1.עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) מיום 28.6.22 בתיק תלה"מ 14025-04-19 (להלן: "ההחלטה קמא" ו- "התיק קמא" בהתאמה), אשר במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת למנות מומחה להערכת שווי עבודות האומנות שיצר משיב 1 (להלן: "המשיב") ועבודות אומנות שנרכשו במהלך החיים המשותפים, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין
2.המבקשת והמשיב (להלן גם: "הצדדים"), הכירו בשנת 2002 והיו ידועים בציבור משנת 2003; מזוגיות זו נולדו לצדדים שתי בנות, קטינות.
3.משיבה 2 הינה חברה בע"מ, אשר מצויה בבעלות מלאה של המשיב.
משיבה 3 היא חברה בע"מ גם כן, והמשיב מחזיק במחציתה.
4.ביום [2006] נערך בין הצדדים הסכם ממון, אשר אושר בבית משפט לענייני משפחה (להלן: "הסכם הממון").
5.לימים עלו יחסי הצדדים על שרטון והם נפרדו במהלך שנת 2017.
6.בין הצדדים התקיים הליך גישור, וביום 28.12.2017 אישרו הצדדים בבית משפט קמא את הסכם הפירוד, המתייחס לנושא המזונות ולהסדרים הקשורים לבנותיהם הקטינות של הצדדים (להלן: "הסכם הפירוד").
7.ביום 7.4.2019 פתחה המבקשת את ההליך קמא, והגישה תובענה רכושית לפירוק שיתוף בכספים, בזכויות וברכוש המשותף שנצבר לצדדים במהלך חייהם המשותפים.
8.בכתב התביעה המתוקן בתיק קמא, טענה המבקשת בין היתר, כי המשיב הינו אמן מוערך המציג את עבודותיו בגלריות בארץ ובחו"ל, ואספנים "כבדים" רוכשים את יצירותיו. כן טענה כי המשיב רכש תמונות ויצירות אומנות יקרות של אמנים אחרים.
המבקשת טענה כי בהתאם להוראות סעיפים 4א ו- 4ג להסכם הממון, היא זכאית למחצית שווי עבודות האומנות הנ"ל, וביקשה (סעיף 45 לכתב התביעה המתוקן) כי ימונה מומחה כלכלי שבאומנות, אשר ישום את שוויין של היצירות לאיזון ולחלוקה בין הצדדים בכסף או בעין.
9.ביום 17.1.22 ניתנה החלטת בית משפט קמא, שהורתה לצדדים להגיש סיכומים קצרים באשר לטענות המבקשת בדבר זכויותיה בכושר ההשתכרות של המשיב, והמוניטין שלו כאמן בינלאומי.
10.בסיכומיה חזרה המבקשת על טענותיה כפי שנטענו בכתב התביעה המתוקן קמא, והוסיפה וטענה כי במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, צמח המשיב והתבסס כאמן בעל שם בינלאומי בתחום ייחודי לו – עבודות אומנות בטכניקה מסויימת. כן רכש המשיב עבודות אומנות יקרות של אמנים אחרים. המבקשת עתרה אפוא לקבל את חלקה בעבודות, במוניטין ובפוטנציאל ההשתכרות של המשיב כאמן, להבדיל מתחום [עיסוקו הרגיל] אשר לגביו הוחרגו בהסכם הממון זכויות המוניטין של המשיב.
11.בסיכומיו טען המשיב כי אין למבקשת כל חלק במוניטין הנטען של המשיב, ודרישתה היא בניגוד להוראות הסכם הממון, הקובע כי למבקשת את חלק במוניטין המשיב כאומן. המשיב טען כי ליצירות האומנות שלו אין כל שווי מוחשי, ותחום האומנות הוא הפסדי עבור המשיב. כן טען כי למבקשת אין כל זכות בכשרון האישי של המשיב בתחום האומנות, וכי יכולותיו של המשיב כאמן הן פירות כשרונו בלבד וללא תלות בקשר הזוגי בין הצדדים, ונצברו עוד קודם לתקופה המשותפת של הצדדים. כן טען כי המבקשת לא הציגה כל תרומה לקידום המבקש ולא הוכיחה כל תרומה משותפת לפיתוח כשרונו ויכולותיו של המבקש.
12.לאחר הגשת סיכומי הצדדים כאמור לעיל, ביום 28.6.22 ניתנה ההחלטה קמא, להלן החלק עליו מבקשת המבקשת לערער:
"2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.
ראשית, יש לציין, כי טענות התובעת בדבר חלקה במוניטין הנתבע, נכסי קריירה וכושר השתכרות, יתבררו במסגרת פסק הדין הסופי בתיק ולא במסגרת הבקשה שבפניי.
אין מחלוקת כי הנתבע פעיל כאמן עוד מימי נעוריו והציג את יצירותיו בתערוכות מכובדות. התובעת טענה, כי אספנים בעלי שם בעולם האומנות רוכשים את יצירותיו וצירפה לבקשה מחירון של היצירות שלו (נספח ב' עמ' 81).
מנגד טען הנתבע, כי ליצירות האומנות שלו אין כל שווי מוחשי והוא יוצר עבור הנפש ולא עבור רווח כספי כזה או אחר.
התובעת צירפה נספחים רבים לסיכומיה, אך לא הוצגה כל אסמכתא המעידה כי הנתבע קיבל תמורה כלשהי ממכירת יצירותיו. אף המחירון שצירפה, אין בו כדי להעיד על כך שהנתבע מוכר את יצירותיו.
יש לציין, כי אף טענת התובעת, לפיה הנתבע מכר בתערוכה של ... שתי עבודות בסך של 62,000 ₪ כל אחת- לא הוכחה. התובעת צירפה תצלום של העבודות שנמכרו (נספח ב' עמ' 82), לטענתה, אך לא הוכח כי הנתבע אכן קיבל תמורה ממכירתן.
3. לאור זאת, לא מצאתי מקום למנות מומחה אשר יעריך את שווי עבודות האומנות של הנתבע.
..."
בגין רכיב זה בהחלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.
טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
13.להלן תמצית טענות המבקשת:
א.שגה בית משפט קמא עת נמנע ממינוי מומחה להערכת שווי הזכויות הקנייניות; התנאי למינוי מומחה בתחום האומנות הוא קיומה של עילת תביעה לכאורה בגין הסעדים הנדרשים בכתב התביעה, ולא הוכחת תמורה שהתקבלה לכאורה בגין מכר רכוש משותף כזה או אחר. כן שגה בית משפט קמא עת קשר בין הוכחת התמורה בגין הזכות לבין בקשת המבקשת לאמוד את שוויה, וביסס על כך את נימוקיו.
ב.הצדדים רכשו במהלך חייהם המשותפים יצירות אומנות, וצברו זכויות יוצרים ויצירות אומנות של המשיב. זכויות אלה הן למעשה מיטלטלין, נכס בר חלוקה במסגרת איזון משאבים בין בני זוג לשעבר.
ג.שגה בית משפט קמא עת התעלם מההוראות המיוחדות בהסכם הממון, המורות באופן ספציפי על חלוקה שווה של זכויות משותפות, לרבות זכויות קנייניות, שהצטברו במהלך חיי המשפחה. לקבלת תמורה או העדרה אין קשר למימוש זכויות המבקשת בהתאם להסכם הממון.
ד.אין רלוונטיות למכירת הציורים, וקבלת תמורה אינה תנאי למינוי מומחה להערכת שווי ואינה תנאי להקניית זכות בין בני משפחה עם פרידתם. משמעותה של קביעה זו היא סגירת שעריו של בית המשפט בפני תובע פלוני בשל היעדר יכולת להוכיח את שוויה של הזכות בת האיזון.
ה.מינוי המומחה המבוקש נועד לשמש כלי עזר לבית המשפט להכריע במחלוקות העובדתיות שהתגלעו בין הצדדים, ולא על מנת להכריע במחלוקות עצמן; זו סמכות המסורה לבית המשפט.
ו.שגה בית המשפט עת קבע כי טענות המבקשת בדבר חלקה במוניטין המשיב, נכסי הקריירה שלו וכושר השתכרותו יתבררו במסגרת פסק הדין, אך מנגד מנע בית משפט קמא מהמבקשת להציג בפניו את כלל מסת הרכוש לרבות זכויות יוצרים שונות. הרי על מנת לדון בפערי שכר, נכסי קריירה ומוניטין, יש לדון במסת הרכוש תחילה.
ז.הצגת עבודות אומנות בתערוכות כרוכה בהוצאות מרובות, כגון נסיעות, הוצאות שהייה ומחייה, שכירת מקום לתערוכה, שינוע וביטוח היצירות ועוד. לפיכך לא יתכן שאמן יציג עבודותיו בתערוכות במשך שנים, מבלי למכרן, תוך ספיגת פגיעה כלכלית וחסרון כיס ותוך גרימת הפסד כלכלי עצום לעצמו. המסקנה המתבקשת היא כי המשיב בוודאי התפרנס מיצירותיו האמנותיות לאורך זמן ואין ספק בקיומו של הערך המוחשי של עבודותיו.
טענות המשיבים בבקשת רשות הערעור
14.ביקשתי, וקיבלתי, את תשובת המשיבים לבקשת רשות הערעור. המשיב הגיש את התשובה אף בשמם של משיבים 2-3. בתשובה חזר המשיב על טענותיו כפי שנטענו בסיכומיו קמא, והוסיף עליהם כדלקמן:
א.ההחלטה קמא, הדוחה את בקשת המבקשת למנות מומחה, היא החלטה דיונית הנוגעת לאופן ניהול ההליך, ומשכך לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב אשר ערכאת הערעור ממעטת להתערב בו. כך, אין להתערב בהחלטה קמא.
ב.בניגוד לטענות המבקשת, אין כל אספן בעל שם עולמי הרוכש את יצירותיו של המשיב ותחום האומנות הוא תחום הפסדי עבורו; האומנות מאז ומעולם היתה עבור נפשו של המשיב ולא עבור פרנסתו.
ג.המבקשת עצמה היא אומנית אשר מוכרת יצירות אומנות משלה ומתפארת באתר שלה בכך שעבודותיה הוצגו בתערוכות ברחבי העולם. לא מיותר לציין כי את המוניטין שלה כאמנית, השיגה המבקשת בעת החיים המשותפים עם המשיב, תוך מימון אומנותה מכספיו הנפרדים של המשיב על פי הסכם הממון.
ד.דרישת המבקשת לקבל זכויות במוניטין ובכשרון האישי של המשיב מהווה נסיון לקבל זכויות אשר לא מגיעות למבקשת כדין, תוך התעלמות מהוראות מפורשות של הסכם הממון שנחתם בין הצדדים.
ה.ההחלטה קמא ניתנה לאחר שמיעת הצדדים בפני בית המשפט, ולאחר קבלת עמדות הצדדים בכתב, בשיקול דעת ותוך הכרת התיק והמחלוקות בין הצדדים; על כן אין להתערב בהחלטה קמא, אשר עדיין מאפשרת למבקשת להוכיח את טענותיה ולשכנע את בית משפט קמא במסגרת פסק הדין הסופי.
דיון והכרעה
15.לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתשובת המשיב ובתיק קמא שוכנעתי ליתן רשות ערעור, לדון בבקשה כבערעור ולדחות הערעור באופן שיפורט להלן, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.
להלן אנמק החלטתי.
16.ראשית, יובהר כי בקשת רשות הערעור התייחסה אך לרכיב בהחלטה קמא, שדחה את בקשת המבקשת למנות מומחה להערכת שווי יצירות האומנות, ולא בדרישת המבקשת לקבל זכויות במוניטין המשיב כאמן, נכסי קריירה או בכושר ההשתכרות שלו. בכך תדון השופטת במסגרת פסק הדין הסופי, כפי שציינה בהחלטה קמא.
17.דחיית הבקשה למנות מומחה כאמור לעיל בשלב זה של ההליך, היא החלטה דיונית בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב (וכפי שנראה בסעיף 19 להלן, יש אפשרות כי בית המשפט קמא יידרש לה בהמשך ההליך).
במצב דברים זה, ומשההחלטה נומקה, לא ראיתי להתערב בהחלטה קמא.
נאמר לא אחת בפסיקה, כי בהחלטות דיוניות כאמור, לערכאה המבררת נתון שיקול דעת רחב, וכאמור ערכאת הערעור ממעטת להתערב; התערבות בהחלטות מעין אלו שמורה למקרים חריגים בלבד.
ראו לענין זה:
רע"א 1377/21 סיאט כרמל סחר יבוא ויצוא בע"מ נ' אורית פלד (10.6.21);
רע"א 1396/18 פלוני נ' בנק דיסקונט להשקעות (13.3.18);
בע"מ 7275/18 פלוני נ' פלונית (26.11.2018).
לבמקרה דנן כאמור - לא מצאתי כי נפלה בהחלטה קמא, שהיא במהותה דיונית, טעות שתצדיק, באופן חריג, את התערבות ערכאת הערעור.
18.מעבר להיותה של ההחלטה קמא החלטה דיונית כאמור, סבורני כי אין מקום להורות על מינוי מומחה כמבוקש, מהטעם שחוות דעת בנושא דנן איננה נדרשת בשלב זה של הדיון.
שעה שנקבע כי ליצירות האומנות שיצר המשיב אין ערך כלכלי (להבדיל מערך אומנותי, רגשי, סנטימנטלי וכיוצ"ב, אך לא כזה שניתן לכימות בכסף); הרי שכמתואר בבקשת המבקשת, מדובר למעשה בחלוקת מיטלטלין (יצירות אומנות) ודינן חלוקה בין הצדדים לפי ההסדר שנקבע בהסכם הממון, ככל שייקבע כי אלה נצברו ברשות הצדדים במהלך חייהם המשותפים יחד.
סבורני כי במקרה דנן כאמור, ככל שייקבע כי מי מיצירות האומנות אכן נצברו במהלך חייהם המשותפים של המבקשת והמשיב ואין להן ערך כלכלי מוכח (כטענת המשיב), דינן כדין מיטלטלין משותפים, ויש אפשרות להורות על חלוקת מיטלטלין אלה בעין;
19.ככל שיוחלט בהמשך ההליך על חלוקה בעין (או בדרך אחרת) של יצירות האומנות שנצברו במהלך החיים המשותפים של בני הזוג שבהליך קמא, ותתעורר אז שאלת שוויין של היצירות והצדדים לא יגיעו להסכמה בדבר חלוקתן בעין (או בדרך אחרת) כאמור לעיל, ישקול בית משפט קמא מחדש את שאלת מינוי המומחה להערכת השווי.
סוף דבר
20.לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
21.בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.
עירבון שהמבקשת הפקידה בהליך יוחזר לה באמצעות באת כוחה.
המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.
פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתן היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.
