פלונית נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

לפני בקשת הנאמן לעיין מחדש בצו הפטר מוחלט אשר ניתן לחייבת ביום 7.1.20. יצוין כי הנאמן טרם שוחרר מתפקידו.

לבקשת החייבת ניתן צו לכינוס נכסיה. ביום 4.1.16 הוכרזה החייבת כפושטת רגל והוקמה לה תכנית פירעון. משעמדה החייבת בתכנית הפירעון ניתן לה, לבקשת הנאמן, הפטר מוחלט מחובותיה.

במסגרת תכנית הפירעון אישר הנאמן תביעות חוב בסכום כולל של 143,907 ₪. על פי תכנית הפירעון שהושלמה, שילמה החייבת סך של 31,850 ₪, כולל הוצאות הליך.

לטענת הנאמן, ביום 2.10.17 הלכה אם החייבת לבית עולמה. כלומר, אם החייבת נפטרה שעה שהחייבת הייתה מצויה בהליכי חדלות פירעון. האם המנוחה הותירה צוואה, לפיה היא מורישה לחייבת ולאחיה, בחלקים שווים, את דירתה ברח' ז'ורס 40/31 חיפה, גוש 10906 חלקה 221/31 (להלן: "הדירה").

עוד טוען הנאמן, כי ביום 18.1.22, הגיש אחי החייבת, בהסכמת החייבת, בקשה לצו קיום צוואה. דא עקא, החייבת, כך טוען הנאמן, לא עידכנה אותו באף שלב אודות האירועים האמורים לעיל.

משכך, מאחר ואם החייבת הלכה לבית עולמה שעה שהחייבת בהליך חדלות פירעון ונוכח מצבת החובות שלא נפרעה, עותר הנאמן לביטול ההפטר המוחלט לצורך מימוש זכויות החייבת בדירה ופירעון חובותיה.

לטענת החייבת, נותק הקשר בינה ובין אמה, ואחיה הוא שהתגורר בדירה. עוד טוענת החייבת, כי רק בתחילת שנת 2022 גילה אחיה, בדרך מקרה, את הצוואה. לטענת החייבת, היא פעלה בתום לב ועל כן, היא עותרת לדחיית הבקשה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, דין הבקשה להתקבל. אלו הם הנימוקים:

עניין דומה התברר בע"א 8488/18 משקל נ' בצלאל (פורסם בנבו, 17.6.209) (להלן: "ענין משקל"). בענין משקל נקבע כך:

"ככלל, סדרי הדין בהליכי פשיטת רגל נוטים לגמישות שתאפשר רגישות לנסיבות ולשינויים (ראו לדוגמהסעיף 186לפקודת פשיטת הרגל[נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה)). זה מכבר הבהיר הנשיא זוסמן כי "צו שיצא מבית-המשפט בעניני פשיטת-רגל לעולם אינו סופי כפסק-דין של בית-המשפט בענין אזרחי רגיל" (ע"א 380/76 גנזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד לא(3) 278, 281 (1977) (להלן: עניין גנזל)). כיום, סמכותו של בית המשפט של פשיטת רגל לשנות צווים שניתנו על-ידו, מעוגנתבסעיף 181לפקודה:

עיון חוזר

בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו.

ובהקשר זה הזדמן לי לציין כי "המחוקק הכיר בדינמיות המאפיינת את הליכי פשיטת הרגל" (ע"א 3907/14‏בנאי נ' עו"ד ארז, [פורסם בנבו] בפסקה 18 (10.8.2016) (להלן: עניין בנאי)).

...הפרשנות שניתנה להוראת החוק מעניקה לבית המשפט סמכות "רחבה ביותר ומאפשרת לבית-המשפט לעיין מחדש בכל ענין שפסק בו בפשיטת-רגל ולתת החלטה אחרת המתאימה לנסיבות החדשות", לרבות התחשבות ב"מצב שנוצר אחר מתן הצו" (ע"א 75/74 לוין נ' קוטנר, פ"ד כט(2) 14, 17 (1975); בנימה היסטורית זו ראו גםע"א 38/49 לנדאו נ' מויאל, פ"ד ג169 (1950)).

בדומה לכך, גם בפסיקה עדכנית נאמר כי הסמכות לעיין מחדש בהחלטה יכולה לנבוע מגילוי עובדה שלא היתה ידועה בזמן מתן ההחלטה או מהתפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה (רע"א 7794/18שטראוס גרופ בע"מ נ' מועתז, [פורסם בנבו] בפסקה 7 (21.1.2019);רע"א 320/15דוויק נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] בפסקה 6 (14.4.2015);רע"א 2381/14‏שחורי נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (7.7.2014);פש"ר (י-ם) 3101/06שינדלר נ' עו"ד קובי שקד, המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] בפסקה 8 (7.9.2011);בש"א (מחוזי חיפה) 2505/05אהרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל, [פורסם בנבו] בפסקה 13 (8.11.2005)) [במאמר מוסגר אעיר כי בקשה לעיון מחדש איננה מיועדת לטענות בדבר טעות שנפלה בהחלטתו של בית המשפט, ולשם כך נועד הליך הערעור]."

עוד נקבע בעניין משקל כך:

"גם לאחר שניתן הפטר חלוט – עדיין ניתן להשיב את הגלגל לאחור. המקרה המובהק שמצדיק ביטול של הפטר הוא כאשר מתברר שפושט הרגל הסתיר עובדות מהותיות.

עוד הוסיף בית המשפט בעניין משקל:

"לא רק מקרים של הסתרה ותרמית יובילו לביטול ההפטר. המחוקק קבע במפורש כי פושט הרגל חייב לסייע לנאמן גם לאחר ההפטר, ואם יפר את חובתו, ההפטר עלול להתבטל. זוהי הוראתסעיף 67לפקודה: "פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו [...]".

מכאן שלבית המשפט של פשיטת רגל נתונה סמכות לעיין מחדש בהפטר מותנה ובהפטר חלוט, והשאלה היא אם הפעלת הסמכות מוצדקת במקרים של שינוי נסיבות בכלל ובמקרה הנוכחי בפרט.

בפסיקה הובהר כי הסמכות הרחבה הנתונה לבית המשפט של פשיטת רגל, מחייבת זהירות בהפעלת הסמכות, נוכח הסטייה מכלל סופיות הדיון (ראו, בין היתר, עניין בנאי, בפסקה 18 והאסמכתאות שם). בבואו לשקול עיון מחדש, על בית המשפט לתת משקל הולם גם להסתמכות של הצדדים הנוגעים בדבר על ההחלטה המקורית (ע"א 3760/03 עמרן נ' עו"ד צמיר, נאמן, פ"ד נט(5) 735, 743 (2005), השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין בדעת מיעוט לעניין התוצאה).

כן ראו את סעיף 85(1) לפקודה הקובע:

"נכסי פושט רגל יכללו, בכפוף להוראות סעיף 86 –

(1)   כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו;

בענייננו, אמה של החייבת הלכה לבית עולמה שעה שהחייבת הייתה מצויה בהליך חדלות הפירעון. באותה עת החייבת הייתה מצויה בשלב של הפטר מותנה. חובת תום הלב המוטלת על החייבת, גם בשלב ההפטר המותנה, היא לגלות לנאמן אודות כל רכוש שהתווסף למצבת הנכסים שלה. ויודגש, בשלב ההפטר המותנה, טרם הסתיים ההליך.

גם אם נקבל שהחייבת לא הייתה בקשר עם אמה והחייבת ואחיה לא ידעו אודות הצוואה, הרי שהחייבת, כבת המנוחה, זכאית לחלקה בעיזבון המנוחה כיורשת.

על החייבת מוטלת חובת תום הלב לגלות לנאמן כל רכוש שהתווסף למצבת נכסיה בעודה בהליך. גם אם יש ממש בטענת החייבת, לפיה נודע לה אודות הצוואה לאחר מתן ההפטר המוחלט, הרי שהדירה התווספה למצבת נכסיה בעודה בהליך, שכן אמה נפטרה בעוד החייבת בהליך.

כך או כך, חל במקרה דנן סעיף 85(1) לפקודה הקובע שבין נכסי פושט הרגל יימנו גם נכסים המוקנים לו לפני הפטרו.

אין להתעלם מהעובדה, כי בקשת הנאמן באה לעולם לאחר שהחייבת קיבלה הפטר מוחלט. כך גם ברי שההחלטה בה מבוקש לעיין מחדש היא החלטה מכריעה. עם זאת, אין לשכוח, כי מתן ההפטר המוחלט מוכר "כחסד המחוקק". חסד זה ניתן לחייב אשר יצר חובות בתום לב ובהיותו בהליך חדלות הפירעון נהג בתום לב, בניקיון כפיים, סייע לאתר את נכסיו וגילה את כל הנתונים הנדרשים לשם כינוס נכסיו. כפי שנקבע בעניין משקל מי שצריך ליהנות ממצבת הרכוש שגדלה שעה שחייב שרוי בהליכי חדלות פירעון הם הנושים ולא החייבת.

יש לזכור, כי החייבת שילמה עד כה דיבידנד בשיעור של 22.15% ממצבת חובותיה אשר עמדה על סכום כולל של 143,907 ₪. נוכח שווי חלקה המשוער של החייבת בדירת המנוחה, נראה, כי גם לאחר תשלום של 100% דיבידנד, בצירוף הוצאות הליך, תישאר יתרה לחייבת לפתוח בדף חדש בחייה.

אשר על כן, מוחלט:

צו ההפטר המוחלט שניתן ביום 7.1.20 – מבוטל.

ההליך שב על כנו, על כל הגבלותיו.

הנאמן ימציא כדין ההחלטה לחייבת עד 8.6.22.

הנאמן יגיש בקשות אופרטיביות עד יום 8.7.22.

החייבת תשיב לבקשות הנאמן עד 6.9.22.

דיון ביום 5.12.22 שעה 9.30.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשפ"ב, 29 מאי 2022, בהעדר הצדדים.