במסגרת תביעה רכושית טענה האישה כי בן זוגה לשעבר הוא אמן מוערך שאספנים רוכשים את יצירותיו. הוא לעומת זאת טען שיצר בשביל הנפש ואין ליצירות ערך כלכלי. בקשת האישה למנות מומחה בסוגיה נדחתה
בני זוג נפרדו אחרי 14 שנים ושתי ילדות. בתביעה הרכושית טענה האישה כי במהלך החיים המשותפים בן זוגה יצר אמנות שהציג בתערוכות נחשבות וששווה הרבה מאוד כסף. היא ביקשה למנות מומחה שיעריך את שווי המוניטין של האיש כאמן. בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה לאחר שקבע שהיא לא הוכיחה שבן זוגה מכר עבודות. השופט חננאל שרעבי דחה לאחרונה ערעור שהגישה האישה על ההחלטה.
בני הזוג היו ידועים בציבור משנת 2003 ועד 2017, והביאו לעולם שתי בנות.
ב-2019 הגישה האישה תביעה רכושית לפירוק שיתוף בכספים, בזכויות וברכוש.
היא טענה בין היתר כי האיש הוא אמן מוערך שמציג את עבודותיו בגלריות בארץ ובחו"ל, ואספנים "כבדים" רוכשים את יצירותיו. בנוסף היא טענה כי הוא רכש תמונות ויצירות אומנות יקרות של אמנים אחרים.
לטענתה, בהתאם להסכם הממון בין הצדדים היא זכאית למחצית שווי עבודות האומנות הללו. היא עתרה לקבל את חלקה בעבודות, במוניטין ובפוטנציאל ההשתכרות של האיש כאמן (להבדיל מתחום עיסוקו הרגיל אשר לגביו הוחרגו בהסכם הממון זכויות המוניטין שלו).
כהליך ביניים היא ביקשה מבית המשפט למנות מומחה שיעריך את שווי היצירות לצורך איזון וחלוקה בין הצדדים בכסף או בעין.
האיש טען מנגד כי דרישת האישה עומדת בניגוד להוראות הסכם הממון, שקובע כי אין לה חלק במוניטין שלו כאומן. לדבריו, ליצירות האומנות שלו אין כל שווי מוחשי והוא יוצר עבור הנפש ולא בשביל רווח כספי.
הוא הוסיף שיכולותיו כאמן הן פירות כשרונו בלבד, ללא תלות בקשר הזוגי בין הצדדים, ונצברו עוד קודם לתקופת החיים המשותפת.
בית המשפט למשפחה דחה את הבקשה למינוי מומחה. בהחלטה צוין בין היתר כי התובעת צירפה נספחים רבים לסיכומיה, אך לא הוצגה כל אסמכתא המעידה שהאיש קיבל תמורה כלשהי ממכירת יצירותיו. כמו כן נכתב בהחלטה שגם מחירון של היצירות שצירפה האישה אינו מעיד שהאיש מוכר את יצירותיו.
על החלטה זו האישה הגישה בקשת רשות ערעור. היא טענה שהתנאי למינוי מומחה בתחום האומנות הוא קיומה של עילת תביעה לכאורה בגין הסעדים הנדרשים בכתב התביעה, ולא הוכחת תמורה שהתקבלה.
ערך סנטימנטלי
השופט חננאל שרעבי מבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור. הוא הבהיר שדחיית הבקשה למנות מומחה בשלב זה של ההליך, היא החלטה דיונית בה ממעטת ערכאת הערעור להתערב.
מעבר לכך, כתב, חוות הדעת המבוקשת אינה נדרשת בשלב זה של הדיון.
השופט ציין כי משעה שנקבע שליצירות האומנות של המשיב אין ערך כלכלי (להבדיל מערך אומנותי, רגשי, סנטימנטלי וכיוצ"ב, אך לא כזה שניתן לכימות בכסף), הרי שמדובר למעשה בחלוקת מיטלטלין (יצירות אומנות) ודינן חלוקה בין הצדדים לפי ההסדר שנקבע בהסכם הממון.
השופט הוסיף שככל שיוחלט בהמשך ההליך על חלוקה בעין (או בדרך אחרת) של יצירות האומנות שנצברו במהלך החיים המשותפים, ותתעורר שאלת שוויין של היצירות והצדדים לא יגיעו להסכמה בדבר חלוקתן, ישקול בית משפט מחדש את שאלת מינוי המומחה להערכת השווי.
- ב״כ המבקשת: עו"ד טל איטקין
- ב״כ המשיב: עו"ד יוסי גרינשטיין
עו"ד יעקב לנגה
עוסק/ת ב-
דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.