שמונעת מחששות ומתחושות בטן שליליות לגבי האב. חששות אלו נובעים מתפקודו כבן זוג ולא כהורה ואין לה יכולת להפריד בין השניים. נקבע בחוות הדעת שהאם תזדקק לליווי והדרכה.

     

    עמדת האפוטרופא לדין

     

35. מעדויות ההורים עולה כי האם נמצאת בהליך טיפולי, האב טרם החל בטיפול אך הצהיר כי בכוונתו לעשות כן. האפוט' מסכימה עם חוות הדעת ועם תוצאות האבחון הקליני וטוענת כי יש לקבוע זמני שהות שווים וזאת לאחר שיתקבל אישור מהמטפל של האב על השלמת טיפול משמעותי בהתאם להמלצות חוות הדעת.

     

36. האפוט' לדין מציינת כי התרשמה ממסירותם ואהבתם של שני ההורים לXXX ומרצונו של כל אחד מהם להיות הורה משמעותי עבורה. בעמדתה מציינת האפוט' לדין כי היא מקווה שהטיפול עליו המליץ המומחה לשני ההורים יוכל לאפשר לקטינה להנות משני מהוריה. האפוט' מדגישה כי הטיפול במקרה דנן אינו מותרות אלא הכרח.

     

37. עוד מוסיפה האפוט' לדין כי היא סבורה שזכותה של הקטינה לקבל מענה הולם לצרכיה גוברת על זכותם של מי מההורים לשיויון בזמני השהות קל וחומר כאשר מדובר בלילה אחד אחת לשבועיים. עם זאת הגדרת האחריות ההורית על XXX כאחריות הורית שווה חשובה במקרה זה ביתר שאת שכן במילים אלה מובהר כי אין הורות עדיפה של הורה אחד על פניו של הורה אחר. מדובר באחריות שווה המטילה על שניהם לדאוג לצרכיה באופן שווה ומסמלת את הצורך המשמעותי של XXX בשני הוריה.

     

38. לאור האמור לעיל, האפוט' לדין סבורה כי טובתה של XXX היא שתיקבע אחריות הורית משותפת. עם זאת, האפוט' לדין ממליצה שבשלב זה זמני השהות יוותרו על כנם זאת עד קבלת דיווח מהפסיכולוג המטפל באב על השתתפות האב בטיפול פרטני מעמיק. בנוסף האפוט' לדין סבורה כי בנוסף לטיפול הפרטני ולהדרכה ההורית יש להורות להורים שניהם להשתתף בתיאום הורי עם סמכויות שיחליף בעתיד את פניית ההורים לבית משפט דבר המגביר את הקונפליקט בין ההורים מעל ראשה של הקטינה. כמו כן ממליצה האפוט' לדין שההורים או מי מהם יתחילו בטיפול דיאדי עם הקטינה ככל שיידרש ויומלץ על ידי הגורמים המטפלים.

     

     

     

     

    המסגרת הנורמטיבית

     

39. משנדרש בית המשפט להכריע בסוגיה הקשורה בטובת הקטין כגון חלוקת זמני השהות עם מי מהוריו, מתבסס בית המשפט על מכלול הראיות אשר הונחו בפניו במהלך ניהול ההליך, כגון: עדויות הצדדים והתרשמות בית המשפט מהן, תסקירים של הגורמים המטפלים וחוות דעת מומחים מקצועיים.

     

40. באשר לקביעת המשקל שיינתן לכל אחת מן הראיות, הרי שלחוות הדעת והתסקירים יש לתת משקל חשוב ומשמעותי מאחר ואלו הוכנו על ידי גורמים מקצועיים ואובייקטיבים המנותקים מן הסכסוך. בידם של גורמים אלו מצויים הכלים המתאימים, המומחיות המקצועיות והניסיון בתחום הנדרש להכרעה. חוות הדעת והתסקירים לרבות דוחות גורמים המטפלים בקטינים מהווים כלי עזר בעל משקל משמעותי ופעמים רבות אף מכריע. חוות הדעת והתסקירים, כמו גם עמדות והמלצות האפט' לדין מסייעים לבית המשפט בבואו לקבל החלטות בעניין קטינים.

     

    "......חוות הדעת מהוות חלק חשוב ומשמעותי של מסכת הראיות שבפני בית המשפט, על בסיסה יגבש את תמונת המצב העובדתית בה הוא מכריע. חוות הדעת הן ההופכו את "טובת הילד" ממושג ערטילאי ואמורפי, לבעל ממשות ותוכן קונקרטי".

    (ראה: בע"מ 27/06 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] {פמ"מ – 1/5/2006}).

     

41. בהתאם להלכה, כאשר בית המשפט ממנה מומחה מטעמו מהווה חוות דעתו של המומחה תשתית נתונים מקצועית ואובייקטיבית. עוד נקבע כי לצורך ההכרעה בסוגיה שבמחלוקת ייטה בית המשפט לאמץ את ממצאי המומחה, אלא אם כן מצא שקיימת סיבה בולטת לעין וכבדת משקל שלא לעשות זאת והמצדיקה סטייה מן ההמלצה. לעניין זה ראה: בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] {פמ"מ – 2/5/2005}.

     

42. עוד נקבע בבע"מ 27/06 שם, כי הגם שהמומחים הם בעלי היכולת המקצועית לקביעת טובת הילד במישור הרפואי, הפסיכולוגי, או בכל תחום אחר לגביו מונו, ועל אף שהם בעלי הכלים, הניסיון והמומחיות המקצועיים ולעמדתם ניתן משקל רב ביותר במסגרת הבחינה השיפוטית של הראיות, הרי שההכרעה השיפוטית לעולם תיקבע על ידי השופט ולא על ידי המומחה. בית המשפט אינו "חותמת גומי" לעמדת המומחה, הוא לא רואה בה עובדה מוגמרת אלא המלצה אשר ככלל יש לתת לה משקל רב ביותר, אך לא תמיד מכריע.

     

43. מכל האמור עולה כי במהלך גיבוש ההכרעה בית המשפט מפעיל שיקול דעת עצמאי תוך שהוא נעזר בחוות דעת המומחים שמינה ובראיות הנוספות שהונחו בפניו. לצורך ההכרעה השופט מביא בחשבון בנוסף לחקיקה ולפסיקה גם את ניסיון החיים שצבר והשכל הישר.

     

    האחריות הכבדה המוטלת על כתפי בית המשפט מחייבת אותו לבחון את חוות הדעת לגופה, ואין הוא מסיים מלאכתו בעיון בחוות הדעת ובקבלת המלצת המומחים (ראה: דברי כב' השופט חשיןע"א3798/94 פלוני נ' פלונית, פד"י נ(3) 133, 144. עמ' 156).

     

    מן הכלל אל הפרט

     

44. חוות הדעת מצאה כי תפקודם של שני ההורים בעייתי, ההורים שניהם שקועים בקונפליקט ביניהם יתר על המידה וכן הם שקועים ומושקעים בניסיונות בלתי פוסקים של כל אחד מהם להוכיח כי הוא ההורה האידאלי והטוב יותר משניהם תוך שלילת הורותו של ההורה השני. בשל עוצמת הקונפליקט צרכיה וטובתה של הקטינה נשכחים ונזנחים. למעשה כתוצאה מהתנהגות ההורים שניהם נגרם לXXX נזק נפשי בשל העמדתה שלא לצורך בקונפליקט נאמנויות וחשיפתה להערות פוגעניות של ההורים אחד כלפי השני ודחיקת צרכיה מפני הצורך של ההורים לעסוק בסכסוך ביניהם.

     

45. הלכה למעשה חוות הדעת מקבלת את בקשת האב לקביעת זמני שהות שיוויונים, הנחת היסוד בחוות הדעת היא כי אין הורה מושלם או אידאלי, לכל הורה יש נקודות חוזק וחולשה בתפקוד ההורי שלו, דבר זה יפה ונכון גם לצדדים בהליך זה.

     

    "זה נכון לגבי כל אדם, אז זה צפוי למצוא כל מיני פגמים בתפקוד של הורה, הורה לא צריך להיות בתפקוד מושלם"

    (ראה: חקירת המומחית עמוד 95 שורות 29-32)

     

46. חוות הדעת מצאה כי שני ההורים אוהבים את הקטינה ומעוניינים להוות דמות משמעותית עבורה, בהתנהגות שניהם נמצאה פגיעה בתפקוד ההורי אך לא כזו המביאה לשלילת יכולתם ההורית (כמפורט בסעיפים 33-34 לעיל). לפיכך, קובעת חוות הדעת שלא קיימת מניעה לקביעת זמני שהות שיוויונים שכן אין לאף הורה יתרון על משנהו, לשניהם קשיים ושניהם בעלי מסוגלות הורית. עם זאת שני ההורים נדרשים לקבל ליווי והדרכה באמצעות הטיפולים שהומלצו בחוות הדעת בכדי להביא להפחתה בפגיעה שנמצאה בתפקודם ההורי וכן על מנת להפסיק את הנזק הנפשי שנגרם לקטינה מהתנהגותם.

     

47. מצאתי לקבל את עמדת המומחית לעניין קושי האב להתמודד עם מצבים עמומים, כאשר הגבולות אינם ברורים והוא נדרש לקבל החלטות במצבים שאותם לא צפה מראש תוך כדי התרחשותם. לעניין זה טענה האם כי לא ניתן יהיה לצפות את התנהגותו באם יהיה לה בעתיד בן זוג אשר יתגורר עימה ולא ברור האם תגובתו לא תהיה מוגזמת ותתאפיין בעשיית יתר נוכח חרדתו כפי שנהג כלפי השכן אשר סייע לאם לבקשתה בהוצאת XXX מהגן והאב התלונן כי הוא "הטריד אותה מינית".

     

    המומחית מצאה כי אכן לאב קושי בהתמודדות עם מצבים אלו, אך קושי זה אינו מעמיד את XXX בסיכון או שולל את מסוגלותו ההורית, עם זאת, יש לטפל בקושי זה והדבר בהחלט מחייב את האב לקבל הדרכה על מנת לשפר את תפקודו במצבים אלו:

     

    "... בעצם המקום הזה של הקושי להתמודד עם מצבים עמומים ולקבל בהם החלטות יעילות, זה ברור שזה יכול להשפיע גם על התפקוד שלו וגם מול XXX, אבל לא מדובר פה בבן אדם שאנחנו התרשמנו ממנו כמשתתק אל מול קבלת החלטות או שפועל באופן ממש חסר שיפוט שיכול לשים את XXX בסיכון...זו נקודה בתוך האישיות שלו שאין ספק שהוא צריך לעבוד עליה כדי לשפר את התפקוד ההורי שלו, אבל היא בפני עצמה לא שוללת הורות, זה לא שאם XXX תהיה חולה אז ההשערה שלי שהוא פשוט לא יהיה מסוגל לתפקד שם" 

    (חקירת המומחית עמ' 98 שורות 34-36 ועמ' 99 שורות 1-6 ההדגשה אינה במקור א.ו)

     

48. עוד אני מקבלת את הקביעה כי התנהגותו של האב במצבים עמומים בהם הוא מפנה את חוסר השליטה להתנהגות של עשיית יתר בעלת גוון אובססיבי אינה מעידה על נטייה לתוקפנות. אני מקבלת את הקביעה כי טיפול והדרכה נכונים יובילו אותו לעבד את תגובה הרגשית שלו באופן שונה ממה שהוא מעבד כיום, ועזרה והדרכה נכונות יובילו את האב לאפשר בעתיד תגובה יעילה יותר.

     

    "הרושם שלנו ש(א)ם הוא כן יקבל טיפול והדרכה, אז הוא כן יוכל לקחת את הדבר הזה שמעורר אותו רגשית, לעשות איתו איזשהו תהליך של עיבוד יחד עם איש מקצוע ולהגיב בצורה יותר יעילה"

    (חקירת המומחית, עמוד 101 שורות 24-26)

     

49. המומחית שבה וחזרה על מהלך הדברים שהוביל להמלצה על זמני שהות שיוויונים, על כך שהממצאים מעלים תמונת מצב מורכבת ומעוררת דאגה של שני הורים השקועים יתר על המידה בקונפליקט ביניהם, ברצונו של כל הורה להיות הורה טוב יותר ובהתעסקות יתר בשאלת טיב ואיכות ההורות של הצד השני עד כדי שכחת הדבר החשוב באמת והוא בתם הקטינה.

     

    כאן מצאתי לצטט מחוות הדעת את תאור הדינמיקה בין ההורים כפי שתיארה הקטינה במהלך האבחון כאשר נדרשה לתאר סצנה מדומיינת של תחרות במבחן השלכתי (עמוד 20 לחוו"ד) ודומה כי על אף גילה הצעיר לא ניתן לתאר זאת טוב יותר:

     

    "כולם רוצים את החבל, החבל הוא לא ממש חשוב.."

     

    המומחית הבהירה כי אומנם יש פגיעה בתפקוד שני ההורים אך הפגיעה אינה ברמה של מניעת הסדרי ראייה ולכן כאשר אין יתרון למי מהצדדים, ברור כי כפועל יוצא מכך יש להחיל זמני שהות שוויוניים. היא ציינה כי אומנם האב מתמודד עם הצפה של תחושת כעס כלפי האם אך מנגד האבחון קבע גם כי האם מעדיפה לפשט את המצב הן לטובת XXX והן לטובת השקט הנפשי שלה עצמה וחששותיה מתפקוד האב עם XXX נשענים בעיקר על משקעיה מתפקודו של האב כבן זוג ולאו דווקא על מסוגלותו ההורית. לכן, גם האם תידרש לקבל הדרכה וליווי בכדי לשחרר את XXX להיות פנויה לקשר עם האב.

     

50. עוד עלה מחקירת המומחית כי התעקשותה של האם למנוע מהקטינה ללון אצל האב, אינה נובעת דווקא מאובססיביות אלא מונעת מחרדה ולעיתים החרדה מנותקת מהמציאות ולא בהכרח קשורה להורות האב בפועל (ראה, חקירת המומחית בעמ' 111-112). כן העידה המומחית כי אצל שני ההורים זוהה דפוס של ניסיון קבלת אישור הורות מהקטינה כך שהיא גדלה להיות ילדה הורית שבו היא למעשה מרגישה את הרצונות החזקים של שני ההורים ומנסה להרגיע ולספק אותם.

     

51. לשאלת האפוט' לדין השיבה המומחית כי על אף שנרשם בחוות הדעת שהממצאים על פגמים בתפקודו של האב במצבים עמומים לא שוללים הורות. זו לא קביעה המובילה אוטומטית לכך שיומלץ על שיוויון בהסדרי שהות. למעשה לאחר הקביעה כי לא נשללת הורות נעשית בחינה נוספת לעניין יחס זמני השהות ובמקרה זה הגיעו עורכי חוות הדעת למסקנה כי יש להורות על זמני שהות שיווינים בכפוף לטיפול שני ההורים. המומחית הבהירה כי הקביעה כי האב פחות פנוי לצרכיה הרגשיים של XXX נבחנת ביחס לצד השני (האם), תחילה נקבעת חומרת הפגיעה ולאחר מכן כיצד היא עומדת לבחינה מול תפקוד ההורה השני. כלומר במידה ויש הורה שמספק באופן מלא את כל צרכיו הרגשיים ששל הילד ומנגד הורה בעל פגיעה משמעותית ביכולת לספק את הצרכים לא יומלץ על זמני שהות שיוויונים. ולכן מאחר וניתן לטפל בקושי של האב באמצעות הדרכה וטיפול במקרה זה הומלץ על זמני שהות שיוויוניים.

     

     

     

52. בתשובה לשאלות בית המשפט השיבה המומחית בעמ' 119-120 לפרוטוקול:

     

    "כב' הש' ונקרט:אני רוצה רגע לשאול את גברתי. אני מסתכלת על ההמלצות שלכם, ממש בעמוד 32. אתם מדברים על אחריות הורית משותפת, הסדרי שהות שוויוניים, מפנים את שני ההורים להדרכה וכולי. על מנת שאתם תמליצו על זמני הורות שוויוניים האם נדרש ההורות של ההורים מבחינת המדרג, אם היה צריך לציין, לתת ציון להורות, תהיה שווה? זאת אומרת מבחינת האיכות שלה, האיכות ההורית של כל אחד מההורים. צריך שתהיה שווה או גם אם יש פער אתם תלכו להמלצה הזו? ואיזה פער, אם בכלל, יצדיק סטייה מהמלצה על הורית שוויונית?

    העד, גב' XX:אוקיי, אז קודם כל אנחנו אם, זאת אומרת יש כמה דברים שמניעים אותנו במתן המלצות על הסדרי שהות אוקיי? 1. זו המסוגלות ההורית של כל אחד מההורים ובראש ובראשונה אם היא מה שאנחנו קוראים טובה דיה.

    כב' הש' ונקרט:כן?

    העד, גב' XX:אוקיי? היא לא צריכה להיות מושלמת, היא צריכה להיות טובה דיה, עם הפגמים שלה. 2. זה עד כמה אנחנו מתרשמים שהם יוכלו להיתרם מעזרה במקומות שבהם יש להם קשיים, גם אם יש דברים נקודתיים שפוגמים ביכולות ההוריות שלהם. וגם מה מצבו הרגשי של הילד, כמה הוא יכול להסתגל לתוך הסיטואציה הזאת. אם אנחנו מתרשמים מהילד ומהעולם הפנימי של ההפנמות שלו שיש איזה דינמיקה של ניכור או איזה דינמיקה של מצוקה אל מול אחד מההורים, אם אנחנו מתרשמים שהילד הוא ילד סתגלן ומתפקד שההפנמות ההוריות שלו הן בסך הכל תקינות ושהמסוגלות ההורית של שני ההורים היא טובה דיה, אז אנחנו נמליץ על הסדרי שהות שוויוניים.

    כב' הש' ונקרט:זאת אומרת, כשגברתי אומרת טובה דיה גם אם של הורה אחד היא טובה דיה ושל הורה אחר היא טובה או טובה מאוד, יכול להיות שאתם תמליצו על זמני הורות שוויוניים? בהינתן כלל השיקולים.

    העד, גב' XX:אם אנחנו רואים שהילד יש לו הפנמות תקינות של ההורים ומצבו הנפשי תקין, אז גם אם יש עדיפות להורה אחד על פני ההורה השני, בתוך הטווח של הורות טובה דיה ואילך, אנחנו עדיין נמליץ על הסדרי שהות שוויוניים.

    כב' הש' ונקרט:כי?

    העד, גב' XX:כי ילד זקוק לשני ההורים שלו, זאת הנחת היסוד שלנו. שאם אפשר הסדרי שהות שוויוניים זה תמיד עדיף. ואלא אם כן המסוגלות של אחד ההורים היא פשוט לא מספקת.

    כב' הש' ונקרט:זאת אומרת גם אם בבית אחד ילד חווה הורות יותר מטיבה מאשר בבית אחר, במכלול השיקולים העובדה שיש חוסר איזון בין ההורים היא לכשעצמה איזשהו גורם שהוא לא חיובי מבחינתכם ולכן אתם תשאפו לאזן את זה במידה שההורות של שני ההורים היא טובה דיה, גם אם של הורה אחד היא טובה יותר משל הורה אחר?

    העד, גב' XX:האמונה שלנו היא שבאופן בסיסי ילדים זקוקים במידה שווה לשני ההורים שלהם וגם אם יש, ואני חושבת שכל אחד יכול להעיד איזה הורה אצלו בחיים תפקד יותר טוב ומתי, עדיין הנזקקות שלנו היא לשני ההורים. אלא אם כן יש באמת פגיעה משמעותית בתפקוד של אחד מהם."

     

     

53. סבורה אני כי דווקא במקרה זה, בו האם מנסה לאיין את הורותו של האב ושוללת אותה כפי שעלה בבירור מכל שהובא בפני, יש חשיבות רבה ומוגברת לשוויוניות שאחרת עלול ויש אף להניח במקרה זה שייעשה שימוש בכך על ידי ההורה אשר "זכה" לזמני שהות נרחבים יותר שהעובדה שאין שוויון מהווה הוכחה לכך שאותו הורה (במקרה זה האם) עדיף על ההורה השני (במקרה זה האב) – מצב שאינו נכון בהתאם לחוות הדעת בה נקבע שיכולתם ומסוגלותם של ההורים דומה באופן שכל אחד מהם סובל מקשיים מסויימים (גם אם שונים אצל כל הורה) ובעל איכויות מסויימות, ואין הורה אחד אחד העדיף על ההורה השני. המומחית הדגישה כי יש חשיבות רבה במקרה זה לשוויון בין ההורים. וסבורה אני שהשוויון חשוב במקרה זה שבעתיים ורק הוא עשוי (בתקווה) לייצר רגיעה בין ההורים ומכך רגיעה בחייה של XXX הפעוטה (ראה עמוד ו- 119-120 לחקירת המומחית ועמודים 31-32 לחוות הדעת)

     

    להלן מתוך חוות הדעת – עמ' 32:

    

     

54. האפוט' לדין מסכימה עם חוות הדעת ועם תוצאות האבחון הקליני וממליצה לקבוע אחריות הורית משותפת עם זאת מבלי לקבוע שינוי בזמני השהות כעת. לשיטתה, יש להשהות את ההחלטה על זמני שהות שוויוניים עד למועד בו יתקבל אישור מהמטפל של האב על השלמת טיפול משמעותי בהתאם להמלצת המומחה.

     

55. עוד סברה האפוט' לדין כי בנוסף לטיפול הפרטני ולהדרכה ההורית יש מקום להורות על תיאום הורי עם סמכויות שיחליף בעתיד את פניית ההורים לבית משפט דבר המגביר את הקונפליקט בין ההורים על ראשה של הקטינה וכן יתחילו בטיפול דיאדי.

     

56. אקדים ואומר כי מצאתי לקבל את מלוא קביעות חוות הדעת לרבות כי:

     

    "הממצאים המתוארים אינם ממצאים בחומרה אשר מצדיקה הסדרי ראייה לא שוויוניים, אלא בחומרה הדורשת טיפול והדרכה"

    (תשובות המומחה לשאלות הבהרה מיום 3.8.23).

     

57. כך גם מצאתי לקבל את עמדת האפוט' לדין הקובעת שזכותה של הקטינה לקבל מענה לצרכיה גוברת על זכותם של מי מההורים לשוויון או לאי שוויון ויש לתת משקל מכריע לטובתה של XXX. מצאתי אף לקבל את קביעת האפוט' לדין כי במקרה זה יש חשיבות להגדרת האחריות ההורית על XXX כאחריות הורית שווה אשר מעצם ההגדרה נקבע באופן חד משמעי וברור כי:

     

    " אין הורות עדיפה על פניו של הורה אחר ומדובר באחריות שווה המטילה על שניהם לדאוג לצרכיה באופן שווה ומסמלת את הצורך המשמעותי של XXX בשני הוריה."

     

58. כפי שהובא לעיל (ס' 53) בסיום הדיון ביום 4.12.23 שאלתי את המומחית האם בכדי להמליץ על זמני הורות שיוויונים נדרש כי גם איכות ההורות תהיה שיויונית, לשאלה זו השיבה המומחית כי ראשית נדרשת מסוגלות הורית של כל אחד מההורים, מסוגלות זו צריכה להיות טובה אך לא מושלמת וחפה מפגמים, שנית יש לבחון איזו עזרה יכולה לסייע להורה במצב בו הוא חווה קושי וכיצד קושי זה משפיע על מצבו הרגשי של הילד והאם הוא מסוגל להתמודד עמו מול כל אחד מההורים (פרוטוקול בעמוד 119 שורות 9-35)

     

59. אכן, אין הורה מושלם ואין הורה אחד זהה להורה האחר, אופי ואיכות ההורות לעולם תהיה שונה ותיגזר מאופיו ואישיותו של כל הורה. כך גם אם הורה אחד יקבל לשם הדוגמא ציון טוב מאוד על איכות ההורות שלו ומנגד ההורה השני יקבל ציון טוב בלבד אין פירוש הדבר כי לא יקבעו זמני שהות שיווינים, הנחת היסוד לעולם תהיה כי ילד זקוק לשני הוריו ועליו לשהות עם שניהם הכל בכפוף לכך שאינו נפגע על ידי מי מהם.

     

    לעניין זה מצאתי שוב להביא את דברי המומחית אשר הטיבו לתאר את הצורך של כל ילד לכל אורך חייו לשני הוריו למרות ההבדלים ביניהם ונקודות החוזק והחולשה של כל אחד מהם:

     

    "האמונה שלנו היא שבאופן בסיסי ילדים זקוקים במידה שווה לשני ההורים שלהם...כל אחד יכול להעיד איזה הורה אצלו בחיים תפקד יותר טוב ומתי, עדיין הנזקקות שלנו היא לשני הורים"

     

60. מחקירת הצדדים בדיון ביום 10.1.24 עלה כי האב לא קיבל טיפול בשנה האחרונה טרם הדיון, הוא ער להמלצות והתחייב להתחיל עוד השבוע הדרכה הורית וטיפול (עמוד 127 שורות 11-12), מקווה אני כי אכן כך נהג האב. מנגד עלה כי האם מקפידה על קבלת טיפול פעם בשבוע ברווחה XX מזה שנתיים (עמוד 127 שורות 16-18).

     

61. לנוכח כל האמור, ובפרט משסבורה אני כי במקרה זה אי השוויון בין ההורים עלול לשמש קרדום לחפור בו על ידי מי מההורים וליצר מתח רב שבסופו של יום יתנקז לXXX, ומשממילא מדובר על יום חמישי אחד בשבועיים וXXX שוהה כבר כיום זמני שהות משמעותיים עם שני ההורים, מצאתי לקבל את המלצות חוות הדעת ולפיכך אני קובעת כי ממועד מתן פסק הדין זמני השהות של XXX עם ההורים יהיו שוויוניים באופן שבנוסף לזמני השהות הקיימים היום יהפוך יום חמישי בשבוע להיות יום "מתחלף" שבו תשהה XXX כולל לינה עם ההורה אשר אינה מבלה עמו את סוף השבוע. שלאחר אותו יום חמישי.

     

62. הגם שערה אני להמלצת האפוט' לדין ששינוי זה יחול רק לאחר שהאב יוכיח שהחל לקבל או מקבל את הטיפול והדרכה שהומלצו עבורו, לא מצאתי להתנות את הרחבת זמני השהות עם האב בתחילת טיפול. עם זאת, ככל שהאב טרם התחיל בטיפול בהתאם להמלצות חוות הדעת אני XX לאב להתחיל לאלתר בטיפול כזה ולא יאוחר מיום 15.8.24. האב יעדכן את העו"ס לסדרי דין על תחילת הטיפול והעו"ס תעדכן את בית המשפט (לתיק הסגור).

     

    סוף דבר

     

63. לנוכח כל האמור ומשלא מצאתי כי קיימת פגיעה משמעותית בתפקוד מי מההורים השוללת את יכולתו לשהות עם הקטינה או שהוא אינו בעל מסוגלות הורית מספקת, מצאתי כאמור לקבל את המלצות חוות הדעת במלואן ולהורות על אחריות הורית משותפת וזמני שהות כאמור בסעיף 60-61 לעיל.

     

64. כך גם מצאתי לקבל את המלצות חוות הדעת ולהפנות את שני ההורים כל אחד בנפרד לטיפול פסיכולוגי והדרכת הורים במכון המתמחה בקונפליקט הורי. ההורים שניהם יפנו בתוך 14 יום לעו"ס לסדרי דין אשר תפנה אתם למכון/מומחה כאמור והן ידווחו לעו"ס על תחילת טיפול.

     

65. עוד מצאתי לקבל את המלצת האפוט' לדין ולהפנות את ההורים יחד לתיאום הורי עם סמכויות וזאת במטרה שהתיאום יאפשר להורים להגיע להסכמות ביניהם באופן ישיר מבלי שתידרש פנייה לבית המשפט בכל מחלוקת, שכן מהאבחון עלה כי עצם התקיימותם של ההליכים משפטיים בין ההורים הובילה לעלייה בעצימות הקונפליקט והסבה נזק רגשי לקטינה. יחד עם זאת,לא מצאתי לנכון להפנות את הצדדים והקטינה לטיפול דיאדי בשלב זה.

     

     

    תביעת המזונות

     

    טענות הצדדים לעניין המזונות בתמצית והחלטות מהותיות שנתנו

     

66. לטענת האם היא XX במקצועה, עובדת ב- Xושכרה הממוצע עומד על סך של כ- 15,000 ₪ נטו.

     

67. לטענתה בעת הגשת התביעה האב עבד כעצמאי ואין בידיה מידע על הכנסתו, בתקופת החיים המשותפים העביר מידי חודש סך של 7,000 ₪ נטו לחשבון המשותף. כיום האב עובד כXX אך לטענתה בעבר שילב בנוסף ל- X תפקיד של XX ופוטנציאל ההשתכרות שלו גבוה מהמתואר על ידו.

     

68. לטענת האם לאב יש אתר בשם "XX" ובעבר התפאר כי מהכנסתו הגבוהה מהאתר יש ביכולותו לחסוך כל חודש, עוד טוענת האם שסגירת העסק בזמן הקורונה נעשה למראית עין בלבד בשל הליך הגירושין.

     

69. האם מתגוררת עם הקטינה ונושאת בדמי שכירות בסך 4,000 ₪ ואין דירה בבעלותה, האם מחזיקה ברכב מסוג XX אשר נרכש מהלוואה בסך של 40,000 ₪ והחזרה החודשי עומד על סך של 700 ₪.

     

70. לטענת האם לאב דירה בבעלותו בשווי של כ- 3 מיליון ש"ח ממנה מקבל דמי שכירות חודשיים בסך 4,900 ₪ והוא מתגורר בדירה מפוארת עליה משלם דמי שכירות בסך 6,000 ₪.

     

71. במועד הגשת הבקשה האב שהה עם הקטינה פעם בשבוע 3 שעות ללא לינה, פעם בשבוע משעה 16:00 עד למחרת בבוקר וכל שבת שניה מיום שישי עד למוצאי שבת.

     

72. האם העמידה את צרכי הקטינה על סך של 2,250 ₪ בתוספת מחצית הוצאות חינוך ורפואה ותוספת מדור ואחזקת מדור בסך 1,613 ₪.

     

73. לטענת האב, האם משתכרת כ-14,000 ₪ נטו ואילו הוא משתכר משנת 2020 סך של 5,100 ₪ ברוטו לפיכך אין לפסוק לו כל חיוב.

     

74. לטענתו בבעלותו דירה המושכרת בסך של 5,000 ₪ אולם תשלום המשכנתא עליה עומד על סך של 3,173 ₪. האב אישר כי הוא נושא בדמי שכירות בסך 6,000 ₪.

     

75. לטענת האב משבכוונתו להגיש בקשה להרחבת זמני השהות, ומשלטענתו צרכי הקטינה המבוקשים על ידי האם מוגזמים ומופרכים, הוא מסכים לשלם מזונות בסך 500 ₪ וכן תשלום נוסף בסך 500 ₪ בגין מדור ואחזקת מדור.

     

76. ביום 19.6.21 נתנה החלטה למזונות זמניים שקבעה כי האב יעביר לאם מזונות עבור הקטינה בסך של 1,000 ₪ וכן 1,000 ₪ בגין מדור ואחזקת מדור. כמו כן האב יישא במחצית הוצאות החינוך והבריאות של הקטינה.

     

77. בדיון ההוכחות שהתקיים ביום 2.7.23 עלה כי זמני השהות כיום עומדים על יחס של 6/8 לטובת האם, הכנסת האם עומדת על ממוצע חודשי בין 14,000 -15,000 ₪. האב עובד כיום כXX במשרה מלאה ושכרו הממוצע עומד על סך של 5,560 ₪ ובשנה"ל הבאה שכרו יעמוד על סך של 8,000 -9,000 ₪ נטו.

     

78. לדברי האב הוא עתיד לעבור ב- 15.7.23 מהדירה השכורה לדירה שבבעלותו עליה רובצת משכנתא בסך 3,700 ₪, עוד טען האב בחקירתו כי בגלל עלויות הריבית הוא מחזיר בגין הדירה כ- 6,000 ₪ לערך שמורכבים מהמשכנתא ושתי הלוואות בסך 1,000 ₪ כל אחת.

     

79. האם טענה בדיון ההוכחות כי האב מקבל על הדירה בבעלותו סכום הגבוה מ-5,000 ₪ אך התשלום הנוסף אינו נרשם בהסכם השכירות מטעמי מס, עוד טוענת האם כי האב נוהג בג'יפ Xמפואר. לטענה זו השיב האב כי הרכב הוא בבעלות אביו והתקבל לידי האב לאחר שאביו רכש עבור עצמו רכב חדש. לדברי האב כל תשלומי הביטוח משולמים על ידי אביו.

     

80. עוד טען האב כי הוריו עוזרים לו באמצעות העברות של הלוואות חודשיות בסכומים שנעים בין 3,000 ₪ -15,000 ₪.

     

81. בסיכומיו, טען האב כי מתלושי השכר שצורפו לתצהיר האם עולה כי הכנסותיה עומדות על סך של 15,000 ₪ לכל הפחות והיא נושאת בתשלום שכ"ד בגובה של 4,000 ₪, מנגד הכנסתו כXX אומנם עלתה והיא עומדת כיום על סך של 8,500 ₪ נטו והוא נושא בתשלום משכנתא בגובה של 4,000 ₪.

     

82. לטענת האם, למרות שהוצגו פערי הכנסות. יש לקחת בחשבון כי נוכח היותה של האם יתומה אין לה תמיכה כספית נוספת לעומת האב המגיע מבית אמיד ומקבל תמיכה כספית שוטפת מהוריו. לטענתה למרות שלא הצליחה להוכיח זאת היא סבורה כי האב מרוויח כספים נוספים בשחור וכן הדגישה שהוא בעל פוטנציאל השתכרות לא ממומש.

     

83. האב טען בדיון כי הוא מבקש להרחיב את זמני השהות ביום נוסף אחת לשבועיים ופסק הדין לעניין המזונות מושפע באופן ישיר מזמני השהות שיקבעו.

     

     

    דיון והכרעה

     

    זמני שהות

     

84. ביום 19.6.21 נתנה החלטה בבקשת למזונות זמניים הקובעת כי האב ישלם לאם תשלום סך של 1,000 ₪ בגין מזונות הקטינה ותשלום נוסף בסך 1,000 ₪ בגין מדור ואחזקת מדור ובסה"כ: 2,000 ₪ ומחצית מההוצאות החינוך והרפואה.

     

85. במועד ההחלטה לעניין מזונות זמניים, זמני השהות של המשיב עם הקטינה היו כדלקמן:

     

    ביום א' בשבוע מהשעה 16:00 ועד השעה 19:00, ביום ג' בשבוע מהשעה 16:00 ועד למסגרת החינוכית למחרת בבוקר ובכל סוף שבוע שני מיום שישי ועד למוצאי שבת.

     

86. משניתנה החלטתי (סעיף 61-62 לעיל) לעניין זמני השהות הרי שהם יהיו שוויוניים לחלוטין מעתה. כך גם החופשות והחוגים מתחלקים באופן שווה בהתאם לטבלה שצורפה לתסקיר מיום 30.6.21 שקיבל תוקף ביום 6.8.21.

     לפיכך, יחס זמני השהות: 50% האם 50% האב.

     

87. בהתאם להלכה עד הגיעה של הקטינה לגיל 6 חייב האב במזונותיה ואילו לאחר הגיעה לגיל 6 בהתאם לבע"מ 919/15 מיום 19.07.17 (פורסם בנבו) חלים על שני ההורים והינם מדין צדקה.

     

88. מכל שהובא בפני עולה כי יש פערים אמנם לכאורה בין הכנסותיהם הפנויות של ההורים שעה שהאם משתכרת יותר מהאב והוצאתה על מדור נמוכה יותר. עם זאת הוצאת האם על המדור הינה הוצאת שכירות ואילו אצל האב מדובר בהוצאה הונית שכן מדובר בתשלום משכנתא עבור דירה בבעלותו אשר ביום מן הימים תהיה שייכת לו ללא כל חבות בגינה ואז גם לא תהיה לו עוד הוצאת מדור. כמו כן לא ניתן להתעלם מכך שמדובר ברכוש מהותי העומד לרשותו והיכול להוות מקור הכנסה בין אם בהשכרתו ובין אם במכירתו.

     

89. כך גם מצאתי לקבל את הטענה שיש לאב פוטנציאל השתכרות גבוה מזה המופק על ידו כיום (למשל יכול XX, דבר היכול להניב הכנסה משמעותית) בעוד האם ממצה כיום את פוטנצייאל השתכרותה.

     

90. לא מצאתי ליתן משקל, וודאי לא משמעותי לטענות האם כי האב מקבל סיוע מהוריו והם אמידים בעוד היא ללא כל עורף משפחתי ותמיכה כלכלית.

     

91. משזמני השהות זהים, חרף פערי ההשתכרות כיום (לטובת האם) מצאתי ליתן משקל לבעלותו של האב על דירה אשר לטענת האם (שלא נסתרה) שווה כ- 3 מליון ₪ וכן מצאתי כי פוטנצייאל ההשתכרות של האב עולה על השתכרותו כיום ולפיכך מצאתי לקבוע כדלקמן:

     

    • עד לגיל 6 ימשיכו המזונות והמדור שנקבעו בהחלטה למזונות זמניים לחול. הגם שזמני השהות של הקטינה אצל האב הורחבו מיום מתן ההחלטה, לא מצאתי להורות על חיוב האם בהשבת תשלום לאב בגין חיובו ביתר בתקופה זו, הן בשל הטעמים שפורטו בסעיף 90 לעיל והן לאור קביעתי כי מדובר "במזונות שנאכלו".

       

    • החל מהגיעה של הקטינה לגיל 6 יישא כל אחד מההורים בכלל הוצאותיה של הקטינה בעת שהיא שוהה עמו.

       

    • קצבת הילדים תשולם לידי האם ולנוכח העובדה שאינה בעלת דירה היא זו שתהיה זכאית להטבות והנחות ומענקים מכל רשות מרשויות המדינה או הרשות המקומית או כל גוף אחר.

       

    • מענק החינוך אשר מתקבל מהמל"ל מידי שנה לקראת תחילת שנה"ל ישולם לידי האם וישמש לצורך הוצאות ההצטיידות של הקטינה לקראת שנת הלימודים וכל ההוצאות העודפות מעבר למענק יתחלקו בין ההורים בחלקים שווים.

       

    • הצדדים יחלקו בחלקים שווים את כל הוצאות הבריאות של הקטינה הכוללות בין השאר: עלות ביטוחים רפואיים, טיפולי שיניים ואורתודנטיה, עדשות מגע/משקפיים, טיפולים ואבחונים רגשיים וכל טיפול או צורך רפואי אחר. ככל שתהיה אי הסכמה לעניין נחיצותה של הוצאה רפואית ת/יכריע בדבר רופא/ת הילדים של XXX.

       

    • בנוסף יחלקו ההורים בחלקים את כל הוצאות החינוך של הקטינה הכוללות בין השאר: קייטנה בעלות מתנ"ס 2 מחזורים, צהרון עד כיתה ד', חוג אחד בעלות מתנ"ס, שיעורים פרטיים, אבחונים וטיפולים נדרשים לצורכים חינוכיים (כגון הוראה מתקנת וכיוצ"ב). ככל שתהיה בין ההורים מחלוקת בעניין נחיצותה של הוצאה חינוכית ת/יכריע בדבר המורה המחנך/כת או המורה המקצועי/ת לפי העניין.

       

      סוף דבר

       

92. זמני השהות של XXX עם ההורים יהיו שוויוניים כמפורט בחלק הרלוונטי בפסק הדין.

     

93. האם תמשיך בקבלת טיפול וככל שטרם עשה זאת האב יפנה לאלתר לטיפול כמפורט בפסק הדין. כל אחד מההורים יישא בעלות הטיפול שלו.

     

94. ההורים שניהם יפנו לתיאום הורי בהתאם להמלצת העו"ס. התיאום ההורי יהיה עם סמכויות באופן שככל שההורים אינם מסוגלים להגיע להסכמה חרף התיאום ניתנות סמכויות לגורם המתאם להכריע במחלוקת בין ההורים. ההורים יחלקו בעלות התיאום בחלקים שווים.

     

95. דמי המזונות יהיו כמפורט בהחלטתי.

     

96. הוצאות: ראשית מצאתי לקבוע כי תשלום שכה"ט בגין חקירת המומחית יחול על האם בלבד. ככל שהאב השתתף בעלות זו תחזיר לו האם בתוך 10 ימים (פגרה במניין) את חלקו בעלות זו.

     

97. משסבורה אני כי ניתן היה לייתר את הליך ההוכחות ואף את מתן פסק הדין ככל שהצדדים היו מסכימים לאמץ את המלצות גורמי הטיפול וחוות הדעת והדבר אף הודגש על ידי בית המשפט הן טרם ניהול הליך ההוכחות והן לאחריו ומשהאב הסכים להמלצות חוות הדעת ומוכן היה להתגמש בעניין המזונות אך האם עמדה בתוקף על ניהול הליך הוכחות, מצאתי לחייב את האם בהוצאות בסך של 30,000 ₪ בתוספת מע"מ אשר ישולמו לידי האב בתוך 60 יום מהיום.

     

    פסק הדין ניתן לפרסום בהיעדר פרטים מזהים.

     

    תואיל המזכירות לשלוח את פסק הדין לצדדים, לעו"ס ולאפוט' לדין ותסגור את שני התיקים שהתנהלו: מזונות ועניין קטין.

     

    ניתן היום, י"א תמוז תשפ"ד, 17 יולי 2024, בהעדר הצדדים.